סמל חבדפדיה.png

הידעת? אנשי חינוך, עיתונאים וסופרים נעזרים במידע שבחב"דפדיה ומעבירים אותו לרבבות
לחצו כאן לתרומה ועזרו לנו להפיץ את מעיינות החסידות בצורה הטובה ביותר

שביתת כלים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אחת ההשלכות של איסור שביתת כלים היא על חבישת אספלנית (פלסטר) ביום חול והשארתה על הגוף בשבת

שביתת כלים היא איסור השנוי במחלוקת, ולפיו אסור ליהודי להשכיר כלים לנכרי, מכיון שאדם מצווה על שביתת כליו.

בברייתא[עריכה]

בגמרא [1] מובאת ברייתא: "תנו רבנן פותקין מים לגינה ערב שבת עם חשיכה ומתמלאת והולכת כל היום כולו, ומניחין מוגמר[2] תחת הכלים (ערב שבת) ומתגמרין והולכין כל היום כולו ומניחין גפרית[3] תחת הכלים (ערב שבת עם חשיכה), ומתגפרין והולכין כל השבת כולה ומניחין קילור על גבי העין, ואיספלנית על גבי מכה (ערב שבת עם חשיכה), ומתרפאת והולכת כל היום כולו, אבל אין נותנין חיטין לתוך הריחים של מים אלא בכדי שיטחנו מבעוד יום".

בטעמה של הברייתא נחלקו האמוראים: לפי רב יוסף, האיסור להניח חיטין לתוך ריחיים אם לא יטחנו מבעוד יום, הוא מכיון שמובא בברייתא "ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו לרבות שביתת כלים", והסיבה לכך שלפי בית הלל מותר להניח גפרית תחת הכלים אינה משום שלשיטתם שביתת כלים מותרת, אלא משום שהכלים אינם משתתפים בפעולת העישון בשבת. לעומת זאת לפי רב אושעיא בית הלל אינם סבורים כלל שקיים איסור שביתת כלים מהתורה.

בהלכה[עריכה]

בשו"ע פוסק אדמו"ר הזקן[4]: " מותר להשאיל כלים ולהשכירם לנכרי, ואף על פי שהנכרי עושה בהם מלאכה בשבת, מפני שאין אנו מצווין על שביתת הכלים שלנו, שלא יעשה בהם הנכרי מלאכה בשבת או שלא תיעשה בהן מלאכה בשבת מאליה".

הערות שוליים

  1. תלמוד בבלי מסכת שבת יח, א
  2. פירוש רש"י: לבונה ומיני בשמים נותנין על האש ומעשנין הבגדים, שיהא ריחן נודף
  3. פירוש רש"י: תחת כלי כסף שמציירין בהם פרחים וצורות בחרט, ומעשנן בגפרית והן משחירות וניכרות, וקורין נייל"ר
  4. או"ח סימן רמו סעיף א