עין

עיניים הינם אברים בראש האדם שעל ידם מתגלה כח הראיה.

עיני העדה

הצדיקים נקראים בחינת עינים, כמו שנאמר בתורה "עיני העדה", מכיון שכמו שהעיניים רואות את הצריך לעשות והם המדריכות את הגוף מה לעשות כך רק הצדיקים הם היודעים מה לעשות ולכן יש להתבטל לצדיקים חכמי התורה ולעשות את מה שהצדיקים מורים.

הבעל שם טוב הוסיף בכך הסבר נוסף: כמו שבעיניים כל פגם קטן מזיק יותר מפגם חמור באיברים האחרים, כמשל מחט דקה הניתנת בעין שגורמת לנזק יותר משבירת יד או רגל שניתנת לאיחוי בקלות יחסית, כך כאשר הצדיקים פוגמים בחטאים קלים ביותר הם פוגמים יותר מהרשעים בעבירות חמורות.

כך למשל מסופר כי פעם נכנס לבית מדרשו של הבעל שם טוב יהודי שביקש צדקה. באותו רגע שנכנס הלה התפוצצה הצלוחית שעל גבי השולחן. הבעל שם טוב נתן לו נדבה ויצא. לאחר מכן הסביר הבעל שם טוב כי היהודי הלה נכשל בעבירות חמורות יותר ומכח טומאתו לא יכלו הכלים של הבעל שם טוב לסבול את טומאתו של הלה. ועם כל זה - הוסיף הבעש"ט - אם אני אסיח חלילה את דעתי מדביקות הקב"ה לרגע, הרי זה פגם גדול יותר מעבירותיו של הלה, כמשל המחט בעין שפוגמת יותר ממכות קשות בשאר איברי הגוף.

בחסידות

באדם קדמון

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה. סיבה: חסר הנושא.

בעקודים

בחסידות נתבאר כי אורות עולם התוהו נתגלו על ידי העינים, אלא שבשונה מהאורות שנתגלו על ידי בחינות הנקראות בשם אזן חוטם פה, שבהם היו האורות בבחינת הבל שהם התגלות פנימית, הרי שבעיניים היו האורות בבחינת הסתכלות לבד שהיא הארה מועטת, מכיון שאם היו האורות מבחינת הבל שהיא בחינה גבוהה יותר לא היו העולמות יכולים כלל לקבל את האור.

החומר הרוחני של העיניים המוזכרים בחסידות הם בבחינת פרסא שענינה לגלות את האורות באופן של בירור בבחינת רשת, והחילוק בין הפרסא שבעולם התיקון שהוא פרסא פנימית (שהמשל אליה בגשמיות הוא כעין קרום בתוך גוף האדם המפסיק בין חלקו העליון לתחתון) לפרסא שבבחינת אבר העינים, הוא שהעיניים אינם מסתירים כ"כ בעד האור ולכן על ידי העיניים יוצא עצמות האור וזה סיבת השבירה.

והיינו שבחינת עצמיות האורות כמו שהן בעקודים יצאו ונתגלו באורות העינים, והגם דבהתגלותם נעשו בבחינת תוקף המציאות דבהיותם בעקודים היו בתכלית הביטול ובבחינת אין ממש ובהתגלות שלהם נעשו בבחינת יש ומציאות, דכל התגלות דבר גורם מציאות הדבר, ובפרט שנתגלה העצמי נעשה בתוקף המציאות, מכל מקום הם ממש אותן האורות דעקודים (בבחינת חיצוניותם), ובבחינת התיקון הוא שנמשכו האורות דרך פרסאות שזהו בחינת התעלמות האור שמתגלה דרך הפרסא לא כמו שהוא במקורו.

עיני ה' משוטטים/ משוטטות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה. סיבה: חסר כאן ביאור לשונות פסוקים אלו על דרך החסידות, ועניינם בעבודת ה'..

שני עיניים

פעם אדמו"ר הריי"ץ בקטנותו שאל למה ברא הקב"ה אדם עם שני עיניים וענה לו אביו אם למד א-ב, וכמה ש ישנם, אחד ש ימינית ואחד שין שמאלית, כמו כן העניים, עין ימין עליו להסתכל על מעלות הזולת (יהודי שני, וסידור), ובשמאל - על חסרונות עצמו (ממתק).

ראו עוד

• ראיה
• בכיה / דמעות
• שמירת העיניים
• משקפיים