מלאכת מבעיר
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: לא ברור, לא מסודר, חסרים יסודות. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
מלאכת מבעיר היא אחת ממלאכות שבת שהיו במשכן בשלבי התכת זהב כסף ונחושת לצורך יצירת כלי המשכן. בכלל מלאכה זו - חיתוי גחלים, והטיית נר.
תוכן עניינים
בפסוק[עריכה]
בפרשת ויקהל נכתב[1]: לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.
זו היא המלאכה היחידה שנכתבה בתורה בפירוש, למרות היותה בלאו הכי אחת מל"ט מלאכות שבת מצד היותה במעשה המשכן, ונחלקו אם לחלק יוצאת (כלומר לגלות כי כל פעולה מחייבת עונש וקרבן חטאת בנפרד) או ללאו יוצאת (לומר כי עונשה קל יותר ואינו בסקילה)[2].
בהלכה[עריכה]
גזירות רבות גזרו חז"ל בגזירה שמא יבואו לידי איסור מבעיר, כמו איסור הטמנה בדבר המוסיף הבל (שמא יטמין ברמץ), איסור השהית אוכל על האש כשלא נתבשל כמאכל בן דרוסאי, איסור הבערת עצים כשאין השלהבת עולה מאליה[3], איסור לקרות לאור הנר שמא יטה.
בזוהר הקדוש[עריכה]
בזוהר הקדוש דרש איסור זה לגבי איסור כעס[4]:
זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּנָטִיר דִּירָה לְשַׁבָּת דְּאִיהוּ לִבָּא, דְלָא אִתְקְרִיב תַּמָּן עֲצִיבוּ דִטְחוֹל, וְכַעַס דְּמָרָה דְאִיהוּ נוּרָא דְגֵיהִנָּם, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְהָכִי הוּא וַדַּאי דְּכָל מָאן דְּכָעִיס כְּאִלּוּ אוֹקִיד נוּרָא דְגֵיהִנָּם
תרגום: אשרי מי ששומר דירה לשבת בלבו, ואינו מקריב שם עצבות הבאה מהטחול, וכעס שהיא אש הגיהנום ועלה נאמר לא תבערו אש, וכך הוא ודאי שכל מי שכועס כאילו מבעיר את אש הגיהנום.
בחסידות[עריכה]
ענין האש השורה על הפתילה, מורה על המשכת האור אין סוף בכלים, שהרי טבע האור העליון להתעלות ולחזור לשרשו כטבע האש, ועל ידי הכלים דאצילות דהיינו על ידי מצוות מעשים טובים האור העליון שורה ומתגלה בעולמות, והוזהרנו לא תבערו אש בכל מושבותיכם דהיינו בבי"ע שהם עולמות הפירוד - ששם לא שייך ליחד כלים גשמיים להשראת האור העליון, כי דוקא באצילות שנאמר איהו וחיוהי וגרמוהי חד יש בכוח הכלים להיות בטלים לגמרי לאור ולא לעשות פירוד, אבל בבי"ע אסור לעשות כן.
ורק בבית המקדש הותר לעשות כן, להבעיר אש במנורה דבית המקדש ביום השבת, משום ששם מתגלה אור האצילות (כי עתיק דבריאה שהוא מלכות דאצילות מתגלה בבית המקדש)[5].
| ל"ט אבות מלאכה | ||
|---|---|---|
| מלאכות הפת | מלאכת זורע • מלאכת חורש • מלאכת קוצר • מלאכת מעמר • מלאכת דש • מלאכת זורה • מלאכת בורר • מלאכת טוחן • מלאכת מרקד • מלאכת לש • מלאכת אופה | |
| מלאכות הבגד | מלאכת גוזז • מלאכת מלבן • מלאכת מנפץ • מלאכת צובע • מלאכת טווה • מלאכת פוצע • מלאכת עושה שתי בתי נירין • מלאכת מיסך • מלאכת אורג • מלאכת קושר • מלאכת מתיר • מלאכת תופר • מלאכת קורע | |
| מלאכות הספר | מלאכת צד • מלאכת שוחט • מלאכת מפשיט • מלאכת מעבד • מלאכת ממחק • מלאכת משרטט • מלאכת מחתך • מלאכת כותב • מלאכת מוחק | |
| מלאכות הבניין | מלאכת בונה • מלאכת סותר | |
| מלאכות האש | מלאכת מבעיר • מלאכת מכבה | |
| השלמת מלאכה | מלאכת מכה בפטיש | |
| מלאכת הוצאה | מלאכת הוצאה מרשות לרשות • העברה ברשות הרבים • עירוב • תחום שבת • רשויות השבת: רשות הרבים • רשות היחיד • כרמלית • מקום פטור | |
| איסורי שבות | הכנה משבת לחול • רדיית הפת • אמירה לנוכרי • מוקצה • מוליד • עובדין דחול • שטרי הדיוטות | |
| כללים | תולדות מלאכות שבת • חילול שבת • מלאכת מחשבת • מלאכה שאינה צריכה לגופה • פסיק רישא • שביתת כלים • מעשה שבת • גוי של שבת • חשמל בשבת • שעון שבת • חליבה בשבת • פלטת שבת | |
