שמחת בית השואבה: הבדלים בין גרסאות בדף

תקנות הרבי
תקנות לימוד
	לימוד הרמב"ם · לימוד פרק תניא לפני התפילה · לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים · לימוד עניני גאולה ומשיח · לימוד הפרשה החסידית · לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו · סיומי מסכת בתשעת הימים · כתיבת חידושי תורה · תהלוכה
תקנות שונות
	סמיכה לרבנות · כינוס תורה · ספריות ציבוריות · תקנת המשקה · תפילין רבינו תם · דברי כיבושין· שמחת בית השואבה · מניעת מראות לא טהורים מילדים · הוספות לתפילה · עשה לך רב · קביעת קופת צדקה בקיר המטבח · פלעדז' · יום הולדת · רגע של שתיקה · חיבור החג עם ימי החול

חזותיקוד ויקי

גרסה אחרונה מ־12:32, 21 באוקטובר 2024

שמחת בית השואבה הוא מעמד שמחה, שתיקנו בזמן שבית המקדש היה קיים לרגל ניסוך המים שהיה בסוכות.

על שמחה זו אמרו חז"ל^[1] "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו".

שאיבת המים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנוגע לשמחה בשאיבת המים עבור ניסוך המים על גבי המזבח מבאר הרבי, שניסוך המים - שלא נתפרש בתורה שבכתב - אין הצדוקים מודים בו, כפי שמצינו ש"למנסך אומר לו הגבה ידך (שנראה שתתן המים בספל, לפי שהצדוקין אין מודים בניסוך המים), שפעם אחד נסך (צדוקי) אחד (את המים) על גבי רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן".

וזהו גם הטעם לגודל השמחה בשאיבת המים - דאף שמהפסוק ושאבתם מים בששון יש רק ראיה ששאיבת המים צריך להיות בשמחה, בכל זאת, כדי להוציא מלבן של צדוקים שאינם מודים בניסוך המים כל עיקר, תיקנו חכמים בנוגע לשאיבת המים - שאינה אלא הכנה לניסוך המים - שתהיה בשמחה גדולה באופן יוצא מן הכלל^[2].

שיטה נוספת - שמחה יתירה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אמנם יש שיטה אחרת (הרמב"ם, כמו שמבואר במפרשיו^[3]) ששמחת בית השואבה אינה קשורה לניסוך המים אלא הוא חיוב מן התורה לשמוח בחג הסוכות שמחה יתירה ונלמד מהפס'^[4] "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים", ומבאר בכך הרבי^[5] שאין זה מצווה חדשה, אלא רק חיזוק של המצוה של שמחה ביו"ט שכבר קיימת והסיבה ששמו "שמחת בית השואבה" הוא רק משום שזהו שם המקום בו תקנו את השמחה ולא שהוא בגלל השאיבה (ולכן קוראים לו שמחת בית השואבה ולא שמחת השאיבה).

הכל שמחים בה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ולפי זה מבאר הרבי ששמחה זו משתנית אצל כל אחד לפי דרגתו, משום ששמחה זו היא רק הוספה של שמחת יו"ט, (משא"כ אם היה זה מצוה בפני עצמה לא היה מקום לחלק בחיוב, ודווקא בגלל שכל ענינו הוא חיזוק לחיוב שכבר ישנו שייך לחלק כמה יש להוסיף וזהו דבר שתלוי בהרגש הלב) ואם כן תלוי זה בגודל חביבותו למצוה ולחג, ולכן בשמחת בית השואבה בבית המקדש, רק האנשים בעלי המעלה רקדו בעצמם אך שאר האשנים הסתפקו משמחה ממה שצפו בריקודם של אלו משום שלא היו ברדה כל כך נעלית.

וזהו שכתב הרמב"ם: "ולא היו עושין אותה עמי הארץ וכל מי שירצה אלא גדולי חכמי ישראל וראשי הישיבות והסנהדרין והחסידים והזקנים ואנשי מעשה הם שהיו מרקדין" ובזה הוסיף על דברי המשנה: א. גדולי חכמי ישראל ב. ראשי ישיבות ג. סנהדרין ד. זקנים.

ומבאר הרבי את מקור הדברים והוא מהגמרא המספרת אודות תנאים מסויימים שהיו רוקדים ושמחים ביותר בשמחת בית השואבה אף שברור שכל התנאים היו שמחים בה, מכל מקום בחרה הגמרא לספר על תנאים מסויימים ואף להזכירם בשמם, והוא כדי לבאר שכל אחד רקד משום מעלתו שלו: "רבי יהושע בן חנניא" המוזכר לשבח כחכם גדול שניצח את חכמי אומות העולם בויכוחיהם^[6] ומכאן שגדולי חכמי ישראל היו שמחים בשמחת בית השואבה, " בן יהוצדק", שמו המלא הוא "רבי שמעון בן יהוצדק" והתואר רבי ניתן למי שיש לו תלמידים וא"כ ראש ישיבה היה "רבן שמעון בן גמליאל" מוזכר משום שהיה נשיא הסנהדרין "הלל הזקן" מוזכר בתואר "הזקן" ומובן שזהו המעלה שבשלה רקד בשמחת בית השואבה - להיותו חלק מ"הזקנים".

בדורנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

התוועדויות שמחת בית השואבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כבר לפני הנשיאות קבע הרבי את ימי חול המועד סוכות לעריכת התוועדות מיוחדת שנשאה אופי תורני והיתה מיועדת בעיקרה לתלמידי ישיבות שלא מחוגי חב"ד^[7].

הפעם הראשונה בה התוועד הרבי בפומבי בחול המועד סוכות, היתה מייד בחודש החגים הראשון שאחרי החתונה עם הרבנית, בשנת תר"צ, בריגא, ובשנים שלאחר מכן באוטווצק שבפולין, בפריז, ובכל מקום שבו שהה הרבי בחול המועד. חלק מהתוועדויות אלו העלה הרבי על גבי הכתב.

עם הגיעו של הרבי לארצות הברית, החלו להתפרסם בעיתונות לקראת חג הסוכות מודעות מטעם המרכז לעניני חינוך, וההתוועדויות נשאו אופי מיוחד ושונה.

הנוהג נמשך אף לאחר הנשיאות, וככל שחלפו השנים הלך וגדל מספר המשתתפים בהתוועדויות ועמו הדוחק הלך וגבר, עד שהפריע לסדר הטוב של ההתוועדות, והרבי חזר וביקש לשמור על הסדר, ולאחר שבשנת תשכ"ד נשבר אחד מקירות הסוכה, הרבי הפסיק את ההתוועדויות המסורתיות, אך המשיך להתוועד ביום טוב ובשבת חול המועד עד לשנת תש"ל.

אף לאחר שהרבי הפסיק להתוועד בסוכה, המשיך הרבי לדרוש מהחסידים להתוועד בלילות חג הסוכות.

יוצא דופן אחד היתה התוועדות של הרבי עם ילדי שיעורי לימודי הדת, בשנת תשל"ז שנערכה אף היא בסוכה.

בשכונת המלך[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת הקהל תשמ"א החל הרבי באמירת שיחה בלילה הראשון של חג הסוכות, ובה עורר על חגיגת שמחת בית השואבה בריקוד ברחוב. מיד לאחר השיחה יצא הקהל בספונטניות אל רחוב קינגסטון והחלו בריקודים, כשהריקודים ממשיכים במורד הרחוב ולאט לאט יורדים אל הכביש - עד שכאשר הגיעו לרחוב מונטגומרי הגיעה המשטרה וחסמה את הכביש עבור הרוקדים. מאז נקבע מקום הריקודים מידי לילה בצומת זו של קינגסטון ומונטגומרי.

בריקודים משתתפים אלפים מתושבי השכונה והאורחים, ובנוסף מושכים אליהם קהל מבקרים מגוון משכונות ניו יורק. הריקודים ממשיכים ברחוב עד השעה 6:00 בבוקר. בשנים האחרונות מרקיד את הציבור הקלידן ר' יוסי כהן^[8] בלילות החול של החג.

מאז אותו לילה, החל הרבי לומר שיחה בקביעות בכל לילה מלילי חג הסוכות, בתור התוועדות הפותחת את שמחת בית השואבה, ואחריה מתחילים הריקודים. בשיחות אלו מדבר הרבי רבות על מעלת הריקודים וההשתתפות בהם בשמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, גם כאשר עייפים ממאמץ הריקוד, וכן מעורר על הוספה בשמחה מידי יום ביחס ליום שלפניו. הרבי התבטא פעמים רבות שהשמחה צריכה להגיע "עד שהרחוב עצמו ירקוד".

לאורך השנים הפכו הריקודים למסורת המושכת אליה אלפי יהודים מכל רחבי האזור, כאשר השמחה הולכת ומתגברת לאורך שעות הלילה, ושעות השיא של השמחה הן לפנות בוקר, בהן מנגן הקלידן החסידי ר' יוסי כהן.

בכל יום מערב סוכות ועד ערב הושענא רבה, המשטרה נערכת משעות הצהרים ולקראת התחלת שמחת בית השואבה, קטעים מרחוב קינגסטון נחסמים לתנועה ובכל הסביבה מוצבים מחסומים מאויישים כדי למנוע תנועה לכיוון החסום.

הריקודים והמוזיקה בתחילת הלילה מותאמים לקהל באותן שעות - ילדים,נשים, קשישים ואורחים, ובשעה מאוחרת המוזיקה מתחלפת ומותאמת לאלפי הבחורים שהתוועדו בתחילת הלילה ומגיעים לאחר חצות להרקיד את הרחוב.

בשאר העולם[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקהילות חב"ד בארץ ובעולם ואצל שלוחי הרבי הפועלים ברחבי העולם (כמו גם חצרות חסידיות אחרות) מארגנים ריקודי שמחת בית השואבה באחד הלילות של סוכות, ובמקומות מסויימים אף בכל לילה ולילה.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

גודל שמחת בית השואבה ברשות הרבים, הוצאת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, תשס"ח.
לרקוד כמו חסיד, ליקוט מאת הרב יוסף יצחק כץ מחבר הספר 'ממעייני' בשבועון כפר חב"ד גליון 1878 עמוד 73

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

המעשה הוא העיקר - הוראות הרבי אודות ריקודי שמחת בית השואבה
לטעום את ימות המשיח, הוראות הרבי בקשר לריקודים, בתוך בטאון 'הפנסאים' גליון 7 תשרי תשע"ז
דליים של שמחה, סקירה על ההתוועדויות שערך הרבי בסוכה לרגל שמחת בית השואבה בתוך קובץ לחיזוק ההתקשרות בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי תשרי תשע"ו
מדוע עורכים שמחת בית השואבה?
קטעים מהרבי בנושא שמחת בית השואבה גליון החייל עמ' 3 - תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)
שלום יעקב חזן, שמחת בית השואבה בדור השביעי • דעה
הרבי נשא שיחה מפתיעה, המוני הרוקדים גדשו את הרחוב
מאז ולדורי דורות: כשדדי גראוכר סחף בשמחת בית השואבה

הערות שוליים

↑ משנה סוכה ה, א.
↑ תורת מנחם תשי"ב.
↑ ביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ רס"ג ח"ג מילואים סי' ה'.
↑ אמור כג, מ
↑ לקו"ש חלק י"ז עמ' 267 ואילך.
↑ בכורות ח, ב.
↑ ראו סקירה על התוועדויות אלו בתוך שבועון התקשרות.
↑ בן הרב אשר לעמיל כהן

[1] משנה סוכה ה, א.

[2] תורת מנחם תשי"ב.

[3] ביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ רס"ג ח"ג מילואים סי' ה'.

[4] אמור כג, מ

[5] לקו"ש חלק י"ז עמ' 267 ואילך.

[6] בכורות ח, ב.

[7] ראו סקירה על התוועדויות אלו בתוך שבועון התקשרות.

[8] בן הרב אשר לעמיל כהן

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:שמחת בית השואבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמחת בית השואבה ברחובות [[קראון הייטס]] כיום. צילום: חיים טויטו]]
-'''שמחת בית השואבה''' הוא מעמד [[שמחה]], שתיקנו בזמן ש[[בית המקדש]] היה קים לרגל [[ניסוך המים]] שהיה ב[[סוכות]].
+'''שמחת בית השואבה''' הוא מעמד [[שמחה]], שתיקנו בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים לרגל [[ניסוך המים]] שהיה ב[[סוכות]].
-על שמחה זו אמרו חז"ל "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו".
+על שמחה זו אמרו חז"ל{{הערה|משנה סוכה ה, א.}} "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו".
 ==שאיבת המים==
 בנוגע לשמחה בשאיבת המים עבור ניסוך המים על גבי המזבח מבאר הרבי, שניסוך המים - שלא נתפרש בתורה שבכתב - אין הצדוקים מודים בו, כפי שמצינו ש"למנסך אומר לו הגבה ידך (שנראה שתתן המים בספל, לפי שהצדוקין אין מודים בניסוך המים), שפעם אחד נסך (צדוקי) אחד (את המים) על גבי רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן".
-וזהו גם הטעם לגודל השמחה בשאיבת המים - דאף שמהפסוק ושאבתם [[מים]] בששון יש רק ראיה ששאיבת המים צריך להיות בשמחה, בכל זאת, כדי להוציא מלבן של צדוקים שאינם מודים בניסוך המים כל עיקר, תיקנו חכמים בנוגע לשאיבת המים - שאינה אלא הכנה לניסוך המים - שתהיה בשמחה גדולה באופן יוצא מן הכלל{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/4/9/44&search=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9A+%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D תורת מנחם תשי"ב].}}.
+וזהו גם הטעם לגודל השמחה בשאיבת המים - דאף שמהפסוק ושאבתם [[מים]] בששון יש רק ראיה ששאיבת המים צריך להיות בשמחה, בכל זאת, כדי להוציא מלבן של צדוקים שאינם מודים בניסוך המים כל עיקר, תיקנו חכמים בנוגע לשאיבת המים - שאינה אלא הכנה לניסוך המים - שתהיה בשמחה גדולה באופן יוצא מן הכלל{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/4/9/44&search=ניסוך+המים תורת מנחם תשי"ב].}}.
-==הכל שמחים בה==
+==שיטה נוספת - שמחה יתירה==
-הרבי{{הערת שוליים|1=[[שערי המועדים]] ל[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15830&hilite=fa9ef39c-b2a8-4005-9c6f-25a66a7adf3c&st=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%93%D7%A7&pgnum=202 חג הסוכות].}} מביא שב[[מסכת סוכה]] מובא במיוחד אודות מספר תנאים שהיו רוקדים ושמחים ביותר בשמחת בית השואבה. מכיון שברור שכל התנאים היו שמחים בה, מן ההכרח הוא שהגמרא מביאה את שלושת שמותיהם כדי להסיק מכך ענינים מיוחדים. [[הלל הזקן]] מוזכר בתואר "הזקן" ומכאן שהזקנים גם כןהיו שמחים בשמחת בית השואבה, [[רבי יהושע בן חנניא]] המוזכר לשבח בתלמוד כחכם גדול שניצח אומות העולם בויכוחיהם וכו' ומכאן שחכמי ישראל היו שמחים בשמחת בית השואבה, [[רבן שמעון בן גמליאל]] היה נשיא הסנהדרין ומוזכר כהוכחה לכך שגם הסנהדרין היו שמחים בה.
+אמנם יש שיטה אחרת (הרמב"ם, כמו שמבואר במפרשיו{{הערה|ביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ רס"ג ח"ג מילואים סי' ה'.}}) ששמחת בית השואבה אינה קשורה לניסוך המים אלא הוא חיוב מן התורה לשמוח בחג הסוכות שמחה יתירה ונלמד מהפס'{{הערה|אמור כג, מ}} "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים", ומבאר בכך הרבי{{הערה|לקו"ש חלק י"ז עמ' 267 ואילך.}} שאין זה מצווה חדשה, אלא רק חיזוק של המצוה של שמחה ביו"ט שכבר קיימת והסיבה ששמו "שמחת בית השואבה" הוא רק משום שזהו שם המקום בו תקנו את השמחה ולא שהוא בגלל השאיבה (ולכן קוראים לו שמחת בית השואבה ולא שמחת השאיבה).
+===הכל שמחים בה===
+ולפי זה מבאר הרבי ששמחה זו משתנית אצל כל אחד לפי דרגתו, משום ששמחה זו היא רק הוספה של שמחת יו"ט, (משא"כ אם היה זה מצוה בפני עצמה לא היה מקום לחלק בחיוב, ודווקא בגלל שכל ענינו הוא חיזוק לחיוב שכבר ישנו שייך לחלק כמה יש להוסיף וזהו דבר שתלוי בהרגש הלב) ואם כן תלוי זה בגודל חביבותו למצוה ולחג, ולכן בשמחת בית השואבה בבית המקדש, רק האנשים בעלי המעלה רקדו בעצמם אך שאר האשנים הסתפקו משמחה ממה שצפו בריקודם של אלו משום שלא היו ברדה כל כך נעלית.
+וזהו שכתב הרמב"ם: "ולא היו עושין אותה עמי הארץ וכל מי שירצה אלא גדולי חכמי ישראל וראשי הישיבות והסנהדרין והחסידים והזקנים ואנשי מעשה הם שהיו מרקדין" ובזה הוסיף על דברי המשנה: א. גדולי חכמי ישראל ב. ראשי ישיבות ג. סנהדרין ד. זקנים.
+ומבאר הרבי את מקור הדברים והוא מהגמרא המספרת אודות תנאים מסויימים שהיו רוקדים ושמחים ביותר בשמחת בית השואבה אף שברור שכל התנאים היו שמחים בה, מכל מקום בחרה הגמרא לספר על תנאים מסויימים ואף להזכירם בשמם, והוא כדי לבאר שכל אחד רקד משום מעלתו שלו: "[[רבי יהושע בן חנניא]]" המוזכר לשבח כחכם גדול שניצח את חכמי אומות העולם בויכוחיהם{{הערה|בכורות ח, ב.}} ומכאן שגדולי חכמי ישראל היו שמחים בשמחת בית השואבה, "[[רבי שמעון בן יהוצדק| בן יהוצדק]]", שמו המלא הוא "רבי שמעון בן יהוצדק" והתואר רבי ניתן למי שיש לו תלמידים וא"כ ראש ישיבה היה "[[רבן שמעון בן גמליאל]]" מוזכר משום שהיה נשיא הסנהדרין "[[הלל הזקן]]" מוזכר בתואר "הזקן" ומובן שזהו המעלה שבשלה רקד בשמחת בית השואבה - להיותו חלק מ"הזקנים".
 ==בדורנו==
+===התוועדויות שמחת בית השואבה===
+כבר לפני הנשיאות קבע הרבי את ימי חול המועד סוכות לעריכת התוועדות מיוחדת שנשאה אופי תורני והיתה מיועדת בעיקרה לתלמידי ישיבות שלא מחוגי חב"ד{{הערה|1=ראו [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16726&CategoryID=2544 סקירה על התוועדויות אלו] בתוך שבועון התקשרות.}}.
+הפעם הראשונה בה התוועד הרבי בפומבי בחול המועד סוכות, היתה מייד בחודש החגים הראשון שאחרי [[חתונת הרבי והרבנית|החתונה עם הרבנית]], בשנת תר"צ, בריגא, ובשנים שלאחר מכן באוטווצק שבפולין, בפריז, ובכל מקום שבו שהה הרבי בחול המועד. חלק מהתוועדויות אלו העלה הרבי על גבי הכתב.
+עם [[כ"ח סיון תש"א|הגיעו של הרבי לארצות הברית]], החלו להתפרסם בעיתונות לקראת חג הסוכות מודעות מטעם ה[[מרכז לעניני חינוך]], וההתוועדויות נשאו אופי מיוחד ושונה.
+הנוהג נמשך אף לאחר הנשיאות, וככל שחלפו השנים הלך וגדל מספר המשתתפים בהתוועדויות ועמו הדוחק הלך וגבר, עד שהפריע לסדר הטוב של ההתוועדות, והרבי חזר וביקש לשמור על הסדר, ולאחר שבשנת [[תשכ"ד]] נשבר אחד מקירות הסוכה, הרבי הפסיק את ההתוועדויות המסורתיות, אך המשיך להתוועד ביום טוב ובשבת חול המועד עד לשנת [[תש"ל]].
+אף לאחר שהרבי הפסיק להתוועד בסוכה, המשיך הרבי לדרוש מהחסידים להתוועד בלילות חג הסוכות.
+יוצא דופן אחד היתה התוועדות של הרבי עם ילדי [[שיעורי לימודי הדת]], בשנת [[תשל"ז]] שנערכה אף היא בסוכה.
 ===בשכונת המלך===
 {{תקנות הרבי}}
-ב[[שנת הקהל תשמ"א]] החל [[הרבי]] באמירת [[שיחה]] בלילה הראשון של [[חג הסוכות]], ובה עורר על חגיגת שמחת בית השואבה ב[[ריקוד]] ברחוב. מיד לאחר השיחה יצא הקהל בספונטניות אל רחוב [[קינגסטון]] והחלו בריקודים, כשהריקודים ממשיכים במורד הרחוב ולאט לאט יורדים אל הכביש - עד שכאשר הגיעו לרחוב מונטגומרי הגיעה המשטרה וחסמה את הכביש עבור הרוקדים. מאז נקבע מקום הריקודים מידי לילה בצומת זו של קינגסטון ומונטגומרי. בריקודים משתתפים אלפים מתושבי השכונה והאורחים, ובנוסף מושכים אליהם קהל מבקרים מגוון משכונות [[ניו יורק]]. הריקודים ממשיכים ברחוב עד השעה 6:00 בבוקר. בשנים האחרונות מרקיד את הציבור הקלידן [[יוסי כהן]] בלילות החול של החג.
+ב[[שנת הקהל תשמ"א]] החל [[הרבי]] באמירת [[שיחה]] בלילה הראשון של [[חג הסוכות]], ובה עורר על חגיגת שמחת בית השואבה ב[[ריקוד]] ברחוב. מיד לאחר השיחה יצא הקהל בספונטניות אל רחוב [[קינגסטון]] והחלו בריקודים, כשהריקודים ממשיכים במורד הרחוב ולאט לאט יורדים אל הכביש - עד שכאשר הגיעו לרחוב מונטגומרי הגיעה המשטרה וחסמה את הכביש עבור הרוקדים. מאז נקבע מקום הריקודים מידי לילה בצומת זו של קינגסטון ומונטגומרי.
+בריקודים משתתפים אלפים מתושבי השכונה והאורחים, ובנוסף מושכים אליהם קהל מבקרים מגוון משכונות [[ניו יורק]]. הריקודים ממשיכים ברחוב עד השעה 6:00 בבוקר. בשנים האחרונות מרקיד את הציבור הקלידן ר' [[יוסי כהן]]{{הערה|בן הרב [[אשר לעמיל כהן]]}} בלילות החול של החג.
+[[קובץ:זושא_וילימובסקי2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' [[זושא וילימובסקי]] (הפרטיזן), משמח את הקהל ב'שמחת בית השואבה' בקראון הייטס]]
 מאז אותו לילה, החל הרבי לומר שיחה בקביעות בכל לילה מלילי חג הסוכות, בתור התוועדות הפותחת את שמחת בית השואבה, ואחריה מתחילים הריקודים. בשיחות אלו מדבר הרבי רבות על מעלת הריקודים וההשתתפות בהם בשמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, גם כאשר עייפים ממאמץ הריקוד, וכן מעורר על הוספה בשמחה מידי יום ביחס ליום שלפניו. הרבי התבטא פעמים רבות שהשמחה צריכה להגיע "עד שהרחוב עצמו ירקוד".
-===בשאר העולם===
+לאורך השנים הפכו הריקודים למסורת המושכת אליה אלפי יהודים מכל רחבי האזור, כאשר השמחה הולכת ומתגברת לאורך שעות הלילה, ושעות השיא של השמחה הן לפנות בוקר, בהן מנגן הקלידן החסידי ר' [[יוסי כהן (קלידן)|יוסי כהן]].
-שליחים רבים ברחבי העולם (כמו גם חצרות חסידיות אחרות) מארגנים ריקודי שמחת בית השואבה באחד הלילות של סוכות, ובמדרחוב בן יהודה במרכז ירושלים, מתקיימים ריקודים כל לילה ולילה עד חצות הלילה.
+בכל יום מערב סוכות ועד ערב הושענא רבה, המשטרה נערכת משעות הצהרים ולקראת התחלת שמחת בית השואבה, קטעים מרחוב קינגסטון נחסמים לתנועה ובכל הסביבה מוצבים מחסומים מאויישים כדי למנוע תנועה לכיוון החסום.
+הריקודים והמוזיקה בתחילת הלילה מותאמים לקהל באותן שעות - ילדים,נשים, קשישים ואורחים, ובשעה מאוחרת המוזיקה מתחלפת ומותאמת לאלפי הבחורים שהתוועדו בתחילת הלילה ומגיעים לאחר חצות להרקיד את הרחוב.
+===בשאר העולם===
+בקהילות חב"ד בארץ ובעולם ואצל שלוחי הרבי הפועלים ברחבי העולם (כמו גם חצרות חסידיות אחרות) מארגנים ריקודי שמחת בית השואבה באחד הלילות של סוכות, ובמקומות מסויימים אף בכל לילה ולילה.
 ==ראו גם==
 *[[ריקוד חסידי]]
+*[[מעייני הישועה]]
 ==לקריאה נוספת==
 *'''גודל שמחת בית השואבה ברשות הרבים''', הוצאת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, תשס"ח.
+*'''לרקוד כמו חסיד''', ליקוט מאת הרב [[יוסף יצחק כץ]] מחבר הספר 'ממעייני' ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1878 עמוד 73
 ==קישורים חיצוניים==
 *'''[https://www.torah4blind.org/hebrew/hhh-tishrei4.pdf המעשה הוא העיקר]''' - הוראות הרבי אודות ריקודי שמחת בית השואבה
+*'''[http://hageula.com/uploads/source/11_11/027/web_panasaim_07.pdf לטעום את ימות המשיח]''', הוראות הרבי בקשר לריקודים, בתוך בטאון 'הפנסאים' גליון 7 תשרי תשע"ז
+*'''[https://col.org.il/files/old/files/0.84752625262_5402422.pdf דליים של שמחה]''', סקירה על ההתוועדויות שערך הרבי בסוכה לרגל שמחת בית השואבה {{PDF}} בתוך קובץ לחיזוק ההתקשרות בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] תשרי תשע"ו
+*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/571550#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content מדוע עורכים שמחת בית השואבה?]''' {{בית חבד}}
+*[https://drive.google.com/file/d/1kpHMKSQrQrpE6b_Tqen-AaQqrRzzxeJR/view?usp=drivesdk קטעים מהרבי בנושא '''שמחת בית השואבה'''] גליון החייל עמ' 3 - [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]] {{PDF}}
+*שלום יעקב חזן, '''[https://chabad.info/blogs/718660/ שמחת בית השואבה בדור השביעי • דעה]''' {{אינפו}}
+*'''[https://col.org.il/news/133818 הרבי נשא שיחה מפתיעה, המוני הרוקדים גדשו את הרחוב]''' {{COL}}
+*[https://col.org.il/news/147996 מאז ולדורי דורות: כשדדי גראוכר סחף בשמחת בית השואבה{{וידאו}}{{col}}]
 {{הערות שוליים}}
+{{סוכות}}
 [[קטגוריה:סוכות]]

זמן שמחתנו
זמנים	ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו
סוכה	דפנות • סכך • ישיבה בסוכה • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • מבצע סוכה
ארבעת המינים	לולב • אתרוג (אתרוג קלבריה) • הדס • ערבה • נטילת לולב • חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי • מבצע לולב
חג הסוכות בבית המקדש	ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הושענות • מצות ערבה • פרי החג • מצות הקהל
תפילות ומנהגים	הלל • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • מכירת המצוות
שמיני עצרת ושמחת תורה	• הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • תהלוכה • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות
ניגוני החג	אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב