עין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{איברים}} | |||
'''עיניים''' הינם אברים ב[[ראש]] האדם שעל ידם מתגלה כח ה[[ראיה]]. | '''עיניים''' הינם אברים ב[[ראש]] האדם שעל ידם מתגלה כח ה[[ראיה]]. | ||
שורה 9: | שורה 10: | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
===באדם קדמון=== | |||
{{להשלים|סיבה=חסר הנושא}} | |||
===בעקודים=== | |||
בחסידות נתבאר כי אורות [[עולם התוהו]] נתגלו על ידי העינים, אלא שבשונה מהאורות שנתגלו על ידי בחינות הנקראות בשם אזן חוטם פה, שבהם היו האורות בבחינת הבל שהם התגלות פנימית, הרי שבעיניים היו האורות בבחינת הסתכלות לבד שהיא הארה מועטת, מכיון שאם היו האורות מבחינת הבל שהיא בחינה גבוהה יותר לא היו העולמות יכולים כלל לקבל את האור. | בחסידות נתבאר כי אורות [[עולם התוהו]] נתגלו על ידי העינים, אלא שבשונה מהאורות שנתגלו על ידי בחינות הנקראות בשם אזן חוטם פה, שבהם היו האורות בבחינת הבל שהם התגלות פנימית, הרי שבעיניים היו האורות בבחינת הסתכלות לבד שהיא הארה מועטת, מכיון שאם היו האורות מבחינת הבל שהיא בחינה גבוהה יותר לא היו העולמות יכולים כלל לקבל את האור. | ||
שורה 14: | שורה 19: | ||
והיינו שבחינת עצמיות האורות כמו שהן בעקודים יצאו ונתגלו באורות העינים, והגם דבהתגלותם נעשו בבחינת תוקף המציאות דבהיותם בעקודים היו בתכלית הביטול ובבחינת אין ממש ובהתגלות שלהם נעשו בבחינת יש ומציאות, דכל התגלות דבר גורם מציאות הדבר, ובפרט שנתגלה העצמי נעשה בתוקף המציאות, מכל מקום הם ממש אותן האורות דעקודים (בבחינת חיצוניותם), ובבחינת התיקון הוא שנמשכו האורות דרך פרסאות שזהו בחינת התעלמות האור שמתגלה דרך הפרסא לא כמו שהוא במקורו.{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/2/27/879&search=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91 המשך תער"ב ע' תתע"ו - תתע"ז].}} | והיינו שבחינת עצמיות האורות כמו שהן בעקודים יצאו ונתגלו באורות העינים, והגם דבהתגלותם נעשו בבחינת תוקף המציאות דבהיותם בעקודים היו בתכלית הביטול ובבחינת אין ממש ובהתגלות שלהם נעשו בבחינת יש ומציאות, דכל התגלות דבר גורם מציאות הדבר, ובפרט שנתגלה העצמי נעשה בתוקף המציאות, מכל מקום הם ממש אותן האורות דעקודים (בבחינת חיצוניותם), ובבחינת התיקון הוא שנמשכו האורות דרך פרסאות שזהו בחינת התעלמות האור שמתגלה דרך הפרסא לא כמו שהוא במקורו.{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/2/27/879&search=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91 המשך תער"ב ע' תתע"ו - תתע"ז].}} | ||
===עיני ה' משוטטים/ משוטטות=== | |||
{{להשלים|סיבה=חסר כאן ביאור לשונות פסוקים אלו על דרך החסידות, ועניינם בעבודת ה'.}} | |||
== שני עיניים == | |||
פעם אדמו"ר הריי"ץ בקטנותו שאל למה ברא הקב"ה אדם עם שני עיניים וענה לו אביו אם למד א-ב, וכמה [[ש]] ישנם, אחד ש ימינית ואחד שין שמאלית, כמו כן העניים, עין ימין עליו להסתכל על מעלות הזולת (יהודי שני, וסידור), ובשמאל - על חסרונות עצמו (ממתק)<ref>שיחת שמחת תורה תרצ"א, לקוטי דיבורים ח"ד ע' 1412. נדפס בספר התולדות (גליצנשטיין) אדמו"ר הריי"ץ כרך א, ע' 8.</ref>. | |||
==ראו עוד== | ==ראו עוד== | ||
*[[ראיה]] | *[[ראיה]] | ||
*[[בכיה]] / [[דמעות]] | |||
*[[שמירת העיניים]] | |||
*[[משקפיים]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{אדם}} | {{אדם}} | ||
[[קטגוריה:אברי הגוף]] | [[קטגוריה:אברי הגוף]] |
גרסה אחרונה מ־09:05, 31 באוקטובר 2024
איברי גוף האדם |
---|
מושגים כלליים |
ראש • פנים • נשימה • דם • גידים • ורידי הדם • עורקים • עצבים • בשר • עצמות • עור • שערות הראש והזקן |
איברי הראש |
גולגולת • מצח • מוח • קרום שעל המוח • אויר שבין המוח לגלגולת • קרום שעל האויר • שערות הראש והזקן • זקן • עיניים • עפעפיים • אוזניים • אף • פה • שפתיים • לשון • חיך • שיניים • צואר - (קנה, ושט וורידים) • עורף • לחיים • סנטר |
איברי הגוף |
בית החזה • בית השחי • בטן • טבור • אגן • לב • ריאות • כליות • כיס המרה • כבד • קיבה • איברי הפסולת • איברי ההולדה • סיומא דגופא • יסוד דנוקבא |
גפיים |
כתפיים • ידיים • רגליים • עקב • אצבעות • ציפורניים |
ראו גם |
אשר יצר • בריאות ורפואה • אדם - מין המדבר (תבנית) |
עיניים הינם אברים בראש האדם שעל ידם מתגלה כח הראיה.
עיני העדה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הצדיקים נקראים בחינת עינים, כמו שנאמר בתורה "עיני העדה", מכיון שכמו שהעיניים רואות את הצריך לעשות והם המדריכות את הגוף מה לעשות כך רק הצדיקים הם היודעים מה לעשות ולכן יש להתבטל לצדיקים חכמי התורה ולעשות את מה שהצדיקים מורים.
הבעל שם טוב הוסיף בכך הסבר נוסף: כמו שבעיניים כל פגם קטן מזיק יותר מפגם חמור באיברים האחרים, כמשל מחט דקה הניתנת בעין שגורמת לנזק יותר משבירת יד או רגל שניתנת לאיחוי בקלות יחסית, כך כאשר הצדיקים פוגמים בחטאים קלים ביותר הם פוגמים יותר מהרשעים בעבירות חמורות.
כך למשל מסופר[1] כי פעם נכנס לבית מדרשו של הבעל שם טוב יהודי שביקש צדקה. באותו רגע שנכנס הלה התפוצצה הצלוחית שעל גבי השולחן. הבעל שם טוב נתן לו נדבה ויצא. לאחר מכן הסביר הבעל שם טוב כי היהודי הלה נכשל בעבירות חמורות יותר ומכח טומאתו לא יכלו הכלים של הבעל שם טוב לסבול את טומאתו של הלה. ועם כל זה - הוסיף הבעש"ט - אם אני אסיח חלילה את דעתי מדביקות הקב"ה לרגע, הרי זה פגם גדול יותר מעבירותיו של הלה, כמשל המחט בעין שפוגמת יותר ממכות קשות בשאר איברי הגוף.
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
באדם קדמון[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעקודים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחסידות נתבאר כי אורות עולם התוהו נתגלו על ידי העינים, אלא שבשונה מהאורות שנתגלו על ידי בחינות הנקראות בשם אזן חוטם פה, שבהם היו האורות בבחינת הבל שהם התגלות פנימית, הרי שבעיניים היו האורות בבחינת הסתכלות לבד שהיא הארה מועטת, מכיון שאם היו האורות מבחינת הבל שהיא בחינה גבוהה יותר לא היו העולמות יכולים כלל לקבל את האור.
החומר הרוחני של העיניים המוזכרים בחסידות הם בבחינת פרסא שענינה לגלות את האורות באופן של בירור בבחינת רשת, והחילוק בין הפרסא שבעולם התיקון שהוא פרסא פנימית (שהמשל אליה בגשמיות הוא כעין קרום בתוך גוף האדם המפסיק בין חלקו העליון לתחתון) לפרסא שבבחינת אבר העינים, הוא שהעיניים אינם מסתירים כ"כ בעד האור ולכן על ידי העיניים יוצא עצמות האור וזה סיבת השבירה.
והיינו שבחינת עצמיות האורות כמו שהן בעקודים יצאו ונתגלו באורות העינים, והגם דבהתגלותם נעשו בבחינת תוקף המציאות דבהיותם בעקודים היו בתכלית הביטול ובבחינת אין ממש ובהתגלות שלהם נעשו בבחינת יש ומציאות, דכל התגלות דבר גורם מציאות הדבר, ובפרט שנתגלה העצמי נעשה בתוקף המציאות, מכל מקום הם ממש אותן האורות דעקודים (בבחינת חיצוניותם), ובבחינת התיקון הוא שנמשכו האורות דרך פרסאות שזהו בחינת התעלמות האור שמתגלה דרך הפרסא לא כמו שהוא במקורו.[2]
עיני ה' משוטטים/ משוטטות[עריכה | עריכת קוד מקור]
שני עיניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
פעם אדמו"ר הריי"ץ בקטנותו שאל למה ברא הקב"ה אדם עם שני עיניים וענה לו אביו אם למד א-ב, וכמה ש ישנם, אחד ש ימינית ואחד שין שמאלית, כמו כן העניים, עין ימין עליו להסתכל על מעלות הזולת (יהודי שני, וסידור), ובשמאל - על חסרונות עצמו (ממתק)[3].
ראו עוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ בספר כתבי ר"י שו"ב ערך הבעש"ט
- ↑ המשך תער"ב ע' תתע"ו - תתע"ז.
- ↑ שיחת שמחת תורה תרצ"א, לקוטי דיבורים ח"ד ע' 1412. נדפס בספר התולדות (גליצנשטיין) אדמו"ר הריי"ץ כרך א, ע' 8.
אדם | ||||
---|---|---|---|---|
תארים | אדם · איש · גבר · אנוש | |||
אברים (בגוף) | מוח · פנים · עין · אף · אוזן · פה · שיניים · שערות · זקן · מתנים · עורף · בשר · גידים · עצמות · עור · לב · כבד · רגל · ציפורניים · אברי גוף האדם (תבנית) | |||
חושים | ראייה · שמיעה · ריח · טעם · מישוש | |||
חלקי הנשמה | נפש · רוח · נשמה · חיה · יחידה · ראו גם: עצם הנשמה | |||
הנפשות | יצר הטוב · יצר הרע · נפש האלוקית · נפש הבהמית · נפש השכלית | |||
פרטים נוספים | אדם העליון · פני אדם · ירידת הנשמה לגוף · לא אדם · עולם קטן | |||
סוגי נפשות | זרע אדם · זרע בהמה |