מלאכת שוחט
![]() |
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
השוחט היא אחת מל"ט מלאכות שבת המנויים במשנה.
תוכן עניינים
במשנה[עריכה]
הַצָד צְבִי. הַשּׁוֹחֲטוֹ. וְהַמַּפְשִׁיטוֹ. הַמּוֹלְחוֹ וְהַמְעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ. וְהַמּוֹחֲקוֹ. וְהַמְחַתְּכוֹ
— שבת פרק ז'
בגמרא[עריכה]
בגמרא מובא שני דיעות "שוחט משום מאי מחייב?" דעה אחת (של רב) מחייבת משום "נטילת נשמה", ודעה נוספת (של שמואל) מחייבתו גם משום צובע.
בחסידות[עריכה]
בספרו של בעל התולדות יעקב יוסף מובא: "שמעתי ממורי פירוש הש"ס[1] שוחט משום מה מיחייב משום צובע, וחד אמר משום נטילת נשמה, ופריך משום צובע וכו' אלא אף משום נטילת נשמה, כי היצר הרע נידון לעתיד [2], וקשה הא לכך נברא, וצריך לומר שבשביל זה נענש שעושה עצמו ליצר טוב וכו' ובזה יובן השוחט דעלמא חייב, וקשה הא לכך נברא, ומשני משום צובע שהוא צובע עצמו בדמות יצר טוב ועל ידי זה נוטל נשמה ופריך וכו', ומשני אף נטילת נשמה ודפח"ח[3]".
כלומר שדברים אלו על היצר הרע השוחט נשמות ומטמאם משום מאי מחייב? למה יקבל עונש לעתיד לבא? והלא נצטווה על כך? והתירוץ הוא משום צובע, שאומר על מצוה שהיא עבירה ועל עבירה שהיא מצוה, ועל כך לא נצטווה.
חידושי הצמח צדק[עריכה]
אחת מהקושיות שהראשונים והפוסקים מתחבטים בה רבות היא מדוע צריכה התורה להתיר ברית מילה בשבת, והלא המלאכה היא הוצאת הדם מהתינוק שהיא "נטילת נשמה" כלומר נטילת הדם, אם כן קשה לפי הדיעות שנטילת נשמה הכוונה היא החלשת האדם, והלא אין כל תועלת מהחלשת התינוק, והצורך הוא כריתת הערלה בלבד?
אדמו"ר הצמח צדק (בחידושיו למסכת שבת פרק י"ג) מסביר את דעת הסוברים שמלאכת חובל היא החלשת האדם, שיש לחלק בין מלאכה שהפעולה והתוצאה הינם דבר אחד, לבין מלאכה שהפעולה והתוצאה שני דברים. כאשר המלאכה והתוצאה הינם מציאות אחת, כברית מילה שאי אפשר לחתוך בשר מבלי להוציא דם, וכן בחובל בעל חי משום שצריך את הדם לכלבו, למרות שאין תועלת מעצם החבלה, כיון שיש לו צורך בדם נחשבת הפעולה צריכה לגופה.
אך התוספות חלוקים על כך, והצמח צדק מבאר כי ניתן לתרץ לשיטתם שהמלאכה נטילת נשמה היא החלק הרוחני שבדם, ומכיון שהרוחניות והגשמיות הם שני דברים נפרדים, אין פעולה זו נחשבת לפעולה אחת, ולכן היא נחשבת למלאכה שאינה צריכה לגופה. ואלא שהתוספות עצמם אינם מתרצים כך, מפני שהתוספות סוברים ש"צריכה לגופה" לא נמדדת בפעולה שבה נעשית המלאכה, אלא בבן אדם בכלליות ומכיון שיש לתינוק תועלת מהטפת הדם לכן נחשבת הפעולה "צריכה לגופה".
הערות שוליים
ל"ט אבות מלאכה | ||
---|---|---|
מלאכות הפת | מלאכת זורע • מלאכת חורש • מלאכת קוצר • מלאכת מעמר • מלאכת דש • מלאכת זורה • מלאכת בורר • מלאכת טוחן • מלאכת מרקד • מלאכת לש • מלאכת אופה | |
מלאכות הבגד | מלאכת גוזז • מלאכת מלבן • מלאכת מנפץ • מלאכת צובע • מלאכת טווה • מלאכת פוצע • מלאכת עושה שתי בתי נירין • מלאכת מיסך • מלאכת אורג • מלאכת קושר • מלאכת מתיר • מלאכת תופר • מלאכת קורע | |
מלאכות הספר | מלאכת צד • מלאכת שוחט • מלאכת מפשיט • מלאכת מעבד • מלאכת ממחק • מלאכת משרטט • מלאכת מחתך • מלאכת כותב • מלאכת מוחק | |
מלאכות הבניין | מלאכת בונה • מלאכת סותר | |
מלאכות האש | מלאכת מבעיר • מלאכת מכבה | |
השלמת מלאכה | מלאכת מכה בפטיש | |
מלאכת הוצאה | מלאכת הוצאה מרשות לרשות • העברה ברשות הרבים • עירוב • תחום שבת • רשויות השבת: רשות הרבים • רשות היחיד • כרמלית • מקום פטור | |
איסורי שבות | הכנה משבת לחול • רדיית הפת • אמירה לנוכרי • מוקצה • מוליד • עובדין דחול • שטרי הדיוטות | |
כללים | תולדות מלאכות שבת • חילול שבת • מלאכת מחשבת • מלאכה שאינה צריכה לגופה • פסיק רישא • שביתת כלים • מעשה שבת • גוי של שבת • חשמל בשבת • שעון שבת • חליבה בשבת • פלטת שבת |