10,833
עריכות
מ
החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|"
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|") |
||
| (30 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | |||
[[קובץ:חוברת דונין.jpg|שמאל|ממוזער | |שם= הרב אברהם דונין | ||
|תמונה=אברהם דונין.png | |||
|כינוי= | |||
|תיאור= שליח הרבי למושב מיטב | |||
|תאריך לידה= [[ז' חשון]] [[תרח"צ]] | |||
|מקום לידה= [[חיפה]] | |||
|תאריך פטירה= [[כ"ב טבת]] [[תשע"א]] | |||
|מקום פטירה= [[ירושלים]] | |||
|מקום פעילות=[[מיטב]] | |||
|תפקידים נוספים= גבאי [[770]] | |||
|רבותיו= [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] ו[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] | |||
|תלמידיו= | |||
|חיבוריו= | |||
}} | |||
[[קובץ:חוברת דונין.jpg|שמאל|ממוזער|שער החוברת שי"ל לזכרו]] | |||
הרב '''אברהם דונין''' ([[ז' חשון]] [[תרח"צ]] – [[כ"ב טבת]] [[תשע"א]]) היה חסיד נלהב של [[הרבי]], ו[[שליח]] הרבי למושב מיטב שבחבל תענך. | הרב '''אברהם דונין''' ([[ז' חשון]] [[תרח"צ]] – [[כ"ב טבת]] [[תשע"א]]) היה חסיד נלהב של [[הרבי]], ו[[שליח]] הרבי למושב מיטב שבחבל תענך. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב אברהם דונין נולד באור ל[[ז' חשון]] [[תרח"צ]] ב[[חיפה]], לאביו הרב תנחום ולאמו מרת פייגא-רייזל. | הרב אברהם דונין נולד באור ל[[ז' חשון]] [[תרח"צ]] ב[[חיפה]], לאביו הרב [[תנחום דונין]] שהיה דור שישי בחסידות חב"ד ותלמידו של הרב אריה לוין ולאמו מרת פייגא-רייזל. | ||
על אף השרשים חב"דיים, ואף שאב סבו, ר' אברהם דאנין היה מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]] עם השנים הקשר החב"די של המשפחה לחסידות התרופף. | |||
אביו ר' תנחום למד בבחרותו בישיבה ליטאית, | אביו ר' תנחום למד בבחרותו בישיבה ליטאית אצל הרב אריה לוין, למרות היותו חסיד חב"ד החינוך בבית היה באווירה ליטאית, ואף שלח את ילדיו לחינוך ליטאי. | ||
לאחר שר' אברהם סיים את לימודיו בתלמוד-תורה ליטאי מפורסם בחיפה, עבר (בשנת [[תשי"ד]]) ללמוד בישיבה הקטנה "עטרת ישראל", ולאחר שסיים את לימודיו בישיבה קטנה, הלך ללמוד בישיבה הליטאית הגדולה בבני-ברק - ישיבת פונביז'. באותה התקופה התיידד עם הרב [[אליהו לנדא]] והחל להתקרב מעט ל[[חסידות חב"ד]]. | לאחר שר' אברהם סיים את לימודיו בתלמוד-תורה ליטאי מפורסם בחיפה, עבר (בשנת [[תשי"ד]]) ללמוד בישיבה הקטנה "עטרת ישראל", ולאחר שסיים את לימודיו בישיבה קטנה, הלך ללמוד בישיבה הליטאית הגדולה בבני-ברק - ישיבת פונביז'. באותה התקופה התיידד עם הרב [[אליהו לנדא]] והחל להתקרב מעט ל[[חסידות חב"ד]]. | ||
| שורה 18: | שורה 32: | ||
נפשו נמשכה אל לימוד החסידות, וחברו הציע לו ללמוד שיעור נוסף ב[[חסידות]] (בנוסף לשיעור עם הרב זלמנוב) יחד עם אביו, רבה של [[בני ברק]] בימים ההם, הרב [[יעקב לנדא]]. במקביל לשיעורים השבועיים, השתתפו תלמידי השיעור ב[[התוועדות|התוועדויות]] עונתיות שהתקיימו מפעם לפעם עם ר' [[פולע כהן|רפאל (פולע) כהן]], והדברים שאמר בהתוועדות השאירו עליו רושם בל ימחה. | נפשו נמשכה אל לימוד החסידות, וחברו הציע לו ללמוד שיעור נוסף ב[[חסידות]] (בנוסף לשיעור עם הרב זלמנוב) יחד עם אביו, רבה של [[בני ברק]] בימים ההם, הרב [[יעקב לנדא]]. במקביל לשיעורים השבועיים, השתתפו תלמידי השיעור ב[[התוועדות|התוועדויות]] עונתיות שהתקיימו מפעם לפעם עם ר' [[פולע כהן|רפאל (פולע) כהן]], והדברים שאמר בהתוועדות השאירו עליו רושם בל ימחה. | ||
==ה[[התקשרות]] לרבי== | |||
לאחר שכבר נכנס עמוק בעולמה של החסידות, כתב מכתב לרבי בו הודיע שהוא מגזע חסידי חב"ד ועל לימוד החסידות שלו, וביקש את ברכתו. הרבי עודד אותו בדרכו החדשה בה צעד והורה לו ליצור קשר עם רבני חב"ד. | לאחר שכבר נכנס עמוק בעולמה של החסידות, כתב מכתב לרבי בו הודיע שהוא מגזע חסידי חב"ד ועל לימוד החסידות שלו, וביקש את ברכתו. הרבי עודד אותו בדרכו החדשה בה צעד והורה לו ליצור קשר עם רבני חב"ד. | ||
| שורה 34: | שורה 48: | ||
בדרכו חזרה לארץ נסע באניה והרבי הטיל עליו ועל כל אחד מאלו שהיו בנסיעה עמו, לשהות בחניית הביניים במדינה אחרת ולהפיץ בה חסידות. אלו שהיו עמו היו הרב [[דב טייכמן]] שעצר באיטליה והרב [[אברהם ששונקין]] שעצר באנגליה, והוא עצר ב[[ברינואה]] שב[[צרפת]]. | בדרכו חזרה לארץ נסע באניה והרבי הטיל עליו ועל כל אחד מאלו שהיו בנסיעה עמו, לשהות בחניית הביניים במדינה אחרת ולהפיץ בה חסידות. אלו שהיו עמו היו הרב [[דב טייכמן]] שעצר באיטליה והרב [[אברהם ששונקין]] שעצר באנגליה, והוא עצר ב[[ברינואה]] שב[[צרפת]]. | ||
==ההצטרפות ל'רשת' והחתונה== | |||
כשחזר משהותו אצל הרבי, חזר ללמוד בישיבה במשך חצי שנה, עד שבאחד הימים הגיע הרב [[זלמן אבלסקי]] לישיבה, וניסה לגייס מורים ל'[[רשת אהלי יוסף יצחק]]'. בעקבות תשובה ברורה שקיבל מהרבי, פנה לרב [[דוד חנזין]], והצטרף לעבודה ב'רשת' בבית הספר ב[[קריית גת]]. | כשחזר משהותו אצל הרבי, חזר ללמוד בישיבה במשך חצי שנה, עד שבאחד הימים הגיע הרב [[זלמן אבלסקי]] לישיבה, וניסה לגייס מורים ל'[[רשת אהלי יוסף יצחק]]'. בעקבות תשובה ברורה שקיבל מהרבי, פנה לרב [[דוד חנזין]], והצטרף לעבודה ב'רשת' בבית הספר ב[[קריית גת]]. | ||
| שורה 43: | שורה 57: | ||
הם התגוררו ביישוב 'מיטב', ולאחר ששימש במשך שנה כמורה בכיתה ח', מונה למנהל בית הספר, וניהל אותו ביד רמה במשך ארבע שנים. בחלוף ארבע שנים, סיים את תפקידו כמנהל, והמשיך לשמש כמורה בבית הספר. | הם התגוררו ביישוב 'מיטב', ולאחר ששימש במשך שנה כמורה בכיתה ח', מונה למנהל בית הספר, וניהל אותו ביד רמה במשך ארבע שנים. בחלוף ארבע שנים, סיים את תפקידו כמנהל, והמשיך לשמש כמורה בבית הספר. | ||
==פעילות תוססת== | |||
באותם שנים, מספרם של חסידי חב"ד בכל הצפון היה מועט ביותר, והחסידים המעטים שהתגוררו באזור היו צריכים לפעול בכל האזור כולו. הזוגות הצעירים שהתרכזו סביב בית הספר בתענך, היו יוצאים ל"ערבי חב"ד"ול'מבצעים' בכל אזור הצפון. | באותם שנים, מספרם של חסידי חב"ד בכל הצפון היה מועט ביותר, והחסידים המעטים שהתגוררו באזור היו צריכים לפעול בכל האזור כולו. הזוגות הצעירים שהתרכזו סביב בית הספר בתענך, היו יוצאים ל"ערבי חב"ד" ול'מבצעים' בכל אזור הצפון. | ||
עוד לפני שהרבי יצא ב'מבצע חינוך', הבינו הרב דונין ואשתו כי הרבי רוצה שיפעלו עם הילדים הצעירים של המושב, ויצאו במבצע 'יבנה וחכמיה', במהלכו שיננו התלמידים את י"ב הפסוקים, צברו נקודות, חזרו דברי תורה, וקיבלו ממתקים ופרסי עידוד. הרבי רווה נחת רוב רב מפעולות אלו, ובאחת מהיחידויות שנכנסו בני הזוג דונין, רמז להם הרבי כי ברצונו לקבל אלבום תמונות מהפעילות הברוכה. | עוד לפני שהרבי יצא ב'מבצע חינוך', הבינו הרב דונין ואשתו כי הרבי רוצה שיפעלו עם הילדים הצעירים של המושב, ויצאו במבצע 'יבנה וחכמיה', במהלכו שיננו התלמידים את י"ב הפסוקים, צברו נקודות, חזרו דברי תורה, וקיבלו ממתקים ופרסי עידוד. הרבי רווה נחת רוב רב מפעולות אלו, ובאחת מהיחידויות שנכנסו בני הזוג דונין, רמז להם הרבי כי ברצונו לקבל אלבום תמונות מהפעילות הברוכה. | ||
| שורה 55: | שורה 69: | ||
בשנותיו האחרונות, שימש כמשגיח של מחלבת תנובה ב'תל יוסף' מטעם הרב ויטמן, ובזמנו הפנוי היה פועל בקרב העובדים בחיזוק היהדות ובהפצת מעיינות החסידות. | בשנותיו האחרונות, שימש כמשגיח של מחלבת תנובה ב'תל יוסף' מטעם הרב ויטמן, ובזמנו הפנוי היה פועל בקרב העובדים בחיזוק היהדות ובהפצת מעיינות החסידות. | ||
כמו כן, שימש כמשפיע כללי בישיבת תות"ל הקריות במשך תקופה, והיה מגיע מספר פעמים בשבוע ומשפיע הנהגות חסידיות על התמימים.זאת ללא בקשת כל תמורה. | |||
גם בתקופה אחרת קידם מתקשים בתלמוד תורה חב"ד מגדל העמק. | |||
===פטירתו=== | ===פטירתו=== | ||
| שורה 76: | שורה 92: | ||
העלון הופץ על ידי [[בית חב"ד]] ב[[עפולה]], ואף נשלח בדיוור ישיר לאלפי מנויים בכל רחבי הארץ. | העלון הופץ על ידי [[בית חב"ד]] ב[[עפולה]], ואף נשלח בדיוור ישיר לאלפי מנויים בכל רחבי הארץ. | ||
לאחר מספר שנים של הוצאה לאור, התאספו גליונות רבים שהיוו יחד חומר רב ויקר ערך. הרב דונין אסף את כל השיחות הערוכות שהתפסמו בגליון במשך הזמן שחלף, הדפיס אותן בספר, ושלח עותק אחד ל[[מזכירות הרבי]], [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|לרב חדקוב]]. באותה הזדמנות לא זכה לקבל מענה מהרבי, אך כשהגיע לאחר מספר שנים לביקור אצל הרבי ונכנס ל[[יחידות]], דיבר איתו הרבי על החשיבות הרבה בהפצת המעיינות, ואז הבין שהרבי מכוון להדפסת הספר. | לאחר מספר שנים של [[הוצאה לאור]], התאספו גליונות רבים שהיוו יחד חומר רב ויקר ערך. הרב דונין אסף את כל השיחות הערוכות שהתפסמו בגליון במשך הזמן שחלף, הדפיס אותן בספר, ושלח עותק אחד ל[[מזכירות הרבי]], [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|לרב חדקוב]]. באותה הזדמנות לא זכה לקבל מענה מהרבי, אך כשהגיע לאחר מספר שנים לביקור אצל הרבי ונכנס ל[[יחידות]], דיבר איתו הרבי על החשיבות הרבה בהפצת המעיינות, ואז הבין שהרבי מכוון להדפסת הספר. | ||
כשחזר לארץ החל להתעסק במשנה מרץ בהוצאתו לאור של הספר, וקרא לו בשם "מן המעיין". הביקוש לספר היה גדול ביותר, והוא אזל מן השוק במהירות. המהדורה השניה, "נחטפה" אף היא תוך פרק זמן קצר, וכך גם אירע עם שאר המהדורות שיצאו לאחר מכן. | כשחזר לארץ החל להתעסק במשנה מרץ בהוצאתו לאור של הספר, וקרא לו בשם "מן המעיין". הביקוש לספר היה גדול ביותר, והוא אזל מן השוק במהירות. המהדורה השניה, "נחטפה" אף היא תוך פרק זמן קצר, וכך גם אירע עם שאר המהדורות שיצאו לאחר מכן. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
'''אחיו''' | |||
*אחיו, המשפיע [[ראובן דונין]] | |||
'''חמיו''' | |||
*החסיד הרב [[אשר ששונקין]] | |||
'''בנותיו''' | |||
*בתו מרת שרה, אשת הרב [[ישראל הרשקוביץ]] - שליח הרבי ב[[אופקים]] | *בתו מרת שרה, אשת הרב [[ישראל הרשקוביץ]] - שליח הרבי ב[[אופקים]] | ||
*בתו מרת סימה, אשת הרב [[זאב פיזם]] - שליח הרבי ב[[שדרות]] | *בתו מרת סימה, אשת הרב [[זאב פיזם]] - שליח הרבי ב[[שדרות]] | ||
*בתו מרת חנה, אשת הרב חיים ישראל ליפש - משלוחי הרבי ב[[נתיבות]] | *בתו מרת חנה, אשת הרב [[חיים ישראל ליפש]] - משלוחי הרבי ב[[נתיבות]] | ||
==מקורביו== | ==מקורביו== | ||
* פרופסור [[אליהו סורקין]], מנהל יחידת טיפול נמרץ ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] בבאר שבע. | |||
*פרופסור [[אליהו סורקין]], מנהל יחידת טיפול נמרץ ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] בבאר שבע. | * הרב [[דוד קרץ]] ע"ה - [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[עפולה]]. | ||
*הרב [[דוד קרץ]] ע"ה - [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[עפולה]]. | * ה[[שליחות|שליחה]], מרת [[זיוה פש]], קיבוץ 'עין הנציב' | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''[ | *'''[[אברהם ויאמר הנני|חוברת זיכרון]]''', (שכתב נכדו) [[שלמה צבי ריזל]], כ"ב טבת תשע"ב. {{אינפו}} | ||
*'''[[הטרקטוריסט של הרבי]]''', [[ישראל אלפנביין]]. | *'''[[הטרקטוריסט של הרבי]]''', [[ישראל אלפנביין]]. | ||