מצווה – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " " ב־" " תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תיקון קישור |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מצווה''' היא ציווי מ[[הקדוש ברוך הוא]] על ה[[אדם (מין המדבר)|אדם]], על עשיית פעולות מסויימות או הימנעות מהן. [[עם ישראל]] הצטווה ב[[מתן תורה]] לקיים את ה[[תרי"ג מצוות]] המצוות מפורשות ב[[תורה שבכתב]] ובפירוט ב[[תורה שבעל פה]], ועליהם נוספו שבע [[מצוות דרבנן]]. [[אומות העולם]] הצטוו לקיים את [[שבע מצוות בני נח]]. | |||
מצווה היא ציווי מ[[הקדוש ברוך הוא]] על ה[[אדם]], על עשיית פעולות מסויימות או הימנעות מהן. [[עם ישראל]] הצטווה ב[[מתן תורה]] לקיים את ה[[תרי"ג מצוות]] המצוות מפורשות ב[[תורה שבכתב]] ובפירוט ב[[תורה שבעל פה]], ועליהם נוספו שבע [[מצוות דרבנן]]. [[אומות העולם]] הצטוו לקיים את [[שבע מצוות בני נח]]. | |||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
| שורה 33: | שורה 32: | ||
=== רצון העליון === | === רצון העליון === | ||
ענין נעלה יותר במצוות, הוא שהן 'רצון העליון' (רצון שלמעלה מהטעם). הרצון שבמצוות הוא בכל [[תרי"ג מצוות|תרי"ג המצוות]] בשוה (למעלה מרמ"ח אברים). וכיון שהרצון שבמצוות הוא למעלה באין ערוך מהאדם התחתון שמקיים את המצוה (במכ"ש מזה שהוא למעלה מהציור דאדם העליון), לכן, לגבי דרגא זו (כמו שהיא מצד עצמה) אין האדם תופס מקום, דהביטול דהעדר תפיסת מקום הוא ביטול במציאות. וגם לאחרי שישנו הציווי להאדם שעי"ז הוא נעשה מציאות, כל מציאותו היא רק למלאות את הציווי, וע"י שהוא ממלא את הציווי הוא מתחבר (מצוה מלשון צוותא וחיבור) עם המצווה (שהוא למעלה ממנו באין ערוך). | |||
וגם מצוות מקורם באות ה' של שם הוי' שזוהי ספירת המלכות. בעוד שלימוד תורה מקורו באות ו' של שם הוי', שזה ששת המידות. | וגם מצוות מקורם באות ה' של שם הוי' שזוהי ספירת המלכות. בעוד שלימוד תורה מקורו באות ו' של שם הוי', שזה ששת המידות. | ||
| שורה 46: | שורה 45: | ||
כי דברים שמרגישים את עצמם כמציאות נפרדת, לא היו יכולים להיווצר על ידי עילה ועלול. דהיינו שאותו דבר שנוצר, ידע את המהות שממנה הוא נוצר. כי אם היה מכיר את העילה שלו, היה הדבר הגשמי - בטל במציאות. וזה העניין של סוף מעשה במחשבה תחילה, ששורש המצוות נעלה יותר מהתורה, כיון שהתכלית הוא המעשה בפועל כיון שהם נעשים בדברים גשמיים. [1] אגרת הקודש סימן כ' | כי דברים שמרגישים את עצמם כמציאות נפרדת, לא היו יכולים להיווצר על ידי עילה ועלול. דהיינו שאותו דבר שנוצר, ידע את המהות שממנה הוא נוצר. כי אם היה מכיר את העילה שלו, היה הדבר הגשמי - בטל במציאות. וזה העניין של סוף מעשה במחשבה תחילה, ששורש המצוות נעלה יותר מהתורה, כיון שהתכלית הוא המעשה בפועל כיון שהם נעשים בדברים גשמיים. [1] אגרת הקודש סימן כ' | ||
לגבי עניינם הכללי ראה {{ערך מורחב|ערך=[[לאתקנא רזא דשמיה]]}} | לגבי עניינם הכללי ראה {{ערך מורחב|ערך=[[לאתקנא רזא דשמיה]]}} | ||
| שורה 150: | שורה 148: | ||
{{מצוות}} | {{מצוות}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מצוות]] | [[קטגוריה:מצוות]] | ||