סיפורי חסידים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
מ (החלפת טקסט – " ח"ז " ב־" חלק ז' ")
 
(82 גרסאות ביניים של 27 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Sipur.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדים מאזינים לסיפור חסידי. ציור]]
[[קובץ:Sipur.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדים מאזינים לסיפור חסידי. ציור]]
'''סיפורי חסידים''' הנו שם כולל לסיפורים המסופרים על ידי החסידים. בסוגה זו נכללים סיפורים אודות תולדות חייהם של אדמו"רי החסידות וכן תולדות חייהם של החסידים. בין הסיפורים סיפורי מופת המתארים ניסים שחוללו האדמו"רים. ב[[התוועדות]] מסופרים בדרך כלל סיפורים חסידיים שמטרתם לעורר את לב השומעים לעבודת ה'.
סיפור וקיבוץ '''סיפורי חסידים''' הוא אחד מאבני היסוד בחסידות, וכולל את המסורה החסידית העוברת מדור לדור, את מעשיות אדמו"רי וגדולי החסידות. מקום חשוב תופס "סיפורי החסידים" בהווי החסידי, ומטרת הסיפורים להביא את האדם להתחזקות ולהתעודדות ב[[עבודת ה']] ולחדד את הדרך הנכונה אליה עליו לשאוף ולצעוד.


הסיפורים תופסים חלק נרחב בהוצאה לאור החב"דית, ובכל שנה יוצאים עשרות ספרי סיפורים המיועדים לכל השכבות והגילאים.  
בזמן ה[[התוועדות]] נהוג לספר סיפורי חסידים ופתגמים שנונים מפי גדולי החסידים, וכן חשוב להעניק לילדים כבר מגיל צעיר את ההרגל בשמיעת וקריאת סיפורי חסידים על פני [[ספרים חיצוניים]].
 
בדורנו [[הרבי]] קרא ודחק בכל ה[[חסידים]] בכלל וב[[זקני החסידים]] בפרט, להעלות על הכתב את מה שקיבלו, שמעו וספגו בצעירותם ובעברם על מנת שגם הדור הצעיר והדורות הבאים יקבלו באמצעות הסיפורים את ההדרכה הנכונה.


==מעלת הסיפור החסידי==
==מעלת הסיפור החסידי==
ה[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר מעשה, המלמד על מעלת הסיפור החסידי{{הערה|ראה אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' עו ואילך.}}: שני אנשים יודעי ספר ניגשו לבקש מהרב הצדיק רבי [[ישראל מרוז'ין]] הסכמות על ספריהם. האחד חיבר ספר של חידושי תורה, וחברו ליקט סיפורי חסידים. למרבה הפלא, הקדים רבי ישראל מרוז'ין, וציווה לכתוב את הסכמתו לספר הסיפורים '''לפני''' שיכתבו את הסכמתו על הספר עם חידושי התורה.
האדמו"ר הריי"צ סיפר מעשה, המלמד על מעלת הסיפור החסידי{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' עו ואילך.}}: שני אנשים יודעי ספר ניגשו לבקש מהרב הצדיק רבי [[ישראל מרוז'ין]] הסכמות על ספריהם. האחד חיבר ספר של חידושי תורה, וחברו ליקט סיפורי חסידים. למרבה הפלא, הקדים רבי ישראל מרוז'ין, וציווה לכתוב את הסכמתו לספר הסיפורים '''לפני''' שיכתבו את הסכמתו על הספר עם חידושי התורה.
 
עד כדי כך גדלה מעלתו של הסיפור החסידי, ש[[צמח צדק|אדמו"ר ה'צמח צדק']] השווה אותו במעלתו לציווי התורה לספר ביציאת מצרים, ואת כוחו וסגולתו של הסיפור - להוציא את החסיד מהמצב בו הוא נמצא{{הערה|שיחת אדמו"ר הריי"צ, ליל כ' כסלו תרצ"ב. ובספר המאמרים [[תש"י]] (עמ' 197) כותב על דרך זה: "גם ב[[יציאת מצרים]] של חסידות ישנה המצוה של סיפור יציאת מצרים בדיבור. לספר סיפורים חסידיים ולהרגיש את הסיפור המסופר בפנימיות דפנימיות. צריכים לדעת שכל סיפור הינו הוראה בחיים איך צריכים להתנהג בפועל ממש, וממילא צריך כל סיפור להביא למדה טובה ולחיות פנימית בהידור מצוה, ולהרגיש את דרכי הנועם של תורת החסידות".}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים. אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, וכולנו יודעים את התורה - חב"די שלם - מצוה עלינו לספר. צריכים לספר סיפור חסידי, ובסיפור עצמו יוצאים ממצרים}}


עד כדי כך גדלה מעלתו של הסיפור החסידי, ש[[צמח צדק|אדמו"ר ה'צמח צדק']] השווה אותו במעלתו לציווי התורה לספר ביציאת מצרים, ואת כוחו וסגולתו של הסיפור – להוציא את החסיד מהמצב בו הוא נמצא{{הערה|שיחת אדמו"ר הריי"צ, ליל כ' כסלו תרצ"ב. ובספר המאמרים תש"י (עמ' 197) כותב על דרך זה: "גם ביציאת מצרים של חסידות ישנה המצוה של סיפור יציאת מצרים בדיבור. לספר סיפורים חסידיים ולהרגיש את הסיפור המסופר בפנימיות דפנימיות. צריכים לדעת שכל סיפור הינו הוראה בחיים איך צריכים להתנהג בפועל ממש, וממילא צריך כל סיפור להביא למדה טובה ולחיות פנימית בהידור מצוה, ולהרגיש את דרכי הנועם של תורת החסידות".}}:
יתירה מזו, התבטא אדמו"ר הזקן{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמ' סה.}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים. אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, וכולנו יודעים את התורה – חב"די שלם – מצוה עלינו לספר. צריכים לספר סיפור חסידי, ובסיפור עצמו יוצאים ממצרים}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כאשר שמענו מהרבי (היינו המגיד ממעזריטש) דברי תורה - היה זה אצלנו [[תורה שבעל פה]], וכאשר שמענו מהרבי סיפור - היה זה אצלנו כמו [[תורה שבכתב]]!}}


יתירה מזו, התבטא אדמו"ר הזקן{{הערה|אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמ' סה.}}:
ר' הלל מפאריטש, ביכר את מעלתם של הסיפורים, ואמר כי שני הספרים הראשונים בחמשת חומשי התורה הינם 'בראשית' ו'שמות', שרובם סיפורי מעשיות, ורק לאחר הקדמת שמיעת הסיפורים, ניתן ללמוד תורה כראוי{{הערה|אגרות קודש חלק ד' עמ' נב.}}.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כאשר שמענו מהרבי (היינו המגיד ממעזריטש) דברי תורה – היה זה אצלנו תורה שבעל פה, וכאשר שמענו מהרבי סיפור – היה זה אצלנו כמו תורה שבכתב!}}
ר' הלל מפאריטש, ביכר את מעלתם של הסיפורים, ואמר כי שני הספרים הראשונים בחמשת חומשי התורה הינם 'בראשית' ו'שמות', שרובם סיפורי מעשיות, ורק לאחר הקדמת שמיעת הסיפורים, ניתן ללמוד תורה כראוי{{הערה| אגרות קודש חלק ד' עמ' נב.}}.


אדמו"ר הריי"צ מספר{{הערה|ספר השיחות ה'תש"ד עמ' 36.}}, שבאחת ההזדמנויות כאשר הביא לאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] ספר סיפורים, אדמו"ר הרש"ב היה מאוד שבע רצון, והתבטא: '''"אני מייקר זאת יותר מאשר היית מביא לי [[ביכלאך|כתב של רבי]]!"'''.
אדמו"ר הריי"צ מספר{{הערה|ספר השיחות ה'תש"ד עמ' 36.}}, שבאחת ההזדמנויות כאשר הביא לאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] ספר סיפורים, אדמו"ר הרש"ב היה מאוד שבע רצון, והתבטא: '''"אני מייקר זאת יותר מאשר היית מביא לי [[ביכלאך|כתב של רבי]]!"'''.
שורה 24: שורה 26:


באגרות קודש שלו כותב אדמו"ר הריי"צ{{הערה|חלק ג', עמ' שיא.}}, שקריאת סיפורי צדיקים אצל ילדים הינו עיקר גדול בחינוכם, אך בכך לא די, וצריך לחנכם גם '''לספר''' את מה שקראו, ולהסביר להם את המוסר השכל מהסיפורים אותם הם קוראים:
באגרות קודש שלו כותב אדמו"ר הריי"צ{{הערה|חלק ג', עמ' שיא.}}, שקריאת סיפורי צדיקים אצל ילדים הינו עיקר גדול בחינוכם, אך בכך לא די, וצריך לחנכם גם '''לספר''' את מה שקראו, ולהסביר להם את המוסר השכל מהסיפורים אותם הם קוראים:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עיקר גדול בהדרכה לקטנים, לתת להם סיפורים טובים מהנהגות צדיקים.. להשגיח עליהם שיקראו זה בשימת לב, ולבוחנם אם יודעים מה שקראו, '''ולהרגילם לספר במתינות ובסדר כל מה שקראו''', ואחר כל סיפור שיקראו – נחוץ להסביר להם את המוסר-השכל ביראת שמים היוצא מסיפור זה}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עיקר גדול בהדרכה לקטנים, לתת להם סיפורים טובים מהנהגות צדיקים.. להשגיח עליהם שיקראו זה בשימת לב, ולבוחנם אם יודעים מה שקראו, '''ולהרגילם לספר במתינות ובסדר כל מה שקראו''', ואחר כל סיפור שיקראו - נחוץ להסביר להם את המוסר-השכל ב[[יראת שמים]] היוצא מסיפור זה}}


הסיפור החסידי משמש ככלי לחינוך ולהדרכה לא רק בנוגע לילדים קטנים, כי אם גם בנוגע להדרכת האברכים וחינוכם בדרכי החסידות.
הסיפור החסידי משמש ככלי לחינוך ולהדרכה לא רק בנוגע לילדים קטנים, כי אם גם בנוגע להדרכת האברכים וחינוכם בדרכי החסידות.
שורה 30: שורה 32:
בתקופתו של [[אדמו"ר האמצעי]], התמנה רבי [[הלל מפאריטש]] כמשפיע כללי, והוא הופקד על חינוכם של האברכים, שהיו נשלחים אליו ישירות על ידי אדמו"ר האמצעי.
בתקופתו של [[אדמו"ר האמצעי]], התמנה רבי [[הלל מפאריטש]] כמשפיע כללי, והוא הופקד על חינוכם של האברכים, שהיו נשלחים אליו ישירות על ידי אדמו"ר האמצעי.


ר' הלל ייחס חשיבות רבה לסיפור החסידי, והוא היה עיקר החינוך וההדרכה של האברך. וכך מסופר באגרות קודש של כ"ק אדמו"ר הריי"צ{{הערה|אגרות קודש חלק ד' עמ' נא.}}: "דרכו של הרה"ג הרה"ח ר' הלל מפאריטש היתה, שבתחילת בואו של איזה אברך אליו, היה מוסרו בידי שנים מהאברכים, להסביר לו לא רק את כללות ענין דרכי החסידות, ללמדו את האל"ף בי"ת החסידי, אלא '''עיקר העבודה היתה''' שהאברכים היו צריכים לספר לאברך החדש סיפורי מעשיות מהוד כ"ק האדמו"רים ומהחסידים הישנים ועל כל סיפור היו חוזרים כמה וכמה פעמים עד שהיה נקלט אצל האברך החדש בכי טוב והיה שגור בו היטב בכל פרטי הענין על בוריו. לאחר מכן היו שואלים את האברך החדש איזה ענין בתיקון המידות, ביראת שמים ובהשגת הבורא ברוך הוא, הוא יכול ללמוד מאותו סיפור, '''והיו מכריחים את האברך לייגע עצמו בענין זה כמו בלימוד עיוני, והיו עוזרים לו בזה, ולאחר מכן היו מספרים מה שאמר מחנכם ומדריכם הרה"ח ר' הלל באותו ענין".
ר' הלל ייחס חשיבות רבה לסיפור החסידי, והוא היה עיקר החינוך וההדרכה של האברך. וכך מסופר באגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|אגרות קודש חלק ד' עמ' נא.}}: "דרכו של הרה"ג הרב הלל מפאריטש הייתה, שבתחילת בואו של איזה אברך אליו, היה מוסרו בידי שנים מהאברכים, להסביר לו לא רק את כללות ענין דרכי החסידות, ללמדו את האל"ף בי"ת החסידי, אלא '''עיקר העבודה הייתה''' שהאברכים היו צריכים לספר לאברך החדש סיפורי מעשיות מהוד האדמו"רים ומהחסידים הישנים ועל כל סיפור היו חוזרים כמה וכמה פעמים עד שהיה נקלט אצל האברך החדש בכי טוב והיה שגור בו היטב בכל פרטי הענין על בוריו. לאחר מכן היו שואלים את האברך החדש איזה ענין בתיקון המידות, ב[[יראת שמים]] ובהשגת הבורא ברוך הוא, הוא יכול ללמוד מאותו סיפור, '''והיו מכריחים את האברך לייגע עצמו בענין זה כמו בלימוד עיוני, והיו עוזרים לו בזה, ולאחר מכן היו מספרים מה שאמר מחנכם ומדריכם הרב הלל באותו ענין".


===לספר גם סיפורים 'תמוהים'===
===לספר גם סיפורים 'תמוהים'===
[[הרבי]] מספר{{הערה|לקו"ש חי"ט עמ' 19.}}, כי בבית רבי לקחו פעם מלמד שנמנע מלספר לילדים סיפורים "תמוהים", והרבי הרש"ב הורה לפטר את המלמד. את הסיבה לכך הסביר אדמו"ר הרש"ב: "צריך להתחיל דוקא עם אמונה וקבלת-עול ולא עם שכל; גם הענינים המובנים בשכל צריך לעשותם עם קבלת-עול. וכך הוא גם ענין החינוך: צריך לספר לילדים ענינים של מופתים, שהם למעלה מהשכל, וזה נוטע בם אמונה. והטענות שאין זה סדר, ולאיזה צורך צריך להתחיל עם ענינים המבהילים את הרעיון והדומה - באים מהיצר-הרע, המלך זקן וכסיל".
[[הרבי]] מספר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14942&st=&pgnum=104&hilite= ליקוטי שיחות חלק י"ט עמוד 91].}}, שחמיו אדמו"ר הריי"צ לקח פעם מלמד שנמנע מלספר לילדים סיפורים "תמוהים", ו[[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לפטר את המלמד מייד. את הסיבה לכך הסביר אדמו"ר הרש"ב: "צריך להתחיל דוקא עם אמונה וקבלת-עול ולא עם שכל; גם הענינים המובנים בשכל צריך לעשותם עם קבלת-עול. וכך הוא גם ענין החינוך: צריך לספר לילדים ענינים של מופתים, שהם למעלה מהשכל, וזה נוטע בם אמונה. והטענות שאין זה סדר, ולאיזה צורך צריך להתחיל עם ענינים המבהילים את הרעיון והדומה - באים מהיצר-הרע, המלך זקן וכסיל".
 
===בעת [[התוועדות]] חסידים===
הסיפורים החסידיים, תופסים חלק נכבד בעת ההתוועדות החסידית, "בין עובדי ה' במוחם והן עובדי ה' בלבם - צריכים חיזוק, והחיזוק בעבודת התפילה הוא התוועדות חסידותית, בסיפורי צדיקים וחזרת פתגמיהם"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' שלב.}}.


===בעת התוועדות חסידים===
וכן: "בימים עברו.. בשבתות וביומי דפגרא היו מתאספים, מנגנים [[ניגונים]] לבביים עמוקים, משוחחים על צורת התנהגותו של חסיד, ומספרים סיפורים שונים מהנהגות הרביים, מהנהגות זקני החסידים, ומעניני [[יחידות]]"{{הערה|לקוטי דיבורים (בלה"ק), חלק ג' עמ' 603.}}.
הסיפורים החסידיים, תופסים חלק נכבד בעת ההתוועדות החסידית, "בין עובדי ה' במוחם והן עובדי ה' בלבם – צריכים חיזוק, והחיזוק בעבודת התפילה הוא התוועדות חסידותית, בסיפורי צדיקים וחזרת פתגמיהם"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' שלב.}}.


וכן: "בימים עברו.. בשבתות וביומי דפגרא היו מתאספים, מנגנים ניגונים לבביים עמוקים, משוחחים על צורת התנהגותו של חסיד, ומספרים סיפורים שונים מהנהגות הרביים, מהנהגות זקני החסידים, ומעניני "יחידות""{{הערה|לקוטי דיבורים (בלה"ק), חלק ג' עמ' 306.}}
[[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא ששמע מאביו רבי מפי רבי עד ל[[אדמו"ר הזקן]] שהסיפורי חסידים שמספרים ב[[התוועדות חסידית]], היא בחינת '[[טל אורות טליך]]', ובשונה מהגשם שנותן קיום לפירות עצמם, הטל מעניק טוב טעם בפירות וגורם שיהיו מזינים יותר{{הערה|1=[https://chabad-il.org/hit/hit131.htm ליקוטי דיבורים חלק א בתרגום ללשון הקודש עמוד 178].}}.


==סוגים שונים בסיפורת החסידית==
==סוגים שונים בסיפורת החסידית==
הסיפור החסידי נחלק בכללותו לשני מלחקות עיקריות, כשלכל אחת מהמחלקות ישנם מעלות ויתרונות המיוחדות לו.
הסיפור החסידי נחלק בכללותו לשני מחלקות עיקריות, כשלכל אחת מהמחלקות ישנם מעלות ויתרונות המיוחדות לו.


===סיפורי צדיקים===
===סיפורי צדיקים===
שורה 57: שורה 61:
==אופן הסיפור החסידי==
==אופן הסיפור החסידי==
===הכנה לסיפור===
===הכנה לסיפור===
בנוסף לכך, נדרשת הכנה כללית לפני שמספרים סיפור חסידי, הן מצד המספר, והן מצד שומע הסיפור{{הערה|ספר השיחות ה'תש"ד, עמ' 341.}}: '''"המספר זקוק להכנה גדולה יותר מאשר לומר מאמר עמוק ביותר, ומי ששומע סיפור – זקוק להכנה גדולה יותר מאשר לשמוע מאמר עמוק ביותר"'''.
בנוסף לכך, נדרשת הכנה כללית לפני שמספרים סיפור חסידי, הן מצד המספר, והן מצד שומע הסיפור{{הערה|ספר השיחות ה'תש"ד, עמ' 341.}}: '''"המספר זקוק להכנה גדולה יותר מאשר לומר מאמר עמוק ביותר, ומי ששומע סיפור - זקוק להכנה גדולה יותר מאשר לשמוע מאמר עמוק ביותר"'''.


וכך התבטא אדמו"ר הרש"ב{{הערה|אג"ק כ"ק אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמ' סה.}}: "צריך כשרון שכלי לדעת כיצד '''לספר''' סיפור, וצריך כשרון שכלי לדעת כיצד '''לשמוע''' סיפור".
וכך התבטא אדמו"ר הרש"ב{{הערה|[[אגרות קודש]] אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמ' סה.}}: "צריך כשרון שכלי לדעת כיצד '''לספר''' סיפור, וצריך כשרון שכלי לדעת כיצד '''לשמוע''' סיפור".


===לספר את הרקע===
===לספר את הרקע===
שורה 65: שורה 69:


===דיוק בפרטים===
===דיוק בפרטים===
באותה שיחה, אדמו"ר הריי"צ ממשיך ומזהיר, כי כאשר מספרים סיפור שאינו אמיתי – הרי זה משחית את מידותיו של שומע הסיפור, ועושה אותו ל'חיצון', ולשקרן.
באותה שיחה, אדמו"ר הריי"צ ממשיך ומזהיר, כי כאשר מספרים סיפור שאינו אמיתי - הרי זה משחית את מידותיו של שומע הסיפור, ועושה אותו ל'חיצון', ולשקרן.


ובמקום אחר{{הערה|ליקוטי דיבורים, ליקוט כג.}}, מניח אדמו"ר הריי"צ דגש מיוחד על חשיבות הדיוק בסיפורי חסידים: '''"צריכים ללמוד כיצד לספר סיפור חסידי, לא לייפות את הסיפור בביאורים והסברים עצמיים, לספר את הסיפור דבר דבור על אופנו"'''.
ובמקום אחר{{הערה|ליקוטי דיבורים, ליקוט כג.}}, מניח אדמו"ר הריי"צ דגש מיוחד על חשיבות הדיוק בסיפורי חסידים: '''"צריכים ללמוד כיצד לספר סיפור חסידי, לא לייפות את הסיפור בביאורים והסברים עצמיים, לספר את הסיפור דבר דבור על אופנו"'''.


הדבר אמור לא רק כלפי סיפורים מיוחדים, אלא כלפי כל סיפור חסידי, ואפילו קטע קטן המסופר מתוך סיפור שלם, צריך להיות מסופר בדיוק מירבי{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' רפ.}}: "דבר ידוע ומפורסם בשם הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר כל דבר סיפור צדיקים או של חסידים – בלי הבדל תוכן, כי גם סיפור אשר בהשקפה ראשונה לא נראה בו שום תוכן, הנה באמת יש בו תוכן רב – צריך להיות מסופר בדיוק רב, וגם קטע של סיפור צריך להיות מסופר בסדר מדוייק".
הדבר אמור לא רק כלפי סיפורים מיוחדים, אלא כלפי כל סיפור חסידי, ואפילו קטע קטן המסופר מתוך סיפור שלם, צריך להיות מסופר בדיוק מירבי{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' רפ.}}: "דבר ידוע ומפורסם בשם הוד אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר כל דבר סיפור צדיקים או של חסידים - בלי הבדל תוכן, כי גם סיפור אשר בהשקפה ראשונה לא נראה בו שום תוכן, הנה באמת יש בו תוכן רב - צריך להיות מסופר בדיוק רב, וגם קטע של סיפור צריך להיות מסופר בסדר מדוייק".


===מקור הסיפור===
===מקור הסיפור===
מלבד הדיוק בפרטי הסיפור, ישנה חשיבות לציון מקור הסיפור על מנת לברר את פרטיו המדוייקים ואת מידת האמינות שלו. וכך כותב [[הרבי]] באגרת קודש לרב [[שלמה יוסף זוין]]{{הערה|כ"א תמוז תשט"ו, נדפס בלקוטי שיחות חלק כ"ד, עמ' 560.}}: "בדורנו מבולבל זה, הנה ככל שיש להבהיר הענינים ולהוסיף דיוק, מועיל הוא ביותר.. אם בשולי הגליון או עכ"פ בסוף הספר, מקורו של כל סיפור והעיקר - הסמכות שלו".
מלבד הדיוק בפרטי הסיפור, ישנה חשיבות לציון מקור הסיפור על מנת לברר את פרטיו המדוייקים ואת מידת האמינות שלו. וכך כותב [[הרבי]] באגרת קודש לרב [[שלמה יוסף זוין]]{{הערה|כ"א תמוז תשט"ו, נדפס בלקוטי שיחות חלק כ"ד, עמ' 560.}}: "בדורנו מבולבל זה, הנה ככל שיש להבהיר הענינים ולהוסיף דיוק, מועיל הוא ביותר.. אם בשולי הגליון או על כל פנים בסוף הספר, מקורו של כל סיפור והעיקר - הסמכות שלו".


באותו מכתב מדגיש הרבי, שהדברים אמורים במיוחד בנוגע לסיפורי חסידים, אשר חוסר הדיוק וציון המקור שלהם, עלול לגרום ליהודים להתרחק מלימוד תורת החסידות חס-ושלום: "ואם בהנוגע לכל נשיאי ישראל הדברים אמורים, עאכו"כ לנשיאי תנועת החסידות, אשר ידיעות שאינן מדוייקות.. הביאו נזק רב להפצת תורת החסידות והחדרת הדרכותי' ומנהגי' לחוגים יותר רחבים".
באותו מכתב מדגיש הרבי, שהדברים אמורים במיוחד בנוגע לסיפורי חסידים, אשר חוסר הדיוק וציון המקור שלהם, עלול לגרום ליהודים להתרחק מלימוד [[תורת החסידות]] חס-ושלום: "ואם בהנוגע לכל נשיאי ישראל הדברים אמורים, על אחת כמה וכמה לנשיאי תנועת החסידות, אשר ידיעות שאינן מדוייקות.. הביאו נזק רב להפצת תורת החסידות והחדרת הדרכותי' ומנהגי' לחוגים יותר רחבים".


===לשנן את הסיפור===
===לשנן את הסיפור===
שורה 90: שורה 94:


===מפשט עקמומיות הלב===
===מפשט עקמומיות הלב===
"על כל סיפור להוסיף ענין בעבודה ולהביא לפתיחת הלב והמוח בהשכלה. על כל סיפור להביא לפישוט העקמומיות שבלב.. ספר בראשית הוא ברובו סיפורי מעשיות, ונקרא "ספר הישר", שכן הסיפורים הקדושים מביאים ישרות בלב ובמוח האדם, שיהיו כלים לקבלת תורה ועבודה. וכך על כל סיפור להביא תועלת בהשכלה ובעבודה"{{הערה|לקו"ד ח"א ליקוט ה' חלק ב' אות י'.}}.
"על כל סיפור להוסיף ענין בעבודה ולהביא לפתיחת הלב והמוח בהשכלה. על כל סיפור להביא לפישוט העקמומיות שבלב.. ספר בראשית הוא ברובו סיפורי מעשיות, ונקרא "ספר הישר", שכן הסיפורים הקדושים מביאים ישרות בלב ובמוח האדם, שיהיו כלים לקבלת תורה ועבודה. וכך על כל סיפור להביא תועלת בהשכלה ובעבודה"{{הערה|לקו"ד חלק א' ליקוט ה' חלק ב' אות י"ט.}}.


===מאיר את הפינות החשוכות===
===מאיר את הפינות החשוכות===
"כל סיפור הוא חלון. מבעד לחלון זה - זורח אור ה"עבודה" שמקורו בשמש החסידות. אור זה - מאיר את כל הפינות החשוכות של בני האדם"{{הערה|ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ) תשי"א, עמ' 147.}}.  
"כל סיפור הוא חלון. מבעד לחלון זה - זורח אור ה"עבודה" שמקורו בשמש החסידות. אור זה - מאיר את כל הפינות החשוכות של בני האדם"{{הערה|ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ) תשי"א, עמ' 147.}}.


==כתיבת הסיפורים==
==כתיבת הסיפורים==
בשנים הראשונות לנשיאותו, עודד הרבי{{הערה|גם כ"ק אדמו"ר הריי"צ התעסק בנושא זה, ואף כתב מכתבים רבים לאנ"ש בו מעורר אותם להעלות על גבי הכתב זכרונות ימי קדם. ראה לדוגמא אגרות קודשאדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמ' צז, ובהנסמן בהערות שם.}} את זקני החסידים להעלות על גבי הכתב את זיכרונותיהם מרבותינו נשיאינו ואת הסיפורים ששמעו בעת ההתוועדויות מזקני החסידים.
בשנים הראשונות לנשיאותו, עודד הרבי{{הערה|גם אדמו"ר הריי"צ התעסק בנושא זה, ואף כתב מכתבים רבים לאנ"ש בו מעורר אותם להעלות על גבי הכתב זכרונות ימי קדם. ראה לדוגמא אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמ' צז, ובהנסמן בהערות שם.}} את זקני החסידים להעלות על גבי הכתב את זיכרונותיהם מרבותינו נשיאינו ומחסידים ואת הסיפורים ששמעו בעת ההתוועדויות מזקני החסידים.
 
בהוראת הרבי הסיפורים שנשלחו לרבי נשמרו במערכת אוצר החסידים והרבי כתב שבודאי יהיה לזה תועלת עבור הרבים.


אגרות קודש רבות נכתבו בנושא זה, להלן חלקם:
אגרות קודש רבות נכתבו בנושא זה, להלן חלקם:


===זכרונות מרבותינו נשיאינו===
באגרת אל הגאון רבי [[זלמן שמעון דווארקין]] (לימים, רבה של שכונת [[קראון הייטס]], כותב הרבי{{הערה|כ"ח מר חשון תשי"ב, אגרות קודש הרבי חלק ה' עמ' מ.}}: "קבלתי מכתבו בצירוף רשימות זכרונות מהשנים הראשונות לנשיאות מו"ח אדמו"ר, ותשואות חן על העבר, ובקשה רבה וכפולה להמשיך בזה, כי אף שמרובים הסיפורים שרשם באיכות, אבל מעטים הם בכמות, ובלי ספק אשר רשומים בזכרונו עוד כהנה וכהנה. כן אם יש בידו לזרז את אלו שיודע שגם הם זוכרים ענינים וסיפורים מהשנים ההם, נא ונא לעשות בזה, או להודיעני ואכתוב אני אליהם ישר".
באגרת אל הגאון רבי [[זלמן שמעון דווארקין]] (לימים, רבה של שכונת [[קראון הייטס]], כותב הרבי{{הערה|כ"ח מר חשון תשי"ב, אגרות קודש הרבי חלק ה' עמ' מ.}}: "קבלתי מכתבו בצירוף רשימות זכרונות מהשנים הראשונות לנשיאות כ"ק מו"ח אדמו"ר, ותשואות חן על העבר, ובקשה רבה וכפולה להמשיך בזה, כי אף שמרובים הסיפורים שרשם באיכות, אבל מעטים הם בכמות, ובלי ספק אשר רשומים בזכרונו עוד כהנה וכהנה. כן אם יש בידו לזרז את אלו שיודע שגם הם זוכרים ענינים וסיפורים מהשנים ההם, נא ונא לעשות בזה, או להודיעני ואכתוב אני אליהם ישר".
 
הרבי הוסיף וכתב{{הערה|מכתב מד' חשון תש"ג לרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] והרב [[יוסף ויינברג]].}} שיש חשיבות מיוחדת להעלאה על הכתב של זכרונות מזמנים ומאורעות מיוחדים שהיתה להם השפעה עולמית.


==הוצאה לאור==
==הוצאה לאור==
שוק הספרים החסידי, גדל מיום ליום, ומידי חודש בחודשו נדפסים ספרי סיפורים נוספים.
===ספרי סיפורים===
שוק הספרים החסידי, גדל מיום ליום, ומדי חודש בחודשו נדפסים ספרי סיפורים נוספים. להלן רשימה חלקית של הספרים היוצאים לאור תחת סוגה זו:


===זכרונות ימי קדם===
====זכרונות ימי קדם====
בעקבות הוראותיו של הרבי לזקני החסידים להעלות את זיכרונותיהם על גבי הכתב, העלו חסידים רבים את זיכרונותיהם. סיפורים אלו נדפסו בספרים:
בעקבות הוראותיו של הרבי לזקני החסידים להעלות את זיכרונותיהם על גבי הכתב, העלו חסידים רבים את זיכרונותיהם. סיפורים אלו נדפסו בספרים:
*[[לקוטי סיפורים]] (הרב [[חיים מרדכי פרלוב]]).
*[[לקוטי סיפורים]] (הרב [[חיים מרדכי פרלוב]]).
שורה 115: שורה 123:
*[[הלקח והליבוב]] (הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]]).
*[[הלקח והליבוב]] (הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]]).
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?146550 ספר הזכרונות דברי הימים] (הרב [[מאיר גורקוב]]).
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?146550 ספר הזכרונות דברי הימים] (הרב [[מאיר גורקוב]]).
*[[לב הארי (ספר)|לב הארי]] - (הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]]).
*[[לב הארי (ספר)|לב הארי]] (הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]]).
*[[זכרון צדיקים וחסידים]] (הרב [[שמשון דובער יפה]]).
*[[לשמע אוזן]] (הרב [[שניאור זלמן דוכמן]]).
*[[למען ידעו בנים יולדו]] (הרב [[מרדכי שוסטרמן]]).


===ספרי ביוגרפיה===
====ספרי ביוגרפיה====
בשנים האחרונות החלה מגמה כוללת להוציא לאור ספרי ביוגרפיה על תולדותיהם של זקני החסידים ודמויות ההוד מקרב חסידי חב"ד.
בשנים האחרונות החלה מגמה כוללת להוציא לאור יותר ויותר ספרי ביוגרפיה על תולדותיהם של זקני החסידים ודמויות ההוד מקרב חסידי חב"ד.


בספרים אלה נכללים ענינים נוספים הקשורים עם נשוא הספר, כגון מכתבים ששיגר אליו [[הרבי]], אמרות חסידיות שנשמעו ממנו, יומנים שכתב בעת שהותו בבית חיינו, ורשימות פרטיות נוספות של הוראות שקיבל מהרבי וכדומה.  
בספרים אלה נכללים ענינים נוספים הקשורים עם נשוא הספר, כגון מכתבים ששיגר אליו [[הרבי]], אמרות חסידיות שנשמעו ממנו, יומנים שכתב בעת שהותו בבית חיינו, ורשימות פרטיות נוספות של הוראות שקיבל מהרבי וכדומה.


;להלן רשימה חלקית:
;להלן רשימה חלקית:
*[[ר' מענדל]] – תולדות המשפיע החסידי ר' מענדל פוטרפס.
*[[ר' מענדל]] - תולדות המשפיע החסידי ר' [[מענדל פוטרפס]].
*[[הטרקטוריסט של הרבי]] – תולדות המשפיע החסידי ר' ראובן דונין.
*[[הטרקטוריסט של הרבי]] - תולדות המשפיע החסידי ר' [[ראובן דונין]].
*[[ברוך אומר ועושה]] – תולדות הרה"ח ר' ברוך פאריז.
*[[ברוך אומר ועושה]] - תולדות הרב [[ברוך פאריז]].
*[[אחד היה אברהם (ספר)|אחד היה אברהם]] – תולדות הרה"ח ר' אברהם פאריז.
*[[אחד היה אברהם (ספר)|אחד היה אברהם]] - תולדות הרב [[אברהם פאריז]].
*[[גאון וחסיד]] – תולדות הרה"ח ר' זלמן לייב אסטולין.
*[[גאון וחסיד]] - תולדות הרב [[זלמן לייב אסטולין]].
*[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - תולדותיהם של זקני החסידים בארץ הקודש.
*[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - תולדותיהם של זקני החסידים בארץ הקודש, בניו יורק, בברית המועצות ובפולין, וברחבי תבל.
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/rznbm.pdf תולדות אברהם חיים] - תולדות הרה"ח ר' [[אברהם חיים רוזנבוים]].
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/rznbm.pdf תולדות אברהם חיים] - תולדות הרב [[אברהם חיים רוזנבוים]].
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?26947 גבורה יהודית במלכות הרשע] - תולדות הרה"ח ר' [[יצחק אייזיק קרסיק]].
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?26947 גבורה יהודית במלכות הרשע] - תולדות הרב [[יצחק אייזיק קרסיק]].
*[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]] - תולדות הרה"ח ר' [[זושא וילימובסקי]].
*[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]] - תולדות הרב [[זושא וילימובסקי]].
*[[מאחורי מסך הברזל (ספר)|מאחורי מסך הברזל]] - הרה"ח ר' [[רפאל נחמן כהן|פולע כהן]].
*[[מאחורי מסך הברזל]] - הרב [[רפאל נחמן כהן|פולע כהן]].
*[[הלב של צפת (ספר)|הלב של צפת]] - תולדות הרה"ח ר' [[לוי ביסטריצקי]].
*[[הלב של צפת]] - תולדות הרב [[לוי ביסטריצקי]].
*[[עבד אברהם אנוכי (ספר)|עבד אברהם אנוכי]] - תולדות הרה"ח ר' [[חיים אליעזר קרסיק]].
*[[עבד אברהם אנכי]] - תולדות הרב [[חיים אליעזר קרסיק]].
*[[אנשים חסידים היו]] - תולדות החסידים ר' [[זלמן משה היצחקי]] וחתנו ר' [[אברהם דרייזין|אברהם דרייזין (מאיור)]].
*[[אנשים חסידים היו]] - תולדות החסידים ר' [[זלמן משה היצחקי]] וחתנו ר' [[אברהם דרייזין (מאיור)]].
*[[המאבק והנצחון (ספר)|המאבק והנצחון]] - תולדות הרה"ח ר' [[אהרן חזן]].
*[[המאבק והנצחון]] - תולדות הרב [[אהרן חזן]].
*[[דובר שלום (ספר)|דובר שלום]] - תודות הרה"ח ר' [[שלום דובער וולף|ברק'ה וולף]].
*[[דובר שלום]] - תולדות הרב [[שלום דובער וולף|ברק'ה וולף]].
*[[נודע בשיעורים (ספר)|נודע בשיעורים]] - הגה"ח ר' [[אברהם חיים נאה]].
*[[נודע בשיעורים]] - הגה"ח ר' [[אברהם חיים נאה]].
*[[המשפיע שלא חזר (ספר)|המשפיע שלא חזר]] - תולדות הרה"ח ר' [[אברהם ברוך פבזנר]].
*[[עבד מלך]] - תולדות הרב [[עזריאל זעליג סלונים]].
*[[חסידים ואנשי אמת (ספר)|חסידים ואנשי אמת]] - תולדות הרה"ח ר' [[אהרן אליעזר צייטלין]] ובנו ר' [[יהושע העשיל צייטלין]].
*[[המשפיע שלא חזר]] - תולדות הרב [[אברהם ברוך פבזנר]].
*[[ורבים השיב ליהדות ולחסידות (ספר)|ורבים השיב ליהדות ולחסידות]] - תולדות הרה"ח ר' [[מאיר שלום בליז'ינסקי]].
*[[חסידים ואנשי אמת (ספר)|חסידים ואנשי אמת]] - תולדות הרב [[אהרן אליעזר צייטלין]] ובנו ר' [[יהושע העשיל צייטלין]].
*[[ודוד עבדי (ספר)|ודוד עבדי]] - תולדות הרה"ח ר' [[דוד חנזין]].
*[[ורבים השיב ליהדות ולחסידות]] - תולדות הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]].
*[[ודוד עבדי]] - תולדות הרב [[דוד חנזין]].
*[[אלה תולדות פרץ]] - תולדות הרב [[פרץ מוצקין]].
*[[אבני חן (ספר)|אבני חן]] - תולדות בני [[משפחת חן]] החב"דית.
*[[ר' מאיר החסיד שאמר הנני]] - תולדות החסיד ר' [[מאיר פריימן]].
*[[הקטר של חב"ד]] - תולדות החסיד ר' [[שלמה מיידנצ'יק]].
*[[ליקוטי סיפורי התוועדויות]] - הרב [[מנחם זאב גרינגלס]].
*[[אוצרות]] - הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].
*[[ויהי איש מצליח]] - הרב [[זלמן יהודה דייטש]].
*[[ספר סופר וסיפור]] - הרב [[יהושע מונדשיין]].


===עיבודים לילדים===
===='עיבודים לילדים====
*[[מחניים|סדרת הספרים 'מחניים']].
*[[מחניים|סדרת הספרים 'מחניים']].
*[[ספר הזכרונות#עיבודים|ספר הזכרונות לילדים]] (מ. בן אור).
*[[ספר הזכרונות#עיבודים|ספר הזכרונות לילדים]] (מ. בן אור).
*[[ספר הזכרונות#עיבודים|דרכים נסתרות]] ([[זלמן רודרמן]]).
*דרכים נסתרות ([[זלמן רודרמן]]).
*[[רבותינו נשיאינו (ספר)|סדרת 'רבותינו נשיאינו']] (קמינצקי).
*[[רבותינו נשיאינו (ספר)|סדרת 'רבותינו נשיאינו']] (ר' [[יוסף יצחק קמינצקי]]).
*[[סיפורי מופת]] ([[זלמן רודרמן]]).
*[[סיפורי מופת]] ([[זלמן רודרמן]]).
*[[שמועות וסיפורים|שמועות וסיפורים מעובד לילדים]] (פרדי ברוד).
*[[שמועות וסיפורים|שמועות וסיפורים מעובד לילדים]] (פרדי ברוד).
שורה 159: שורה 179:
*[[המגיד ממזריטש (ספר)|המגיד ממזריטש]] (ר' [[זלמן רודרמן]]).
*[[המגיד ממזריטש (ספר)|המגיד ממזריטש]] (ר' [[זלמן רודרמן]]).


 
====לגיל הרך====
===לגיל הרך===
*[[הסיפור המחייך (ספר)|הסיפור המחייך]] - קומיקס צבעוני.
*[[הסיפור המחייך (ספר)|הסיפור המחייך]] - קומיקס צבעוני.
*[[גוט יום טוב (ספר)|גוט יום טוב]] - סיפורם של חגי חב"ד לילדים.
*[[גוט יום טוב (ספר)|גוט יום טוב]] - סיפורם של חגי חב"ד לילדים.


{{פסקה חסרה}}
===הוצאות לאור===
רוב ספרי הסיפורים היוצאים לאור כיום נדפסים על ידי ההוצאות לאור החב"דיות:
*[[חזק הוצאה לאור]]
*[[אש"ל (בית הוצאה לאור)|אש"ל]]
*[[לדורות]]
*[[מלכות הכתר]]
*[[מחניים (בית הוצאה לאור)|מחניים]]
*[[אורות (בית הוצאה לאור)|אורות]]


==הוראות בנוגע להדפסת סיפורי חסידים==
==הוראות בנוגע להדפסת סיפורי חסידים==
===הדפסת סיפורים לא מדוייקים===
===הדפסת סיפורים לא מדוייקים===
באגרת הרבי לרש"י זוין שצוטטה לעיל, כותב הרבי שניתן להדפיס סיפורים חסידיים שלא נודעה מידת אמינותם, מכיון שסיפורים אלו – גם אם לא התרחשו בפועל – משקפים את מהלך הרוח של חסידים ואת אורח חייהם, ואף אם המעשה לא אמת, הרי שהוא היה יכול להיות באמת ("אויב די מעשה איז ניט אמת, האט עס אבער געקענט זיין אמת").
באגרת הרבי לרב [[שלמה יוסף זוין]]{{הערה|צוטטה לעיל.}} כותב הרבי שניתן להדפיס סיפורים חסידיים שלא נודעה מידת אמינותם, מכיון שסיפורים אלו - גם אם לא התרחשו בפועל - משקפים את מהלך הרוח של חסידים ואת אורח חייהם, ואף אם המעשה לא אמת, הרי שהוא היה יכול להיות באמת ("אויב די מעשה איז ניט אמת, האט עס אבער געקענט זיין אמת").


[[אדמו"ר המהר"ש]] אמר{{הערה|אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמ' נט.}}: "אוהב אני סיפורי החסידים ושיחתם, גם אלה הדברים המסופרים שאינם מדוייקים כל כך, ואפילו אלה הדברים שהם מוגזמים. הסיפורים החסידיים מחממים ומאירים את הבית החסידי".
[[אדמו"ר המהר"ש]] אמר{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמ' תט.}}: "אוהב אני סיפורי החסידים ושיחתם, גם אלה הדברים המסופרים שאינם מדוייקים כל כך, ואפילו אלה הדברים שהם מוגזמים. הסיפורים החסידיים מחממים ומאירים את הבית החסידי".


התנאי היחיד שמציב הרבי לסיפורים כאלו, הינו למסור מודעה מפורשת שסיפורים אלו הינם ללא מסורת, ולא נודעה מידת אמינותם{{הערה|ראה המכתב בשלימותו, בלקוטי שיחות חכ"ד דלעיל.}}.
התנאי היחיד שמציב הרבי לסיפורים כאלו, הינו למסור מודעה מפורשת שסיפורים אלו הינם ללא מסורת, ולא נודעה מידת אמינותם{{הערה|ראה המכתב בשלימותו, בלקוטי שיחות חכ"ד דלעיל.}}{{הערה|1=להרחבה, ראו מאמרו של הרב שמעיה הכט: '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-דרך-תמים-ד.pdf מעשה (ש)לא היה]''', [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] שבט תשע"ז.}}.
 
לר' [[גרשון בורקיס]] מנהל הוצאת מחניים שהפיקה ספרונים לילדים, הורה הרבי שהסיפורים יהיו מדויקים.
 
מאידך כשכתב ר' [[חיים אליהו מישולובין]] לרבי שברצונו להדפיס את סיפורי החסידים ששמע והוא חושב שהם מונחים בזכרונו בדיוק כפי ששמע אותם, ענה לו הרבי שעליו לוודא שהסיפורים עוד לא נדפסו, ושהסיפורים צריכים להיות אמיתיים ע"פ הסברה{{הערה|ראה את נוסח האיגרת ותשובת הרבי [[חיים אליהו מישולובין#סיפורי חסידים|בערכו]] [http://teshura.com/Gluchovsky-Krugliack%20-%20Adar%2028%2C%205772.pdf ובהקדמה לתשורה גלוכובסקי קרוגליאק רשימות סיפורים מהרה"ח ר' חיים אליהו מישולובין.]}}.
 
==יוזמות==
===מעגל הסיפור החסידי===
'מעגל הסיפור החסידי' הינו ארגון ללא מטרות רווח, שמטרתו לשמר ולתעד סיפורים חסידיים וזכרונות מאורח חיי החסידים בכלל וחסידות חב"ד בפרט. הארגון מקיים את הוראת [[הרבי]] בעניין הפצת מעיינות התורה והחסידות. הארגון מפיץ מידי ערב (בכל יום מימות החול) את הסיפור החסידי שנבחר, באמצעות הודעות SMS.
 
הסיפור נבחר מתוך מקורות מידע אמינים ולא-מפורסמים שיש באמתחת הארגון, והוא נבחר בהתאם לזמן ולרוח הימים והתאריכים החסידיים.
 
==ראו גם==
* [[פתגם חסידי]]
* [[מפי השמועה]]


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* '''[http://www.otzar.org//wotzar/book.aspx?27042 הקדמה לספר 'אוצר סיפורי חב"ד']''' - מאת הסופר החסידי הרב [[חנוך גליצנשטיין]]. ספריית '[[אוצר החכמה]]'.
* '''[http://www.otzar.org//wotzar/book.aspx?27042 הקדמה לספר 'אוצר סיפורי חב"ד']''' - מאת הסופר החסידי הרב [[חנוך גליצנשטיין]]. ספריית '[[אוצר החכמה]]'.
* '''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62218/ סיפורי חסידים: מעשיות או פרקי היסטוריה?]''' - ראיון מרתק עם הסופר החסידי ר' [[מנחם זיגלבוים]] {{אינפו}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62218/ סיפורי חסידים: מעשיות או פרקי היסטוריה?]''' - ראיון מרתק עם הסופר החסידי ר' [[מנחם זיגלבוים]] {{אינפו}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
*'''וסיפרתם לכם''', לקט התבטאויות קודש מרבותינו נשיאינו אודות סיפורי חסידים {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 278 עמוד 36 ואילך
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
 
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/1/6/396610496606.html כך מספרים סיפור חסידי]''', ראיון עם ר' לוי גולדשטיין בתוך שבועון בית משיח גליון פרשת שמות תשע"ח
*לקט סיפורים שהרבי סיפר: [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40513&pgnum=1/ מהשנים תשי"ח-תשי"ט].
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/616%20-%20Reliving%20the%20Past%20(I%29.pdf לחיות את העבר - חלק ראשון] {{*}} [http://merkazanash.com/sites/default/files/617%20-%20Reliving%20the%20Past%20(II%29.pdf חלק שני] {{*}} [http://merkazanash.com/sites/default/files/619%20-%20Reliving%20the%20Past%20(III%29.pdf חלק שלישי]''', בתוך גליון הפארברענגען השבועי של מרכז אנ"ש קראון הייטס, סיון תשפ"א (אנגלית)
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/35.html לקט סיפורים ואמרות חסידיות לא ידועות]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
 
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־13:48, 26 במרץ 2024

ילדים מאזינים לסיפור חסידי. ציור

סיפור וקיבוץ סיפורי חסידים הוא אחד מאבני היסוד בחסידות, וכולל את המסורה החסידית העוברת מדור לדור, את מעשיות אדמו"רי וגדולי החסידות. מקום חשוב תופס "סיפורי החסידים" בהווי החסידי, ומטרת הסיפורים להביא את האדם להתחזקות ולהתעודדות בעבודת ה' ולחדד את הדרך הנכונה אליה עליו לשאוף ולצעוד.

בזמן ההתוועדות נהוג לספר סיפורי חסידים ופתגמים שנונים מפי גדולי החסידים, וכן חשוב להעניק לילדים כבר מגיל צעיר את ההרגל בשמיעת וקריאת סיפורי חסידים על פני ספרים חיצוניים.

בדורנו הרבי קרא ודחק בכל החסידים בכלל ובזקני החסידים בפרט, להעלות על הכתב את מה שקיבלו, שמעו וספגו בצעירותם ובעברם על מנת שגם הדור הצעיר והדורות הבאים יקבלו באמצעות הסיפורים את ההדרכה הנכונה.

מעלת הסיפור החסידי[עריכה | עריכת קוד מקור]

האדמו"ר הריי"צ סיפר מעשה, המלמד על מעלת הסיפור החסידי[1]: שני אנשים יודעי ספר ניגשו לבקש מהרב הצדיק רבי ישראל מרוז'ין הסכמות על ספריהם. האחד חיבר ספר של חידושי תורה, וחברו ליקט סיפורי חסידים. למרבה הפלא, הקדים רבי ישראל מרוז'ין, וציווה לכתוב את הסכמתו לספר הסיפורים לפני שיכתבו את הסכמתו על הספר עם חידושי התורה.

עד כדי כך גדלה מעלתו של הסיפור החסידי, שאדמו"ר ה'צמח צדק' השווה אותו במעלתו לציווי התורה לספר ביציאת מצרים, ואת כוחו וסגולתו של הסיפור - להוציא את החסיד מהמצב בו הוא נמצא[2]:

מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים. אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, וכולנו יודעים את התורה - חב"די שלם - מצוה עלינו לספר. צריכים לספר סיפור חסידי, ובסיפור עצמו יוצאים ממצרים

יתירה מזו, התבטא אדמו"ר הזקן[3]:

כאשר שמענו מהרבי (היינו המגיד ממעזריטש) דברי תורה - היה זה אצלנו תורה שבעל פה, וכאשר שמענו מהרבי סיפור - היה זה אצלנו כמו תורה שבכתב!

ר' הלל מפאריטש, ביכר את מעלתם של הסיפורים, ואמר כי שני הספרים הראשונים בחמשת חומשי התורה הינם 'בראשית' ו'שמות', שרובם סיפורי מעשיות, ורק לאחר הקדמת שמיעת הסיפורים, ניתן ללמוד תורה כראוי[4].

אדמו"ר הריי"צ מספר[5], שבאחת ההזדמנויות כאשר הביא לאביו אדמו"ר הרש"ב ספר סיפורים, אדמו"ר הרש"ב היה מאוד שבע רצון, והתבטא: "אני מייקר זאת יותר מאשר היית מביא לי כתב של רבי!".

וכך התבטא אדמו"ר הריי"צ[6]: "פתגם חסידי ודאי טוב וסיפור חסידי ודאי נחוץ!...".

הסיפור בחינוך החסידי[עריכה | עריכת קוד מקור]

סיפורי החסידים הינם חלק בלתי נפרד מהחינוך החב"די

במכתב לר' אליהו חיים ליפסקר כותב הרבי[7]: "נהניתי לקרות במכתבו על דבר השתדלותו להחדיר בתוך התלמידים והתלמידות שלו סיפורים חסידותיים.. ובטח יוסיף אומץ בזה, כי הרי זהו כל האדם".

באגרות קודש שלו כותב אדמו"ר הריי"צ[8], שקריאת סיפורי צדיקים אצל ילדים הינו עיקר גדול בחינוכם, אך בכך לא די, וצריך לחנכם גם לספר את מה שקראו, ולהסביר להם את המוסר השכל מהסיפורים אותם הם קוראים:

עיקר גדול בהדרכה לקטנים, לתת להם סיפורים טובים מהנהגות צדיקים.. להשגיח עליהם שיקראו זה בשימת לב, ולבוחנם אם יודעים מה שקראו, ולהרגילם לספר במתינות ובסדר כל מה שקראו, ואחר כל סיפור שיקראו - נחוץ להסביר להם את המוסר-השכל ביראת שמים היוצא מסיפור זה

הסיפור החסידי משמש ככלי לחינוך ולהדרכה לא רק בנוגע לילדים קטנים, כי אם גם בנוגע להדרכת האברכים וחינוכם בדרכי החסידות.

בתקופתו של אדמו"ר האמצעי, התמנה רבי הלל מפאריטש כמשפיע כללי, והוא הופקד על חינוכם של האברכים, שהיו נשלחים אליו ישירות על ידי אדמו"ר האמצעי.

ר' הלל ייחס חשיבות רבה לסיפור החסידי, והוא היה עיקר החינוך וההדרכה של האברך. וכך מסופר באגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ[9]: "דרכו של הרה"ג הרב הלל מפאריטש הייתה, שבתחילת בואו של איזה אברך אליו, היה מוסרו בידי שנים מהאברכים, להסביר לו לא רק את כללות ענין דרכי החסידות, ללמדו את האל"ף בי"ת החסידי, אלא עיקר העבודה הייתה שהאברכים היו צריכים לספר לאברך החדש סיפורי מעשיות מהוד האדמו"רים ומהחסידים הישנים ועל כל סיפור היו חוזרים כמה וכמה פעמים עד שהיה נקלט אצל האברך החדש בכי טוב והיה שגור בו היטב בכל פרטי הענין על בוריו. לאחר מכן היו שואלים את האברך החדש איזה ענין בתיקון המידות, ביראת שמים ובהשגת הבורא ברוך הוא, הוא יכול ללמוד מאותו סיפור, והיו מכריחים את האברך לייגע עצמו בענין זה כמו בלימוד עיוני, והיו עוזרים לו בזה, ולאחר מכן היו מספרים מה שאמר מחנכם ומדריכם הרב הלל באותו ענין".

לספר גם סיפורים 'תמוהים'[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי מספר[10], שחמיו אדמו"ר הריי"צ לקח פעם מלמד שנמנע מלספר לילדים סיפורים "תמוהים", ואדמו"ר הרש"ב הורה לפטר את המלמד מייד. את הסיבה לכך הסביר אדמו"ר הרש"ב: "צריך להתחיל דוקא עם אמונה וקבלת-עול ולא עם שכל; גם הענינים המובנים בשכל צריך לעשותם עם קבלת-עול. וכך הוא גם ענין החינוך: צריך לספר לילדים ענינים של מופתים, שהם למעלה מהשכל, וזה נוטע בם אמונה. והטענות שאין זה סדר, ולאיזה צורך צריך להתחיל עם ענינים המבהילים את הרעיון והדומה - באים מהיצר-הרע, המלך זקן וכסיל".

בעת התוועדות חסידים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הסיפורים החסידיים, תופסים חלק נכבד בעת ההתוועדות החסידית, "בין עובדי ה' במוחם והן עובדי ה' בלבם - צריכים חיזוק, והחיזוק בעבודת התפילה הוא התוועדות חסידותית, בסיפורי צדיקים וחזרת פתגמיהם"[11].

וכן: "בימים עברו.. בשבתות וביומי דפגרא היו מתאספים, מנגנים ניגונים לבביים עמוקים, משוחחים על צורת התנהגותו של חסיד, ומספרים סיפורים שונים מהנהגות הרביים, מהנהגות זקני החסידים, ומעניני יחידות"[12].

אדמו"ר הריי"צ התבטא ששמע מאביו רבי מפי רבי עד לאדמו"ר הזקן שהסיפורי חסידים שמספרים בהתוועדות חסידית, היא בחינת 'טל אורות טליך', ובשונה מהגשם שנותן קיום לפירות עצמם, הטל מעניק טוב טעם בפירות וגורם שיהיו מזינים יותר[13].

סוגים שונים בסיפורת החסידית[עריכה | עריכת קוד מקור]

הסיפור החסידי נחלק בכללותו לשני מחלקות עיקריות, כשלכל אחת מהמחלקות ישנם מעלות ויתרונות המיוחדות לו.

סיפורי צדיקים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תולדות חייהם, פעולותיהם והנהגותיהם של נשיאי החסידות הכללית בכלל, ורבותינו נשיאינו, נשיאי תנועת חב"ד בפרט.

מלבד ענין אמונת הצדיקים המוחדרת על ידי סיפורים אלו, ישנה בהם את עצם המעלה של סיפורים העוסקים בנשיאי החסידות.

סיפורי חסידים[עריכה | עריכת קוד מקור]

עיקר הדגש בסיפורי חסידים (היינו סיפורים העוסקים בחסידים) הוא, התמסרותם לביצוע דברי הרבי, אופן התקרבותם לחסידות, והנהגתם בחיי היום-יום.

מטרתם של סיפורים אלה הינה להטביע בשומע הסיפור את יסודות החסידות, כגון התקשרות חסרת גבולות לצדיק, אמונה תמימה, אהבת ישראל, ועוד.

ב'יחידות' של הרב אבא פליסקין[14], טען הרבי כי חסרה 'לחלוחית' חסידית אצל תלמידי התמימים. והרבי הסביר: "צריך לספר סיפורים מחסידים שהיו יהודים חסידיים (חסידישע אידן), וכוונתי דוקא מחסידים לא מרביים, שכן כאשר מספרים אודות רבי נהי' קס"ד שזהו ריחוק באין ערוך וכו' מה שאין כן כשמספרים מחסידים לומדים מכך וכו'".

אופן הסיפור החסידי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הכנה לסיפור[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנוסף לכך, נדרשת הכנה כללית לפני שמספרים סיפור חסידי, הן מצד המספר, והן מצד שומע הסיפור[15]: "המספר זקוק להכנה גדולה יותר מאשר לומר מאמר עמוק ביותר, ומי ששומע סיפור - זקוק להכנה גדולה יותר מאשר לשמוע מאמר עמוק ביותר".

וכך התבטא אדמו"ר הרש"ב[16]: "צריך כשרון שכלי לדעת כיצד לספר סיפור, וצריך כשרון שכלי לדעת כיצד לשמוע סיפור".

לספר את הרקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

מלבד סיפור המעשה עצמו, דרשו רבותינו נשיאינו[17] לספר בפרטיות גם את הרקע הכללי למצב התקופה בעת התרחשות המאורע המסופר, וכל שאר הפרטים הקשורים אליו, וזאת על מנת שהסיפור יעמוד בצורה חיה לנגד עיני השומע, ויחדור אצלו בפנימיות.

דיוק בפרטים[עריכה | עריכת קוד מקור]

באותה שיחה, אדמו"ר הריי"צ ממשיך ומזהיר, כי כאשר מספרים סיפור שאינו אמיתי - הרי זה משחית את מידותיו של שומע הסיפור, ועושה אותו ל'חיצון', ולשקרן.

ובמקום אחר[18], מניח אדמו"ר הריי"צ דגש מיוחד על חשיבות הדיוק בסיפורי חסידים: "צריכים ללמוד כיצד לספר סיפור חסידי, לא לייפות את הסיפור בביאורים והסברים עצמיים, לספר את הסיפור דבר דבור על אופנו".

הדבר אמור לא רק כלפי סיפורים מיוחדים, אלא כלפי כל סיפור חסידי, ואפילו קטע קטן המסופר מתוך סיפור שלם, צריך להיות מסופר בדיוק מירבי[19]: "דבר ידוע ומפורסם בשם הוד אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר כל דבר סיפור צדיקים או של חסידים - בלי הבדל תוכן, כי גם סיפור אשר בהשקפה ראשונה לא נראה בו שום תוכן, הנה באמת יש בו תוכן רב - צריך להיות מסופר בדיוק רב, וגם קטע של סיפור צריך להיות מסופר בסדר מדוייק".

מקור הסיפור[עריכה | עריכת קוד מקור]

מלבד הדיוק בפרטי הסיפור, ישנה חשיבות לציון מקור הסיפור על מנת לברר את פרטיו המדוייקים ואת מידת האמינות שלו. וכך כותב הרבי באגרת קודש לרב שלמה יוסף זוין[20]: "בדורנו מבולבל זה, הנה ככל שיש להבהיר הענינים ולהוסיף דיוק, מועיל הוא ביותר.. אם בשולי הגליון או על כל פנים בסוף הספר, מקורו של כל סיפור והעיקר - הסמכות שלו".

באותו מכתב מדגיש הרבי, שהדברים אמורים במיוחד בנוגע לסיפורי חסידים, אשר חוסר הדיוק וציון המקור שלהם, עלול לגרום ליהודים להתרחק מלימוד תורת החסידות חס-ושלום: "ואם בהנוגע לכל נשיאי ישראל הדברים אמורים, על אחת כמה וכמה לנשיאי תנועת החסידות, אשר ידיעות שאינן מדוייקות.. הביאו נזק רב להפצת תורת החסידות והחדרת הדרכותי' ומנהגי' לחוגים יותר רחבים".

לשנן את הסיפור[עריכה | עריכת קוד מקור]

כפי שניתן לראות בתיאור אופן הדרכת האברכים אצל ר' הלל מפאריטש, היה דגש מיוחד אצל זקני החסידים שהתלמידים ישננו את הסיפורים ששומעים, ויחזרו עליהם שוב ושוב עד שידעו אותם היטב, עם כל פרטיהם ודיוקיהם.

פעולת הסיפור החסידי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הטבה כללית[עריכה | עריכת קוד מקור]

"סיפורי חסידים הם הטבה כללית, העושים מן האדם בעל מדות ועובד ה'. לאחר הטבת הנרות, מגיע תורו של האור המאיר"[21].

מטהר את הלב ואת המוח[עריכה | עריכת קוד מקור]

"סיפור ממשכיל ועובד מטהר את מוח השומע, סיפור מעובד ומשכיל מטהר את לב השומע"[22].

מביא לצלילות הדעת[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הרש"ב אמר: "פתגם חסידי מביא לצלילות הדעת ו"מנקה" את הלב"[23].

מפשט עקמומיות הלב[עריכה | עריכת קוד מקור]

"על כל סיפור להוסיף ענין בעבודה ולהביא לפתיחת הלב והמוח בהשכלה. על כל סיפור להביא לפישוט העקמומיות שבלב.. ספר בראשית הוא ברובו סיפורי מעשיות, ונקרא "ספר הישר", שכן הסיפורים הקדושים מביאים ישרות בלב ובמוח האדם, שיהיו כלים לקבלת תורה ועבודה. וכך על כל סיפור להביא תועלת בהשכלה ובעבודה"[24].

מאיר את הפינות החשוכות[עריכה | עריכת קוד מקור]

"כל סיפור הוא חלון. מבעד לחלון זה - זורח אור ה"עבודה" שמקורו בשמש החסידות. אור זה - מאיר את כל הפינות החשוכות של בני האדם"[25].

כתיבת הסיפורים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנים הראשונות לנשיאותו, עודד הרבי[26] את זקני החסידים להעלות על גבי הכתב את זיכרונותיהם מרבותינו נשיאינו ומחסידים ואת הסיפורים ששמעו בעת ההתוועדויות מזקני החסידים.

בהוראת הרבי הסיפורים שנשלחו לרבי נשמרו במערכת אוצר החסידים והרבי כתב שבודאי יהיה לזה תועלת עבור הרבים.

אגרות קודש רבות נכתבו בנושא זה, להלן חלקם:

באגרת אל הגאון רבי זלמן שמעון דווארקין (לימים, רבה של שכונת קראון הייטס, כותב הרבי[27]: "קבלתי מכתבו בצירוף רשימות זכרונות מהשנים הראשונות לנשיאות מו"ח אדמו"ר, ותשואות חן על העבר, ובקשה רבה וכפולה להמשיך בזה, כי אף שמרובים הסיפורים שרשם באיכות, אבל מעטים הם בכמות, ובלי ספק אשר רשומים בזכרונו עוד כהנה וכהנה. כן אם יש בידו לזרז את אלו שיודע שגם הם זוכרים ענינים וסיפורים מהשנים ההם, נא ונא לעשות בזה, או להודיעני ואכתוב אני אליהם ישר".

הרבי הוסיף וכתב[28] שיש חשיבות מיוחדת להעלאה על הכתב של זכרונות מזמנים ומאורעות מיוחדים שהיתה להם השפעה עולמית.

הוצאה לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספרי סיפורים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שוק הספרים החסידי, גדל מיום ליום, ומדי חודש בחודשו נדפסים ספרי סיפורים נוספים. להלן רשימה חלקית של הספרים היוצאים לאור תחת סוגה זו:

זכרונות ימי קדם[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעקבות הוראותיו של הרבי לזקני החסידים להעלות את זיכרונותיהם על גבי הכתב, העלו חסידים רבים את זיכרונותיהם. סיפורים אלו נדפסו בספרים:

ספרי ביוגרפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנים האחרונות החלה מגמה כוללת להוציא לאור יותר ויותר ספרי ביוגרפיה על תולדותיהם של זקני החסידים ודמויות ההוד מקרב חסידי חב"ד.

בספרים אלה נכללים ענינים נוספים הקשורים עם נשוא הספר, כגון מכתבים ששיגר אליו הרבי, אמרות חסידיות שנשמעו ממנו, יומנים שכתב בעת שהותו בבית חיינו, ורשימות פרטיות נוספות של הוראות שקיבל מהרבי וכדומה.

להלן רשימה חלקית

'עיבודים לילדים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לגיל הרך[עריכה | עריכת קוד מקור]

הוצאות לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]

רוב ספרי הסיפורים היוצאים לאור כיום נדפסים על ידי ההוצאות לאור החב"דיות:

הוראות בנוגע להדפסת סיפורי חסידים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הדפסת סיפורים לא מדוייקים[עריכה | עריכת קוד מקור]

באגרת הרבי לרב שלמה יוסף זוין[29] כותב הרבי שניתן להדפיס סיפורים חסידיים שלא נודעה מידת אמינותם, מכיון שסיפורים אלו - גם אם לא התרחשו בפועל - משקפים את מהלך הרוח של חסידים ואת אורח חייהם, ואף אם המעשה לא אמת, הרי שהוא היה יכול להיות באמת ("אויב די מעשה איז ניט אמת, האט עס אבער געקענט זיין אמת").

אדמו"ר המהר"ש אמר[30]: "אוהב אני סיפורי החסידים ושיחתם, גם אלה הדברים המסופרים שאינם מדוייקים כל כך, ואפילו אלה הדברים שהם מוגזמים. הסיפורים החסידיים מחממים ומאירים את הבית החסידי".

התנאי היחיד שמציב הרבי לסיפורים כאלו, הינו למסור מודעה מפורשת שסיפורים אלו הינם ללא מסורת, ולא נודעה מידת אמינותם[31][32].

לר' גרשון בורקיס מנהל הוצאת מחניים שהפיקה ספרונים לילדים, הורה הרבי שהסיפורים יהיו מדויקים.

מאידך כשכתב ר' חיים אליהו מישולובין לרבי שברצונו להדפיס את סיפורי החסידים ששמע והוא חושב שהם מונחים בזכרונו בדיוק כפי ששמע אותם, ענה לו הרבי שעליו לוודא שהסיפורים עוד לא נדפסו, ושהסיפורים צריכים להיות אמיתיים ע"פ הסברה[33].

יוזמות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מעגל הסיפור החסידי[עריכה | עריכת קוד מקור]

'מעגל הסיפור החסידי' הינו ארגון ללא מטרות רווח, שמטרתו לשמר ולתעד סיפורים חסידיים וזכרונות מאורח חיי החסידים בכלל וחסידות חב"ד בפרט. הארגון מקיים את הוראת הרבי בעניין הפצת מעיינות התורה והחסידות. הארגון מפיץ מידי ערב (בכל יום מימות החול) את הסיפור החסידי שנבחר, באמצעות הודעות SMS.

הסיפור נבחר מתוך מקורות מידע אמינים ולא-מפורסמים שיש באמתחת הארגון, והוא נבחר בהתאם לזמן ולרוח הימים והתאריכים החסידיים.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ ראה אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' עו ואילך.
  2. ↑ שיחת אדמו"ר הריי"צ, ליל כ' כסלו תרצ"ב. ובספר המאמרים תש"י (עמ' 197) כותב על דרך זה: "גם ביציאת מצרים של חסידות ישנה המצוה של סיפור יציאת מצרים בדיבור. לספר סיפורים חסידיים ולהרגיש את הסיפור המסופר בפנימיות דפנימיות. צריכים לדעת שכל סיפור הינו הוראה בחיים איך צריכים להתנהג בפועל ממש, וממילא צריך כל סיפור להביא למדה טובה ולחיות פנימית בהידור מצוה, ולהרגיש את דרכי הנועם של תורת החסידות".
  3. ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמ' סה.
  4. ↑ אגרות קודש חלק ד' עמ' נב.
  5. ↑ ספר השיחות ה'תש"ד עמ' 36.
  6. ↑ לקוטי דיבורים, חלק ג-ד, עמ' 618.
  7. ↑ ח' כסלו תשי"ג, אגרות קודש חלק ז' עמ' נז.
  8. ↑ חלק ג', עמ' שיא.
  9. ↑ אגרות קודש חלק ד' עמ' נא.
  10. ↑ ליקוטי שיחות חלק י"ט עמוד 91.
  11. ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' שלב.
  12. ↑ לקוטי דיבורים (בלה"ק), חלק ג' עמ' 603.
  13. ↑ ליקוטי דיבורים חלק א בתרגום ללשון הקודש עמוד 178.
  14. ↑ תשכ"ג.
  15. ↑ ספר השיחות ה'תש"ד, עמ' 341.
  16. ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמ' סה.
  17. ↑ ראה בהערה דלעיל.
  18. ↑ ליקוטי דיבורים, ליקוט כג.
  19. ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' רפ.
  20. ↑ כ"א תמוז תשט"ו, נדפס בלקוטי שיחות חלק כ"ד, עמ' 560.
  21. ↑ ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ) תשי"א, עמ' 60.
  22. ↑ תרגום חופשי מספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ) תשי"א, עמ' 65.
  23. ↑ לוח "היום-יום..." כ"ב תמוז.
  24. ↑ לקו"ד חלק א' ליקוט ה' חלק ב' אות י"ט.
  25. ↑ ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ) תשי"א, עמ' 147.
  26. ↑ גם אדמו"ר הריי"צ התעסק בנושא זה, ואף כתב מכתבים רבים לאנ"ש בו מעורר אותם להעלות על גבי הכתב זכרונות ימי קדם. ראה לדוגמא אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמ' צז, ובהנסמן בהערות שם.
  27. ↑ כ"ח מר חשון תשי"ב, אגרות קודש הרבי חלק ה' עמ' מ.
  28. ↑ מכתב מד' חשון תש"ג לרב מנחם זאב גרינגלאס והרב יוסף ויינברג.
  29. ↑ צוטטה לעיל.
  30. ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמ' תט.
  31. ↑ ראה המכתב בשלימותו, בלקוטי שיחות חכ"ד דלעיל.
  32. ↑ להרחבה, ראו מאמרו של הרב שמעיה הכט: מעשה (ש)לא היה, דרך תמים שבט תשע"ז.
  33. ↑ ראה את נוסח האיגרת ותשובת הרבי בערכו ובהקדמה לתשורה גלוכובסקי קרוגליאק רשימות סיפורים מהרה"ח ר' חיים אליהו מישולובין.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=סיפורי_חסידים&oldid=670448"