יום טוב: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
|||
| (23 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יוֹם טוֹב''' הוא כינוי | '''יוֹם טוֹב''' הוא כינוי לכל אחד מימי החג הנקראים ב[[תורה]]: מקראי קודש, שמצווה לקדשם בכסות נקייה ובמאכל ובמשתה ובתפילה, ולשמוח בהם, ולעסוק בהם בתורה, ואסור לעשות בהם מלאכה. המלאכות האסורות בחג זהות למלאכות האסורות ב[[שבת]], למעט מלאכות שהן לצורך "אוכל נפש" ומלאכת הוצאה מרשות לרשות. ימי החג שאינם נחשבים יום טוב ומותרת בהם מלאכה נקראים "[[חול המועד]]". | ||
המסכת ב[[תלמוד]] העוסקת בדיני יום טוב היא [[מסכת ביצה]]. | המסכת ב[[תלמוד]] העוסקת בדיני יום טוב היא [[מסכת ביצה]]. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
'''ראש השנה''' - מפאת חלותו בראש החודש עצמו, גם תושבי ארץ ישראל לא יכלו לקבל את הידיעה על קידוש החודש, ולכן קבעו שיעשו חג יומיים בכל מקום. | '''ראש השנה''' - מפאת חלותו בראש החודש עצמו, גם תושבי ארץ ישראל לא יכלו לקבל את הידיעה על קידוש החודש, ולכן קבעו שיעשו חג יומיים בכל מקום. | ||
'''יום כיפור''' - נקבע כיום אחד בלבד בכל המקומות, כיוון שהוא יום צום ופיקוח נפש הוא שיצומו במשך יומיים. | '''יום כיפור''' - נקבע כיום אחד בלבד בכל המקומות, כיוון שהוא יום צום ופיקוח נפש הוא שיצומו במשך יומיים{{הערה|[[רמ"א]] אורח חיים תרכד ה.}}. | ||
'''שמיני עצרת ושמחת תורה''' - בארץ ישראל חוגגים את שניהם ביום [[כ"ב תשרי]] ובחו"ל חוגגים את שמיני עצרת בכ"ב ואת שמחת תורה בכ"ג. | '''שמיני עצרת ושמחת תורה''' - בארץ ישראל חוגגים את שניהם ביום [[כ"ב תשרי]] ובחו"ל חוגגים את שמיני עצרת בכ"ב ואת שמחת תורה בכ"ג. | ||
'''שבועות''' - בחג זה גם בחו"ל לא היה ספק, מאחר שאין לו תאריך קבוע אלא הוא נחגג ביום החמישים לפסח כך ששלוחי בית דין היו מספיקים להגיע גם לחו"ל והסיבה שהוא נחגג יומיים היא כדי לא לחלק במועדות. | '''שבועות''' - בחג זה גם בחו"ל לא היה ספק, מאחר שאין לו תאריך קבוע אלא הוא נחגג ביום החמישים לפסח כך ששלוחי בית דין היו מספיקים להגיע גם לחו"ל והסיבה שהוא נחגג יומיים היא כדי לא לחלק במועדות{{הערה|[http://www.shluchim.org/files/weekly/Taamu_Bamidbar-5776~hebfile_2599.pdf יום טוב שני של שבועות]}}. | ||
===חגי חב"ד=== | ===חגי חב"ד=== | ||
* [[ראש חודש כסלו]] - {{הערה| | חגים אלו נקראים בפי [[רבותינו נשיאנו]] בשם "יום טוב". נוהגים בהם מנהגי שמחה, ונהגו שלא לומר בהם תחנון. | ||
* [[ראש חודש כסלו]] - יציאת הרבי לראשונה לאחר האירוע הבריאותי ב[[שמיני עצרת תשל"ח]]{{הערה|דברי משיח תשמ"ט חלק ב' עמ' 38: "גוט יום טוב".}} | |||
* [[י' כסלו]] - [[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי|חג הגאולה של אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|שם=תולדות|ספר השיחות תשנ"ב ח"א פרשת תולדות עמ' 124: "בדורות האחרונים נתוספו ונתגלו גם הימים טובים דתורת החסידות - חג הגאולה של אדמו"ר הזקן בי"ט כסלו, וחג הגאולה של אדמו"ר האמצעי ביו"ד כסלו".}} | * [[י' כסלו]] - [[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי|חג הגאולה של אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|שם=תולדות|ספר השיחות תשנ"ב ח"א פרשת תולדות עמ' 124: "בדורות האחרונים נתוספו ונתגלו גם הימים טובים דתורת החסידות - חג הגאולה של אדמו"ר הזקן בי"ט כסלו, וחג הגאולה של אדמו"ר האמצעי ביו"ד כסלו".}} | ||
* [[י"ט כסלו]] - [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|חג הגאולה של אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=תולדות}} | * [[י"ט כסלו]] - [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|חג הגאולה של אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=תולדות}} | ||
* [[ג' תמוז]] - {{הערה|[[ספר המנהגים]] עמ' 98-99: "הטעם שלא קבע כ"ק מו"ח אדמו"ר את יום השלישי בתמוז ליו"ט, ורק את הימים י"ב וי"ג - יש לומר . . אמנם התקשרות חסידים לרבי - נשיא - צריכה להיות לכל מה שהוא, ולכן נ"ל אשר חסידים עליהם לחוג גם את יום הג' בתמוז".}} | * [[ג' תמוז]] - השלב הראשון ב[[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|גאולת אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמ' 98-99: "הטעם שלא קבע כ"ק מו"ח אדמו"ר את יום השלישי בתמוז ליו"ט, ורק את הימים י"ב וי"ג - יש לומר . . אמנם התקשרות חסידים לרבי - נשיא - צריכה להיות לכל מה שהוא, ולכן נ"ל אשר חסידים עליהם לחוג גם את יום הג' בתמוז".}} | ||
* [[י"ב תמוז|י"ב]] - [[י"ג תמוז]] - [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|חג הגאולה של אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ספר המנהגים עמ' 98: "הטעם שלא קבע כ"ק מו"ח אדמו"ר את יום השלישי בתמוז ליו"ט, ורק את הימים י"ב וי"ג".}} | * [[י"ב תמוז|י"ב]] - [[י"ג תמוז]] - שלימות [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|חג הגאולה של אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ספר המנהגים עמ' 98: "הטעם שלא קבע כ"ק מו"ח אדמו"ר את יום השלישי בתמוז ליו"ט, ורק את הימים י"ב וי"ג".}} | ||
* [[ח"י אלול]] - [[יום הולדת]] שני המאורות הגדולים, [[הבעל שם טוב]] ו[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=ספר השיחות תש"ג עמ' 140: "היום נתמלא יובל חמישים השנה מהפעם הראשונה שזכיתי לשמוע בח"י באלול את ה'חג שמח' המודגש. והריני אומר לכם גם-כן: 'גוט יום-טוב' [=חג שמח]. הלוא 'חייב אדם לומר בלשון רבו', ואני אומר לכם את ה'גוט יום-טוב' בלשונו הקדוש, כפי שזכיתי לשמוע: גוט יום-טוב לנו".}} | |||
== | ==דיני יום טוב== | ||
===שמחה וכבוד יום טוב=== | |||
התורה כותבת:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ|מקור=[[ספר דברים]], פרק ט"ז, פסוק י"ד}} | התורה כותבת:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ|מקור=[[ספר דברים]], פרק ט"ז, פסוק י"ד}} | ||
ואף שפסוק זה נכתב בציווי על חג הסוכות, חז"ל קובעים שעניין זה נוגע אף לשאר החגים. | ואף שפסוק זה נכתב בציווי על חג הסוכות, חז"ל קובעים שעניין זה נוגע אף לשאר החגים. | ||
הגמרא כותבת{{הערה|[[מסכת פסחים]] ק"ט ע"א}}, כי הדרך לקיים את מצוות השמחה ביום טוב היא באכילת [[בשר]] ושתיית יין. ו[[אדמו"ר הזקן]] פוסק{{הערה|[[שולחן ערוך]] סימן תקנ"ט ס"ז}} שבזמן הבית | הגמרא כותבת{{הערה|[[מסכת פסחים]] ק"ט ע"א}}, כי הדרך לקיים את מצוות השמחה ביום טוב היא באכילת [[בשר]] ושתיית יין. ו[[אדמו"ר הזקן]] פוסק{{הערה|[[שולחן ערוך]] סימן תקנ"ט ס"ז}} שבזמן הבית הייתה עיקר השמחה בבשר השלמים אבל כיום, לאחר [[חורבן בית המקדש]] שאין את בשר השלמים, מצוות השמחה ביום טוב היא בשתיית יין. | ||
ו[[הרבי]] מוסיף{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב עמ' 432.}}, שהחיוב לשתות יין בחג (מלבד היין של ה[[קידוש]]) הוא מהתורה כי בזמן הזה "ושמחת בחגך" הוא רק על היין, ובמילא ישנו חיוב לשתות יין לא רק בחג אלא גם ב[[חול המועד]]. | ו[[הרבי]] מוסיף{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב עמ' 432.}}, שהחיוב לשתות יין בחג (מלבד היין של ה[[קידוש]]) הוא מהתורה כי בזמן הזה "ושמחת בחגך" הוא רק על היין, ובמילא ישנו חיוב לשתות יין לא רק בחג אלא גם ב[[חול המועד]]. | ||
| שורה 47: | שורה 50: | ||
'''עונג יום טוב''' - עניין נוסף הוא החובה לענג גופו ביום טוב על ידי ריבוי מאכלים טובים, עריכת שתי סעודות גדולות וריבוי האור בבית. כחלק מעניין זה קבעו חז"ל איסור לאכול בערב יום טוב אחר חצות היום, כדי שיכנס לחג כשהוא רעב ויאכל בתיאבון ובתענוג. | '''עונג יום טוב''' - עניין נוסף הוא החובה לענג גופו ביום טוב על ידי ריבוי מאכלים טובים, עריכת שתי סעודות גדולות וריבוי האור בבית. כחלק מעניין זה קבעו חז"ל איסור לאכול בערב יום טוב אחר חצות היום, כדי שיכנס לחג כשהוא רעב ויאכל בתיאבון ובתענוג. | ||
==דיני מלאכה ביום טוב== | ===דיני מלאכה ביום טוב=== | ||
כל מלאכה שאסורה ב[[שבת]] אסורה גם ביום טוב, למעט מלאכות מסוימות שהתירה התורה לבצען לצורך אוכל נפש ולצורך שמחת החג. המלאכות המותרות הן: | כל מלאכה שאסורה ב[[שבת]] אסורה גם ביום טוב, למעט מלאכות מסוימות שהתירה התורה לבצען לצורך אוכל נפש ולצורך שמחת החג. המלאכות המותרות הן: | ||
* "מלאכת אוכל נפש" (- מלאכות שהם לצורך הכנת אוכל, כגון: [[מלאכת שוחט|שחיטה]], [[מלאכת בורר|ברירה]], [[מלאכת לש|לישה]], [[מלאכת אופה|אפייה]] ו[[מלאכת מבשל|בישול]]). | * "מלאכת אוכל נפש" (- מלאכות שהם לצורך הכנת אוכל, כגון: [[מלאכת שוחט|שחיטה]], [[מלאכת בורר|ברירה]], [[מלאכת לש|לישה]], [[מלאכת אופה|אפייה]] ו[[מלאכת מבשל|בישול]]). | ||
| שורה 57: | שורה 60: | ||
בהבערה, אסרו חכמים להוליד אש חדשה, אך מותר להעביר אש קיימת ולהדליק באמצעותה אש חדשה. אף שהדלקת אש מותרת, כיבויה והחלשתה אסורים. אם התבשיל עומד להישרף על האש ואין ברירה אלא להקטינה - מותר שזהו צורך אוכל נפש. | בהבערה, אסרו חכמים להוליד אש חדשה, אך מותר להעביר אש קיימת ולהדליק באמצעותה אש חדשה. אף שהדלקת אש מותרת, כיבויה והחלשתה אסורים. אם התבשיל עומד להישרף על האש ואין ברירה אלא להקטינה - מותר שזהו צורך אוכל נפש. | ||
כאמור, מלאכת בישול הותרה לכל צורכי היום (כגון לחמם מים לרחיצה וכו'), אך אסור לבשל דבר לצורך יום המחרת. אם היום שלמחרת הוא שבת תיקנו חז"ל שאפשר לבשל אך יש להתקין [[עירוב תבשילין]] מערב יום טוב לצורך כך. בנוסף, אסור לבשל אוכל בשביל אדם שאינו יהודי או בשביל בעלי חיים, אך מותר להרבות בבישול יותר ממה שיצטרך לאותו יום מפני שתמיד ייתכן | כאמור, מלאכת בישול הותרה לכל צורכי היום (כגון לחמם מים לרחיצה וכו'), אך אסור לבשל דבר לצורך יום המחרת. אם היום שלמחרת הוא שבת תיקנו חז"ל שאפשר לבשל אך יש להתקין [[עירוב תבשילין]] מערב יום טוב לצורך כך. בנוסף, אסור לבשל אוכל בשביל אדם שאינו יהודי או בשביל בעלי חיים, אך מותר להרבות בבישול יותר ממה שיצטרך לאותו יום מפני שתמיד ייתכן שיבואו אורחים לא צפויים. | ||
רוב דיני מוקצה שווים בין יום טוב לשבת, אך ישנם מעט דינים שהחמירו בהם חכמים יותר משבת כדי שלא יזלזלו ביום טוב. | רוב דיני מוקצה שווים בין יום טוב לשבת, אך ישנם מעט דינים שהחמירו בהם חכמים יותר משבת כדי שלא יזלזלו ביום טוב. | ||
===עירוב חצרות ליום טוב=== | ===עירוב חצרות ליום טוב=== | ||
ככלל, [[עירוב חצרות]] נתקן לגבי שבת ולגבי [[יום הכיפורים]]{{הערה|משנה תורה לרמב"ם ספר זמנים הל' עירובין פ"ח ה"ד.}}. לגבי יום טוב נאמר בגמרא{{הערה|[[מסכת ביצה]] יב, ב.}} "אין עירוב והוצאה ליום טוב". נחלקו המפרשים בביאור משפט זה. המגיד משנה הסביר בדעת הרמב"ם{{הערה|מגיד משנה הלכות יום טוב פרק א הלכה ד והלכות עירובין פרק ח הלכה ד.}} שאין צורך בעירוב חצרות ביום טוב, וההוצאה מחצר לחצר מותרת גם ללא עירוב. לעומת זאת לדעת [[הרשב"א]]{{הערה|חידושי הרשב"א ביצה יב עמוד א דיבור המתחיל ומ"מ משמע, מובא גם במגיד משנה הלכות עירובין ח ד.}} יש צורך בעירוב חצרות ליום טוב לשם הוצאת דברים שאין בהם צורך היום. ה[[שולחן ערוך]] פסק{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן תקכח סעיף א, וראו גם [[משנה ברורה]] שם סעיף קטן א.}} כדעת הרמב"ם שאין צורך בעירוב עבור יום טוב ואילו הרמ"א פסק כדעת הרשב"א{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן תקיח סעיף א | ככלל, [[עירוב חצרות]] נתקן לגבי שבת ולגבי [[יום הכיפורים]]{{הערה|משנה תורה לרמב"ם ספר זמנים הל' עירובין פ"ח ה"ד.}}. לגבי יום טוב נאמר בגמרא{{הערה|[[מסכת ביצה]] יב, ב.}} "אין עירוב והוצאה ליום טוב". נחלקו המפרשים בביאור משפט זה. המגיד משנה הסביר בדעת הרמב"ם{{הערה|מגיד משנה הלכות יום טוב פרק א הלכה ד והלכות עירובין פרק ח הלכה ד.}} שאין צורך בעירוב חצרות ביום טוב, וההוצאה מחצר לחצר מותרת גם ללא עירוב. לעומת זאת לדעת [[הרשב"א]]{{הערה|חידושי הרשב"א ביצה יב עמוד א דיבור המתחיל ומ"מ משמע, מובא גם במגיד משנה הלכות עירובין ח ד.}} יש צורך בעירוב חצרות ליום טוב לשם הוצאת דברים שאין בהם צורך היום. ה[[שולחן ערוך]] פסק{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן תקכח סעיף א, וראו גם [[משנה ברורה]] שם סעיף קטן א.}} כדעת הרמב"ם שאין צורך בעירוב עבור יום טוב ואילו הרמ"א פסק כדעת הרשב"א{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן תקיח סעיף א.}}. דעה שלישית היא דעת [[הריטב"א]], לפיה אין היתר לטלטל ביום טוב דברים שאין בהם צורך היום ואפילו עשה עירוב חצרות אין הדבר מועיל{{הערה|חידושי הריטב"א מסכת ביצה דף יב עמוד א דיבור המתחיל וכתב הריטב"א ז"ל, מובא גם בביאור הלכה סימן תקי"ח דיבור המתחיל ואם הניח עירוב.}}. המשנה ברורה מביא בשם מהרש"ל{{הערה|משנה ברורה סימן תקיח סעיף קטן י.}} שלא נהגו להניח עירוב חצרות ליום טוב, אך טוב שכאשר מניחים עירוב חצרות בערב פסח לצורך כל שבתות השנה יאמרו שעירוב זה מועיל גם לימים הטובים שבה. | ||
==דינים נוספים== | ==דינים נוספים== | ||
| שורה 85: | שורה 88: | ||
==בגאולה== | ==בגאולה== | ||
=== | ===ביטול המועדים=== | ||
{{ערך מורחב|ביטול המועדים לעתיד לבוא}} | {{ערך מורחב|ביטול המועדים לעתיד לבוא}} | ||
לעתיד לבוא [[ביטול המועדים לעתיד לבוא|יתבטלו כל המועדים]], מלבד [[חג הפורים]] (וחגים נוספים על פי חלק מהדעות). על מנת לבאר כיצד הביטול אינו סותר לנצחיות התורה נאמרו פירושים שונים ב[[תורת הנגלה]] | לעתיד לבוא [[ביטול המועדים לעתיד לבוא|יתבטלו כל המועדים]], מלבד [[חג הפורים]] (וחגים נוספים על פי חלק מהדעות). על מנת לבאר כיצד הביטול אינו סותר לנצחיות התורה נאמרו פירושים שונים ב[[תורת הנגלה]] וב[[תורת החסידות]]. על פי פירוש תורת החסידות אין הכוונה שיתבטלו לגמרי, אלא שהאור האלוקי המתגלה באותם מועדים, לא יגיע למעלת האור שיתגלה לעתיד לבוא - ולכן גם השמחה בהם לא תורגש כלל ביחס לשמחה הגדולה שתהיה אז. | ||
===תעניות ציבור=== | ===תעניות ציבור=== | ||
| שורה 95: | שורה 98: | ||
===יום טוב שני של גלויות=== | ===יום טוב שני של גלויות=== | ||
{{ערך מורחב|יום טוב שני של גלויות}} | {{ערך מורחב|יום טוב שני של גלויות}} | ||
החתם סופר אומר{{הערה|שו"ת או"ח סו"ס קמה.}} שגם בגאולה תושבי חו"ל ימשיכו לחגוג יום טוב שני. הרבי מציין לחת"ס זה וכותב{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286.}} שצריך לדון האם יהיה יומיים או יום אחד ושידונו בזה בכינוס תורה. לאחר זמן אמר הרבי{{הערה|דברי משיח תש"נ ח"ד עמ' 92.}} שלכאורה יחגגו יומיים מאחר וכיום חוגגים (לא מצד ספיקא דיומא אלא) בשביל שלא לשנות את המנהג וטעם זה יהיה גם בגאולה. ולאחר זמן כתב בפשטות{{הערה|[[ספר השיחות]] | החתם סופר אומר{{הערה|שו"ת או"ח סו"ס קמה.}} שגם בגאולה תושבי חו"ל ימשיכו לחגוג יום טוב שני. הרבי מציין לחת"ס זה וכותב{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286.}} שצריך לדון האם יהיה יומיים או יום אחד ושידונו בזה בכינוס תורה. לאחר זמן אמר הרבי{{הערה|דברי משיח תש"נ ח"ד עמ' 92.}} שלכאורה יחגגו יומיים מאחר וכיום חוגגים (לא מצד ספיקא דיומא אלא) בשביל שלא לשנות את המנהג וטעם זה יהיה גם בגאולה. ולאחר זמן כתב בפשטות{{הערה|[[ספר השיחות]] תנש"א ח"ב עמ' 565.}} שיעשו יומיים חג ושיקריבו קרבנות ביום זה{{הערה|ולהעיר מדברי משיח תנש"א ח"א עמ' 207 אשר משם מובן דודאי לא יחגגו יומיים חג ויש ספק רק אם יהיה לאחר מכן אסרו חג (מאחר ובפועל היה חג) או לא (ומלמפרע לא יהיה אסרו חג).}}. | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
===גילוי אור=== | ===גילוי אור=== | ||
ביום טוב מאיר [[ספירת המלכות]] - שהוא מקור כל עולמות הנבראים - גילוי מדריגת ה[[מוחין]] שב[[אצילות]]. מעלתם המיוחדת של המוחין הוא שבהם נרגש [[אוא"ס]] באופן של קירוב מקום, כיון שבטלים יותר לאוא"ס{{הערה|לקוטי תורה תבוא מב, ב.}}. | |||
אמנם ישנו חילוק בין יו"ט רגיל, ל[[ר"ה]] ו[[יוהכ"פ]], שבשאר הימים טובים המשכה זו נעשית באמצעות [[ז"א]] - המדות, ואילו בימים אלו נמשך ישירות למלכות, מבלי לעבור דרך ז"א. הטעם לכך הוא משום שר"ה ויוהכ"פ הוא זמן [[בנין המלכות]], והמקור שממנו נבנה המלכות הוא מהמוחין, וע"כ נמשך למלכות ישירות ממקורו{{הערה|לקו"ת שם. ראה אוה"ת ר"ה עמוד תתרנב. סה"מ תרנ"ט סוף עמוד יא.}}. | |||
מכיון שביו"ט ישנו גילוי אלקות נעלה יותר, נאסרה בו עשיית המלאכה, שכן בפני המלך לא ניתן לעשות מעשה המורה על ישות{{הערה|ראה לקו"ת ראה לב, א - בנוגע לחודש אלול.}}. | |||
ישנו חילוק בין מדריגת יו"ט ל[[שבת]], שהרי הקדושה של יו"ט תלויה במעשה מסוים של היהודי, שכאשר [[בית דין]] [[קידוש החודש|מקדשים את החודש]], ובכך מחליטים מתי יחול היו"ט{{הערה|ברכות מט, א: "ישראל אינהו דקדשינו לזמנים".}}, משא"כ שבת היא קדושה עצמית שאינה תלויה בעבודת האדם{{הערה|ביצה יז, א: "שבת מקדשי וקיימא".}}, ובספירות: ביו"ט נמשך [[מוחין דאמא]] ואלו בשבת נמשך [[מוחין דאבא]]. דבר זה מתבטא גם בעובדה שמבדילים בין שבת ליו"ט "המבדיל בין קדש לקדש"{{הערה|משנה חולין א, ז.}}, משום שקדושת השבת נעלית מקדושת היו"ט{{הערה|מאמר ד"ה ראה תרמ"ב.}}. | |||
ביאור זה של תורת החסידות - שלא רק קביעת התאריך של היו"ט תלוי בישראל, אלא אף ההמשכה האלקית של יו"ט, מבאר ומתרץ כיצד יכל ה' לברוא את העולם ביום השישי לבריאה על אף היותו יום טוב - ראש השנה, והיה צריך להיות אסור לעשות בו מלאכה. אך הביאור לכך הוא שמכיון שהאדם טרם נברא, עוד לא נעשה היום ליו"ט{{הערה|מאמר ד"ה זכור את יום השבת תרמ"ב.}}. | |||
===יום טוב שני של גלויות=== | ===יום טוב שני של גלויות=== | ||
| שורה 116: | שורה 128: | ||
===ז' ברכות=== | ===ז' ברכות=== | ||
תפילת העמידה מכוונת כנגד [[עולם האצילות]] ויש בה 18 ברכות{{הערה|עד לאחר חורבן בית שני.}}. שלושת הברכות הראשונות מכוונים כנגד שלושת [[האבות]] שהם [[חג"ת]] | תפילת העמידה מכוונת כנגד [[עולם האצילות]] ויש בה 18 ברכות{{הערה|עד לאחר חורבן בית שני.}}. שלושת הברכות הראשונות מכוונים כנגד שלושת [[האבות]] שהם [[חג"ת]] של [[אצילות]], שלושת הברכות האחרונות הם כנגד [[נה"י]] של אצילות וי"ב הברכות האמצעיות הם כנגד [[שבטים|י"ב השבטים]] שהם [[י"ב גבולי אלכסון]] והם 'ענפים' של [[ז"א|חג"ת נה"י]]. | ||
הסיבה שצריך את כל י"ב הברכות האמצעיות היא כי אין אפשרות לקבל את ה[[המשכת גילוי אור|המשכה]] מחג"ת נה"י עצמן אלא רק על ידי '''ענפיהם''' יכולה להיות המשכת גילוי אלוקות בנפש, כיון שבשבת ויו"ט יש את [[עליית העולמות]], בימים אלו | הסיבה שצריך את כל י"ב הברכות האמצעיות היא כי אין אפשרות לקבל את ה[[המשכת גילוי אור|המשכה]] מחג"ת נה"י עצמן אלא רק על ידי '''ענפיהם''' יכולה להיות המשכת גילוי אלוקות בנפש, כיון שבשבת ויו"ט יש את [[עליית העולמות]], בימים אלו מספיק לברך 7 ברכות כי אפשר לקבל את ההמשכה גם מחג"ת נה"י (מהאבות) עצמן{{הערה|[[ביאורי הזוהר]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] עמ' תנז.}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 125: | שורה 137: | ||
* [[אסרו חג]] | * [[אסרו חג]] | ||
{{ | ==קישורים חיצוניים== | ||
*הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/03/60420d1bba529_1614941467.pdf הלכות יום טוב]''', אדר תשפ"א {{PDF}}{{COL}} | |||
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5808534/jewish/Festivals-Moed.htm מועד - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית) | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חגים וזמנים|*]] | |||
[[קטגוריה:]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:07, 1 ביולי 2024
יוֹם טוֹב הוא כינוי לכל אחד מימי החג הנקראים בתורה: מקראי קודש, שמצווה לקדשם בכסות נקייה ובמאכל ובמשתה ובתפילה, ולשמוח בהם, ולעסוק בהם בתורה, ואסור לעשות בהם מלאכה. המלאכות האסורות בחג זהות למלאכות האסורות בשבת, למעט מלאכות שהן לצורך "אוכל נפש" ומלאכת הוצאה מרשות לרשות. ימי החג שאינם נחשבים יום טוב ומותרת בהם מלאכה נקראים "חול המועד".
המסכת בתלמוד העוסקת בדיני יום טוב היא מסכת ביצה.
מספר הימים הטובים[עריכה | עריכת קוד מקור]
מהתורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
התורה קבעה שישה ימים טובים:
- א' תשרי - ראש השנה המכונה בתורה "יום תרועה" ו"יום זיכרון תרועה".
- ט"ו תשרי - היום הראשון של חג הסוכות.
- כ"ב תשרי - שמיני עצרת ושמחת תורה.
- ט"ו ניסן - היום הראשון של חג הפסח.
- כ"א ניסן - שביעי של פסח.
- ביום החמישים של ספירת העומר - חג השבועות המכונה בתורה "יום הביכורים". כיום חג זה חל תמיד בו' סיוון.
מועד נוסף שקבעה התורה, הוא יום הכיפורים החל בי' תשרי. מועד זה אינו יום טוב מפני שהוא אסור אף במלאכות המותרות ביום טוב. בתורה הוא מכונה "שבת שבתון" אך העונש הנקבע בתורה למחללו קל מהעונש שנקבע למחלל שבת.
מדרבנן[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – יום טוב שני של גלויות |
בעקבות אופן קביעת החודשים העבריים בעבר, נוצר ספק ליהודים שגרו בחו"ל מתי בדיוק חל היום טוב (הם לא ידעו האם בית דין עיברו את החודש או לא). על כן, קבעו חז"ל שעל כל יהודי שגר בחו"ל לחגוג שני ימים טובים בכל חג. כך שבני חו"ל עורכים ימים טובים גם בתאריכים: ט"ז בתשרי, כ"ג בתשרי, ט"ז בניסן, כ"ב בניסן וז' בסיוון. ימים אלו נקראים "יום טוב שני של גלויות". למרות שבימינו ידוע לכל מתי ראש חודש, שהרי הלל האחרון קידש את ראשי החדשים והתקין לוח קבוע, בכל זאת תיקנו חז"ל לשמור על יו"ט שני של גלויות, כדי לא לשנות את המנהג.
ראש השנה - מפאת חלותו בראש החודש עצמו, גם תושבי ארץ ישראל לא יכלו לקבל את הידיעה על קידוש החודש, ולכן קבעו שיעשו חג יומיים בכל מקום.
יום כיפור - נקבע כיום אחד בלבד בכל המקומות, כיוון שהוא יום צום ופיקוח נפש הוא שיצומו במשך יומיים[1].
שמיני עצרת ושמחת תורה - בארץ ישראל חוגגים את שניהם ביום כ"ב תשרי ובחו"ל חוגגים את שמיני עצרת בכ"ב ואת שמחת תורה בכ"ג.
שבועות - בחג זה גם בחו"ל לא היה ספק, מאחר שאין לו תאריך קבוע אלא הוא נחגג ביום החמישים לפסח כך ששלוחי בית דין היו מספיקים להגיע גם לחו"ל והסיבה שהוא נחגג יומיים היא כדי לא לחלק במועדות[2].
חגי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
חגים אלו נקראים בפי רבותינו נשיאנו בשם "יום טוב". נוהגים בהם מנהגי שמחה, ונהגו שלא לומר בהם תחנון.
- ראש חודש כסלו - יציאת הרבי לראשונה לאחר האירוע הבריאותי בשמיני עצרת תשל"ח[3]
- י' כסלו - חג הגאולה של אדמו"ר האמצעי[4]
- י"ט כסלו - חג הגאולה של אדמו"ר הזקן[4]
- ג' תמוז - השלב הראשון בגאולת אדמו"ר הריי"צ[5]
- י"ב - י"ג תמוז - שלימות חג הגאולה של אדמו"ר הריי"צ[6]
- ח"י אלול - יום הולדת שני המאורות הגדולים, הבעל שם טוב ואדמו"ר הזקן[7]
דיני יום טוב[עריכה | עריכת קוד מקור]
שמחה וכבוד יום טוב[עריכה | עריכת קוד מקור]
התורה כותבת:
וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ
— ספר דברים, פרק ט"ז, פסוק י"ד
ואף שפסוק זה נכתב בציווי על חג הסוכות, חז"ל קובעים שעניין זה נוגע אף לשאר החגים.
הגמרא כותבת[8], כי הדרך לקיים את מצוות השמחה ביום טוב היא באכילת בשר ושתיית יין. ואדמו"ר הזקן פוסק[9] שבזמן הבית הייתה עיקר השמחה בבשר השלמים אבל כיום, לאחר חורבן בית המקדש שאין את בשר השלמים, מצוות השמחה ביום טוב היא בשתיית יין.
והרבי מוסיף[10], שהחיוב לשתות יין בחג (מלבד היין של הקידוש) הוא מהתורה כי בזמן הזה "ושמחת בחגך" הוא רק על היין, ובמילא ישנו חיוב לשתות יין לא רק בחג אלא גם בחול המועד.
כבוד יום טוב - בנוסף למצוות השמחה ביום טוב, ישנה גם מצווה לכבדו, ועל כן נהוג להסתפר, להתנקות ולהחליף לבגדי חג. כמו כן, יש להכין את הבית כראוי בסידורו ובניקיונו. חלק מעניין כבוד יום טוב הוא גם לטרוח בעצמו בהכנות אף אם יש לו עוזרים רבים שיעשו זאת.
|
| ערך מורחב – סעודת יום טוב |
עונג יום טוב - עניין נוסף הוא החובה לענג גופו ביום טוב על ידי ריבוי מאכלים טובים, עריכת שתי סעודות גדולות וריבוי האור בבית. כחלק מעניין זה קבעו חז"ל איסור לאכול בערב יום טוב אחר חצות היום, כדי שיכנס לחג כשהוא רעב ויאכל בתיאבון ובתענוג.
דיני מלאכה ביום טוב[עריכה | עריכת קוד מקור]
כל מלאכה שאסורה בשבת אסורה גם ביום טוב, למעט מלאכות מסוימות שהתירה התורה לבצען לצורך אוכל נפש ולצורך שמחת החג. המלאכות המותרות הן:
- "מלאכת אוכל נפש" (- מלאכות שהם לצורך הכנת אוכל, כגון: שחיטה, ברירה, לישה, אפייה ובישול).
- הבערת אש וכיבויה.
- הוצאה מרשות לרשות.
מלאכת הבישול, ההבערה וההוצאה הותרו לכל צורך של תענוג[11], ושאר המלאכות המנויות הותרו רק לצורך אוכל נפש[12]. שאר הל"ט מלאכות לא הותרו כלל, אף לצורך אוכל נפש. כמו כן, לא הותרו מלאכות לצורך "מכשירי אוכל נפש" (- כלים שבאמצעותם ניתן לבצע מלאכת אוכל נפש), כגון לעשות שפוד וסכין, תנור וכיריים[13].
בהבערה, אסרו חכמים להוליד אש חדשה, אך מותר להעביר אש קיימת ולהדליק באמצעותה אש חדשה. אף שהדלקת אש מותרת, כיבויה והחלשתה אסורים. אם התבשיל עומד להישרף על האש ואין ברירה אלא להקטינה - מותר שזהו צורך אוכל נפש.
כאמור, מלאכת בישול הותרה לכל צורכי היום (כגון לחמם מים לרחיצה וכו'), אך אסור לבשל דבר לצורך יום המחרת. אם היום שלמחרת הוא שבת תיקנו חז"ל שאפשר לבשל אך יש להתקין עירוב תבשילין מערב יום טוב לצורך כך. בנוסף, אסור לבשל אוכל בשביל אדם שאינו יהודי או בשביל בעלי חיים, אך מותר להרבות בבישול יותר ממה שיצטרך לאותו יום מפני שתמיד ייתכן שיבואו אורחים לא צפויים.
רוב דיני מוקצה שווים בין יום טוב לשבת, אך ישנם מעט דינים שהחמירו בהם חכמים יותר משבת כדי שלא יזלזלו ביום טוב.
עירוב חצרות ליום טוב[עריכה | עריכת קוד מקור]
ככלל, עירוב חצרות נתקן לגבי שבת ולגבי יום הכיפורים[14]. לגבי יום טוב נאמר בגמרא[15] "אין עירוב והוצאה ליום טוב". נחלקו המפרשים בביאור משפט זה. המגיד משנה הסביר בדעת הרמב"ם[16] שאין צורך בעירוב חצרות ביום טוב, וההוצאה מחצר לחצר מותרת גם ללא עירוב. לעומת זאת לדעת הרשב"א[17] יש צורך בעירוב חצרות ליום טוב לשם הוצאת דברים שאין בהם צורך היום. השולחן ערוך פסק[18] כדעת הרמב"ם שאין צורך בעירוב עבור יום טוב ואילו הרמ"א פסק כדעת הרשב"א[19]. דעה שלישית היא דעת הריטב"א, לפיה אין היתר לטלטל ביום טוב דברים שאין בהם צורך היום ואפילו עשה עירוב חצרות אין הדבר מועיל[20]. המשנה ברורה מביא בשם מהרש"ל[21] שלא נהגו להניח עירוב חצרות ליום טוב, אך טוב שכאשר מניחים עירוב חצרות בערב פסח לצורך כל שבתות השנה יאמרו שעירוב זה מועיל גם לימים הטובים שבה.
דינים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]
קידוש[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביום טוב עורכים קידוש גם בלילה וגם ביום. נוסח הקידוש שונה מהנוסח של שבת וישנם שינויים קלים מחג לחג. כמו כן, בכל יום טוב מברכים ברכת שהחיינו (נשים מברכות בהדלקת נרות וגברים יוצאים ידי חובה בברכה שבקידוש) חוץ מיום טוב אחרון של פסח.
הבדל נוסף בין יום טוב אחרון של פסח לבין שאר הימים טובים הוא באמירת ההלל. בכל הימים טובים אומרים הלל שלם בברכה, חוץ מיום טוב אחרון של פסח בו אומרים הלל בדילוג ולשיטת הספרדים אף לא מברכים.
סעודות החג[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – סעודת משיח |
בהלכה נפסק כדעת הראשונים שביום טוב אין מצוות שלוש סעודות כמו בשבת וניתן להסתפק בשתיים.
יש הנוהגים לאכול סעודה שלישית ביום טוב אחרון של פסח[22] על בסיס זה שכך נהג הבעש"ט[23] וכינה אותה סעודת משיח. הסיבה שקוראים לה בשם זה הוא כי בזמן זה מאיר גילוי הארת המשיח[24]. בחסידות חב"ד מייחסים חשיבות רבה לסעודה זו.
תפילות החג[עריכה | עריכת קוד מקור]
תפילות העמידה כוללות שבע ברכות (בניגוד ליום חול בו יש תשע עשרה ברכות). אך שונות בנוסחן מתפילות שבת. גם בין יום טוב אחד למשנהו יש שינויי נוסח קלים.
בכל יום טוב קוראים בתורה פרשה המיוחדת לאותו יום, ובמפטיר קוראים את פרשת קרבן המוסף של אותו יום. בכל יום טוב שאינו חל בשבת עולים לתורה חמישה קרואים ואחד נוסף למפטיר ולהפטרה.
הבדלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
גם במוצאי יום טוב עורכים הבדלה כמו במוצאי שבת אלא שמדלגים על ברכת "מאורי האש" (שתוקן לאמרה כי האש נבראה במוצאי שבת), וכן על ברכת "בשמים" שכן ביום טוב אין נשמה יתירה כמו בשבת.
בגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביטול המועדים[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – ביטול המועדים לעתיד לבוא |
לעתיד לבוא יתבטלו כל המועדים, מלבד חג הפורים (וחגים נוספים על פי חלק מהדעות). על מנת לבאר כיצד הביטול אינו סותר לנצחיות התורה נאמרו פירושים שונים בתורת הנגלה ובתורת החסידות. על פי פירוש תורת החסידות אין הכוונה שיתבטלו לגמרי, אלא שהאור האלוקי המתגלה באותם מועדים, לא יגיע למעלת האור שיתגלה לעתיד לבוא - ולכן גם השמחה בהם לא תורגש כלל ביחס לשמחה הגדולה שתהיה אז.
תעניות ציבור[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – ביטול הצומות לעתיד לבוא |
בימות המשיח, יתבטלו התעניות ויהפכו לימים טובים וימי ששון ושמחה, כנאמר בנביא[25] "כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים". הרבי מבאר באריכות[26] שזוהי מהותה ומטרתה של התענית מלכתחילה - להביא לידי עשיית תשובה וממילא ביטול התענית והפיכתה לשמחה; ולכן נבואה זו הובאה כפסק להלכה כיום, על מנת שבעשיית התשובה שלנו בימי התענית נרגיש שזוהי הכנה להפיכת התענית לשמחה בימות המשיח.
יום טוב שני של גלויות[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – יום טוב שני של גלויות |
החתם סופר אומר[27] שגם בגאולה תושבי חו"ל ימשיכו לחגוג יום טוב שני. הרבי מציין לחת"ס זה וכותב[28] שצריך לדון האם יהיה יומיים או יום אחד ושידונו בזה בכינוס תורה. לאחר זמן אמר הרבי[29] שלכאורה יחגגו יומיים מאחר וכיום חוגגים (לא מצד ספיקא דיומא אלא) בשביל שלא לשנות את המנהג וטעם זה יהיה גם בגאולה. ולאחר זמן כתב בפשטות[30] שיעשו יומיים חג ושיקריבו קרבנות ביום זה[31].
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
גילוי אור[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביום טוב מאיר ספירת המלכות - שהוא מקור כל עולמות הנבראים - גילוי מדריגת המוחין שבאצילות. מעלתם המיוחדת של המוחין הוא שבהם נרגש אוא"ס באופן של קירוב מקום, כיון שבטלים יותר לאוא"ס[32].
אמנם ישנו חילוק בין יו"ט רגיל, לר"ה ויוהכ"פ, שבשאר הימים טובים המשכה זו נעשית באמצעות ז"א - המדות, ואילו בימים אלו נמשך ישירות למלכות, מבלי לעבור דרך ז"א. הטעם לכך הוא משום שר"ה ויוהכ"פ הוא זמן בנין המלכות, והמקור שממנו נבנה המלכות הוא מהמוחין, וע"כ נמשך למלכות ישירות ממקורו[33].
מכיון שביו"ט ישנו גילוי אלקות נעלה יותר, נאסרה בו עשיית המלאכה, שכן בפני המלך לא ניתן לעשות מעשה המורה על ישות[34].
ישנו חילוק בין מדריגת יו"ט לשבת, שהרי הקדושה של יו"ט תלויה במעשה מסוים של היהודי, שכאשר בית דין מקדשים את החודש, ובכך מחליטים מתי יחול היו"ט[35], משא"כ שבת היא קדושה עצמית שאינה תלויה בעבודת האדם[36], ובספירות: ביו"ט נמשך מוחין דאמא ואלו בשבת נמשך מוחין דאבא. דבר זה מתבטא גם בעובדה שמבדילים בין שבת ליו"ט "המבדיל בין קדש לקדש"[37], משום שקדושת השבת נעלית מקדושת היו"ט[38].
ביאור זה של תורת החסידות - שלא רק קביעת התאריך של היו"ט תלוי בישראל, אלא אף ההמשכה האלקית של יו"ט, מבאר ומתרץ כיצד יכל ה' לברוא את העולם ביום השישי לבריאה על אף היותו יום טוב - ראש השנה, והיה צריך להיות אסור לעשות בו מלאכה. אך הביאור לכך הוא שמכיון שהאדם טרם נברא, עוד לא נעשה היום ליו"ט[39].
יום טוב שני של גלויות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הסיבה שבחוץ לארץ עושים שני ימי חג והארץ ישראל עושים רק יום אחד היא כי בארץ ישראל שהיא קרובה לאלוקות ומזוככת במעלה יכולים לקבל את אותה הארה ביום אחד, אך בחוץ לארץ שנמצא הריחוק מקום מאלוקות לא יכולה ההארה להתיישב ביום אחד לצריכה ה' ימים.
משל למה הדבר דומה לפנס שכאשר מאיר למקום קרוב מתמעט כמות האור ונראה קטן אך כאשר מאיר למקום רחוק הוא מתפשט לצדדים ונראה גדול אף שאין שינוי בכמות עצם האור. על פי זה גם יובן המדרש[40] על הפסוק "שמוני נוטרה את הכרמים[41]" "אמרה כנסת ישראל בארץ ישראל הייתי שומר יום אחד עכשיו שני ימים הייתי סבורה לקבל שכר על שניהן ואיני מקבל אלא על יום אחד" ועל פי ההסבר הנ"ל יובן שמאחר שגוף האור לא נתרבה יותר בחוץ לארץ מאשר בארץ ישראל והסיבה שעושים ב' ימים היא מצד ריחוק המקום - לכן מקבלת שכר כמו על יום אחד[42].
שמחת יום טוב[עריכה | עריכת קוד מקור]
יום טוב נקרא "מועדים לשמחה"[43], "זמן שמחתנו", בשונה משבת שלא נזכר בו ענין השמחה אף שהוא נעלה ממנו במדריגה. הסיבה לכך היא כי שמחה ישנה בדבר חידוש כמו עני המתעשר או חבוש שיצא מבית האסורים שמאחר ויצא מאפילה לאור עי"ז ישמח ליבו, וכך הוא ענין יום טוב שהוא חל בימי החול שהם תחת הזמן וכאשר נמשך לשם הארה מבחינת קודש העליון שלמעלה מהזמן תהיה השמחה גדולה, אבל בשבת שהיא עליית העולמות בלמעלה מהזמן לגמרי, לא שייך שם המשל הנ"ל כי אין זה ענין השמחה אלא התענוג.
הסיבה שבשבת אין שמחה אף שגם אז יש את עליית העולמות בלמעלה מהזמן ועלייה זו נעלית כמו החג, היא כי בשבת יש את בחינת הביטול ושם לא שייך שמחה כלל[44].
מלבוש ביום טוב[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביום טוב כל העולמות לובשים מלבושים רוחניים יקרים ולכן כתוב[43] "ומועדים לשמחה", שמפני זה מתרבה השמחה בהם.
והענין הוא, ימים נקראים לבושים ובימי החול שהם תחת הזמן הם מלבושים פשוטים, אבל בימים טובים שאז ה' "מקדש ישראל והזמנים" שהוא המשכת הלמעלה מהזמן בזמן, הימים והלבושים טובים ויפים יותר.
ז' ברכות[עריכה | עריכת קוד מקור]
תפילת העמידה מכוונת כנגד עולם האצילות ויש בה 18 ברכות[45]. שלושת הברכות הראשונות מכוונים כנגד שלושת האבות שהם חג"ת של אצילות, שלושת הברכות האחרונות הם כנגד נה"י של אצילות וי"ב הברכות האמצעיות הם כנגד י"ב השבטים שהם י"ב גבולי אלכסון והם 'ענפים' של חג"ת נה"י.
הסיבה שצריך את כל י"ב הברכות האמצעיות היא כי אין אפשרות לקבל את ההמשכה מחג"ת נה"י עצמן אלא רק על ידי ענפיהם יכולה להיות המשכת גילוי אלוקות בנפש, כיון שבשבת ויו"ט יש את עליית העולמות, בימים אלו מספיק לברך 7 ברכות כי אפשר לקבל את ההמשכה גם מחג"ת נה"י (מהאבות) עצמן[46].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב מאיר אשכנזי הלכות יום טוב, אדר תשפ"א
- מועד - מבט פנימי, מתוך הספר 'אנשי המילה'
(אנגלית)
הערות שוליים
- ↑ רמ"א אורח חיים תרכד ה.
- ↑ יום טוב שני של שבועות
- ↑ דברי משיח תשמ"ט חלק ב' עמ' 38: "גוט יום טוב".
- ↑ 4.0 4.1 ספר השיחות תשנ"ב ח"א פרשת תולדות עמ' 124: "בדורות האחרונים נתוספו ונתגלו גם הימים טובים דתורת החסידות - חג הגאולה של אדמו"ר הזקן בי"ט כסלו, וחג הגאולה של אדמו"ר האמצעי ביו"ד כסלו".
- ↑ ספר המנהגים עמ' 98-99: "הטעם שלא קבע כ"ק מו"ח אדמו"ר את יום השלישי בתמוז ליו"ט, ורק את הימים י"ב וי"ג - יש לומר . . אמנם התקשרות חסידים לרבי - נשיא - צריכה להיות לכל מה שהוא, ולכן נ"ל אשר חסידים עליהם לחוג גם את יום הג' בתמוז".
- ↑ ספר המנהגים עמ' 98: "הטעם שלא קבע כ"ק מו"ח אדמו"ר את יום השלישי בתמוז ליו"ט, ורק את הימים י"ב וי"ג".
- ↑ ספר השיחות תש"ג עמ' 140: "היום נתמלא יובל חמישים השנה מהפעם הראשונה שזכיתי לשמוע בח"י באלול את ה'חג שמח' המודגש. והריני אומר לכם גם-כן: 'גוט יום-טוב' [=חג שמח]. הלוא 'חייב אדם לומר בלשון רבו', ואני אומר לכם את ה'גוט יום-טוב' בלשונו הקדוש, כפי שזכיתי לשמוע: גוט יום-טוב לנו".
- ↑ מסכת פסחים ק"ט ע"א
- ↑ שולחן ערוך סימן תקנ"ט ס"ז
- ↑ לקוטי שיחות חלק ב עמ' 432.
- ↑ מתוך שהותרו לצורך אכילה הותרו גם שלא לצורך.
- ↑ מזה שהתורה התירה מלאכת אוכל נפש מובן עד כמה שמחת יום טוב הוא ענין עיקרי במועדים עד שצריך האדם להרגישה במשך כל השנה בכל היום כולו. (לקוטי שיחות חלק י"א עמ' 40).
- ↑ "אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם", הוא - ולא מכשירין. מסכת שבת כד, ב
- ↑ משנה תורה לרמב"ם ספר זמנים הל' עירובין פ"ח ה"ד.
- ↑ מסכת ביצה יב, ב.
- ↑ מגיד משנה הלכות יום טוב פרק א הלכה ד והלכות עירובין פרק ח הלכה ד.
- ↑ חידושי הרשב"א ביצה יב עמוד א דיבור המתחיל ומ"מ משמע, מובא גם במגיד משנה הלכות עירובין ח ד.
- ↑ שולחן ערוך אורח חיים סימן תקכח סעיף א, וראו גם משנה ברורה שם סעיף קטן א.
- ↑ שולחן ערוך אורח חיים סימן תקיח סעיף א.
- ↑ חידושי הריטב"א מסכת ביצה דף יב עמוד א דיבור המתחיל וכתב הריטב"א ז"ל, מובא גם בביאור הלכה סימן תקי"ח דיבור המתחיל ואם הניח עירוב.
- ↑ משנה ברורה סימן תקיח סעיף קטן י.
- ↑ אף שבכל שאר הימים טובים אוכלים רק שתי סעודות (ספר השיחות תש"ב עמ' שט).
- ↑ נטעי גבריאל הל' פסח חלק ג' עמ' קכז.
- ↑ ספר השיחות ת"ש עמ' עב.
- ↑ זכריה ח, יט.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ט"ו, שיחת עשרה בטבת.
- ↑ שו"ת או"ח סו"ס קמה.
- ↑ דברי משיח תשמ"ט ח"א עמ' 286.
- ↑ דברי משיח תש"נ ח"ד עמ' 92.
- ↑ ספר השיחות תנש"א ח"ב עמ' 565.
- ↑ ולהעיר מדברי משיח תנש"א ח"א עמ' 207 אשר משם מובן דודאי לא יחגגו יומיים חג ויש ספק רק אם יהיה לאחר מכן אסרו חג (מאחר ובפועל היה חג) או לא (ומלמפרע לא יהיה אסרו חג).
- ↑ לקוטי תורה תבוא מב, ב.
- ↑ לקו"ת שם. ראה אוה"ת ר"ה עמוד תתרנב. סה"מ תרנ"ט סוף עמוד יא.
- ↑ ראה לקו"ת ראה לב, א - בנוגע לחודש אלול.
- ↑ ברכות מט, א: "ישראל אינהו דקדשינו לזמנים".
- ↑ ביצה יז, א: "שבת מקדשי וקיימא".
- ↑ משנה חולין א, ז.
- ↑ מאמר ד"ה ראה תרמ"ב.
- ↑ מאמר ד"ה זכור את יום השבת תרמ"ב.
- ↑ שיר השירים רבה פרשת א' פיסקא ו(ה).
- ↑ שיר השירים א, ו.
- ↑ דרך מצותיך קצח, א.
- ↑ 43.0 43.1 נוסח התפילה דשלוש רגלים. וראה לקוטי תורה פרשת צו ד"ה ששת הימים. לקוטי תורה דרושים לשמיני עצרת פח, ד.
- ↑ אור התורה פנחס עמ' א'רג.
- ↑ עד לאחר חורבן בית שני.
- ↑ ביאורי הזוהר לאדמו"ר הצמח צדק עמ' תנז.