הבדלים בין גרסאות בדף "רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)"
מ (הפעיל הגנה על אדמו"ר האמצעי: השחתות חוזרות ונשנות!: של ערכים אסטרטגיים ([edit=autoconfirmed] (לצמיתות) [move=autoconfirmed] (לצמיתות))) |
|||
| (305 גרסאות ביניים של 73 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | {{ | + | {{דמות |
| + | |שם=רבי דובער שניאורי | ||
| + | |תמונה=אדמו"ר האמצעי.jpg | ||
| + | |כינוי=אדמו"ר האמצעי | ||
| + | |תיאור=שער [[ספר המאמרים (אדמו"ר האמצעי)|ספר המאמרים]] של אדמו"ר האמצעי <BR>(תמונה ממנו לא נמצאת) | ||
| + | |תאריך לידה=[[ט' כסלו תקל"ד]] | ||
| + | |מקום לידה=[[ליאזנא]] | ||
| + | |תאריך פטירה=[[ט' כסלו תקפ"ח]] | ||
| + | |מקום פטירה=[[ניעז'ין]] | ||
| + | |מקום פעילות=[[ליובאוויטש]] | ||
| + | |רבותיו= אביו אדמו"ר הזקן | ||
| + | |תלמידיו= חסידי חב"ד | ||
| + | |חיבוריו ותורתו= דרך חיים, אמרי בינה, תורת חיים, מאמרי אדמו"ר האמצעי, אגרות קודש אדמו"ר האמצעי | ||
| + | |השתייכות=[[חסידות חב"ד]] | ||
| + | }} | ||
| − | + | '''[[רבי]] דובער [[שניאורי]] - ה[[אדמו"ר]] האמצעי''' (במקור ב[[אידיש]] '''דעֶר מיטעֶלעֶר רבי'''){{הערה|הכינוי "האמצעי" דבק בו לאחר הסתלקותו ועלותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לממשיך דרכו. כהונתו הקצרה יחסית של רבי דובער יצרה מצב שחסידים רבים הכירו את שלושת האדמו"רים ([[אדמו"ר הזקן]], רבי דובער ואדמו"ר הצמח צדק). רבי דובער שהיה האמצעי, כונה בשם "אדמו"ר האמצעי"}} ([[ט' בכסלו]] [[תקל"ד]] - ט' בכסלו [[תקפ"ח]]), הוא האדמו"ר השני בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וממשיך דרכו של אביו, [[אדמו"ר הזקן]], הנהגת החסידות בדורו התאפיינה בהתרחבות ובשופי, כתב וחזר באריכות אלפי [[מאמרי אדמו"ר האמצעי|מאמרי חסידות]]. הוא התפרסם בכינוי 'האדמו"ר האמצעי', לאחר מותו- לאחר שהתמנה האדמו"ר השלישי של תנועת חב"ד, ה'צמח-צדק', לאדמו"ר החסידות. בשלב זה, היה רבי דובער האמצעי מבין שלושה אדמו"רים. | |
| − | ==לידתו== | + | ==תולדות חיים== |
| − | לאחר 14 | + | ===לידתו=== |
| + | לאחר 14 שנות [[נישואין]] בהם, נולדו להוריו רק בנות, נסע אביו [[אדמו"ר הזקן]] לרבו, [[המגיד ממזריטש]], להתברך בבן זכר. המגיד הבטיחו שאם יהדר במצוות [[הכנסת אורחים]] יזכה לבן זכר ורמז לכך מהפסוק{{הערה|תהלים קיט, ט}} '''במה יזכה נער - את ארחו''' היינו כיצד ניתן לזכות בבן זכר, על ידי הכנסת אורחים. | ||
| − | + | ב[[שבת]] [[פרשת וישלח]] [[תקל"ג]], השבת האחרונה בחייו של [[המגיד]], סיפר לאדמו"ר הזקן את הסדר של [[שלום זכר|שלום בן זכר]] על פי פנימיות הענינים, וכן את סדר ה[[וואכנאכט (ליל ברית)]], ובאותו מעמד הבטיחו שיוולד לו בן זכר, ועליו לקוראו בשמו (דובער). | |
| − | שנה | + | לאחר שנה ביום [[ט' בכסלו]] [[תקל"ד]], נולד דובער, בנו הראשון של אדמו"ר הזקן, בלידתו קיימו במדויק את הוראות המגיד. |
| − | + | בהוולדו, נתן אביו חתיכת בד שהייתה שמורה אצלו לחתל בה את התינוק לאחר הרחיצה הראשונה{{הערה|לקוטי דיבורים ח"ב עמ' רכה}}. | |
| − | + | בסעודת הברית נכחו כמה מגדולי תלמידיו של [[המגיד]], כמו רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ורבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]]. | |
| − | |||
| − | == | + | ===חינוכו=== |
| − | + | עבור חינוכו שכר אביו [[אדמו"ר הזקן]], [[מלמד]] מיוחד, מתלמידי המגיד ר' [[אברהם מליעפלי]], שילמד את בנו [[תורה]] והדריכו כיצד לנהוג בילד. | |
| − | |||
| − | + | כבר מגיל ילדותו ניכר בעיני כל שניחן בכשרונות נדירים ביותר, והיה לומד ומתפלפל עם גדולי חסידי אביו, תחביב מיוחד היה לו בשנות ילדותו לרשום את מה שראה אצל אביו הגדול. מגיל ילדות היה רגיל לכתוב במהירות וברהיטות. | |
| + | ===בר מצווה=== | ||
| + | לחגיגת ה[[בר מצווה|בר-מצווה]] הגיעו מכל רחבי האזור, כל תלמידי וחסידי אביו, על אף שבאותם שנים אסר הרבי על החסידים להגיע בחודשים חשוון וכסלו{{הערה|תקנות ליאזנא תקמ"ג}}, לצורך החגיגות בוטל הכלל. | ||
| − | + | ביום הבר-מצווה - יום חמישי [[ט' כסלו]] [[תקמ"ז]], הדליקו נרות בכל רחבת חצר בית המדרש, והרחיבו את המקום במיוחד עבור האורחים הרבים, בקריאת התורה, לא עלה החתן הבר מצווה, אך אביו עלה שלישי, ולאחריו בירך את ברכת [[ברוך שפטרני]] בשם ומלכות. לאחר התפילה אמר אדמו"ר הזקן מאמר על הפסוק "כי לקח טוב", ולאחר מכן אמר חתן בר המצווה דברי תורה על הפסוק "מגיד דבריו ליעקב", אדמו"ר הזקן היה שרוי בדבקות עצומה, והחל לנגן את ניגון [[ד' בבות]], גדולי החסידים שנכחו במקום סיפרו שבעת הניגון הם נזכרו בכל מה שהיה עמם מיום עומדם על דעתם. | |
| − | + | לאחר מכן לקח אדמו"ר הזקן חתיכת "[[לעקאח]]" וכוסית "[[משקה]]", ולאחר מכן חילקו לשאר החסידים. | |
| − | + | לאחר [[תפילת מעריב]] התקיימה סעודת מצווה, אדמו"ר הזקן אמר [[מאמר]] חסידות והחסידים התוועדו עד אור הבוקר. | |
| − | + | ב[[שבת]] שלאחר הבר-מצווה, עלה לתורה רבי דובער בפעם הראשונה, ב[[תפילת מנחה]] של שבת, מכיוון שהזמן של [[מנחה]] של שבת היא הזמן הכי נעלה בכל השבוע, בשעת עלייתו לתורה היה אביו, אשר גם היה ה"בעל קורא" שרוי ב[[דביקות]] מיוחדת. | |
| − | + | ===נישואיו=== | |
| + | בשנת [[תקמ"ח]], בהיות אדמו"ר האמצעי בן ארבע עשרה, בחר אביו עבורו לשידוך את מרת [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|שיינא]], בתו של ר' יעקב, מלמד [[עני]] מה[[עיירה]] ינאוויטש, הקרובה לליאוזנא. היה זאת מכיוון שאביה של שיינא התאונן בפני [[אדמו"ר הזקן]] שראשו טרוד כיצד לחתן את שלוש בנותיו שהגיעו לפרקן ולכן אינו יכול להתפלל בכוונה. אדמו"ר הזקן הציע לו את בנו, ר' דובער, מכיוון שבאם הוא יעשה שידוך נכבד שכזה מיד ירצו עוד חסידים להשתדך עמו. | ||
| − | + | רבי דובער נתן את הסכמתו לשידוך ובלבד שיצא לפועל במהירות האפשרית, בכדי שיוכל לשמוע את [[מאמר]]י ה[[חסידות]] שיאמר אביו בחתונתו. | |
| − | + | ואכן, בגלל ש[[אדמו"ר הזקן]] השתדך עם רבי יעקב, במהרה נהיו לו עוד חתנים לשתי בנותיו האחרות, ר' ישראל ש"ץ, ור' שמריה ברלין{{הערה|שמות חתני רבי יעקב, מובאים בספר [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] עמודים פג פד}}. | |
| − | |||
| − | [[ | + | ===הדרכת צעירי החסידים=== |
| + | בשנת [[תק"נ]], בהיותו בן 16 מונה על ידי אביו להדריך את האברכים הצעירים, הן אלה שלמדו בחצר הרבי, והן התכתבות עם אלה הנמצאים במקום מגורם, ועסק בכך במרץ רב. מסופר שבאחת הפעמים שהתוועד עם הצעירים דיבר בהתרגשות גדולה, מה שהזיק לבריאותו, והוא נחלה למשך מספר ימים. | ||
| − | + | באותה שנה גם החל לשמש כ"[[מניח]]" אצל אביו, היינו לזכור ולכתוב את ה[[מאמרים]] שאביו אמר. | |
| − | + | ===קבלת הנשיאות=== | |
| − | + | בעת [[הסתלקות]] אביו [[אדמו"ר הזקן]] ביום [[כ"ד בטבת]] שנת [[תקע"ג]], שהה אדמו"ר האמצעי בעיר [[קרמנצ'וג]], לשם הגיע על מנת להכין את המקום לבואו של אדמו"ר הזקן. מיד לאחר ההסתלקות נסעו בני המשפחה אל רבי דובער בקרמנצ'וג, שם קיבל על עצמו את הנשיאות. | |
| − | == | + | חלק מחסידי אדמו"ר הזקן בחרו להם לרבי את אחד מתלמידיו הגדולים של אדמו"ר הזקן, רבי [[אהרון מסטראשלה]] אשר החל לנהוג ב"אדמו"רות". |
| − | [[קובץ: | + | |
| + | בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, קמה התעוררות גדולה בין חסידי חב"ד בכל מדינת [[רוסיה]]. חסידים בכמה ערים מרכזיות ברוסיה שלחו משלחת אל אדמו"ר האמצעי וביקשו ממנו שיקבע את דירתו באחת הערים שברוסיה. חסידי רוסיה הלבנה שלחו גם משלחת לבקש ממנו לשוב לרוסיה הלבנה ולקבוע בה את משכנו באחת הערים. בפועל החליט אדמו"ר האמצעי להיענות לחסידי רוסיה הלבנה ולאחר [[חג השבועות]] [[תקע"ג]] עזב את [[קרמנצ'וג]] והחל במסע לרוסיה הלבנה. מסע זה כונה "[[מסע ההכתרה (תקע"ג)|מסע ההכתרה]]" שהיווה מעין קבלת הנשיאות בפועל של אדמו"ר האמצעי. | ||
| + | |||
| + | כשלושה חודשים ארך מסעו של אדמו"ר האמצעי ל[[ויטבסק]]. בכל מקום שהגיע אמר מאמרי חסידות עמוקים וקיבל חסידים ל[[יחידות]]. את פני השיירה קיבלו בכל מקום בכבוד גדול, על ידי חסידים, יהודים וכן גם על ידי פקידי ממשל ואנשי המשטרה שקיבלו הוראה ממשרד הפנים להדר בכבודו של אדמו"ר האמצעי, בנו של אדמו"ר הזקן, שעשה רבות לטובת ארץ המולדת בכך שסייע במאמץ ה[[מלחמת נפוליון|מלחמה]] כנגד נפוליאון הצרפתי. במהלך המסע הצטרפו חסידים רבים לאדמו"ר האמצעי. | ||
| + | |||
| + | ===ליובאוויטש=== | ||
| + | [[קובץ:העיירה_ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיאור העיירה ליובאוויטש]] | ||
| + | {{ערך מורחב|ערך=[[ליובאוויטש]]}} | ||
| + | המסע הסתיים בבחירת אדמו"ר האמצעי למקום מגוריו את העיירה ליובאוויטש, אליה הגיע יחד עם אלפי חסידים ביום [[ח"י באלול]] [[תקע"ג]]. בעת הגעתו סיפר אדמו"ר האמצעי לחסידים על כך שאדמו"ר הזקן בילדותו, למד בעיירה ליובאוויטש אצל רבי [[ישכר בער מליובאוויטש]]. והוסיף וסיפר שאדמו"ר הזקן התגלה אליו וביקש ממנו לקבוע את מושבו בליובאוויטש. | ||
| + | |||
| + | הנסיך צ'חווסקי, ששלט על העירה, צווה על עובדיו לכרות מהיערות שלו כדי להקים בתים עבור הרבי והחסידים. | ||
| + | |||
| + | מליובאוויטש החלה תורתו של הרבי, [[תורת חסידות חב"ד]], להתפשט בכל רוסיה הלבנה וליטא, ומספר הנוסעים לליובאוויטש הלך וגדל. | ||
| + | |||
| + | כעבור שנה מהעתקתו למקום מגוריו בליובאוויטש, רבים מזקני החסידים שהסתופפו אצל אביו אדמו"ר הזקן, החלו להגיע אליו לשמוע ממנו חסידות. כולם היו מלאי התפעלות מהנהגתו של האדמו"ר החדש, ממאמרי החסידות אותם אמר בשפע רב כדרכו. לעיתים היה אומר חסידות מספר פעמים באותה שבת ובכל פעם כמה שעות. ב[[חג השבועות]] של אחת השנים, אמר הרבי 11 פעמים חסידות ביום אחד! ועל כך אמר לו דודו [[רבי יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|רבי יהודה לייב]], אחיו של אדמו"ר הזקן: "לאו כל מוחא סביל דא" (לא כל מוח סובל זאת). | ||
| + | |||
| + | בימי נשיאותו התרבו החסידים, הוכפל ושולש לעומת מספרם בימי אדמו"ר הזקן. זקני החסידים סיפרו כי בשנה הראשונה לנשיאותו נתווספו ברוסיה הלבנה לבדה חמש-עשרה אלף חסידים, ובשנה השניה, [[תקע"ה]], כל פלך צ'רניגוב הפך למרכז חסידות ליובאוויטש. | ||
| − | + | ===חברון=== | |
| + | {{ערך מורחב|ערך=[[בית כנסת אדמו"ר האמצעי בחברון]]}} | ||
| + | בשנת [[תקפ"ג]], עלו חסידי חב"ד ל[[חברון]], ואדמו"ר האמצעי קנה חדר מבית הכנסת הספרדי "אברהם אבינו" וייעד אותו לבית הכנסת מיוחד עבור חסידי חב"ד. | ||
| + | בית כנסת זה הוא כיום [[בית הכנסת]] החב"די העתיק בעולם. | ||
| − | + | ===מאסרו וגאולתו=== | |
| + | [[קובץ:מצבת אדמור האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת אדמו"ר האמצעי בניעז'ין]] | ||
| + | {{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי]]}} | ||
| + | בשנת [[תקפ"ה]] הגיש יהודי בשם שמחה קיסין, הלשנה לרשויות שכביכול תנועת החסידות שבראשות אדמו"ר האמצעי, הינה כת אשר שובה בצילה אלפי חסידים על מנת להוסיף ממון לקופת האדמו"ר, טענה אשר התבססה על זיוף מכתבו של אדמו"ר האמצעי, ועל המגבית שנערכה לצורך שיקום החצר בעקבות השריפה שהייתה בזמן [[אדמו"ר הזקן]], בעקבות ההלשנה הובל אדמו"ר האמצעי ב[[איסרו חג]] ה[[סוכות]] [[תקפ"ז]] למעצר. לאחר חקירות ובדיקות הבינו החוקרים אשר עלילת שווא טפלו בו וביום [[י' כסלו]] תקפ"ז השתחרר ממאסרו. תאריך זה נקבע לדורות כ'''חג הגאולה'''. | ||
| − | + | ===הסתלקותו=== | |
| + | [[קובץ:אדמור_האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל אדמו"ר האמצעי]] בניעז'ין]] | ||
| + | {{ערך מורחב|הסתלקות אדמו"ר האמצעי}} | ||
| + | לפני הסתלקותו רמז אדמו"ר האמצעי על כך לחסידים באומרו על שנת [[תקפ"ח]] שיהיו בה גזירות. לקראת חגי [[חודש תשרי]] תקפ"ח יצא מ[[ליובאוויטש]] לציון אביו ב[[האדיטש]]. במהלך הדרך חזור חלה מאוד, ונעצרו למנוחה ב[[ניעז'ין]]. מיום ליום חוליו התגבר וכל פעם שהיו נוגעים בו הוא היה מתעלף. מצב זה נמשך עד ליום [[ח' בכסלו]]. באותו יום רצה לכתוב חסידות על ענייני [[חנוכה]], אך כיון שהעולם שרוי בצער, לא רצה להתענג בכתיבת החסידות ועל כן לא כתב. במקום זה אמר לחסידיו שילכו לבתיהם בשמחה ושיאמרו "לחיים". בלילה התעלף פעמים רבות וכשהתעורר ביקש שילבישו אותו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים. | ||
| − | + | באור ל[[יום רביעי]] [[ט' בכסלו]] שנת [[תקפ"ח]] התחיל אדמו"ר האמצעי לומר בהתלהבות גדולה [[מאמר]] [[חסידות]] על הפסוק "אחרי ה' תלכו". לקראת עלות השחר סיים את המאמר במילים "כי עמך מקור חיים מחיי החיים" והסתלק בהיותו בן 54. [[אוהל אדמו"ר האמצעי|מקום מנוחתו כבוד - בניעז'ין]]. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | אדמו"ר האמצעי השאיר [[ספר תורה]] שעבר ב[[ירושה]] לבנו רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] ומשם לנכדיו משפחת פופקא; ר' יצחק חיים פופקא ור' מרדכי דובער פופקא. כיום מוחזק ספר התורה בבית הכנסת "בית תורה דמשק אליעזר" בפלטבוש. | |
| − | + | ====ביאור ענין הסתלקותו ביום הולדתו==== | |
| − | + | אדמו"ר האמצעי הסתלק ביום הולדתו, ט' בכסלו. [[הרבי]] ציין בקשר לכך את מאמר חז"ל{{הערה|ר"ה יא, א. סוטה יג, ב. קידושין לח, א.}} "הקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש, שנאמר: את מספר ימיך אמלא" - שממנו רואים שיש מעלה מיוחדת בכך שהסתלקות הצדיק היא ביום לידתו כך ששנותיו וימיו מלאים. הרבי מוסיף ומציין שאצל כל הצדיקים ישנה מעלה זו, שהקב"ה ממלא את שנותיהם, אלא שאצל רובם לא רואים זאת בגלוי ובגשמיות. וזו המעלה אצל אדמו"ר האמצעי, שאצלו התבטא הענין גם בגשמיות{{הערה|1=ראה שיחות: [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15988&st=&pgnum=453&hilite= ש"פ ויצא, ט' כסלו תשמ"ב]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15921&st=&pgnum=410&hilite= ט' כסלו תשמ"ט]. [http://abc770.org/article/node/1255#_ftn7 ש"פ ויצא, ט' כסלו תשנ"ב].}}. | |
| − | |||
| − | |||
| − | + | ענין זה מתאים לעבודתו במשך כל ימי חייו{{הערה|שיחת ש"פ ויצא תשנ"ב הנ"ל.}} - להחדיר את עניני החסידות הגבוהים גם בבשר הגשמי ובענינים הגשמיים; וכפי שהתבטא עליו חתנו, [[אדמו"ר הצמח צדק]]: "אם היו חותכים לחותני אצבע, לא היה פורץ דם כי אם חסידות"{{הערה|ספר השיחות תש"ד ע' 79.}}. בכיוון זה גם השפיע על חסידיו, כפי שהתבטא שרצונו "שכאשר שני אברכים נפגשים יחדיו בשוק, ידברו חסידות"{{הערה|ספר השיחות תש"א ע' 52.}}, וכן "שכאשר אברכים יבינו בכתר כמו בחמשת האצבעות, יהיה לו מכך סיפוק"{{הערה|ספר השיחות תש"ג ע' 13.}}. | |
| − | |||
| − | + | == תורתו == | |
| + | אדמו"ר האמצעי היה אומר מאמרי חסידות בהמשכים פעמיים או שלוש בכל [[שבת]], כשבכל פעם היה אומר בין שלושת-רבעי השעה לשעה. ב[[יום כיפור]] היה אומר חסידות שלוש פעמים; בערב יום כיפור בבוקר לאחר [[תפילת שחרית]] (נהגו להתפלל מוקדם), במוצאי יום-כיפור ולמחרת יום-כיפור לפני תפילת שחרית. | ||
| − | + | לפני שהיה אומר מאמר היה מוסר אותו בכתב ידו ובעקבות כך לא קיימים הרבה [[הנחות]] של חסידים על מאמריו. בהזדמנויות בהם לא מסר אדמו"ר האמצעי את רשימת דברי עצמו אלא את ההנחה ממאמר אביו, [[אדמו"ר הזקן]], עליו היה מבוסס המאמר שלו, חסרים החידושים שהוסיף אדמו"ר האמצעי באותם מאמרי אביו שחזר אז. כתבי אדמו"ר האמצעי של מאמריו דומים לסגנון של מאמרי אביו, אדמו"ר הזקן ובין הדברים, נהג להוסיף את ביאוריו והסבריו. סגנונו בדיבור היה ארוך ומוסבר, בשונה מאביו. | |
| − | |||
| − | |||
| − | + | על הביאורים שהוסיף רבינו בדברי אביו העיד רבינו בעצמו בריבוי מקומות שאינם אלא דברי אביו במאמרים אחרים כיון שדברי תורה מעטים במקום אחד ומרובים במקום אחר, אף שבודאי הוסיף ריבוי נופך משלו. | |
| + | מעלה נוספת בביאורי רבינו מובאת בהקדמת התורת חיים, שם כותב בנו - הרה"ג רבי מנחם נחום איך שדרכו של רבינו הזקן היה לדרוש בשני פנים האחד לכלל החסידים והיה מסתיר שם שורשי הדברים והשנית מה שדרש ליחידי סגולה והאמו"ר ז"ל לקח את שני העצים ועשה אותם עץ אחד. דהיינו שעיקר ביאורי אדמו"ר האמצעי הם לבאר הדרושים שנדרשו לכלל החסידים לפי הביאורים הנבחרים שנמצאים בדרושים ליחידי סגולה. | ||
| − | + | ==ספריו== | |
| − | + | חלק גדול מהמאמרים שאמר אדמו"ר האמצעי, הודפסו על ידו בספרים שהוציא לאור במשך שנות נשיאותו, וכנראה שגם עברו עריכה עבור ההדפסה. הרבי ציין במיוחד את טירחתו ויגיעתו של אדמו"ר האמצעי בהדפסת ספריו, ועד שטרח להדפיסם בקבצים-קבצים על מנת להקל על החסידים מעוטי היכולת לקנות אותם - חידוש שלא נמצא אצל שאר רבותינו נשיאנו{{הערה|שיחת י' כסלו תשמ"ה.}}. | |
| − | |||
| − | + | חלק אחר של ספריו הודפסו רק לאחר הסתלקותו. | |
| − | |||
| − | |||
| − | == | + | ===הספרים שהודפסו על ידו=== |
| − | + | *[[סידור עם דא"ח]] ו[[ביאורי הזוהר]] ממאמרי אביו, [[אדמו"ר הזקן]], שנכתבו על ידו (ולכן ספר "ביאורי הזוהר" מיוחס לפעמים לאדמו"ר האמצעי) (תקע"ו) | |
| + | *קונטרס [[פוקח עורים]] - הדרכה לבעל תשובה (תקע"ז. נכתב במקור בשפת ה[[אידיש]]) | ||
| + | *[[שערי תשובה]] - על תשובה, תפילה ובחירה (תקע"ז - ח"א, תקע"ח - ח"ב) | ||
| + | *[[דרך חיים]] - ח"ג מספר שערי תשובה. נדפס בהוצאות הבאות בפני עצמו (תקע"ט) | ||
| + | *[[נר מצוה ותורה אור]], המחולק לשני חלקים: שער האמונה - מאמרים על אמונה ועניני חג הפסח, ושער היחוד - ביאור ענין ההתבוננות לפי סדר ההשתלשלות (תק"פ) | ||
| + | *[[אמרי בינה]] - על מצות קריאת שמע ואחדות ה', מצות תפילין ומצות ציצית (תקפ"א) | ||
| + | *[[עטרת ראש]] - מאמרים לימים הנוראים (תקפ"א) | ||
| + | *[[שערי אורה]] - מאמרים לחנוכה ופורים (תקפ"ב) | ||
| + | *[[תורת חיים]] - מאמרים לפרשיות התורה (בראשית ח"א - עד פרשת חיי שרה, נדפס על ידי אדמו"ר האמצעי בעצמו; בראשית ח"ב - תולדות-ויחי, נדפס בשנת תרכ"ו על ידי בנו; שמות - נדפס בשנת תש"ז על ידי [[הרבי]]) (תקפ"ו) | ||
| − | + | ===הספרים שהודפסו אחר הסתלקותו=== | |
| + | *קונטרס [[בד קודש]] - מכתב בקשה למושל מחוז וויטבסק שישפוט אותו בצדק, שנכתב בתקופת [[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי|מאסרו]] | ||
| + | *[[פירוש המילות (ספר)]] - ביאורים על התפילה | ||
| + | *[[פסקי דינים]] - פסקים בהלכה על שולחן ערוך יורה דעה ואבן העזר | ||
| + | *[[מאמרי אדמו"ר האמצעי]] - שאר מאמריו שלא הודפסו והגיעו לידינו, יצאו לאור בדור השביעי בהוראת הרבי: על התורה, נ"ך, דרושי חתונה וקונטרסים (י"ח כרכים - [[תשמ"ה]]-[[תנש"א]]) | ||
| + | *[[מאמרים יקרים]] - כתבי יד קדשו מדברים שנאמרו לו מאביו כ"ק [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
| + | *[[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי)|אגרות קודש]] - מאגרותיו שהגיעו לידינו. הודפס בשני כרכים ובהם אגרות אדמוה"ז, אדמוה"א ואדמו"ר הצ”צ. | ||
| − | ''' | + | ==תקנותיו וחידושיו== |
| + | {{פסקה חסרה}} | ||
| + | היה הראשון שיזם את [[קופת צדקה|קופות הצדקה]] הביתיות הנפוצות כיום בכל בית יהודי, כאשר בתחילת נשיאותו הגדיל והרחיב את התרומות ל[[כולל חב"ד]] באמצעות הפצת קופות צדקה ביתיות על ידי ה[[שד"ר]]ים, והכספים שהיו מצטברים בקופות היו נאספים מידי תקופה על ידי ה[[שד"רים|משולחים]]. ראשי הכוללים האחרים שפעלו באותה תקופה ראו את ההצלחה הרבה, והחלו לחקות את הרעיון ותוך זמן קצר נפוצו הקופות הביתיות בכל העולם{{הערה|ראו בהרחבה את מחקרו של הרב עמרם בלוי בנושא זה, היכל הבעל שם טוב גליון י"א עמוד קכז.}}. | ||
| + | {{ערך מורחב|ערך=[[מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי]]}} | ||
| + | אדמו"ר האמצעי מיסד את שדה הנגינה החב"די עם ארגון [[מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי]] שכונתה 'הקאפעליע' שפעלה בחצרו, ועסקה בשירה ובהלחנת ניגונים עמוקים ברוח חסידות חב"ד{{הערה|1=לב לייבמן, '''[http://chabad.info/musicnews/הקאפעליע-האגדית-של-אדמור-האמצעי/ הקאפעליע האגדית של אדמו"ר האמצעי]''' {{וידפו}}}}. | ||
| + | בנוסף לכך מסופר שהיו זמנים בהם היה מצוה לכמה מחסידיו המיועדים לכך, לרכב על [[סוסים]], כשברקע ה'[[קאפעליע]]' מנגנת, וה[[אדמו"ר האמצעי]] מביט בהם. | ||
| + | אחד מהרוכבים היה בנו הרב [[מנחם נחום]], שפעם אחת נפל מן הסוס ונתעלף. | ||
| − | + | ==תואר פניו== | |
| − | + | אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין [[נשיאי חב"ד]] שאין לו שום תמונה או ציור, ואין כל דרך לדעת כיצד היה נראה תואר פניו. | |
| − | |||
| − | + | באחת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הזכיר הרבי את הוראת [[חז"ל]]{{הערה|ירושלמי שבת פרק א הלכה ה.}} שבשעת לימוד התורה "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו", והסביר שאצל כל [[רבותינו נשיאנו]] אפשר לקיים זאת על ידי ש[[ציור פני הרב|מציירים בדמיון את תואר פניו]]; אך גם אצל אדמו"ר האמצעי אין חסרון בענין, מכיוון שהוא הכניס את עצמו בתוך תורתו (כמו שאמרו חז"ל{{הערה|שבת קה, א.}} לגבי [[הקב"ה]] שהכניס את עצמותו ב[[תורה]]), ועל ידי לימוד תורתו באופן של [[ראיה]], הרי לא רק "'''כאילו''' הוא עומד כנגדו", אלא בעל השמועה עומד כנגדו '''ממש'''! | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | == | + | ==משפחתו== |
| − | *[[ | + | *בנו הרב '''[[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]].''' |
| − | *[[ | + | *בנו הרב '''[[ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|ברוך]].''' |
| − | *[[ | + | *בתו '''[[שרה (בת אדמו"ר האמצעי - הראשונה)|הרבנית שרה דרברמדיקר]]''' - נישאה להרב '''אליעזר דרבדמיקר בן הרב''' '''[[מאיר מפיקוב]]''' בן רבי '''[[לוי יצחק מברדיטשוב]]'''. |
| − | *[[ | + | *בתו '''[[ביילא|הרבנית ביילא וולס]]''' - נישאה לרב '''[[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)|יקותיאל זלמן ולס]]''', בשנת [[תקס"ז]]. |
| − | *[[ | + | *בתו '''[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא שניאורסון]]''' - נישאה לאדמו"ר ה'''[[צמח צדק]]''', ב[[ה' כסלו]] [[תקס"ד]]. |
| + | *בתו '''[[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית דבורה לאה טברסקי]]''' - נישאה ל'''[[יעקב ישראל טברסקי]]''', ב[[ו' שבט]] [[תקע"א]]. | ||
| + | *בתו '''[[הרבנית ברכה]]''' - נישאה לר' '''יונה מז'יטומיר''', ב[[י"ד שבט]] [[תקס"ח]]. גרו כל חייהם ב[[ליובאוויטש]]. | ||
| + | *בתו '''[[מנוחה רחל סלונים (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית מנוחה רחל]]''' - נישאה לרב '''[[יעקב כולי סלונים]]'''. | ||
| + | *בתו '''[[אסתר מרים (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית אסתר מרים]]''' - לא ידוע פרטים אודותיה{{הערה|בשנים האחרונות, גילו בבית החיים ב[[ליובאוויטש]] את מצבת קברה, אף שלא נזכרה ב[[שלשלת היחס]] שבפתח [[היום יום]].}}. | ||
| + | *בתו '''[[חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי|חיה שרה]]''' - נישאה בזיווג ראשון לרב [[אהרון אלכסנדרוב]] משקלוב, ב[[ט"ו מנחם אב]] [[תקפ"ו]]. לאחר שבעלה נפטר ב[[כ"ד אייר]] [[תקצ"ז]], נישאה בזיווג שני לר' '''[[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג]]''', בן '''[[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)]]''', בשנת [[תר"ג]]. | ||
| + | *בתו הרבנית '''שטערנא פריידא'''{{הערה|מוזכרת ברשימות הרב"ש, דברי ימי '''הרבנית רבקה''' ועוד. ובדברי ימי הרבנית רבקה, בהערה שם, שנולדה אחרונה שבבנות, כי נולדה לאחר שהסתלקה הרבנית סטערנא, כי נקראה על שמה. והרבנית סטערנא נפטרה בימי נשיאותו של הצמח צדק. לא ידוע עליה כל פרטים.}}. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| − | * | + | *הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]] |
| − | * [[בית רבי]] | + | * [[ספר התולדות]] - אדמו"ר האמצעי, [[חנוך גליצנשטיין]], [[קה"ת]]. |
| + | * [[בית רבי]], הרב [[חיים מאיר הילמן]], קה"ת. | ||
| + | *[[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב"ד עמוד 95, [[תשע"ג]] | ||
| + | *הסתלקות אדמו"ר האמצעי, אהלי ליובאוויטש חלק ד' עמוד 13, מכון אהלי שם | ||
| + | *הרב [[שלום דובער לוין]], מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי | ||
| + | *'''דממה סוערת''' - דרך הנהגתו והדרכתו של אדמו"ר האמצעי את החסידים בתקופתו, שבועון כפר חב"ד גליון 1933 עמוד 51 | ||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | * [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=88 הרבי מספר על אדמו"ר האמצעי] - קובץ אודיו מ[[חב"ד אינפו]] {{שמע|}} {{חב"ד אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}} | ||
| + | * [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=193&article=1788 סוד נשמתו של אדמו"ר האמצעי] - סיפור מאת [[מנחם זיגלבוים]] באתר [[אתר חב"ד בישראל|חב"ד בישראל]] {{חבד בישראל|}} | ||
| + | * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2450 הרבי מקבל את המפתח לאוהל בניעז'ין] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}} | ||
| + | * [http://chabadpedia.co.il/images/1/17/כי-קרוב-אמור-תשפ.pdf אשכבתיה דרבי כהסתלקות רשב"י], בטאון 'כי קרוב' גליון 39 - ל"ג בעומר ה'תש"פ {{PDF|}} | ||
| + | * ציון אדמו"ר האמצעי באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@51.0745014,31.9169157,3a,75y,136.74h,90.65t/data=!3m6!1e1!3m4!1sa5JrftPt8joPvPGU90wO9w!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/51°04'27.4%22N+31°55'02.4%22E/@51.074276,31.9348429,14z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0 מיקום] | ||
| + | *'''[https://col.org.il/news/134749 "פדה בשלום": תולדותיו וסיפור גאולתו של אדמו"ר האמצעי]''' {{COL}} | ||
| + | *יהושע מונדשיין, '''[www.kramim.info/article/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98-%D7%94%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99/80492502 "פרוייקט" ההדפסות של אדמו"ר האמצעי]''' | ||
| + | *'''[https://77012.blogspot.com/2023/10/blog-post_64.html יסודי ומקיף: קונטרס 'עיון תפילה' מתורת הרבי האמצעי ללימוד וקריאה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | ||
| + | |||
| + | {{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=האמצעי}} | ||
| + | {{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הזקן]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]] - [[ט' בכסלו]] [[תקפ"ח]]|הבא=[[אדמו"ר הצמח צדק]]}} | ||
| + | {{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}} | ||
| + | {{אחרונים}} | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | [[קטגוריה:אדמו"ר האמצעי|*]] | ||
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|4]] | [[קטגוריה:נשיאי חב"ד|4]] | ||
| − | [[קטגוריה:אדמו"ר | + | [[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]] |
גרסה אחרונה מ־22:38, 31 במרץ 2024
| רבי דובער שניאורי | |
|---|---|
 שער ספר המאמרים של אדמו"ר האמצעי (תמונה ממנו לא נמצאת) | |
| אדמו"ר האמצעי | |
| לידה | ט' כסלו תקל"ד |
| ליאזנא | |
| פטירה | ט' כסלו תקפ"ח |
| ניעז'ין | |
| מקום פעילות | ליובאוויטש |
| השתייכות | חסידות חב"ד |
| רבותיו | אביו אדמו"ר הזקן |
| תלמידיו | חסידי חב"ד |
רבי דובער שניאורי - האדמו"ר האמצעי (במקור באידיש דעֶר מיטעֶלעֶר רבי)[1] (ט' בכסלו תקל"ד - ט' בכסלו תקפ"ח), הוא האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חב"ד וממשיך דרכו של אביו, אדמו"ר הזקן, הנהגת החסידות בדורו התאפיינה בהתרחבות ובשופי, כתב וחזר באריכות אלפי מאמרי חסידות. הוא התפרסם בכינוי 'האדמו"ר האמצעי', לאחר מותו- לאחר שהתמנה האדמו"ר השלישי של תנועת חב"ד, ה'צמח-צדק', לאדמו"ר החסידות. בשלב זה, היה רבי דובער האמצעי מבין שלושה אדמו"רים.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
לידתו[עריכה]
לאחר 14 שנות נישואין בהם, נולדו להוריו רק בנות, נסע אביו אדמו"ר הזקן לרבו, המגיד ממזריטש, להתברך בבן זכר. המגיד הבטיחו שאם יהדר במצוות הכנסת אורחים יזכה לבן זכר ורמז לכך מהפסוק[2] במה יזכה נער - את ארחו היינו כיצד ניתן לזכות בבן זכר, על ידי הכנסת אורחים.
בשבת פרשת וישלח תקל"ג, השבת האחרונה בחייו של המגיד, סיפר לאדמו"ר הזקן את הסדר של שלום בן זכר על פי פנימיות הענינים, וכן את סדר הוואכנאכט (ליל ברית), ובאותו מעמד הבטיחו שיוולד לו בן זכר, ועליו לקוראו בשמו (דובער).
לאחר שנה ביום ט' בכסלו תקל"ד, נולד דובער, בנו הראשון של אדמו"ר הזקן, בלידתו קיימו במדויק את הוראות המגיד.
בהוולדו, נתן אביו חתיכת בד שהייתה שמורה אצלו לחתל בה את התינוק לאחר הרחיצה הראשונה[3].
בסעודת הברית נכחו כמה מגדולי תלמידיו של המגיד, כמו רבי מנחם מענדל מוויטבסק ורבי אברהם מקאליסק.
חינוכו[עריכה]
עבור חינוכו שכר אביו אדמו"ר הזקן, מלמד מיוחד, מתלמידי המגיד ר' אברהם מליעפלי, שילמד את בנו תורה והדריכו כיצד לנהוג בילד.
כבר מגיל ילדותו ניכר בעיני כל שניחן בכשרונות נדירים ביותר, והיה לומד ומתפלפל עם גדולי חסידי אביו, תחביב מיוחד היה לו בשנות ילדותו לרשום את מה שראה אצל אביו הגדול. מגיל ילדות היה רגיל לכתוב במהירות וברהיטות.
בר מצווה[עריכה]
לחגיגת הבר-מצווה הגיעו מכל רחבי האזור, כל תלמידי וחסידי אביו, על אף שבאותם שנים אסר הרבי על החסידים להגיע בחודשים חשוון וכסלו[4], לצורך החגיגות בוטל הכלל.
ביום הבר-מצווה - יום חמישי ט' כסלו תקמ"ז, הדליקו נרות בכל רחבת חצר בית המדרש, והרחיבו את המקום במיוחד עבור האורחים הרבים, בקריאת התורה, לא עלה החתן הבר מצווה, אך אביו עלה שלישי, ולאחריו בירך את ברכת ברוך שפטרני בשם ומלכות. לאחר התפילה אמר אדמו"ר הזקן מאמר על הפסוק "כי לקח טוב", ולאחר מכן אמר חתן בר המצווה דברי תורה על הפסוק "מגיד דבריו ליעקב", אדמו"ר הזקן היה שרוי בדבקות עצומה, והחל לנגן את ניגון ד' בבות, גדולי החסידים שנכחו במקום סיפרו שבעת הניגון הם נזכרו בכל מה שהיה עמם מיום עומדם על דעתם.
לאחר מכן לקח אדמו"ר הזקן חתיכת "לעקאח" וכוסית "משקה", ולאחר מכן חילקו לשאר החסידים.
לאחר תפילת מעריב התקיימה סעודת מצווה, אדמו"ר הזקן אמר מאמר חסידות והחסידים התוועדו עד אור הבוקר.
בשבת שלאחר הבר-מצווה, עלה לתורה רבי דובער בפעם הראשונה, בתפילת מנחה של שבת, מכיוון שהזמן של מנחה של שבת היא הזמן הכי נעלה בכל השבוע, בשעת עלייתו לתורה היה אביו, אשר גם היה ה"בעל קורא" שרוי בדביקות מיוחדת.
נישואיו[עריכה]
בשנת תקמ"ח, בהיות אדמו"ר האמצעי בן ארבע עשרה, בחר אביו עבורו לשידוך את מרת שיינא, בתו של ר' יעקב, מלמד עני מהעיירה ינאוויטש, הקרובה לליאוזנא. היה זאת מכיוון שאביה של שיינא התאונן בפני אדמו"ר הזקן שראשו טרוד כיצד לחתן את שלוש בנותיו שהגיעו לפרקן ולכן אינו יכול להתפלל בכוונה. אדמו"ר הזקן הציע לו את בנו, ר' דובער, מכיוון שבאם הוא יעשה שידוך נכבד שכזה מיד ירצו עוד חסידים להשתדך עמו.
רבי דובער נתן את הסכמתו לשידוך ובלבד שיצא לפועל במהירות האפשרית, בכדי שיוכל לשמוע את מאמרי החסידות שיאמר אביו בחתונתו.
ואכן, בגלל שאדמו"ר הזקן השתדך עם רבי יעקב, במהרה נהיו לו עוד חתנים לשתי בנותיו האחרות, ר' ישראל ש"ץ, ור' שמריה ברלין[5].
הדרכת צעירי החסידים[עריכה]
בשנת תק"נ, בהיותו בן 16 מונה על ידי אביו להדריך את האברכים הצעירים, הן אלה שלמדו בחצר הרבי, והן התכתבות עם אלה הנמצאים במקום מגורם, ועסק בכך במרץ רב. מסופר שבאחת הפעמים שהתוועד עם הצעירים דיבר בהתרגשות גדולה, מה שהזיק לבריאותו, והוא נחלה למשך מספר ימים.
באותה שנה גם החל לשמש כ"מניח" אצל אביו, היינו לזכור ולכתוב את המאמרים שאביו אמר.
קבלת הנשיאות[עריכה]
בעת הסתלקות אביו אדמו"ר הזקן ביום כ"ד בטבת שנת תקע"ג, שהה אדמו"ר האמצעי בעיר קרמנצ'וג, לשם הגיע על מנת להכין את המקום לבואו של אדמו"ר הזקן. מיד לאחר ההסתלקות נסעו בני המשפחה אל רבי דובער בקרמנצ'וג, שם קיבל על עצמו את הנשיאות.
חלק מחסידי אדמו"ר הזקן בחרו להם לרבי את אחד מתלמידיו הגדולים של אדמו"ר הזקן, רבי אהרון מסטראשלה אשר החל לנהוג ב"אדמו"רות".
בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, קמה התעוררות גדולה בין חסידי חב"ד בכל מדינת רוסיה. חסידים בכמה ערים מרכזיות ברוסיה שלחו משלחת אל אדמו"ר האמצעי וביקשו ממנו שיקבע את דירתו באחת הערים שברוסיה. חסידי רוסיה הלבנה שלחו גם משלחת לבקש ממנו לשוב לרוסיה הלבנה ולקבוע בה את משכנו באחת הערים. בפועל החליט אדמו"ר האמצעי להיענות לחסידי רוסיה הלבנה ולאחר חג השבועות תקע"ג עזב את קרמנצ'וג והחל במסע לרוסיה הלבנה. מסע זה כונה "מסע ההכתרה" שהיווה מעין קבלת הנשיאות בפועל של אדמו"ר האמצעי.
כשלושה חודשים ארך מסעו של אדמו"ר האמצעי לויטבסק. בכל מקום שהגיע אמר מאמרי חסידות עמוקים וקיבל חסידים ליחידות. את פני השיירה קיבלו בכל מקום בכבוד גדול, על ידי חסידים, יהודים וכן גם על ידי פקידי ממשל ואנשי המשטרה שקיבלו הוראה ממשרד הפנים להדר בכבודו של אדמו"ר האמצעי, בנו של אדמו"ר הזקן, שעשה רבות לטובת ארץ המולדת בכך שסייע במאמץ המלחמה כנגד נפוליאון הצרפתי. במהלך המסע הצטרפו חסידים רבים לאדמו"ר האמצעי.
ליובאוויטש[עריכה]
| ערך מורחב – ליובאוויטש |
המסע הסתיים בבחירת אדמו"ר האמצעי למקום מגוריו את העיירה ליובאוויטש, אליה הגיע יחד עם אלפי חסידים ביום ח"י באלול תקע"ג. בעת הגעתו סיפר אדמו"ר האמצעי לחסידים על כך שאדמו"ר הזקן בילדותו, למד בעיירה ליובאוויטש אצל רבי ישכר בער מליובאוויטש. והוסיף וסיפר שאדמו"ר הזקן התגלה אליו וביקש ממנו לקבוע את מושבו בליובאוויטש.
הנסיך צ'חווסקי, ששלט על העירה, צווה על עובדיו לכרות מהיערות שלו כדי להקים בתים עבור הרבי והחסידים.
מליובאוויטש החלה תורתו של הרבי, תורת חסידות חב"ד, להתפשט בכל רוסיה הלבנה וליטא, ומספר הנוסעים לליובאוויטש הלך וגדל.
כעבור שנה מהעתקתו למקום מגוריו בליובאוויטש, רבים מזקני החסידים שהסתופפו אצל אביו אדמו"ר הזקן, החלו להגיע אליו לשמוע ממנו חסידות. כולם היו מלאי התפעלות מהנהגתו של האדמו"ר החדש, ממאמרי החסידות אותם אמר בשפע רב כדרכו. לעיתים היה אומר חסידות מספר פעמים באותה שבת ובכל פעם כמה שעות. בחג השבועות של אחת השנים, אמר הרבי 11 פעמים חסידות ביום אחד! ועל כך אמר לו דודו רבי יהודה לייב, אחיו של אדמו"ר הזקן: "לאו כל מוחא סביל דא" (לא כל מוח סובל זאת).
בימי נשיאותו התרבו החסידים, הוכפל ושולש לעומת מספרם בימי אדמו"ר הזקן. זקני החסידים סיפרו כי בשנה הראשונה לנשיאותו נתווספו ברוסיה הלבנה לבדה חמש-עשרה אלף חסידים, ובשנה השניה, תקע"ה, כל פלך צ'רניגוב הפך למרכז חסידות ליובאוויטש.
חברון[עריכה]
|
| ערך מורחב – בית כנסת אדמו"ר האמצעי בחברון |
בשנת תקפ"ג, עלו חסידי חב"ד לחברון, ואדמו"ר האמצעי קנה חדר מבית הכנסת הספרדי "אברהם אבינו" וייעד אותו לבית הכנסת מיוחד עבור חסידי חב"ד. בית כנסת זה הוא כיום בית הכנסת החב"די העתיק בעולם.
מאסרו וגאולתו[עריכה]
|
| ערך מורחב – מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי |
בשנת תקפ"ה הגיש יהודי בשם שמחה קיסין, הלשנה לרשויות שכביכול תנועת החסידות שבראשות אדמו"ר האמצעי, הינה כת אשר שובה בצילה אלפי חסידים על מנת להוסיף ממון לקופת האדמו"ר, טענה אשר התבססה על זיוף מכתבו של אדמו"ר האמצעי, ועל המגבית שנערכה לצורך שיקום החצר בעקבות השריפה שהייתה בזמן אדמו"ר הזקן, בעקבות ההלשנה הובל אדמו"ר האמצעי באיסרו חג הסוכות תקפ"ז למעצר. לאחר חקירות ובדיקות הבינו החוקרים אשר עלילת שווא טפלו בו וביום י' כסלו תקפ"ז השתחרר ממאסרו. תאריך זה נקבע לדורות כחג הגאולה.
הסתלקותו[עריכה]
|
| ערך מורחב – הסתלקות אדמו"ר האמצעי |
לפני הסתלקותו רמז אדמו"ר האמצעי על כך לחסידים באומרו על שנת תקפ"ח שיהיו בה גזירות. לקראת חגי חודש תשרי תקפ"ח יצא מליובאוויטש לציון אביו בהאדיטש. במהלך הדרך חזור חלה מאוד, ונעצרו למנוחה בניעז'ין. מיום ליום חוליו התגבר וכל פעם שהיו נוגעים בו הוא היה מתעלף. מצב זה נמשך עד ליום ח' בכסלו. באותו יום רצה לכתוב חסידות על ענייני חנוכה, אך כיון שהעולם שרוי בצער, לא רצה להתענג בכתיבת החסידות ועל כן לא כתב. במקום זה אמר לחסידיו שילכו לבתיהם בשמחה ושיאמרו "לחיים". בלילה התעלף פעמים רבות וכשהתעורר ביקש שילבישו אותו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים.
באור ליום רביעי ט' בכסלו שנת תקפ"ח התחיל אדמו"ר האמצעי לומר בהתלהבות גדולה מאמר חסידות על הפסוק "אחרי ה' תלכו". לקראת עלות השחר סיים את המאמר במילים "כי עמך מקור חיים מחיי החיים" והסתלק בהיותו בן 54. מקום מנוחתו כבוד - בניעז'ין.
אדמו"ר האמצעי השאיר ספר תורה שעבר בירושה לבנו רבי מנחם נחום ומשם לנכדיו משפחת פופקא; ר' יצחק חיים פופקא ור' מרדכי דובער פופקא. כיום מוחזק ספר התורה בבית הכנסת "בית תורה דמשק אליעזר" בפלטבוש.
ביאור ענין הסתלקותו ביום הולדתו[עריכה]
אדמו"ר האמצעי הסתלק ביום הולדתו, ט' בכסלו. הרבי ציין בקשר לכך את מאמר חז"ל[6] "הקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש, שנאמר: את מספר ימיך אמלא" - שממנו רואים שיש מעלה מיוחדת בכך שהסתלקות הצדיק היא ביום לידתו כך ששנותיו וימיו מלאים. הרבי מוסיף ומציין שאצל כל הצדיקים ישנה מעלה זו, שהקב"ה ממלא את שנותיהם, אלא שאצל רובם לא רואים זאת בגלוי ובגשמיות. וזו המעלה אצל אדמו"ר האמצעי, שאצלו התבטא הענין גם בגשמיות[7].
ענין זה מתאים לעבודתו במשך כל ימי חייו[8] - להחדיר את עניני החסידות הגבוהים גם בבשר הגשמי ובענינים הגשמיים; וכפי שהתבטא עליו חתנו, אדמו"ר הצמח צדק: "אם היו חותכים לחותני אצבע, לא היה פורץ דם כי אם חסידות"[9]. בכיוון זה גם השפיע על חסידיו, כפי שהתבטא שרצונו "שכאשר שני אברכים נפגשים יחדיו בשוק, ידברו חסידות"[10], וכן "שכאשר אברכים יבינו בכתר כמו בחמשת האצבעות, יהיה לו מכך סיפוק"[11].
תורתו[עריכה]
אדמו"ר האמצעי היה אומר מאמרי חסידות בהמשכים פעמיים או שלוש בכל שבת, כשבכל פעם היה אומר בין שלושת-רבעי השעה לשעה. ביום כיפור היה אומר חסידות שלוש פעמים; בערב יום כיפור בבוקר לאחר תפילת שחרית (נהגו להתפלל מוקדם), במוצאי יום-כיפור ולמחרת יום-כיפור לפני תפילת שחרית.
לפני שהיה אומר מאמר היה מוסר אותו בכתב ידו ובעקבות כך לא קיימים הרבה הנחות של חסידים על מאמריו. בהזדמנויות בהם לא מסר אדמו"ר האמצעי את רשימת דברי עצמו אלא את ההנחה ממאמר אביו, אדמו"ר הזקן, עליו היה מבוסס המאמר שלו, חסרים החידושים שהוסיף אדמו"ר האמצעי באותם מאמרי אביו שחזר אז. כתבי אדמו"ר האמצעי של מאמריו דומים לסגנון של מאמרי אביו, אדמו"ר הזקן ובין הדברים, נהג להוסיף את ביאוריו והסבריו. סגנונו בדיבור היה ארוך ומוסבר, בשונה מאביו.
על הביאורים שהוסיף רבינו בדברי אביו העיד רבינו בעצמו בריבוי מקומות שאינם אלא דברי אביו במאמרים אחרים כיון שדברי תורה מעטים במקום אחד ומרובים במקום אחר, אף שבודאי הוסיף ריבוי נופך משלו. מעלה נוספת בביאורי רבינו מובאת בהקדמת התורת חיים, שם כותב בנו - הרה"ג רבי מנחם נחום איך שדרכו של רבינו הזקן היה לדרוש בשני פנים האחד לכלל החסידים והיה מסתיר שם שורשי הדברים והשנית מה שדרש ליחידי סגולה והאמו"ר ז"ל לקח את שני העצים ועשה אותם עץ אחד. דהיינו שעיקר ביאורי אדמו"ר האמצעי הם לבאר הדרושים שנדרשו לכלל החסידים לפי הביאורים הנבחרים שנמצאים בדרושים ליחידי סגולה.
ספריו[עריכה]
חלק גדול מהמאמרים שאמר אדמו"ר האמצעי, הודפסו על ידו בספרים שהוציא לאור במשך שנות נשיאותו, וכנראה שגם עברו עריכה עבור ההדפסה. הרבי ציין במיוחד את טירחתו ויגיעתו של אדמו"ר האמצעי בהדפסת ספריו, ועד שטרח להדפיסם בקבצים-קבצים על מנת להקל על החסידים מעוטי היכולת לקנות אותם - חידוש שלא נמצא אצל שאר רבותינו נשיאנו[12].
חלק אחר של ספריו הודפסו רק לאחר הסתלקותו.
הספרים שהודפסו על ידו[עריכה]
- סידור עם דא"ח וביאורי הזוהר ממאמרי אביו, אדמו"ר הזקן, שנכתבו על ידו (ולכן ספר "ביאורי הזוהר" מיוחס לפעמים לאדמו"ר האמצעי) (תקע"ו)
- קונטרס פוקח עורים - הדרכה לבעל תשובה (תקע"ז. נכתב במקור בשפת האידיש)
- שערי תשובה - על תשובה, תפילה ובחירה (תקע"ז - ח"א, תקע"ח - ח"ב)
- דרך חיים - ח"ג מספר שערי תשובה. נדפס בהוצאות הבאות בפני עצמו (תקע"ט)
- נר מצוה ותורה אור, המחולק לשני חלקים: שער האמונה - מאמרים על אמונה ועניני חג הפסח, ושער היחוד - ביאור ענין ההתבוננות לפי סדר ההשתלשלות (תק"פ)
- אמרי בינה - על מצות קריאת שמע ואחדות ה', מצות תפילין ומצות ציצית (תקפ"א)
- עטרת ראש - מאמרים לימים הנוראים (תקפ"א)
- שערי אורה - מאמרים לחנוכה ופורים (תקפ"ב)
- תורת חיים - מאמרים לפרשיות התורה (בראשית ח"א - עד פרשת חיי שרה, נדפס על ידי אדמו"ר האמצעי בעצמו; בראשית ח"ב - תולדות-ויחי, נדפס בשנת תרכ"ו על ידי בנו; שמות - נדפס בשנת תש"ז על ידי הרבי) (תקפ"ו)
הספרים שהודפסו אחר הסתלקותו[עריכה]
- קונטרס בד קודש - מכתב בקשה למושל מחוז וויטבסק שישפוט אותו בצדק, שנכתב בתקופת מאסרו
- פירוש המילות (ספר) - ביאורים על התפילה
- פסקי דינים - פסקים בהלכה על שולחן ערוך יורה דעה ואבן העזר
- מאמרי אדמו"ר האמצעי - שאר מאמריו שלא הודפסו והגיעו לידינו, יצאו לאור בדור השביעי בהוראת הרבי: על התורה, נ"ך, דרושי חתונה וקונטרסים (י"ח כרכים - תשמ"ה-תנש"א)
- מאמרים יקרים - כתבי יד קדשו מדברים שנאמרו לו מאביו כ"ק אדמו"ר הזקן.
- אגרות קודש - מאגרותיו שהגיעו לידינו. הודפס בשני כרכים ובהם אגרות אדמוה"ז, אדמוה"א ואדמו"ר הצ”צ.
תקנותיו וחידושיו[עריכה]
היה הראשון שיזם את קופות הצדקה הביתיות הנפוצות כיום בכל בית יהודי, כאשר בתחילת נשיאותו הגדיל והרחיב את התרומות לכולל חב"ד באמצעות הפצת קופות צדקה ביתיות על ידי השד"רים, והכספים שהיו מצטברים בקופות היו נאספים מידי תקופה על ידי המשולחים. ראשי הכוללים האחרים שפעלו באותה תקופה ראו את ההצלחה הרבה, והחלו לחקות את הרעיון ותוך זמן קצר נפוצו הקופות הביתיות בכל העולם[13].
|
| ערך מורחב – מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי |
אדמו"ר האמצעי מיסד את שדה הנגינה החב"די עם ארגון מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי שכונתה 'הקאפעליע' שפעלה בחצרו, ועסקה בשירה ובהלחנת ניגונים עמוקים ברוח חסידות חב"ד[14]. בנוסף לכך מסופר שהיו זמנים בהם היה מצוה לכמה מחסידיו המיועדים לכך, לרכב על סוסים, כשברקע ה'קאפעליע' מנגנת, והאדמו"ר האמצעי מביט בהם. אחד מהרוכבים היה בנו הרב מנחם נחום, שפעם אחת נפל מן הסוס ונתעלף.
תואר פניו[עריכה]
אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין נשיאי חב"ד שאין לו שום תמונה או ציור, ואין כל דרך לדעת כיצד היה נראה תואר פניו.
באחת ההתוועדויות הזכיר הרבי את הוראת חז"ל[15] שבשעת לימוד התורה "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו", והסביר שאצל כל רבותינו נשיאנו אפשר לקיים זאת על ידי שמציירים בדמיון את תואר פניו; אך גם אצל אדמו"ר האמצעי אין חסרון בענין, מכיוון שהוא הכניס את עצמו בתוך תורתו (כמו שאמרו חז"ל[16] לגבי הקב"ה שהכניס את עצמותו בתורה), ועל ידי לימוד תורתו באופן של ראיה, הרי לא רק "כאילו הוא עומד כנגדו", אלא בעל השמועה עומד כנגדו ממש!
משפחתו[עריכה]
- בנו הרב מנחם נחום.
- בנו הרב ברוך.
- בתו הרבנית שרה דרברמדיקר - נישאה להרב אליעזר דרבדמיקר בן הרב מאיר מפיקוב בן רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
- בתו הרבנית ביילא וולס - נישאה לרב יקותיאל זלמן ולס, בשנת תקס"ז.
- בתו הרבנית חיה מושקא שניאורסון - נישאה לאדמו"ר הצמח צדק, בה' כסלו תקס"ד.
- בתו הרבנית דבורה לאה טברסקי - נישאה ליעקב ישראל טברסקי, בו' שבט תקע"א.
- בתו הרבנית ברכה - נישאה לר' יונה מז'יטומיר, בי"ד שבט תקס"ח. גרו כל חייהם בליובאוויטש.
- בתו הרבנית מנוחה רחל - נישאה לרב יעקב כולי סלונים.
- בתו הרבנית אסתר מרים - לא ידוע פרטים אודותיה[17].
- בתו חיה שרה - נישאה בזיווג ראשון לרב אהרון אלכסנדרוב משקלוב, בט"ו מנחם אב תקפ"ו. לאחר שבעלה נפטר בכ"ד אייר תקצ"ז, נישאה בזיווג שני לר' אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג, בן הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן), בשנת תר"ג.
- בתו הרבנית שטערנא פריידא[18].
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב שלום דובער לוין, "תולדות חב"ד ברוסיא הצארית"[19], הוצאת קה"ת, ניו יורק, תש"ע
- ספר התולדות - אדמו"ר האמצעי, חנוך גליצנשטיין, קה"ת.
- בית רבי, הרב חיים מאיר הילמן, קה"ת.
- מנחם זיגלבוים, אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב"ד עמוד 95, תשע"ג
- הסתלקות אדמו"ר האמצעי, אהלי ליובאוויטש חלק ד' עמוד 13, מכון אהלי שם
- הרב שלום דובער לוין, מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי
- דממה סוערת - דרך הנהגתו והדרכתו של אדמו"ר האמצעי את החסידים בתקופתו, שבועון כפר חב"ד גליון 1933 עמוד 51
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הרבי מספר על אדמו"ר האמצעי - קובץ אודיו מחב"ד אינפו
(הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג) - סוד נשמתו של אדמו"ר האמצעי - סיפור מאת מנחם זיגלבוים באתר חב"ד בישראל
- הרבי מקבל את המפתח לאוהל בניעז'ין
(הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג) - אשכבתיה דרבי כהסתלקות רשב"י, בטאון 'כי קרוב' גליון 39 - ל"ג בעומר ה'תש"פ
- ציון אדמו"ר האמצעי באתר גוגל מפות: תמונות, מיקום
- "פדה בשלום": תולדותיו וסיפור גאולתו של אדמו"ר האמצעי
- יהושע מונדשיין, [www.kramim.info/article/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98-%D7%94%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99/80492502 "פרוייקט" ההדפסות של אדמו"ר האמצעי]
- יסודי ומקיף: קונטרס 'עיון תפילה' מתורת הרבי האמצעי ללימוד וקריאה, באתר 'לחלוחית גאולתית'
| אדמו"ר האמצעי | ||
|---|---|---|
| קטגוריות בנושא אדמו"ר האמצעי | ||
| משפחת אדמו"ר האמצעי | ||
| חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי | ||
| ספרי אדמו"ר האמצעי | ||
| ניגוני אדמו"ר האמצעי | ||
| הקודם: אדמו"ר הזקן |
נשיאי חב"ד כ"ד בטבת תקע"ג - ט' בכסלו תקפ"ח |
הבא: אדמו"ר הצמח צדק |
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |
| אחרונים | ||
|---|---|---|
| חכמי יהדות אשכנז | רבי משה איסרליש • רבי שלמה לוריא • רבי מרדכי יפה • רבי יהושע פלק כץ • רבי שמואל אליעזר איידלס • רבי יואל סירקיש • רבי שבתי כהן • רבי דוד הלוי סגל • רבי אברהם אבלי גומבינר • רבי יעקב יהושע פלק • רבי אריה לייב גינצבורג • רבי נתנאל וייל • רבי יוסף תאומים • רבי יחזקאל לנדא • הגאון מווילנא • אדמו"ר הזקן • רבי יהודה לייב מינוביץ' • רבי אריה לייב הלר • רבי יצחק מאיר אלתר • רבי אברהם דנציג • רבי יעקב לורברבוים • רבי עקיבא איגר • אדמו"ר האמצעי • החת"ם סופר • רבי נחמיה בירך מדוברובנה • אדמו"ר הצמח צדק • רבי שניאור זלמן פרדקין • רבי שלמה קלוגר • אדמו"ר המהר"ש • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין • רבי שלום מרדכי שבדרון • רבי ישראל מאיר הכהן • אדמו"ר הרש"ב • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי יוסף רוזין • אדמו"ר הריי"צ • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער לייבוביץ' • רבי אברהם ישעיהו קרליץ • רבי משה פיינשטיין • אדמו"ר שליט"א | |
| חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד | רבי שמואל די מדינה • רבי אברהם די בוטון • רבי יוסף קורקוס • רבי יהודה רוזאניס • רבי חיים בנבנישתי • רבי אפרים נבון • רבי שלום מזרחי שרעבי • רבי יחיא צאלח • רבי חיים יוסף דוד אזולאי • רבי מרדכי כרמי • רבי יום-טוב אלגאזי • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדד | |
| חכמי ארץ ישראל | רבי דוד בן זמרא • רבי יוסף קארו • רבי משה מטראני • רבי בצלאל אשכנזי • רבי יוסף מטראני • רבי לוי בן חביב • הרב יוסף חיים זוננפלד • רבי אברהם יצחק קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • הרב מרדכי אליהו • הרב יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • הרב שמואל וואזנר • הרב נסים קרליץ | |
הערות שוליים
- ↑ הכינוי "האמצעי" דבק בו לאחר הסתלקותו ועלותו של אדמו"ר הצמח צדק לממשיך דרכו. כהונתו הקצרה יחסית של רבי דובער יצרה מצב שחסידים רבים הכירו את שלושת האדמו"רים (אדמו"ר הזקן, רבי דובער ואדמו"ר הצמח צדק). רבי דובער שהיה האמצעי, כונה בשם "אדמו"ר האמצעי"
- ↑ תהלים קיט, ט
- ↑ לקוטי דיבורים ח"ב עמ' רכה
- ↑ תקנות ליאזנא תקמ"ג
- ↑ שמות חתני רבי יעקב, מובאים בספר תולדות חב"ד ברוסיה הצארית עמודים פג פד
- ↑ ר"ה יא, א. סוטה יג, ב. קידושין לח, א.
- ↑ ראה שיחות: ש"פ ויצא, ט' כסלו תשמ"ב. ט' כסלו תשמ"ט. ש"פ ויצא, ט' כסלו תשנ"ב.
- ↑ שיחת ש"פ ויצא תשנ"ב הנ"ל.
- ↑ ספר השיחות תש"ד ע' 79.
- ↑ ספר השיחות תש"א ע' 52.
- ↑ ספר השיחות תש"ג ע' 13.
- ↑ שיחת י' כסלו תשמ"ה.
- ↑ ראו בהרחבה את מחקרו של הרב עמרם בלוי בנושא זה, היכל הבעל שם טוב גליון י"א עמוד קכז.
- ↑ לב לייבמן, הקאפעליע האגדית של אדמו"ר האמצעי
- ↑ ירושלמי שבת פרק א הלכה ה.
- ↑ שבת קה, א.
- ↑ בשנים האחרונות, גילו בבית החיים בליובאוויטש את מצבת קברה, אף שלא נזכרה בשלשלת היחס שבפתח היום יום.
- ↑ מוזכרת ברשימות הרב"ש, דברי ימי הרבנית רבקה ועוד. ובדברי ימי הרבנית רבקה, בהערה שם, שנולדה אחרונה שבבנות, כי נולדה לאחר שהסתלקה הרבנית סטערנא, כי נקראה על שמה. והרבנית סטערנא נפטרה בימי נשיאותו של הצמח צדק. לא ידוע עליה כל פרטים.
- ↑ תולדות חב"ד ברוסיא הצארית
