סמל חבדפדיה.png

הידעת? חב"דפדיה משמשת כמקור מידע על חסידות חב"ד בקורסים אקדמאים ובכתבות בתקשורת,
לחצו כאן לתרומה ועזרו לנו להפיץ את מעיינות החסידות בצורה הטובה ביותר

ראובן דונין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מברשת לפסח.png ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הרב ראובן דונין בהתוועדות חסידית

הרב ראובן דונין (י"ז טבת תרצ"די"א מנחם אב תשס"ב) היה טרקטוריסט ומשפיע, שקירב מאות רבות של יהודים לשמירת תורה ומצוות ולדרכי חסידות חב"ד.

תולדות חיים[עריכה]

נעוריו[עריכה]

הרב ראובן דונין בצעירותו (שנת תשכ"ו)

נולד בי"ז טבת תרצ"ד בחיפה לרב תנחום דונין, שהיה דור שישי בחסידות חב"ד ותלמידו של הרב אריה לוין. בצעירותו התגלתה אצל ראובן מחלת האסטמה ובעקבותיה נשלח בגיל צעיר ללמוד בפנימיית 'כפר עברי' של תנועת 'הפועל המזרחי הצעיר' בהרי ירושלים. אוכלוסיית הילדים בפנימייה והריחוק מהבית גרמו לראובן לרדת מן הדת ולהפסיק לשמור על תורה ומצוות. כשהתבגר התגלה אצלו כשרון בנהיגה ובשליטה על כלי רכב כבדים, והוא החל לעבוד כנהג שופל והתגורר בקיבוץ הדתי "לביא".

כשאחיו הצעיר, הרב אברהם דונין, עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד ביקש באחת מפגישותיהם מאחיו ראובן שיקרא קצת מתורת חסידות חב"ד שהביא איתו. תחילה סירב ראובן אך לאחר בקשות חוזרות החל לקרוא ולהתעניין והדברים מצאו חן בעיניו. ראובן, שמצידו כבר היה בתקופת חיפוש משמעות לחייו, העמיק את התעניינותו ביהדות ואף נסע ללמוד לתקופות קצרות לישיבות שונות. ראובן לא מצא בישיבות הללו את המשמעות אותה חיפש והוא חזר לעבודתו כטרקטוריסט במחצבה. באחד מימי שישי נסע ראובן באוטובוס מחיפה לנהריה על מנת לשבות בנהריה, במהלך הדרך נוצר קשר עם יהודי חסידי שהזמין אותו לשבת הבאה לכפר חב"ד. ראובן החליט שכבר באותה שבת הוא יסע לכפר חב"ד, וכך עשה.

לאחר כמה ימים, בעקבות בקשת אביו, הוא החליט לנסות להתקבל לישיבה בלוד. כשהגיעו ראובן ואביו לישיבה, סירב המשפיע, הרב שלמה חיים קסלמן, לקבל את ראובן לישיבה. ראובן מצידו הבטיח שהוא יסכים לבצע את כל מה שידרשו ממנו כדי להתקבל לישיבה, ולבסוף קיבלו הרב קסלמן והצמיד לו כ'חברותא' את הרב משה נפרסטק שישמש לו כמעין חונך.

אצל הרבי[עריכה]

בשלב מסוים, הרגיש ראובן שהוא זקוק לחיזוק ביהדותו ולשם כך החליט לנסוע אל הרבי. המשפיע הרב קסלמן התנה זאת בכך שר' ראובן יסיים ללמוד, ורק אז נתן אישור לנסיעה. ראובן גייס את הכסף הדרוש, באמצעות עבודה בטרקטור, ונסע לרבי למשך חצי שנה. בתקופה זו למד בישיבה ב-770.

כאשר נכנס ליחידות אצל הרבי בפעם הראשונה, שאלו הרבי אם הוא מבין במכוניות וכעבור זמן קצר שאלו לשם מה נכנס ליחידות. ר' ראובן פרץ בבכי, והשיב שלא הגיע לאמריקה אלא כדי בשביל ללמוד בישיבה ב-770 ושהוא רוצה ללמוד כמו שצריך, הרבי ענה לו: "כיוון שהוציא עניניו אל הקדושה, אם כן, תשב ותלמד ובעוד כמה חודשים נתדבר". כאשר ביקש מהרבי דרך תשובה, השיב לו הרבי: "קודם יעלה על דרך תורה ומצוות מתוך שמחה וטוב לבב, אחר כך נדבר על תשובה".

מאז זכה ר' ראובן ליחידויות נוספות רבות כשרבים מהן היו באופן לא רשמי. לפעמים עמד לאחר תפילת ערבית במקום בולט כדי שהרבי יבחין בו, והיה יוצר קשר עין עם הרבי. לעיתים כשהיה מבחין בכעין ניד ראש, או בזיק של הבנה בעיניו של הרבי, היה נכנס אל חדרו, שם היה מציע לפני הרבי שאלות שונות לגבי חייו או בסדר לימודו.

ביחידויות הוא היה מזכיר לרבי על כך שהרבי אמר לו שהוא יורה לו דרך תשובה, בו' תשרי תשמ"ב, הסביר לו הרבי לראשונה במהלך היחידות, את עניין התשובה.

שליחות בחיפה[עריכה]

לאחר חצי שנה חזר הרב דונין לארץ, לא לפני שקיבל שליחות מהרבי להמשיך בעבודתו בטרקטור במקום "שיראו אותך מה שיותר אנשים", כיוון שאז יוכל להשפיע עליהם בענייני תורה ומצוות.

נישא עם רבקה לבית משפחת זוננפלד מירושלים. לאחר נישואיו התיישב בחיפה.

ביתו היה "בית חב"ד" אמיתי, עוד לפני שהמושג הזה הפך למוסד. ביתו שבשכונת ותיקי ההסתדרות בחיפה, היה פתוח לעשרות ומאות צעירים תושבי האזור שבאו לשוחח עמו בענייני אמונה וחסידות. רבים מבעלי התשובה שעשו את צעדיהם הראשונים בעולמה של היהדות, היו מוצאים בביתו - ביתם; שם היו אוכלים, ישנים ולומדים, כאשר ה"עזר כנגדו", מרת רבקה, הייתה מקבלת את כולם במאור פנים ובסבלנות רבה.

בשעות הערב הוא היה מרבה לצאת לקיבוצים או לבסיסי צבא, שם היה משוחח בענייני השקפה וחסידות עם השומעים שהתלקטו סביבו. והוא, בשפה הפשוטה והישירה, מחוספסת, היה כובש את לבבות השומעים. הוא היה מדבר אליהם בגובה העיניים, ובעיקר - מתוך הלב.

ואכן, השפעתו על הסביבה הייתה עצומה. במשך השנים קירבו ר' ראובן ורעייתו אלפי צעירים ליהדות. מאות מהם הפכו לחסידים יראי שמים. הוא לא היסס מלהיכנס לשיחה גם עם ה"גרעינים הקשים" של השמאל. פעם אף הזמין לביתו קבוצה של צעירים מהליגה נגד כפייה דתית. היום חלקם הורים למשפחות חסידיות.

מהפכת התשובה שחולל ר' ראובן מדהימה ומעוררת השתאות. הוא עצמו העיד באמת האופיינית לו כי "אינני יודע אם קירבנו מאות או אלפים. אני חושב שזה הגיע לממדים גדולים. אינני מנהל רישום. הם פזורים היום בכל קצווי תבל. אני יודע שבכל מקום בעולם יש בעלי תשובה שלנו".

בבית משפחת דונין היה כיסא מפואר ומלכותי, מיוחד ושמור עבור הרבי. ר' ראובן לא ידע חכמות, ולאחר ששמע פעם מהרבי כי הוא יבוא יחד עם המשיח לארץ הקודש, שאלו האם יבוא גם לחיפה, והרבי השיב: אם ירצה השם, אבוא גם לחיפה, והוסיף: זה יכול להיות אפילו מחר...

כשר' ראובן חזר לחיפה, החליט שאם הרבי יבוא לעירו, בוודאי ירצה לבקר בביתו-בביתם, ועל כן צריך להכין לו כסא ראוי.

ברבות השנים עזב ר' ראובן את עבודתו בטרקטור. אחת הפעולות הראשונות שר' ראובן היה עושה עם בעלי התשובה שהתקרבו היה לשלוח אותם אל הרבי, בהסבירו כי האור הגדול שם כבר יעשה את רוב העבודה, וכך אכן היה, כפי שמעידים תלמידיו הרבים.

בשנים האחרונות עזב את חיפה והתגורר ברחובות, אך המשיך לעמוד בקשר הדוק עם העיר ותושביה, שרבים מהם נמנים על מכריו. הוא שימש כמשפיע בישיבת חב"ד רמת אביב.

פטירתו[עריכה]

בשבת האחרונה לחייו (שהיה גם יום השנה של זוגתו רבקה), בתאריך י"א מנחם אב תשס"ב שהה בחיפה לרגל העלייה לתורה של נכדו, בן לחתנו הרב ירון בר זוהר. לשבת זו הגיעו בני המשפחה מכל רחבי הארץ ומחו"ל.

כדרכו מדי שבת, הוא התוועד ארוכות, ובשעה 5 אחה"צ, עם סיום ההתוועדות באולם ישיבת חב"ד, אמר לנוכחים כי הוא חש ברע והתמוטט. צוות של מד"א שהגיע למקום ניסה לבצע בו החייאה במשך 40 דקות אולם הוא השיב את נשמתו לבוראה.

בהלווייתו שהתקיימה במוצאי-השבת השתתפו המונים, בהם: כל שלוחי הרבי מאזור הצפון, רבני ערים, מנהלי מוסדות, מאות ממקורביו ובני המשפחה. נטמן לצד רעייתו בבית העלמין בחיפה.

הפצת בשורת הגאולה והגואל[עריכה]

ר’ ראובן דונין בהתוועדות חסידית בחנוכה

בעשור האחרון, מאז החל מבצע משיח וביתר שאת, לאחר שהרבי עודד את שירת ה"יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד". ר' ראובן, כחסיד ומקושר בכל לבו ונפשו, ידע כי זהו רצונו האמתי של הרבי, וכך אף היה מפרסם בכל מקום. הוא עצמו ענד על דש בגדו וכובעו סמל, דגלון קטן, של משיח. אם לא די בכך, הוא אף היה מסתובב עם שקית מלאה בסמלים שכאלה ומחלק לכל מי שרק קיבל על עצמו לענוד אותם. הוא הסביר זאת באומרו כי המילה "משיח" הכתובה על ה'דגלון' מסמלת את האמונה הטהורה בה מאמין כל יהודי ללא קשר לפרטים הנוספים. "משיח - בלי פשעטלאך וסיסמאות נוספות".

בכינוס גדול לקבלת פני משיח שהתקיים באולם הסינרמה בחודש אדר בשנת תשנ"ה, הזמין ר' ראובן את הרבי אל המעמד הנאדר בקודש[1].

ספרים[עריכה]

שהרבי יחייך[עריכה]

כריכת הספר 'שהרבי יחייך' על ראובן דונין

שני הכרכים 'שהרבי יחייך' נכתבו ונערכו על ידי חנוך שחר. הספרים הם ליקוט של דברים שאמר בהזדמנויות שונות, מחולקים לפי נושאים ומובאים מפי השומעים.

כרך ראשון של הספר "שהרבי יחייך" יצא לאור ליום היארצייט של שנת ה'תשע"א והופץ על ידי חב"ד שופ. מהדורה שנייה וכרך שני יצאו לאור ליום ה' טבת תשע"ו, בהוצאת חיש.

המפיץ, בעטיפת הספר הראשון, מתאר את הספר כ"מקבץ סיפורים ופנינים שמסופרים לראשונה מפי מושפעיו ומפיקי לקחו דבר בשם אומרו. באותנטיות, מבלי לגרוע מה"פלפל" האופייני לו מביא הספר את הסיפורים שנאספו בעבודת מחקר מקיפה ומעמיקה שארכה כחמש שנים, ומהווים נכס צאן ברזל הנותן הזדמנות גם למי שלא הכיר אותו פנים, לפגוש חסיד אמתי מסור בלב ובנפש לרבי ולהוראותיו שלא עשה מעולם הנחות לעצמו ולסובבים אותו והעמיד על הרגליים דור של מושפעים".

הטרקטוריסט של הרבי[עריכה]

כריכת הספר 'הטרקטוריסט של הרבי'

הטרקטוריסט של הרבי - משפיע שסלל דרך הוא ספר המתאר את תולדות חייו, פועלו, משנתו ודרכיו של המשפיע הרב ראובן דונין. יצא לאור על ידי הוצאת מ. סופר הו"ל במגדל העמק בשנת תשס"ט.

הספר נכתב על ידי בנו הרב מנחם מענדל דונין, נערך על ידי הרב ישראל אלפנביין בסיוע הרב אסף חנוך פרומר.

משפחתו[עריכה]

אחיו

  • השליח אברהם דונין
בניו
חתניו

ממקורביו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים