ברכות השחר: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־05:54, 24 במאי 2024

"	הוראה באופן אמירת ברכות השחר, שיש להוסיף בזהירות לאמרם במתינות כו', לא כפי שישנם כאלו שמפאת אריכות ההתבוננות בקריאת שמע שעל המטה אתמול הלך לישון מאוחר, ובמילא קם מאוחר בבוקר, וממילא הוא ממהר באמירת ברכות השחר בכדי להספיק לומר קריאת שמע בזמנה	"
– שיחת שבת פרשת בהר בחוקותי תנש"א (בלתי מוגה)

ברכות השחר הם ברכות ההודאה שתיקנו חכמים על סדר העולם והנהגתו, על ההנאה במהלך היום מבריאת ה' יש לברך בפעם ראשונה שנהנין על כל סוגי ההנאות^[1].

סדר ברכות השחר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ברכות השחר כוללות י"ח ברכות^[2]: הראשונה שבהן היא "על נטילת ידיים", לאחר מכן ברכת אשר יצר וברכת אלקי נשמה. לאחר מכן מגיע רצף של ברכות: הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה, פוקח עורים, מתיר אסורים, זוקף כפופים, מלביש ערומים, הנותן ליעף כח, רוקע הארץ על המים, המכין מצעדי גבר, שעשה לי כל צרכי^[3], אוזר ישראל בגבורה, עוטר ישראל בתפארה, שלא עשני גוי, שלא עשני עבד, שלא עשני אשה^[4] והמעביר שינה מעיני ותנומה מעפעפי. בסיום ברכות השחר מברכים את ברכות התורה, קוראים את ברכת הכהנים ומשנת "אלו דברים שאין להם שיעור".

הלכות ומנהגים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנוגע לאמירת ברכות השחר בציבור כתב הרבי "ידוע מנהגנו לאומרם בבית ובפרט בתקופתנו שכמה זמן בין הקימה לביאה לבית הכנסת ובינתיים אי אפשר שלא יבוא דבר תורה"^[5].

את ברכת "על נטילת ידים" שחרית - מברכים כשהידיים נגובות, מוגבהות עד מקום פיאות הראש, ופרודות.

מברכים את כל הברכות של "ברכות השחר" אפילו אם לא נתחייב בהם, כגון שהיה ניעור כל הלילה ולא פשט את בגדיו ולא לבש אחרים. אלא שבמקרה כזה, שניעור כל הלילה ולא נתחייב בהן - אינו מברך אלא אחר שיעלה עמוד השחר. אבל אם ישן בלילה ונתחייב בהן, יכול לברך מיד כשנתחייב, ובלבד שיהיה מחצות הלילה והלאה^[6].

נוהגים להדר להרגיל את הילדים כבר מגיל שלוש ('אופשערניש') באמירת ברכות השחר^[7]. קודם רחיצת הפה שחרית, אין לברך ברכות השחר (מלבד בימי התעניות)^[8].

מנהג חסידים לומר ברכות השחר לפני שטועמים מאכל כלשהו בבוקר^[9]. נהוג שאומרים את ברכות השחר בעמידה^[10].

חגירת אבנט[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הריי"צ סיפר על הנהגת אביו אדמו"ר הרש"ב שלברכות השחר לא נהג לחגור אבנט ונהג להביט בחלון. הרבי ביאר זאת בעבודה, שאמירת ברכות השחר היא מייד בקומו משנתו עוד קודם ההכנה לתפילה שהוא עניין חגירת האבנט. וכן רואים בכך את כוחו של יהודי שלמרות שאין דבר המפסיק בין ליבו לערווה, בכוחו לומר ברכות השחר, לפתוח חלון ולהביט כמבואר בעניין "עיניך יונים"^[11].

באחד ממכתבי רבי לוי יצחק, אביו של הרבי, כתב לו כי יש לומר את ברכות השחר בחגירת אבנט^[12]. למרות זאת, ראו שמנהגו של הרבי היה שלא לחגור אבנט בברכות השחר^[13], אך כידוע חגר תמיד אבנט על גבי הטלית קטן.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ברכות השחר - אלוקים נותן לנו מתנות רבות - וזה לא מובן מאליו באתר בית חב"ד
משמעות ברכות השחר באתר בית חב"ד

הערות שוליים

↑ שולחן ערך אדמו"ר הזקן או"ח מו, א-י.
↑ ראה באור התורה במדבר ח"ג פרשת בלק בבירור בזה לפי קבלה והחסידות ובכ"מ.
↑ בתשעה באב וביום הכיפורים אין אומרים ברכה זו. פסקי הסידור.
↑ ישנם נשים המברכות "שעשני כרצונו" ולפי מנהג חב"ד, לא מברכת כלל, ראה קובץ רז"ש עמ' 28. ועיין ערך אשה.
↑ לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 403.
↑ עו"ע אדה"ז או"ח מו, ז. סידור אדמו"ר הזקן.
↑ היום יום ד' אייר.
↑ היום יום כ"ב מנחם אב.
↑ מענה באתר סמס לרב שע"י מכון הלכה חב"ד: למעשה מעיקר הדין אסור לאכול כלל קודם התפילה. וכן אסור להתעסק בצרכיו קודם התפילה. אך שיש צורך מותר להתעסק בצרכיו אחר ברכות השחר, והאכילה קודם התפילה היא חלק מצרכיו. מקור: שו"ע אדה"ז סי' פ"ט ס"ה (באיסור האכילה לפני התפילה למעט לצורך התפילה), מ"ב סקי"ז סי' פ"ט (להחמיר לא לעשות שום דבר כולל אכילה לפני ברכות השחר), דעם רבינ'ס קינדער עמ' צ.
↑ מקור חיים (לבעל החוות יאיר) סי' מ"ו בקיצור הלכות ס"ב.
↑ שיחת ש"פ ויק"פ, פ' החודש, מבה"ח ניסן תשי"ב.
↑ לקוטי לוי יצחק אגרות קודש עמ' רז.
↑ מעשה מלך עמ' 2 בשם ריל"ג.

[1] שולחן ערך אדמו"ר הזקן או"ח מו, א-י.

[2] ראה באור התורה במדבר ח"ג פרשת בלק בבירור בזה לפי קבלה והחסידות ובכ"מ.

[3] בתשעה באב וביום הכיפורים אין אומרים ברכה זו. פסקי הסידור.

[4] ישנם נשים המברכות "שעשני כרצונו" ולפי מנהג חב"ד, לא מברכת כלל, ראה קובץ רז"ש עמ' 28. ועיין ערך אשה.

[5] לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 403.

[6] עו"ע אדה"ז או"ח מו, ז. סידור אדמו"ר הזקן.

[7] היום יום ד' אייר.

[8] היום יום כ"ב מנחם אב.

[9] מענה באתר סמס לרב שע"י מכון הלכה חב"ד: למעשה מעיקר הדין אסור לאכול כלל קודם התפילה. וכן אסור להתעסק בצרכיו קודם התפילה. אך שיש צורך מותר להתעסק בצרכיו אחר ברכות השחר, והאכילה קודם התפילה היא חלק מצרכיו. מקור: שו"ע אדה"ז סי' פ"ט ס"ה (באיסור האכילה לפני התפילה למעט לצורך התפילה), מ"ב סקי"ז סי' פ"ט (להחמיר לא לעשות שום דבר כולל אכילה לפני ברכות השחר), דעם רבינ'ס קינדער עמ' צ.

[10] מקור חיים (לבעל החוות יאיר) סי' מ"ו בקיצור הלכות ס"ב.

[11] שיחת ש"פ ויק"פ, פ' החודש, מבה"ח ניסן תשי"ב.

[12] לקוטי לוי יצחק אגרות קודש עמ' רז.

[13] מעשה מלך עמ' 2 בשם ריל"ג.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{תפילה}}
+{{ציטוט צף|הוראה באופן אמירת ברכות השחר, שיש להוסיף בזהירות לאמרם במתינות כו', לא כפי שישנם כאלו שמפאת אריכות ההתבוננות בקריאת שמע שעל המטה אתמול הלך לישון מאוחר, ובמילא קם מאוחר בבוקר, וממילא הוא ממהר באמירת ברכות השחר בכדי להספיק לומר קריאת שמע בזמנה|שיחת שבת פרשת בהר בחוקותי תנש"א (בלתי מוגה)}}
-'''ברכות השחר''' הם ברכות ההודאה שתיקנו חכמים לברך בבוקר.
+'''ברכות השחר''' הם ברכות ההודאה שתיקנו חכמים על סדר העולם והנהגתו, על ההנאה במהלך היום מבריאת ה' יש לברך בפעם ראשונה שנהנין על כל סוגי ההנאות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/6/46/index.htm שולחן ערך אדמו"ר הזקן או"ח מו, א-י.]}}.
-== נוסח הברכות ==
-מברכים על פי הנוסח אשר ייסד [[אדמו"ר הזקן]], הנודע בשם נוסח [[האר"י]].
-המתפלל בנוסח [[האר"י]] מתפלל בנוסח זה גם כשמתפלל עם ציבור שמתפללים בנוסח אחר, ואין בזה משום "לא תתגודדו", שמשמעו איסור עשיית אגודות-אגודות בעניינים של קדושה.
+==סדר ברכות השחר==
+ברכות השחר כוללות י"ח ברכות{{הערה|ראה ב[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb3/2/24/1002.htm אור התורה במדבר ח"ג פרשת בלק] בבירור בזה לפי קבלה והחסידות ובכ"מ.}}: הראשונה שבהן היא "על נטילת ידיים", לאחר מכן [[ברכת אשר יצר]] ו[[ברכת אלקי נשמה]]. לאחר מכן מגיע רצף של ברכות: הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה, פוקח עורים, מתיר אסורים, זוקף כפופים, מלביש ערומים, הנותן ליעף כח, רוקע הארץ על המים, המכין מצעדי גבר, שעשה לי כל צרכי{{הערה|בתשעה באב וביום הכיפורים אין אומרים ברכה זו. פסקי הסידור.}}, אוזר ישראל בגבורה, עוטר ישראל בתפארה, שלא עשני גוי, שלא עשני עבד, שלא עשני אשה{{הערה|ישנם נשים המברכות "שעשני כרצונו" ולפי מנהג חב"ד, לא מברכת כלל, ראה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30490&st=&pgnum=23 קובץ רז"ש] עמ' 28. ועיין ערך [[אשה]].}} והמעביר שינה מעיני ותנומה מעפעפי. בסיום ברכות השחר מברכים את [[ברכות התורה]], קוראים את [[ברכת הכהנים]] ומשנת "אלו דברים שאין להם שיעור".
-מותר לשנות בברכות השחר מנוסח אשכנז וספרד לנוסח האר"י, בתנאי שיהיה זה בקביעות.
+==הלכות ומנהגים==
+בנוגע לאמירת ברכות השחר בציבור כתב הרבי "ידוע מנהגנו לאומרם בבית ובפרט בתקופתנו שכמה זמן בין הקימה לביאה לבית הכנסת ובינתיים אי אפשר שלא יבוא דבר תורה"{{הערה|לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 403.}}.
 את ברכת "על נטילת ידים" שחרית - מברכים כשהידיים נגובות, מוגבהות עד מקום פיאות הראש, ופרודות.
-מברכים את כל הברכות של "ברכות השחר" אפילו אם לא נתחייב בהם, כגון שהיה ניעור כל הלילה ולא פשט את בגדיו ולא לבש אחרים. אלא שבמקרה כזה, שניעור כל הלילה ולא נתחייב בהן - אינו מברך אלא אחר שיעלה עמוד השחר. אבל אם ישן בלילה ונתחייב בהן, יכול לברך מיד כשנתחייב, ובלבד שיהיה מחצות הלילה והלאה.
+מברכים את כל הברכות של "ברכות השחר" אפילו אם לא נתחייב בהם, כגון שהיה ניעור כל הלילה ולא פשט את בגדיו ולא לבש אחרים. אלא שבמקרה כזה, שניעור כל הלילה ולא נתחייב בהן - אינו מברך אלא אחר שיעלה עמוד השחר. אבל אם ישן בלילה ונתחייב בהן, יכול לברך מיד כשנתחייב, ובלבד שיהיה מחצות הלילה והלאה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/6/46/7.htm#_ftn_3400 עו"ע אדה"ז או"ח מו, ז]. סידור אדמו"ר הזקן.}}.
-== ענין התפילה וברכות השחר עבודת וביטול הלב ==
+נוהגים להדר להרגיל את הילדים כבר מגיל שלוש ('[[אופשערניש]]') באמירת ברכות השחר{{הערה|[[תבנית:היום יום/ד' באייר|היום יום ד' אייר]].}}. קודם רחיצת הפה שחרית, אין לברך ברכות השחר (מלבד בימי התעניות){{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ב באב|היום יום כ"ב מנחם אב]].}}.
-דבור התפלה הוא רק שיהיה הקול מעורר הכוונה, אך התפילה עצמה היא עבודת הלב, ולכן היא במקום
+מנהג חסידים לומר ברכות השחר לפני שטועמים מאכל כלשהו בבוקר{{הערה|מענה באתר סמס לרב שע"י [[מכון הלכה חב"ד]]: למעשה מעיקר הדין אסור לאכול כלל קודם התפילה. וכן אסור להתעסק בצרכיו קודם התפילה. אך שיש צורך מותר להתעסק בצרכיו אחר ברכות השחר, והאכילה קודם התפילה היא חלק מצרכיו. מקור: שו"ע אדה"ז סי' פ"ט ס"ה (באיסור האכילה לפני התפילה למעט לצורך התפילה), מ"ב סקי"ז סי' פ"ט (להחמיר לא לעשות שום דבר כולל אכילה לפני ברכות השחר), דעם רבינ'ס קינדער עמ' צ.}}. נהוג שאומרים את ברכות השחר בעמידה{{הערה|מקור חיים (לבעל החוות יאיר) סי' מ"ו בקיצור הלכות ס"ב.}}.
-הקרבנות, ועבודת הקרבנות היתה תלויה בכהנא בעובדא וברעותא דליבא כנזכר בזהר.
-מהות עבודה זו, היא שתהיה כוונתו ומחשבתו דבוקה בה', להיות מרכבה אליו ית', [[מסירות נפש|ולמסור נפשו]] ורצונו לה' ית', להיות לו רק רצון אחד, ולב אחד לאביו שבשמים, שלא להפרד מיחודו ואחדותו ית', על ידי סור מרע ועשה טוב, דהיינו כד אתכפייא [[סטרא אחרא]], אזי יאיר עליו אור ה' על נפשו.
+===חגירת אבנט===
+[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר על הנהגת אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] שלברכות השחר לא נהג לחגור [[גארטל|אבנט]] ונהג להביט בחלון. [[הרבי]] ביאר זאת בעבודה, שאמירת ברכות השחר היא מייד בקומו משנתו עוד קודם ההכנה לתפילה שהוא עניין חגירת האבנט. וכן רואים בכך את כוחו של יהודי שלמרות שאין דבר המפסיק בין ליבו לערווה, בכוחו לומר ברכות השחר, לפתוח חלון ולהביט כמבואר בעניין "עיניך יונים"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/5/83.htm שיחת ש"פ ויק"פ, פ' החודש, מבה"ח ניסן תשי"ב].}}.
-=== תקנת ברכות השחר ===
+באחד ממכתבי [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]], כתב לו כי יש לומר את ברכות השחר בחגירת [[גארטל|אבנט]]{{הערה|לקוטי לוי יצחק אגרות קודש עמ' רז.}}. למרות זאת, ראו שמנהגו של הרבי היה שלא לחגור אבנט בברכות השחר{{הערה|[[מעשה מלך]] עמ' 2 בשם ריל"ג.}}, אך כידוע חגר תמיד אבנט על גבי הטלית קטן.
-על דרך זה, תקנו חז"ל את ברכות השחר, בהם אומרים את התיבות: בא"י אלהינו מלך העולם.
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1456012 ברכות השחר - אלוקים נותן לנו מתנות רבות - וזה לא מובן מאליו]''' באתר [[בית חב"ד (אתר)|בית חב"ד]]
-=== הויה ===
+*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/690233 משמעות ברכות השחר]''' באתר [[בית חב"ד (אתר)|בית חב"ד]]
+{{תפילה}}
-הענין בכך הוא, כי אנו מבקשים שיומשך בחינת '''[[הויה]]''' להוות העולמות, שלא יופסק חיותם וקיומם, ולא יסתלק למעלה כטבע האש ח"ו.
+{{הערות שוליים}}
-=== אלקינו ===
-בנוסף לכך אנו ממשיכים ומבקשים: שיהיה בחינת '''אלהינו''', שנהיה בטלים אליו בחינת [[מרכבה]] אליו ית' עד שיקרא שמו עלינו שהוא אלהינו, וכמו שאנו אומרים: אלהי אברהם, על שם שהוא - אברהם אבינו, - היה כל חייו עבודתו להיות בבחינת מרכבה ולא להיות דבר יש ונפרד בפני עצמו.
-=== מלך העולם ===
-גם המשך הברכה מורה על ענין זה:
-'''מלך העולם''', פירוש: מה שהוא מהוה ומחיה העולמות להיות יש ונפרד בפני עצמו, הוא מפני היותו [[מלך]] שמו נקרא, ואין מלך בלא עם מלשון עוממות דברים זרים ונפרדים, שאם יהיה לאדם הרבה בנים אין נקרא שמו מלך עליהם, ולכן מהווה הקדוש ברוך הוא את העולם בבחינת '''הסתר''' דווקא, ולא בחינת '''בן''' שהוא ביטול.
-מה שאין כן ישראל נקראים בנים למקום, ברא כרעא דאבוה, כמו שהרגל בטלה אצל הראש.
-== מקורות ==
-[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/9/25d&search=%D7%9B%D7%92%D7%95%D7%A3+%D7%91%D7%9C%D7%90+%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94 לקוטי תורה פרשת אחרי]
-== חגירת אבנט ==
-באחד ממכתבי [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[אדמו"ר שליט"א]], כותב כי יש לומר את ברכות השחר בחגירת אבנט.
 [[קטגוריה:תפילה]]
-[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]]
+[[קטגוריה:ברכות]]
+[[קטגוריה:מנהגים בסדר היום]]