קני המנורה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←קישורים חיצונים: חנוכיה זה המצאה של הציונות..) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (43 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:המנורה האמת.jpg|שמאל|ממוזער|220px|חנוכיה, הבנויה בדוגמת מנורת המקדש, על פי שיחות הרבי]] | ||
[[ | [[קובץ:מנורה רמבם.jpg|שמאל|ממוזער|220px|המנורה המצוירת ביד החזקה להרמב"ם, בעלת קנים אלכסונים]] | ||
[[ | [[קובץ:מ רמב''ם.jpg|ממוזער|הציור המקורי של הרמב"ם אודות צורתה הנכונה של המנורה שהייתה בבית המקדש]] | ||
[[קובץ:Dura_Synagogue_ciborium.jpg|שמאל|ממוזער|220px|ציור מנורה בעלת קנים ישרים, התגלה בבית כנסת עתיק מתקופת התלמוד בדוּרָה אֶוּרוֹפּוֹס שבסוריה]] | |||
'''קני ה[[מנורה]]''' | '''קני ה[[מנורה]]''' ב[[בית המקדש]] יצאו מהקנה האמצעי שבמנורה{{הערה|הנקרא בלשון התורה "מנורה", מכיון שהוא החלק העיקרי שבמנורה המחזיק את כולה.}} באלכסון כלפי מעלה. | ||
== צורת הקנים == | == צורת הקנים == | ||
ב[[שבת]] פרשת מטות מסעי [[תשמ"ב]], [[הרבי]] הקדיש ביאור נרחב ביותר לבאר כיצד היו '''קני ה[[מנורה]]''' ב[[בית המקדש]], כאשר הרבי מוכיח בבירור, כי מוכרח להיות שקני המנורה היו באלכסון, כפי שמשמע מ[[רש"י]], ומציור [[הרמב"ם]] שהתגלה באותה תקופה, שצייר בכוונה תחילה את מנורת בית המקדש כאשר הקנים היו באלכסון. באותה שיחה הרבי גם ביאר ותירץ את כל הקושיות בנידון. | ב[[שבת]] פרשת מטות מסעי [[תשמ"ב]], [[הרבי]] הקדיש ביאור נרחב ביותר לבאר כיצד היו '''קני ה[[מנורה]]''' ב[[בית המקדש]], כאשר הרבי מוכיח בבירור, כי מוכרח להיות שקני המנורה היו באלכסון, כפי שמשמע מ[[רש"י]], ומציור [[הרמב"ם]] שהתגלה באותה תקופה, שצייר בכוונה תחילה את מנורת [[בית המקדש]] כאשר הקנים היו באלכסון. באותה שיחה הרבי גם ביאר ותירץ את כל הקושיות בנידון. | ||
מעבר לביאור ההלכתי של קני המנורה, כדרכו של הרבי, היו גם השלכות מיידיות ומעשיות לדבר. הרבי ראה בשינוי ציורי המנורה שלב נוסף בניתוק עם ישראל מחשכת ה[[גלות]] והשעבוד. | מעבר לביאור ההלכתי של קני המנורה, כדרכו של הרבי, היו גם השלכות מיידיות ומעשיות לדבר. הרבי ראה בשינוי ציורי המנורה שלב נוסף בניתוק עם ישראל מחשכת ה[[גלות]] והשעבוד. | ||
| שורה 13: | שורה 14: | ||
הרבי קושר את המנורות העגולות לגלות וחושך, ומזכיר את ההשפלה והצער שנעשה ליהודים מאותו שער טיטוס הידוע לשמצה. גם כאן, נראה בבירור, כיצד [[הרבי]], בערב ה[[גאולה]], רוצה להצית את חומת הגלות, ולמחוק כל זכר לאותו עבר נוראי של טיטוס ימ"ש. | הרבי קושר את המנורות העגולות לגלות וחושך, ומזכיר את ההשפלה והצער שנעשה ליהודים מאותו שער טיטוס הידוע לשמצה. גם כאן, נראה בבירור, כיצד [[הרבי]], בערב ה[[גאולה]], רוצה להצית את חומת הגלות, ולמחוק כל זכר לאותו עבר נוראי של טיטוס ימ"ש. | ||
הרבי ביקש לצייר את המנורה של בית המקדש כפי ההלכה הצרופה כשהם קנים באלכסון דווקא. מעבר לכך הוסיף הרבי שגם [[חנוכיה|החנוכיות]] שעושים לימי ה[[חנוכה]] "כדאי לעשות קניהן באלכסון"{{ | הרבי ביקש לצייר את המנורה של [[בית המקדש]] כפי ההלכה הצרופה כשהם קנים באלכסון דווקא. מעבר לכך הוסיף הרבי שגם [[חנוכיה|החנוכיות]] שעושים לימי ה[[חנוכה]] "כדאי לעשות קניהן באלכסון"{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חכ"א ע' 168. ובעוד מקומות}}, ואין בכך חשש לעבור על איסור יצירת כלי הדומה למנורת המקדש, כי ישנם שמונה קנים, ונוסף השמש. | ||
== | עם זאת, הרבי כתב שבמקרה הדוחק על ציור המנורה בעיגול אפשר לוותר, כיון שכמה מגדולי ישראל חלקו על הרמב"ם עוד בזמנו, בשונה מציור [[לוחות מרובעות]] שצריך להקפיד על כך בכל התוקף{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות פו].}}. | ||
==הסערה בעקבות השיחה== | |||
אלפי ה[[שליחות|שלוחים]] ורבבות [[חסיד]]י [[חב"ד]], החלו מאז להקפיד על חנוכיות בעלות קנים מלוכסנים, כדי לעקר מהשורש כל ביטוי של חנוכיות וציורי מנורה עגולים, שלפי דברי הרבי בהמשך השיחה זהו עניין הקשור גם ל[[עבודה זרה]]. | אלפי ה[[שליחות|שלוחים]] ורבבות [[חסיד]]י [[חב"ד]], החלו מאז להקפיד על חנוכיות בעלות קנים מלוכסנים, כדי לעקר מהשורש כל ביטוי של חנוכיות וציורי מנורה עגולים, שלפי דברי הרבי בהמשך השיחה זהו עניין הקשור גם ל[[עבודה זרה]]. | ||
| שורה 21: | שורה 24: | ||
באלפי ערים בעולם, קני החנוכיות מאולכסנות או מרובעות, וכמובן הרחקה ביותר מחנוכיות עגולות. הרבי אומר שהיות והחנוכיה מסמלת את המנורה בבית המקדש הזהירות בנושא זה צריכה להיות גם על חנוכיות. | באלפי ערים בעולם, קני החנוכיות מאולכסנות או מרובעות, וכמובן הרחקה ביותר מחנוכיות עגולות. הרבי אומר שהיות והחנוכיה מסמלת את המנורה בבית המקדש הזהירות בנושא זה צריכה להיות גם על חנוכיות. | ||
דברי הרבי, עוררו סערה | דברי הרבי, עוררו סערה ברחכי העולם. רבים לא הבינו את העניין עליו נלחם הרבי. מחקרים רבים התמקדו בעניין הזה. [[הרבי]] בעצמו התייחס לכך באחד מ[[חלוקת דולרים|חלוקות הדולרים]] כאשר עבר לפניו, הרב שלום שטיינברג, עם "החומש המבואר" אותו הוציא לאור, ופתח לרבי במקום בו צייר את המנורה בקני אלכסון. הרבי העיר בחיוך ואמר לו: "מסתמא אתה יודע שהרעישו סביבי על זה"{{הערה|[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], עיתון מס' 1241}}. | ||
גם הרב [[חיים קנייבסקי]] כותב{{הערה|בביאורו לברייתא דמלאכת המשכן עמוד כח בהערה בסוף העמוד.}}: "בכל הציורים מצוייר קני המנורה עגולים, וכנראה שהוא טעות, שרש"י בחומש כתב שהיו באלכסון, ושמעתי שכבר העירו בזה". ובספרו דרך חכמה: "אחד הילך ואחד הילך- באלכסון ולא בעיגול". וכן כתב ב'ציון ההלכה': "רש"י בחומש, וכן הוא בציור המיוחס לרבנו, וכ"כ בתשובות הריב"ש סימן ת"י, ודלא כהמציירים בעיגול". | |||
== הפעולות בעקבות שיחת הרבי == | == הפעולות בעקבות שיחת הרבי == | ||
בעקבות שיחתו של הרבי החליפו | בעקבות שיחתו של הרבי החליפו ב[[חנוכה]] [[תשמ"ג]] בהדלקת הנר השישי גם את החנוכיה המרכזית שמדליקים בה בפני הרבי ב[[בית רבינו שבבבל]]. עוד באותה השיחה בה עורר הרבי אודות צורת קני המנורה, הזכיר את העובדה ש"ישנם מנורות של [[חנוכה]] עשויות בצורת חצי קשת, ועד שגם החנוכיה של "[[770]]" היא בצורת חצי קשת", פועלם של הרב [[חיים ניסלביץ]] והרב זלמן שארף הביאו לשינוי החנוכיה ומלוי רצונו של הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44661 מחקר בנושא]}}. | ||
כאשר עורר הרבי בנושא זה, שאלו את הרבי האם יש להחליף את ה[[דמי חנוכה]]{{הערה|שהיו אז מטבע של 10 אגורות}}, מכיוון שהיו בהם ציור של מנורה עגולה, למטבעות אחדות. בתגובה כתב להם הרבי, שאפשר לנסות לשנות זאת, אך לא להתעקש על כך היות ויש בזה כמה דעות שונות. | |||
במשך השנים מאז שיחתו של הרבי, חסידי חב"ד הפיצו זאת ופעלו לשנות במקומות שונים (כולל בסמלים שונים) את קני המנורה | במשך השנים מאז שיחתו של הרבי, חסידי חב"ד הפיצו זאת ופעלו לשנות במקומות שונים (כולל בסמלים שונים) את קני המנורה{{הערה|כגון סמל [[הרבנות הראשית לישראל]], והסמל של הרבנות הצבאית.}}. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
'''המאבק על צורת קני המנורה''', {{שבועון בית משיח}} גליון כ"ח כסלו תשפ"א עמוד 38 | |||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
*[http:// | *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=735 אמנים מגישים לרבי מנורה בצורתו המקורית]. {{וידאו}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48684 מחקר בנושא]. {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48684 מחקר בנושא]. {{אינפו}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43216 כתבה בעיתון הארץ]. {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43216 כתבה בעיתון הארץ]. {{אינפו}} | ||
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48380 מכתב של הרב ברים לרבי בנושא] באתר [[חב"ד און ליין]] | *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48380 מכתב של הרב ברים לרבי בנושא] באתר [[חב"ד און ליין]] | ||
* {{קישור חבד און ליין|93848|התגלית ההיסטורית של חריטת המנורה: הרב פרץ בלוי עושה סדר||כ"ח כסלו תשע"ו}} | * {{קישור חבד און ליין|93848|התגלית ההיסטורית של חריטת המנורה: הרב פרץ בלוי עושה סדר||כ"ח כסלו תשע"ו}} | ||
*'''[http://chabad.info/video/kids/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%AA%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9/ כיצד נראתה המנורה בבית המקדש?] {{*}} [http://chabad.info/video/kids/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%92%D7%95%D7%A9-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%94-2-%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%94/ למה הגביעים של המנורה הפוכים?]''' {{וידפו}} | |||
*'''[https://col.org.il/news/122496 נחשף כת"י תימני בן 500 שנה - וכך מצויירים בו קני המנורה]''' {{COL}} | |||
* מאמריו של הרב נחום גרינוואלד: "קני המנורה כיצד היו?". קובץ אור ישראל, קובץ יח, טבת תש"ס, עמ' קמ ואילך (בו מפריך את כל הטענות נגד שיטת הרמב"ם בצורת המנורה). | |||
'''"הרמב"ם והמנהג ביחס לקני המנורה"''', קובץ אור ישראל, קובץ כב, טבת תשס"א, עמ' קצד ואילך (בו מפריך טענות נוספות שכתב פלוני נגד דעת הרמב"ם). | |||
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13843&CategoryID=2230 קני המנורה שבבית-המקדש ומנורת החנוכה ב-770] באתר {{חב"ד}}. | |||
*[https://chabad.info/special/954460/#comment-113427 כתב יד מנורת הרמב"ם המקורי] {{אינפו}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:כלי המקדש]] | [[קטגוריה:כלי המקדש]] | ||
[[קטגוריה:הלכה]] | |||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:חנוכה]] | ||
{{בית המקדש}} | {{בית המקדש}} | ||
גרסה אחרונה מ־19:20, 20 ביוני 2024
קני המנורה בבית המקדש יצאו מהקנה האמצעי שבמנורה[1] באלכסון כלפי מעלה.
צורת הקנים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשבת פרשת מטות מסעי תשמ"ב, הרבי הקדיש ביאור נרחב ביותר לבאר כיצד היו קני המנורה בבית המקדש, כאשר הרבי מוכיח בבירור, כי מוכרח להיות שקני המנורה היו באלכסון, כפי שמשמע מרש"י, ומציור הרמב"ם שהתגלה באותה תקופה, שצייר בכוונה תחילה את מנורת בית המקדש כאשר הקנים היו באלכסון. באותה שיחה הרבי גם ביאר ותירץ את כל הקושיות בנידון.
מעבר לביאור ההלכתי של קני המנורה, כדרכו של הרבי, היו גם השלכות מיידיות ומעשיות לדבר. הרבי ראה בשינוי ציורי המנורה שלב נוסף בניתוק עם ישראל מחשכת הגלות והשעבוד.
הרבי קושר את המנורות העגולות לגלות וחושך, ומזכיר את ההשפלה והצער שנעשה ליהודים מאותו שער טיטוס הידוע לשמצה. גם כאן, נראה בבירור, כיצד הרבי, בערב הגאולה, רוצה להצית את חומת הגלות, ולמחוק כל זכר לאותו עבר נוראי של טיטוס ימ"ש.
הרבי ביקש לצייר את המנורה של בית המקדש כפי ההלכה הצרופה כשהם קנים באלכסון דווקא. מעבר לכך הוסיף הרבי שגם החנוכיות שעושים לימי החנוכה "כדאי לעשות קניהן באלכסון"[2], ואין בכך חשש לעבור על איסור יצירת כלי הדומה למנורת המקדש, כי ישנם שמונה קנים, ונוסף השמש.
עם זאת, הרבי כתב שבמקרה הדוחק על ציור המנורה בעיגול אפשר לוותר, כיון שכמה מגדולי ישראל חלקו על הרמב"ם עוד בזמנו, בשונה מציור לוחות מרובעות שצריך להקפיד על כך בכל התוקף[3].
הסערה בעקבות השיחה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אלפי השלוחים ורבבות חסידי חב"ד, החלו מאז להקפיד על חנוכיות בעלות קנים מלוכסנים, כדי לעקר מהשורש כל ביטוי של חנוכיות וציורי מנורה עגולים, שלפי דברי הרבי בהמשך השיחה זהו עניין הקשור גם לעבודה זרה.
באלפי ערים בעולם, קני החנוכיות מאולכסנות או מרובעות, וכמובן הרחקה ביותר מחנוכיות עגולות. הרבי אומר שהיות והחנוכיה מסמלת את המנורה בבית המקדש הזהירות בנושא זה צריכה להיות גם על חנוכיות.
דברי הרבי, עוררו סערה ברחכי העולם. רבים לא הבינו את העניין עליו נלחם הרבי. מחקרים רבים התמקדו בעניין הזה. הרבי בעצמו התייחס לכך באחד מחלוקות הדולרים כאשר עבר לפניו, הרב שלום שטיינברג, עם "החומש המבואר" אותו הוציא לאור, ופתח לרבי במקום בו צייר את המנורה בקני אלכסון. הרבי העיר בחיוך ואמר לו: "מסתמא אתה יודע שהרעישו סביבי על זה"[4].
גם הרב חיים קנייבסקי כותב[5]: "בכל הציורים מצוייר קני המנורה עגולים, וכנראה שהוא טעות, שרש"י בחומש כתב שהיו באלכסון, ושמעתי שכבר העירו בזה". ובספרו דרך חכמה: "אחד הילך ואחד הילך- באלכסון ולא בעיגול". וכן כתב ב'ציון ההלכה': "רש"י בחומש, וכן הוא בציור המיוחס לרבנו, וכ"כ בתשובות הריב"ש סימן ת"י, ודלא כהמציירים בעיגול".
הפעולות בעקבות שיחת הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעקבות שיחתו של הרבי החליפו בחנוכה תשמ"ג בהדלקת הנר השישי גם את החנוכיה המרכזית שמדליקים בה בפני הרבי בבית רבינו שבבבל. עוד באותה השיחה בה עורר הרבי אודות צורת קני המנורה, הזכיר את העובדה ש"ישנם מנורות של חנוכה עשויות בצורת חצי קשת, ועד שגם החנוכיה של "770" היא בצורת חצי קשת", פועלם של הרב חיים ניסלביץ והרב זלמן שארף הביאו לשינוי החנוכיה ומלוי רצונו של הרבי[6].
כאשר עורר הרבי בנושא זה, שאלו את הרבי האם יש להחליף את הדמי חנוכה[7], מכיוון שהיו בהם ציור של מנורה עגולה, למטבעות אחדות. בתגובה כתב להם הרבי, שאפשר לנסות לשנות זאת, אך לא להתעקש על כך היות ויש בזה כמה דעות שונות.
במשך השנים מאז שיחתו של הרבי, חסידי חב"ד הפיצו זאת ופעלו לשנות במקומות שונים (כולל בסמלים שונים) את קני המנורה[8].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
המאבק על צורת קני המנורה, 
גליון כ"ח כסלו תשפ"א עמוד 38
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אמנים מגישים לרבי מנורה בצורתו המקורית.
- מחקר בנושא.
- כתבה בעיתון הארץ.
- מכתב של הרב ברים לרבי בנושא באתר חב"ד און ליין
- התגלית ההיסטורית של חריטת המנורה: הרב פרץ בלוי עושה סדר - באתר
כ"ח כסלו תשע"ו - כיצד נראתה המנורה בבית המקדש? • למה הגביעים של המנורה הפוכים?
- נחשף כת"י תימני בן 500 שנה - וכך מצויירים בו קני המנורה
- מאמריו של הרב נחום גרינוואלד: "קני המנורה כיצד היו?". קובץ אור ישראל, קובץ יח, טבת תש"ס, עמ' קמ ואילך (בו מפריך את כל הטענות נגד שיטת הרמב"ם בצורת המנורה).
"הרמב"ם והמנהג ביחס לקני המנורה", קובץ אור ישראל, קובץ כב, טבת תשס"א, עמ' קצד ואילך (בו מפריך טענות נוספות שכתב פלוני נגד דעת הרמב"ם).
הערות שוליים
- ↑ הנקרא בלשון התורה "מנורה", מכיון שהוא החלק העיקרי שבמנורה המחזיק את כולה.
- ↑ ליקוטי שיחות חכ"א ע' 168. ובעוד מקומות
- ↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות פו.
- ↑ בית משיח, עיתון מס' 1241
- ↑ בביאורו לברייתא דמלאכת המשכן עמוד כח בהערה בסוף העמוד.
- ↑ מחקר בנושא
- ↑ שהיו אז מטבע של 10 אגורות
- ↑ כגון סמל הרבנות הראשית לישראל, והסמל של הרבנות הצבאית.
| בית המקדש | ||
|---|---|---|
| בתי המקדש | המשכן · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · בית המקדש השלישי | |
| הר הבית | מנורות · מחנה שכינה · שמן המשחה שילוח מן המחנה · מעלות הר הבית · הבירה · המשכן · עליה להר הבית | |
| העזרה | רצפת העזרה · שערי העזרה · עזרת נשים · עזרת ישראל · עזרת כהנים · אחורי בית הכפורת · מזבח העולה · מזבח הנחושת · כבש המזבח · יסוד המזבח · הכיור · כן הכיור · מוכני · שירה · ים הנחושת | |
| הלשכות | לשכת העצים · לשכת השמנים · לשכת המצורעים · לשכת הנזירים · לשכת כלי השיר · לשכת עושי חביתין · לשכת פנחס המלביש · לשכת הגזית · בית המוקד · בית החליפות | |
| קודש | מנורה · שולחן הפנים · מזבח הקטורת · קני המנורה · קטורת · פיס · טרקסין · לחם הפנים · עשיית הכלים | |
| קודש הקודשים | ארון · לוחות הברית · כפורת · כרובים · אבן השתיה | |
| קורבנות | קורבנות · קרבן חטאת · קרבן עולה · קרבן תמיד · קרבן תודה · קרבנות הנשיאים · קרבן פסח · שתי מתנות שהן ארבע · קרבן מנחה · קרבן העומר | |
| עובדי המקדש | כהן גדול · כהנים · שבט לוי · שמירת המקדש · איש הר הבית | |
| בגדי כהונה | מצנפת ומגבעת · מכנסיים · אבנט · ציץ · חושן המשפט · אורים ותומים · אפוד · מעיל | |