מצות תפילין: הבדלים בין גרסאות בדף
(הפסוק ומקורו) תגית: עריכה ממכשיר נייד |
|||
| (118 גרסאות ביניים של 38 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:תפילין.JPG|שמאל|ממוזער| | {{מפנה|תפילין}} | ||
[[קובץ:תפילין.JPG|שמאל|ממוזער|תפילין]] | |||
[[קובץ:הרבי עם תפילין.jpg|ממוזער|הרבי עטור ב[[טלית]] ותפילין, [[ו' תשרי]] [[תשמ"ז]]]] | |||
[[קובץ:תפילין - מח - לב.jpg|ממוזער|מח, לב ותפילין. איור: שלום פייגין]] | |||
'''תפילין''', מצווה מהתורה, בה נצטוינו להניח זוג תפילין, הם שני בתים של תפילין ובתוכם קלף ועליו כתוב פרשיות שמע, האחד מניחים על הראש, במקום שראשו של תינוק רופס מול המקום שבין העינים. והשני מניחים על היד, על חציו התחתון של המקום התופח שבזרוע, כנגד ה[[לב]]. | '''תפילין''', מצווה מהתורה, בה נצטוינו להניח זוג תפילין, הם שני בתים של תפילין ובתוכם קלף ועליו כתוב פרשיות שמע, האחד מניחים על הראש, במקום שראשו של תינוק רופס מול המקום שבין העינים. והשני מניחים על היד, על חציו התחתון של המקום התופח שבזרוע, כנגד ה[[לב]]. | ||
==מקור המצווה== | ==מקור המצווה== | ||
מקור המצווה הוא בפרק ראשון ושני של קריאת שמע הנאמר בכל יום: | מקור המצווה הוא בפרק ראשון ושני של [[קריאת שמע]] הנאמר בכל יום: | ||
{{ציטוט|"וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך"|מקור=דברים ו, פסוק ח}} | |||
פרטי המצווה כמו צבע הבתים והרצועות וצרותם המרובעת וכו' עבר במסורת איש מפי איש ממשה רבינו. | פרטי המצווה כמו צבע הבתים והרצועות וצרותם המרובעת וכו' עבר במסורת איש מפי איש ממשה רבינו. | ||
| שורה 12: | שורה 14: | ||
== אופן ההנחה == | == אופן ההנחה == | ||
אופן ההנחה הוא כך: תחילה יש להניח את התפילין על היד, ולאחר מכן יש להניח את התפילין על הראש. מנהגי הברכות חלוקים בין עדות המזרח לבין עדות האשכנזים. בעדות האשכנזים מברכים ברכת "להניח תפילין" על תפילין של יד ו"על מצוות תפילין" על תפילין של ראש, ובמקרה של הפסק בין הנחת התפילין של יד לתפילין של ראש מברכים שוב את | אופן ההנחה הוא כך: תחילה יש להניח את התפילין על היד, ולאחר מכן יש להניח את התפילין על הראש. מנהגי הברכות חלוקים בין עדות המזרח לבין עדות האשכנזים. בעדות האשכנזים מברכים ברכת "להניח תפילין" על תפילין של יד ו"על מצוות תפילין" על תפילין של ראש, ובמקרה של הפסק בין הנחת התפילין של יד לתפילין של ראש מברכים שוב את שתי הברכות על התפילין של ראש. אך בעדות המזרח מברכים רק את ברכת "להניח תפילין" על שני בתי התפילין, ורק במקרה של הפסק בין התפילין של יד לתפילין של ראש, כגון על ידי דיבור, אז מברכים את ברכת "על מצוות תפילין" על תפילין של ראש{{הערה|1=שולחן ערוך אורח חיים סימן כ"ה.}}. | ||
העונש על אי קיום מצווה זו הוא חמור ביותר; הגמרא אומרת | העונש על אי קיום מצווה זו הוא חמור ביותר; הגמרא אומרת{{הערה|1=ראש השנה יז, א}} כי "פושעי ישראל בגופן, יורדין לגיהנום ונידונין בה י"ב חדש, לאחר י"ב חדש גופן כלה, ונשמתן נשרפת, ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי [[צדיק]]ים". בהמשך מפרשת הגמרא "פושעי ישראל בגופן מאי ניהו, אמר רב קרקפתא דלא מנח תפילין". | ||
רוב הראשונים | רוב הראשונים{{הערה|1=רמב"ם פ"ג מהלכות תשובה הלכה ה. ומשמע שכן היא גרסתו בגמרא. וכן הוא בר"ח וברי"ף שם. ובעיטור בשם תשובות הגאונים. ועיין עוד בשו"ת מן השמים שמסתפק בזה. וברא"ש שם. להרחבת ענין זה ראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29390&hilite=dfe23c61-3f92-4aed-88c1-bdf00c62151a&st=קרקפתא+דלא+מנח+תפילין בקובץ הערות וביאורים] י"ב - י"ג תמוז [[תשמ"ח]] עמ' ז (עמ' 7)}} סוברים כי עונש חמור זה אינו אלא למי שלא הניח תפילין מעולם. זו היא אחת מהסיבות לכן תיקן [[הרבי]] את [[מבצע תפילין]], כדי לזכות יהודים רבים ככל האפשר במצוות תפילין לכל הפחות פעם אחת בחייהם, ולא יקבלו ח"ו את העונש החמור של "קרקפתא דלא מנח תפילין"{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4597&hilite=1bd49ba0-7a98-4efe-abb8-de06283be26e&st=תפילין+מעולם שיחות קודש תשכ"ח חלק א'] עמ' כ"ז (עמ' 162)}}. בספריו מתבטא הרבי בחריפות כי רק [[עם הארץ]] יכול להקשות מה התועלת במבצע תפילין, שהרי על ידי הנחת תפילין פעם אחת יוצאים מהגדר החמור של "קרקפתא דלא מנח תפילין מעולם"!{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16013&hilite=cb72eaec-d448-454c-a0d8-9e17ccb057e3&st=תפילין+מעולם התועדויות תשמ"ג חלק ג'] עמ' 1210 (עמ' 35)}} | ||
== תוכן המצווה == | == תוכן המצווה == | ||
תוכן המצווה הוא שני ענינים: א) מעשה המצווה עצמו, שהוא הנחת התפילין על הראש ועל הזרוע. ב) שעבוד הלב והמוח לקדוש ברוך הוא, שזו היא פעולה נמשכת. ולכן פעולת התפילין הנגרמת על ידי שעבוד הלב והמוח להשי"ת היא פעולה נמשכת כל היום, ואינה נפסקת בחליצת התפילין | תוכן המצווה הוא שני ענינים: א) מעשה המצווה עצמו, שהוא הנחת התפילין על הראש ועל הזרוע. ב) שעבוד הלב והמוח לקדוש ברוך הוא, שזו היא פעולה נמשכת. ולכן פעולת התפילין הנגרמת על ידי שעבוד הלב והמוח להשי"ת היא פעולה נמשכת כל היום, ואינה נפסקת בחליצת התפילין{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14948&hilite=b8d916dd-7711-43a5-b2a9-52e2000a64df&st=תפילין&pgnum=147 לקוטי שיחות חכ"ה עמ' 134 (עמ' 147)]}}. | ||
== תחילת ההנחה == | == תחילת ההנחה == | ||
על פי מנהג חב"ד נוהגים להתחיל להניח תפילין שני חודשים לפני יום הבר מצווה, וכעבור מספר שבועות - בברכה | על פי מנהג חב"ד{{הערה|להרחבה נוספת: [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1880 עמוד 60, הרב אליהו יוחנן גוראריה - זמן הנחת תפילין לפני הבר מצווה.}} נוהגים להתחיל להניח תפילין שני חודשים לפני יום הבר מצווה, וכעבור מספר שבועות - בברכה{{הערה|1=[[אגרות קודש]] חלק י"ז [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=3d208dfa-3155-4816-a737-29769e477a40&st=חובת+הלבבות&pgnum=101 עמ' פז].}}, ועם זאת - ללא ברכת שהחיינו{{הערה|1=בטעם הדבר, ראו '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/05-04-2022-01-57-37-קובץ-הערות-120-תותל-בית-שמש-קטנה.pdf ברכת שהחיינו בפעם הראשונה שמניח תפילין]''', בתוך קובץ הערות התמימים ואנ"ש ישיבה קטנה תומכי תמימים בית שמש, י"א ניסן תשפ"ב עמוד 287.}}. | ||
כאשר בתוך חודשיים אלו חלים ימי החגים, יש הנוהגים להקדים מספר ימים בהתאם{{הערה|על פי אגרות קודש חלק כג עמוד פט. לקוטי שיחות חלק כא עמוד 357, וכן על פי החשבון מהתחלת הנחת התפילין של אדמו"ר הריי"צ בי"א אייר, בשל חג השבועות שחל בין התחלת הנחת התפילין לבר מצווה (לקוטי דיבורים חלק א' עמוד 214).}}. | |||
ההכנה לבר מצווה בתחילת הנחת התפילין היא באותו זמן הן בנוגע לתפילין דרש"י והן בנוגע לתפילין דרבינו תם{{הערה|התוועדויות תשמ"ט חלק ד' עמוד 142 הערה 114.}}. | |||
=== רבותינו נשיאנו === | |||
כשהיה [[אדמו"ר הריי"צ]] בגיל 11 קרא לו אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] ואמר לו שיתחיל להניח, בחשאי תפילין של [[רש"י]] וכן אמר שכך נהגו רבותינו נשיאנו להניח תפילין עוד בטרם הכנסם לגיל 11. | |||
התחלת הנחת התפילין היתה ב[[י"א תמוז]], כיון שבאותה שנה י"ב תמוז חל בשבת{{הערה|ראו בהרחבה במדור 'רגעים בליובאוויטש', שבועון בית משיח 1267 עמוד 38.}}. | |||
==ארבעה זוגות תפילין== | |||
ישנם ארבע שיטות בהנחת תפילין: | |||
1. האחת שיטת [[רש"י]], לפיה סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, שמע והיה אם שמוע. סוד תפילין אלו לפי האריז"ל הוא "מוחין ד[[אמא]]". | |||
2. האחת [[תפילין דרבינו תם|שיטת רבינו תם]], לפיה סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע. סוד תפילין אלו לפי האריז"ל הוא "מוחין ד[[אבא]]". | |||
3. שיטת השימושא רבה - היא שסדר הפרשיות הוא כשיטת רש"י, אלא שסדר הפרשיות הפוך, לימין המניח. סוד תפילין אלו לפי האר"י הוא מוחין ד[[אבא ואמא]] יחדיו. ובעמק המלך (שער קרית ארבע פס״ח) כתב ששמו״ר וראב״ד הם בכתר. הרבי כותב על זה (בלקו״ש ח״ב ע׳ 508 הע׳ 45) ״ואולי אפשר לומר - עתיק ואריך״ | |||
4. שיטת הראב"ד היא שסדר הפרשיות הוא כשיטת ר"ת, אבל הפוך, משמאל לימין המניח. | |||
ב[[התוועדות]] שבת נחמו [[תשמ"ט]], התייחס [[הרבי]] להנחת ד' זוגות [[תפילין]] - [[רש"י]], [[רבינו תם|ר"ת]], שמושא רבא וראב"ד - באמרו: "בנוגע ל[[זהב]] ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות תפילין מהודרים. ולא רק תפילין דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם תפילין דראב"ד ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ד', עמוד 147}}. | |||
ועפ"ז{{הערה|ראה [[זמרוני זליג ציק#ארבע זוגות תפילין|בנושא זה]] בהרחבה}} כתב הרב [[זמרוני זליג ציק|זימרוני ציק]] לרבי האם הכוונה היא להתחיל להניח ד' זוגות תפילין, והרבי הורה לו לשאול בעצת ה[[משפיע]] שלו. המשפיע [[מנחם מענדל פוטרפס|ר' מענדל פוטרפס]] אישר לו, ומאז הניח ד' זוגות תפילין ואף ניהל תעמולה לבקש אישור ולהניח את הזוגות. | |||
==על פי תורת החסידות== | ==על פי תורת החסידות== | ||
מבואר בשער התפילין לאדמו"ר הזקן, שהתפילין של ראש הם "חותם הבולט" | מבואר בשער התפילין לאדמו"ר הזקן, שהתפילין של ראש הם "חותם הבולט" ש[[הקב"ה]] חותם עצמו בנו בחותם הבולט שהוא השי"ן, והתפילין של יד שאין לו שי"ן עליו ענינו הוא בהיפך, שהתפילין של יד ענינם שהאדם חותם עצמו בהקב"ה ונמצא היד עצמו קדוש, מה שאין כן התפילין של ראש ענינם לא המקום שבו מניחים בו התפילין אלא אדרבה להורות שהתפילין בתוך הראש עצמו. | ||
== | |||
[[קובץ: | התפילין נמשלו לכנפי [[יונה]], כמובא בגמרא שהמלכות גזרה שלא להניח תפילין, וכאשר תפסו צדיק בשם אלישע ותפילין בידו ענה אלישע שזה בעצם כנפי יונה, וכשפתח את ידו נראה לאויבים שמדובר אכן בכנפי יונה. | ||
בזוהר הקדוש מוסבר כי שתי הרצועות של תפילין של ראש נמשלות לשני כנפי יונה, משום שהתפילין של היד נרמזת לשכינה שעליה נאמר "יונתי תמתי", משום שכמו שהיונים הם זכר ונקבה, ומי שרוצה לתפוס את שניהם נוטל הוא את הנקבה וקושר עמו ומיד יבא היונה הזכר לקול דיבורה, כך כאשר ישראל רוצים להתקשר להקב"ה עליהם לקבל את מלכות הקב"ה במצוות שהם השכינה, דהיינו במצות תפילין ועל ידי כן יוכלו לקרוא להקב"ה דהיינו [[זעיר אנפין]] שהוא [[קו האמצעי]]. | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יוֹנָה רְצוּעָה דְּיָד לְאַקַּשְׁרָא לָהּ וְדָא שְׁכִינְתָּא דְּאִתְּמַר בָּהּ יוֹנָתִי. וּתְרֵין אִנּוּן יוֹנִים דְּכַר וְנוּקְבָא. מָאן דְּבָעֵי לְצַיְּדָא לֵהּ צֵדָה דְּתַרְוַיְהוּ, נָטִיל נוּקְבָא וְקָשִׁיר לָהּ עִמֵּהּ וּמִיָּד יְקָרֵי לְדִבּוּרָא וְיֵתֵי. וְהָכֵי צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְנַטְלָא יוֹנָה קַדִּישָׁא מִצְוָה שְׁכִינְתָּא, לְקַשְּׁרָה לָהּ בְּקִשּׁוּרָא דִּתְפִלִּין, וּמִיָּד יְקָרֵי לְבַעְלָהּ דְּאִיהוּ יִשְׂרָאֵל דִּלְעֵלָּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא|מקור=זוהר חדש ספרא תנינא}} | |||
==מנהגי חב"ד בהנחת התפילין== | |||
אצל חסידי חב"ד מקובלים הנהגות שונות ביחס להנחת התפילין, קשירתם, ואופן הכנתם: | |||
*יש הנוהגים להניח ולברך את תפילין של יד כשהם יושבים, על פי קבלה{{הערה|שם=ספר המנהגים|ספר המנהגים.}}, אך לפועל מקובל אצל חסידי חב"ד לעשות את כל סדר ההנחה בעמידה. | |||
*יש הנוהגים לכסות את התפילין של יד בשעת הברכה{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1R3jM2kaUGgXATt0a8LZJGpPbaXpL9yCm/view שלם בתלמודו גליון כ"ב], י"א ניסן תשפ"ד עמוד 26.}} | |||
*את הברכה על תפילין של יד מברכים לאחר שמניחים את התפילין על הקיבורת, לפני שמהדקים את הקשר, ויש לכוון לפטור גם את של ראש{{הערה|שם=ספר המנהגים}}. | |||
*הקשר של חסידי חב"ד שונה מהקשר כפי שהוא מקובל בחוגים אחרים{{הערה|1=להרחבה ראו [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/08/17-08-2022-15-44-20-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%A7%D7%99%D7%A5-%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf מדוע קשר התפילין שלנו שונה מ'העולם'?], קובץ לימוד ישיבת קיץ חיילי בית דוד תשפ"ב עמוד 48.}}, והוא מתקנת אדמו"ר הזקן וזאת כדי שיהיה אפשר לקיים את הענין של 'וקשרתם', לעשות קשר חדש בכל יום{{הערה|בית רבי פרק י"ב תקנה רביעית.}}, אך הרבי ביאר שאין הכרח לפתוח ולקשור בכל יום מחדש{{הערה|ימי מלך חלק ג' עמוד 984.}} ולא הכריע האם צריך לפתוח ולסגור את העניבה בכל יום{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4341356/jewish/-.htm מענה הרבי על גליון השאלה של המזכיר הרב גרונר, עמוד 15]: '''אין הוראה''' ממני לאיזה צד שיהיה.}}. מצד שני העיד הרבי על עצמו (ביחידות להרב שנ"ז גו"א), שהוא עצמו אינו פותח ומהדק, ואף שלל זאת (מטעם הפסק){{הערה|ימי מלך ח"ג עמ' 984.}}. גם באופן עשיית קשר התפילין של ראש יש חילוקים זעירים בין חסידי חב"ד עצמם, עם דיוקים שונים באיזה אופן נעשה קשר התפילין של הרבי עצמו{{הערה|1=[https://col.org.il/news/146303 ראו עדותו של הרב משה קליין מדגים את אופן הקשירה] {{COL}}{{וידאו}}}}. | |||
*בשעת הברכה, להסיר את המכסה שעל התפילין של יד, ולהחזיר אותו רק לאחר סיום כריכת הרצועות על היד{{הערה|1=הליכות מנחם חלק א' עמוד מו, גליון התקשרות רכג עמוד 20 וגליון תל עמוד 18. וראו [https://drive.google.com/file/d/1tY152E4vG3l9cERm5eyzrpC1lVhjJNrC/view קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ"ד עמוד 39].}}. | |||
*לפי מה שלימד [[אדמו"ר המהר"ש]], כריכת הרצועות על היד נעשית בחלוקת של: כריכה והפסק, 2 כריכות והפסק, ארבע כריכות, ובסך הכל - 7 כריכות על היד{{הערה|שם=ספר המנהגים}}. | |||
*יוצרים על היד מעין ד' הפוכה, ולאחר מכן כורכים ג' כריכות על האצבע האמצעית, אחת על הפרק התחתון של האצבע, אחת על הפרק האמצעי, ושוב כריכה אחת על הפרק התחתון. | |||
*הרצועות של תפילין של ראש ארוכות, וצריכות להגיע עד הרגליים. | |||
*הרבי מעיד על עצמו שנוהג כספר האשכול והרמבם וכו' - שגם גובה התפילין שווה לאורכן ורוחבן{{הערה|אג"ק י"ד עמ' תקי.}}. | |||
*מנהגנו שגודל התפילין הוא אצבעיים על אצבעיים{{הערה|אגרות קודש חי"א עמ' שו, וראה שוע"ר לב סב, ושיעור זה נזכר גם בתניא - באגרת הקודש י'.}}. | |||
*על אדמו"ר הזקן מסופר שהשתמש בקופסת טבק שקיבל עבור 'מראה' לכוון את התפילין, אך בפועל בין חסידי חב"ד לא נהגו להשתמש במראה{{הערה|1=ראו בהרחבה בהערותיהם של הרב מנחם מענדל רייצעס והרב ברוך אוברלנדר, '''[https://drive.google.com/file/d/1rvx6w1UybQClKDXnBxe6TFY4sFP9XwZD/view שימוש במראה להנחת תפילין]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה פרשת מקץ תשפ"ד עמוד 43 ועמוד 53, ובהנסמן שם. [https://drive.google.com/file/d/1tY152E4vG3l9cERm5eyzrpC1lVhjJNrC/view קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ"ד עמוד 40 ועמוד 41].}}. | |||
==מבצע תפילין== | |||
{{ערך מורחב|מבצע תפילין}} | |||
[[קובץ:Tfilin tashach.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחת תפילין על ידי פעילים חב"דים, עוד קודם ההכרזה על מבצע תפילין, [[ל"ג בעומר]] שנת [[תש"כ|ה'תש"כ]], [[מירון]]]] | |||
[[קובץ:1010.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחת תפילין בחבר העמים]] | |||
[[מבצע תפילין]] החל בשנת [[תשכ"ז]], אז יצא [[הרבי]] בקריאה לחסידי חב"ד לזכות כל יהודי במצות הנחת תפילין בכל יום. ב[[שבת]] פרשת במדבר, שהייתה גם [[שבת מברכים]] [[חודש סיון]] בשנת תשכ"ז, ימים ספורים לפני פרוץ [[מלחמת ששת הימים]] כאשר עם ישראל היה נתון במתח רב ובמצב רוח קודר - נשא הרבי דברים ב[[התוועדות]] בצהרי יום השבת קודש, ופנה לחסידים בקריאה נרגשת לצאת ל"רחובה של עיר" ולזכות יהודים בהנחת תפילין, שהיא המצוה המיוחדת שהושוותה לכל התורה כולה, ולה סגולה מיוחדת לניצחון עם ישראל במלחמה. | |||
על מצות תפילין מובא בגמרא, ציטט הרבי, ש"כל המניח תפילין מאריך ימיו". וכמו כן מובא בדברי חכמינו זכרונם לברכה שהפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך - ויראו ממך" - אלו תפילין שבראש. ואם כן, להנחת התפילין סגולה לאריכות ימים ולניצחון במלחמה על ידי הטלת הפחד על האוייבים, ומשום כך חובת השעה היא לזכות כל יהודי במצוה חשובה זו, ובמיוחד את החיילים שיוצאים לשדה הקרב. | |||
באותם הימים, שקדמו למלחמה, שימשו דברים אלו של הרבי עידוד לעם ישראל כולו, באמרו כי כאשר [[הקדוש ברוך הוא]] מנהל מלחמה - מתבטל האויב לגמרי, ואז מתקיים הפסוק "לא נפקד ממנו איש" - כל עם ישראל נשאר בשלמות. | |||
==בדיקת תפילין== | |||
{{ערך מורחב|בדיקת תפילין ומזוזות}} | |||
מכיון ששפע החיות הרוחניות והגשמית של כל יהודי בא לו על ידי התפילין, על כן כל בעיה המתעוררת, יש לדעת הרבי לבדוק את התפילין. באגרות קודש ניתן למצא אלפי תשובות של הרבי ליהודים המזכירים לפניו כל מיני בעיות, בזש"ק או בשידוך הגון וכל מיני בעיות והוא מורה בתשובה לבדוק את התפילין והמזוזות. | |||
===בחודש אלול=== | |||
בספר "מטה אפרים" של רבי אפרים זלמן מרגליות מובא בנוגע לחודש אלול: {{ציטוטון|אנשי מעשה נוהגין שבחודש הזה מפשפשים בדקדוקי מצווה להיות בודק ובוחן תפילין ומזוזות שלהם}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38909&st=&pgnum=9 מטה אפרים סימן תקפא, סעיף י].}}. | |||
על יסוד הנהגה זו עורר הרבי בשנת [[תשל"ד]] בהמשך ל[[מבצע מזוזה]] שכל אחד ישתדל לבדוק את התפילין והמזוזות שבביתו בימי חודש אלול, אף אם נקנו מסופר ירא שמים ונכתבו בהידור. | |||
הרבי אף הוסיף {{ציטוטון|שעל ידי זה יתוסף בברכת ה' בכלל, ובפרט בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. וכדאי ונכון ביותר, שכל אחד ואחד ישתדל לפרסם זה - נוסף על הקיום בעצמו - בכל מקום שידו מגעת, בכל מקום ומקום, לכל אחינו בני-ישראל שליט"א}}{{הערה|משיחת ב' דר"ח [[אלול]] תשמ"ח.}}. | |||
הרבי הבהיר{{הערה|1=ראו [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413906 לקט קטעי וידאו עם הוראות הרבי לבדיקת התפילין והמזוזות בחודש אלול].}}, שלמרות שמצד הדין הבדיקה צריכה להיעשות רק פעם בשלוש וחצי שנים, הרי {{ציטוטון|בשעה שיש איזה צורך בתוספת ברכה מלמעלה על דרך כב[[חודש אלול]] אזי נעשה מיד מנהג טוב לבדוק המזוזות והתפילין}}{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1hZzdD07h37Hk23Qdm_N1xGyLq7v0C2ug/view שיחת כ"ף מנחם אב תשל"ד] עמ' כה.}}, ובפרט, שבשונה מדורות עברו שהכל נעשה בכשרות ובהידור, היום ישנו חשש גדול יותר שהתפילין נעשו שלא בהידור, והם עלולות להיפסל. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[ | *[[תפילין דרבינו תם]] | ||
*[[תפילין של ימות המשיח]] | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''איך נהג הרבי לגבי אופן קשירת תפילין של יד?''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1871 עמוד 42 | |||
*'''כיצד הרבי הניח את התפילין?''', במדור 'מיומן המזכיר' שבועון בית משיח גליון 1224 עמוד 19 | |||
*'''כתר התפילין''', הרבנית סימה אשכנזי מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד 1918 עמוד 23 | |||
== קישורים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*[http:// | *'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2600832 איך מניחים תפילין?]''' {{וידאו}} בהפקת [[יהדותון]] | ||
*[http:// | *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1451 ממנהגי הרבי בנשיקת התפילין]{{וידאו}} - {{אינפו}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1414 מבצע תפילין בעומק לבנון]{{וידאו}} - {{אינפו}} [[קישור שבור]] | |||
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2031 תהליך יצור תפילין (חלק א')], [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2032 (חלק ב')], [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2033 (חלק ג')]{{וידאו}} | *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2031 תהליך יצור תפילין (חלק א')], [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2032 (חלק ב')], [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2033 (חלק ג')]{{וידאו}} | ||
*[http://chabad.info/video/beis-medrash-video/הלכה-יומית-מהרב-ברוין/האם-יש-ענין-ברצועות-תפילין-שחורות-משני/ האם יש ענין ברצועות תפילין שחורות משני הצדדים?] {{וידאו}} {{אינפו}} שיעור קצר בוידאו מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], רבה של [[קראון הייטס]] | |||
*'''[http://chabad.info/video/kids/תכנית-ראלי/וידאו-חובה-לילדים-כך-מכינים-תפילין/ כך מכינים תפילין]''' {{וידפו}} מתוך תכנית הראלי של [[צבאות השם בארץ הקודש]] | |||
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3029504#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content למה התפילין שחורות?!...]''' {{בית חבד}} | |||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Lubecky%20Levi%20-17%20Elul%205778.pdf כתבי יד מהרבי בקשר עם מצוות תפילין]''' | |||
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413906 יש לבדוק את התפילין והמזוזות בחודש אלול]''' {{וידאו}}{{בית חבד}} | |||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kot%20Yaakov%20Duber-%202%20Kislev%205779.pdf מנהגי חב"ד לתפילין ובר מצווה עם פיענוחים]''' {{PDF}} | |||
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/08/17-08-2022-15-44-20-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%A7%D7%99%D7%A5-%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf כי שם ה' נקרא עליך], דינים השייכים בהנחת התפילין לעצמו ולאחרים, שער הלכה - קובץ לימוד ישיבת קיץ חיילי בית דוד תשפ"ב עמוד 56 | |||
*'''[https://online.fliphtml5.com/aukho/bfuv/#p=7 מנהג חב"ד בכיסוי התפילין]''', בטאון 'היכל ליובאוויטש' גליון ד', י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 180 | |||
{{אירועים יהודיים}} | |||
{{מצוות}} | {{מצוות}} | ||
{{סתם}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תפילין]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:30, 21 באוגוסט 2024
המונח "תפילין" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו תפילין (פירושונים).
תפילין, מצווה מהתורה, בה נצטוינו להניח זוג תפילין, הם שני בתים של תפילין ובתוכם קלף ועליו כתוב פרשיות שמע, האחד מניחים על הראש, במקום שראשו של תינוק רופס מול המקום שבין העינים. והשני מניחים על היד, על חציו התחתון של המקום התופח שבזרוע, כנגד הלב.
מקור המצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מקור המצווה הוא בפרק ראשון ושני של קריאת שמע הנאמר בכל יום:
"וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך"
— דברים ו, פסוק ח
פרטי המצווה כמו צבע הבתים והרצועות וצרותם המרובעת וכו' עבר במסורת איש מפי איש ממשה רבינו.
אופן ההנחה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אופן ההנחה הוא כך: תחילה יש להניח את התפילין על היד, ולאחר מכן יש להניח את התפילין על הראש. מנהגי הברכות חלוקים בין עדות המזרח לבין עדות האשכנזים. בעדות האשכנזים מברכים ברכת "להניח תפילין" על תפילין של יד ו"על מצוות תפילין" על תפילין של ראש, ובמקרה של הפסק בין הנחת התפילין של יד לתפילין של ראש מברכים שוב את שתי הברכות על התפילין של ראש. אך בעדות המזרח מברכים רק את ברכת "להניח תפילין" על שני בתי התפילין, ורק במקרה של הפסק בין התפילין של יד לתפילין של ראש, כגון על ידי דיבור, אז מברכים את ברכת "על מצוות תפילין" על תפילין של ראש[1].
העונש על אי קיום מצווה זו הוא חמור ביותר; הגמרא אומרת[2] כי "פושעי ישראל בגופן, יורדין לגיהנום ונידונין בה י"ב חדש, לאחר י"ב חדש גופן כלה, ונשמתן נשרפת, ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי צדיקים". בהמשך מפרשת הגמרא "פושעי ישראל בגופן מאי ניהו, אמר רב קרקפתא דלא מנח תפילין".
רוב הראשונים[3] סוברים כי עונש חמור זה אינו אלא למי שלא הניח תפילין מעולם. זו היא אחת מהסיבות לכן תיקן הרבי את מבצע תפילין, כדי לזכות יהודים רבים ככל האפשר במצוות תפילין לכל הפחות פעם אחת בחייהם, ולא יקבלו ח"ו את העונש החמור של "קרקפתא דלא מנח תפילין"[4]. בספריו מתבטא הרבי בחריפות כי רק עם הארץ יכול להקשות מה התועלת במבצע תפילין, שהרי על ידי הנחת תפילין פעם אחת יוצאים מהגדר החמור של "קרקפתא דלא מנח תפילין מעולם"![5]
תוכן המצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]
תוכן המצווה הוא שני ענינים: א) מעשה המצווה עצמו, שהוא הנחת התפילין על הראש ועל הזרוע. ב) שעבוד הלב והמוח לקדוש ברוך הוא, שזו היא פעולה נמשכת. ולכן פעולת התפילין הנגרמת על ידי שעבוד הלב והמוח להשי"ת היא פעולה נמשכת כל היום, ואינה נפסקת בחליצת התפילין[6].
תחילת ההנחה[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי מנהג חב"ד[7] נוהגים להתחיל להניח תפילין שני חודשים לפני יום הבר מצווה, וכעבור מספר שבועות - בברכה[8], ועם זאת - ללא ברכת שהחיינו[9].
כאשר בתוך חודשיים אלו חלים ימי החגים, יש הנוהגים להקדים מספר ימים בהתאם[10].
ההכנה לבר מצווה בתחילת הנחת התפילין היא באותו זמן הן בנוגע לתפילין דרש"י והן בנוגע לתפילין דרבינו תם[11].
רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשהיה אדמו"ר הריי"צ בגיל 11 קרא לו אביו אדמו"ר הרש"ב ואמר לו שיתחיל להניח, בחשאי תפילין של רש"י וכן אמר שכך נהגו רבותינו נשיאנו להניח תפילין עוד בטרם הכנסם לגיל 11.
התחלת הנחת התפילין היתה בי"א תמוז, כיון שבאותה שנה י"ב תמוז חל בשבת[12].
ארבעה זוגות תפילין[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישנם ארבע שיטות בהנחת תפילין:
1. האחת שיטת רש"י, לפיה סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, שמע והיה אם שמוע. סוד תפילין אלו לפי האריז"ל הוא "מוחין דאמא".
2. האחת שיטת רבינו תם, לפיה סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע. סוד תפילין אלו לפי האריז"ל הוא "מוחין דאבא".
3. שיטת השימושא רבה - היא שסדר הפרשיות הוא כשיטת רש"י, אלא שסדר הפרשיות הפוך, לימין המניח. סוד תפילין אלו לפי האר"י הוא מוחין דאבא ואמא יחדיו. ובעמק המלך (שער קרית ארבע פס״ח) כתב ששמו״ר וראב״ד הם בכתר. הרבי כותב על זה (בלקו״ש ח״ב ע׳ 508 הע׳ 45) ״ואולי אפשר לומר - עתיק ואריך״
4. שיטת הראב"ד היא שסדר הפרשיות הוא כשיטת ר"ת, אבל הפוך, משמאל לימין המניח.
בהתוועדות שבת נחמו תשמ"ט, התייחס הרבי להנחת ד' זוגות תפילין - רש"י, ר"ת, שמושא רבא וראב"ד - באמרו: "בנוגע לזהב ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות תפילין מהודרים. ולא רק תפילין דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם תפילין דראב"ד ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"[13].
ועפ"ז[14] כתב הרב זימרוני ציק לרבי האם הכוונה היא להתחיל להניח ד' זוגות תפילין, והרבי הורה לו לשאול בעצת המשפיע שלו. המשפיע ר' מענדל פוטרפס אישר לו, ומאז הניח ד' זוגות תפילין ואף ניהל תעמולה לבקש אישור ולהניח את הזוגות.
על פי תורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מבואר בשער התפילין לאדמו"ר הזקן, שהתפילין של ראש הם "חותם הבולט" שהקב"ה חותם עצמו בנו בחותם הבולט שהוא השי"ן, והתפילין של יד שאין לו שי"ן עליו ענינו הוא בהיפך, שהתפילין של יד ענינם שהאדם חותם עצמו בהקב"ה ונמצא היד עצמו קדוש, מה שאין כן התפילין של ראש ענינם לא המקום שבו מניחים בו התפילין אלא אדרבה להורות שהתפילין בתוך הראש עצמו.
התפילין נמשלו לכנפי יונה, כמובא בגמרא שהמלכות גזרה שלא להניח תפילין, וכאשר תפסו צדיק בשם אלישע ותפילין בידו ענה אלישע שזה בעצם כנפי יונה, וכשפתח את ידו נראה לאויבים שמדובר אכן בכנפי יונה.
בזוהר הקדוש מוסבר כי שתי הרצועות של תפילין של ראש נמשלות לשני כנפי יונה, משום שהתפילין של היד נרמזת לשכינה שעליה נאמר "יונתי תמתי", משום שכמו שהיונים הם זכר ונקבה, ומי שרוצה לתפוס את שניהם נוטל הוא את הנקבה וקושר עמו ומיד יבא היונה הזכר לקול דיבורה, כך כאשר ישראל רוצים להתקשר להקב"ה עליהם לקבל את מלכות הקב"ה במצוות שהם השכינה, דהיינו במצות תפילין ועל ידי כן יוכלו לקרוא להקב"ה דהיינו זעיר אנפין שהוא קו האמצעי.
יוֹנָה רְצוּעָה דְּיָד לְאַקַּשְׁרָא לָהּ וְדָא שְׁכִינְתָּא דְּאִתְּמַר בָּהּ יוֹנָתִי. וּתְרֵין אִנּוּן יוֹנִים דְּכַר וְנוּקְבָא. מָאן דְּבָעֵי לְצַיְּדָא לֵהּ צֵדָה דְּתַרְוַיְהוּ, נָטִיל נוּקְבָא וְקָשִׁיר לָהּ עִמֵּהּ וּמִיָּד יְקָרֵי לְדִבּוּרָא וְיֵתֵי. וְהָכֵי צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְנַטְלָא יוֹנָה קַדִּישָׁא מִצְוָה שְׁכִינְתָּא, לְקַשְּׁרָה לָהּ בְּקִשּׁוּרָא דִּתְפִלִּין, וּמִיָּד יְקָרֵי לְבַעְלָהּ דְּאִיהוּ יִשְׂרָאֵל דִּלְעֵלָּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא
— זוהר חדש ספרא תנינא
מנהגי חב"ד בהנחת התפילין[עריכה | עריכת קוד מקור]
אצל חסידי חב"ד מקובלים הנהגות שונות ביחס להנחת התפילין, קשירתם, ואופן הכנתם:
- יש הנוהגים להניח ולברך את תפילין של יד כשהם יושבים, על פי קבלה[15], אך לפועל מקובל אצל חסידי חב"ד לעשות את כל סדר ההנחה בעמידה.
- יש הנוהגים לכסות את התפילין של יד בשעת הברכה[16]
- את הברכה על תפילין של יד מברכים לאחר שמניחים את התפילין על הקיבורת, לפני שמהדקים את הקשר, ויש לכוון לפטור גם את של ראש[15].
- הקשר של חסידי חב"ד שונה מהקשר כפי שהוא מקובל בחוגים אחרים[17], והוא מתקנת אדמו"ר הזקן וזאת כדי שיהיה אפשר לקיים את הענין של 'וקשרתם', לעשות קשר חדש בכל יום[18], אך הרבי ביאר שאין הכרח לפתוח ולקשור בכל יום מחדש[19] ולא הכריע האם צריך לפתוח ולסגור את העניבה בכל יום[20]. מצד שני העיד הרבי על עצמו (ביחידות להרב שנ"ז גו"א), שהוא עצמו אינו פותח ומהדק, ואף שלל זאת (מטעם הפסק)[21]. גם באופן עשיית קשר התפילין של ראש יש חילוקים זעירים בין חסידי חב"ד עצמם, עם דיוקים שונים באיזה אופן נעשה קשר התפילין של הרבי עצמו[22].
- בשעת הברכה, להסיר את המכסה שעל התפילין של יד, ולהחזיר אותו רק לאחר סיום כריכת הרצועות על היד[23].
- לפי מה שלימד אדמו"ר המהר"ש, כריכת הרצועות על היד נעשית בחלוקת של: כריכה והפסק, 2 כריכות והפסק, ארבע כריכות, ובסך הכל - 7 כריכות על היד[15].
- יוצרים על היד מעין ד' הפוכה, ולאחר מכן כורכים ג' כריכות על האצבע האמצעית, אחת על הפרק התחתון של האצבע, אחת על הפרק האמצעי, ושוב כריכה אחת על הפרק התחתון.
- הרצועות של תפילין של ראש ארוכות, וצריכות להגיע עד הרגליים.
- הרבי מעיד על עצמו שנוהג כספר האשכול והרמבם וכו' - שגם גובה התפילין שווה לאורכן ורוחבן[24].
- מנהגנו שגודל התפילין הוא אצבעיים על אצבעיים[25].
- על אדמו"ר הזקן מסופר שהשתמש בקופסת טבק שקיבל עבור 'מראה' לכוון את התפילין, אך בפועל בין חסידי חב"ד לא נהגו להשתמש במראה[26].
מבצע תפילין[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – מבצע תפילין |
מבצע תפילין החל בשנת תשכ"ז, אז יצא הרבי בקריאה לחסידי חב"ד לזכות כל יהודי במצות הנחת תפילין בכל יום. בשבת פרשת במדבר, שהייתה גם שבת מברכים חודש סיון בשנת תשכ"ז, ימים ספורים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים כאשר עם ישראל היה נתון במתח רב ובמצב רוח קודר - נשא הרבי דברים בהתוועדות בצהרי יום השבת קודש, ופנה לחסידים בקריאה נרגשת לצאת ל"רחובה של עיר" ולזכות יהודים בהנחת תפילין, שהיא המצוה המיוחדת שהושוותה לכל התורה כולה, ולה סגולה מיוחדת לניצחון עם ישראל במלחמה.
על מצות תפילין מובא בגמרא, ציטט הרבי, ש"כל המניח תפילין מאריך ימיו". וכמו כן מובא בדברי חכמינו זכרונם לברכה שהפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך - ויראו ממך" - אלו תפילין שבראש. ואם כן, להנחת התפילין סגולה לאריכות ימים ולניצחון במלחמה על ידי הטלת הפחד על האוייבים, ומשום כך חובת השעה היא לזכות כל יהודי במצוה חשובה זו, ובמיוחד את החיילים שיוצאים לשדה הקרב.
באותם הימים, שקדמו למלחמה, שימשו דברים אלו של הרבי עידוד לעם ישראל כולו, באמרו כי כאשר הקדוש ברוך הוא מנהל מלחמה - מתבטל האויב לגמרי, ואז מתקיים הפסוק "לא נפקד ממנו איש" - כל עם ישראל נשאר בשלמות.
בדיקת תפילין[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – בדיקת תפילין ומזוזות |
מכיון ששפע החיות הרוחניות והגשמית של כל יהודי בא לו על ידי התפילין, על כן כל בעיה המתעוררת, יש לדעת הרבי לבדוק את התפילין. באגרות קודש ניתן למצא אלפי תשובות של הרבי ליהודים המזכירים לפניו כל מיני בעיות, בזש"ק או בשידוך הגון וכל מיני בעיות והוא מורה בתשובה לבדוק את התפילין והמזוזות.
בחודש אלול[עריכה | עריכת קוד מקור]
בספר "מטה אפרים" של רבי אפרים זלמן מרגליות מובא בנוגע לחודש אלול: "אנשי מעשה נוהגין שבחודש הזה מפשפשים בדקדוקי מצווה להיות בודק ובוחן תפילין ומזוזות שלהם"[27].
על יסוד הנהגה זו עורר הרבי בשנת תשל"ד בהמשך למבצע מזוזה שכל אחד ישתדל לבדוק את התפילין והמזוזות שבביתו בימי חודש אלול, אף אם נקנו מסופר ירא שמים ונכתבו בהידור.
הרבי אף הוסיף "שעל ידי זה יתוסף בברכת ה' בכלל, ובפרט בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. וכדאי ונכון ביותר, שכל אחד ואחד ישתדל לפרסם זה - נוסף על הקיום בעצמו - בכל מקום שידו מגעת, בכל מקום ומקום, לכל אחינו בני-ישראל שליט"א"[28].
הרבי הבהיר[29], שלמרות שמצד הדין הבדיקה צריכה להיעשות רק פעם בשלוש וחצי שנים, הרי "בשעה שיש איזה צורך בתוספת ברכה מלמעלה על דרך כבחודש אלול אזי נעשה מיד מנהג טוב לבדוק המזוזות והתפילין"[30], ובפרט, שבשונה מדורות עברו שהכל נעשה בכשרות ובהידור, היום ישנו חשש גדול יותר שהתפילין נעשו שלא בהידור, והם עלולות להיפסל.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- איך נהג הרבי לגבי אופן קשירת תפילין של יד?, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1871 עמוד 42
- כיצד הרבי הניח את התפילין?, במדור 'מיומן המזכיר' שבועון בית משיח גליון 1224 עמוד 19
- כתר התפילין, הרבנית סימה אשכנזי מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד 1918 עמוד 23
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- איך מניחים תפילין?
בהפקת יהדותון - ממנהגי הרבי בנשיקת התפילין -
- מבצע תפילין בעומק לבנון - קישור שבור
- תהליך יצור תפילין (חלק א'), (חלק ב'), (חלק ג')
- האם יש ענין ברצועות תפילין שחורות משני הצדדים? שיעור קצר בוידאו מאת הרב יוסף ישעיה ברוין, רבה של קראון הייטס
- כך מכינים תפילין
מתוך תכנית הראלי של צבאות השם בארץ הקודש - למה התפילין שחורות?!...
- כתבי יד מהרבי בקשר עם מצוות תפילין
- יש לבדוק את התפילין והמזוזות בחודש אלול
- מנהגי חב"ד לתפילין ובר מצווה עם פיענוחים
- כי שם ה' נקרא עליך, דינים השייכים בהנחת התפילין לעצמו ולאחרים, שער הלכה - קובץ לימוד ישיבת קיץ חיילי בית דוד תשפ"ב עמוד 56
- מנהג חב"ד בכיסוי התפילין, בטאון 'היכל ליובאוויטש' גליון ד', י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 180
| אירועים וטקסים במעגל החיים היהודי | ||
|---|---|---|
| ילדות ונערות | שלום זכר · וואכנאכט (ליל ברית) · ברית מילה · פדיון הבן · יום הולדת · תספורת (אפשערניש) · הכנסה לחיידר · הנחת תפילין · בר מצווה / בת מצווה | |
| תקופת החתונה | שידוך · ווארט (לחיים) · אויפרופעניש (שבת חתן) · קבלת פנים · חופה · קידושין · שבע ברכות · נישואין · חדר ייחוד | |
| כללי | חנוכת הבית · הלוויה · שבעה (אבלות) · יארצייט (יום זכרון) | |
| מצוות |
|---|
| תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה |
| מצוות עשה נבחרות |
| אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים |
| מצוות לא תעשה נבחרות |
| עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול |
| סת"ם - ספרי תורה תפילין ומזוזות | ||||
|---|---|---|---|---|
| מצוות מהתורה ותקנות דרבנן | כתיבת ספר תורה · הגהת סת"ם · בדיקת תפילין ומזוזות · קריאת התורה · הנחת תפילין · קביעת מזוזה | |||
| כתיבת סת"ם | סופר סת"ם · כתב אדמו"ר הזקן · ספר תורה · תפילין · מזוזה · מגילת אסתר · אתוון רברבין · אתוון זעירין · טנת"א · תגים · מסורה | |||
| כתבי קודש מיוחדים | ספר תורה של משיח · ספר התורה של הרבי · ספרי תורה ב-770 · מגילת אדמו"ר המהר"ש | |||
| מושגים קרובים | מבצע אות בספר תורה · ספרי תורה הכלליים · מבצע תפילין · מבצע מזוזה · תפילין דרבינו תם · ארבעה זוגות תפילין | |||
הערות שוליים
- ↑ שולחן ערוך אורח חיים סימן כ"ה.
- ↑ ראש השנה יז, א
- ↑ רמב"ם פ"ג מהלכות תשובה הלכה ה. ומשמע שכן היא גרסתו בגמרא. וכן הוא בר"ח וברי"ף שם. ובעיטור בשם תשובות הגאונים. ועיין עוד בשו"ת מן השמים שמסתפק בזה. וברא"ש שם. להרחבת ענין זה ראו גם בקובץ הערות וביאורים י"ב - י"ג תמוז תשמ"ח עמ' ז (עמ' 7)
- ↑ שיחות קודש תשכ"ח חלק א' עמ' כ"ז (עמ' 162)
- ↑ התועדויות תשמ"ג חלק ג' עמ' 1210 (עמ' 35)
- ↑ לקוטי שיחות חכ"ה עמ' 134 (עמ' 147)
- ↑ להרחבה נוספת: שבועון כפר חב"ד גליון 1880 עמוד 60, הרב אליהו יוחנן גוראריה - זמן הנחת תפילין לפני הבר מצווה.
- ↑ אגרות קודש חלק י"ז עמ' פז.
- ↑ בטעם הדבר, ראו ברכת שהחיינו בפעם הראשונה שמניח תפילין, בתוך קובץ הערות התמימים ואנ"ש ישיבה קטנה תומכי תמימים בית שמש, י"א ניסן תשפ"ב עמוד 287.
- ↑ על פי אגרות קודש חלק כג עמוד פט. לקוטי שיחות חלק כא עמוד 357, וכן על פי החשבון מהתחלת הנחת התפילין של אדמו"ר הריי"צ בי"א אייר, בשל חג השבועות שחל בין התחלת הנחת התפילין לבר מצווה (לקוטי דיבורים חלק א' עמוד 214).
- ↑ התוועדויות תשמ"ט חלק ד' עמוד 142 הערה 114.
- ↑ ראו בהרחבה במדור 'רגעים בליובאוויטש', שבועון בית משיח 1267 עמוד 38.
- ↑ התוועדויות תשמ"ט חלק ד', עמוד 147
- ↑ ראה בנושא זה בהרחבה
- ↑ 15.0 15.1 15.2 ספר המנהגים.
- ↑ שלם בתלמודו גליון כ"ב, י"א ניסן תשפ"ד עמוד 26.
- ↑ להרחבה ראו מדוע קשר התפילין שלנו שונה מ'העולם'?, קובץ לימוד ישיבת קיץ חיילי בית דוד תשפ"ב עמוד 48.
- ↑ בית רבי פרק י"ב תקנה רביעית.
- ↑ ימי מלך חלק ג' עמוד 984.
- ↑ מענה הרבי על גליון השאלה של המזכיר הרב גרונר, עמוד 15: אין הוראה ממני לאיזה צד שיהיה.
- ↑ ימי מלך ח"ג עמ' 984.
- ↑ ראו עדותו של הרב משה קליין מדגים את אופן הקשירה
- ↑ הליכות מנחם חלק א' עמוד מו, גליון התקשרות רכג עמוד 20 וגליון תל עמוד 18. וראו קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ"ד עמוד 39.
- ↑ אג"ק י"ד עמ' תקי.
- ↑ אגרות קודש חי"א עמ' שו, וראה שוע"ר לב סב, ושיעור זה נזכר גם בתניא - באגרת הקודש י'.
- ↑ ראו בהרחבה בהערותיהם של הרב מנחם מענדל רייצעס והרב ברוך אוברלנדר, שימוש במראה להנחת תפילין, קובץ הערות וביאורים אהלי תורה פרשת מקץ תשפ"ד עמוד 43 ועמוד 53, ובהנסמן שם. קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ"ד עמוד 40 ועמוד 41.
- ↑ מטה אפרים סימן תקפא, סעיף י.
- ↑ משיחת ב' דר"ח אלול תשמ"ח.
- ↑ ראו לקט קטעי וידאו עם הוראות הרבי לבדיקת התפילין והמזוזות בחודש אלול.
- ↑ שיחת כ"ף מנחם אב תשל"ד עמ' כה.