מרדכי שוסטרמן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב מרדכי שוסטרמן נראה מימין בעת קריאת התורה בעליה של הרבי
הרב מרדכי שוסטרמן קורא בתורה בפורים תשכ"ב

הרב מרדכי שוסטרמן (כ"ט במנחם אב תרע"ד - כ"ב באייר תשנ"ה) היה בעל קורא וותיק במשך שנים רבות בחצר רבותינו נשיאנו, ומנהל דפוס בו הודפסו מספרי רבותינו נשיאנו.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בעיירה החסידית ז'לובין בערב ראש חודש אלול בשנת תרע"ד. התחנך בישיבות המחתרתיות של תומכי תמימים תחת רדיפות הקומוניסטים. תחילה למד בתומכי תמימים בסוראז בניהולו של הרב החסיד משה אקסלרוד שם חגג את הבר מצווה שלו. עוד לפני הבר מצווה למד דקדוק וקריאה בתורה. הרב אקסלרוד הנהיג שהתלמידים הצעירים בסמיכות לבר מצווה כבר יקראו התורה בשני וחמישי ובשבת במנחה, ולמרות שהבעלי-בתים בסוראז לא היו שביעי רצון מכך, הרב אקסלרוד הנהיג את הרבנות ברמה ולא התחשב בדעתם[1].

לאחר מלחמת העולם השנייה יצא מרוסיה יחד עם משפחתו והשתקע בשכונת קראון הייטס, שם עסק בהדפסת ספרי רבותינו נשיאינו בדפוס עזרא שהקים. על ספרים אלו מופיע בהוראת הרבי[2] שמו (בעמוד הדפוס) 'מרדכי בן רחל'.

בקשר לפועלו בבית הדפוס מספר הרב אברהם ברוך פעווזנער אנקדוטה ששמע מפיו: באחד הימים עוד בחיי הרבי הרייץ פנה הרבי לרב שוסטרמן וביקש ממנו לישון ליד הטלפון כדי שבסביבות 2 בלילה כשהוא יקבל את ה"קיצורים" מהרבי הרייץ שהכין אותם למאמרים הוא יקריא לו את הקיצורים וכך יוכל להדפיסם בהקדם [3]

בנוסף היה מוסר מדי שבוע שיעור בדקדוק ובקריאת התורה לבחורים שבישיבת תומכי תמימים המרכזית ביוזמת ראש הישיבה הרב מרדכי מענטליק.

עם רבותינו נשיאנו[עריכה]

הרב שוסטרמן אשר נודע כמדקדק בלשון הקודש וכבעל קריאה דייקן זכה לקרוא בתורה בפני אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"ט, ובשנת תש"י קרא בשביל הרבי את קריאת התורה של מנחת יום כיפור,והרבי קרא את מפטיר יונה.

בשנות זקנותו של ר' יוחנן גורדון שהיה בעל קורא ביקש הלה מידי שבוע מר' מרדכי שהגיע ל-770 משכונת איסט-פלאטבוש לקרוא בתורה, עד שמינהו למחליפו הקבוע[4].

לאחר פטירת ר' יוחנן גורדון שהיה גם גבאי בית הכנסת - ביקש הגבאי המחליף מר' מרדכי שיקרא בתורה, ומאז זכה לקרוא בפני הרבי בקביעות בשבתות ובמועדים במשך שלושים ותשע שנה[5].

כאשר נכנס ליחידות ביום הולדתו בשנת תשכ"ב הורה לו הרבי לחדש את השיעורים שמסר במשך תקופה בדקדוק ובקריאת התורה באמרו "כיום הרי נוהג רגיל הוא שבחורים ניגשים להתפלל לפני התיבה, מדוע שלא יֵדעו להתפלל (בדקדוק?) – אין כוונתי ל"והכהנים" (עבודת מוסף של יום הכיפורים) אולם תפילת מנחה של יום רגיל..., מִסרו את הדברים בשמי!", ואכן השיעורים חודשו בתחילת זמן החורף.

בפעמים רבות בהם עבר בחלוקת דולרים מול הרבי, התייחס הרבי לתפקידו בקריאת התורה. בשלהי חודש תשרי תש"נ עבר הרב שוסטרמן עם נכדיו בחלוקת דולרים, והציגם לפני הרבי. בתגובה שאל אותו הרבי האם הוא מלמד גם אותם לקרוא בתורה, וכשענה בחיוב אמר לו הרבי "זה הרי המקצוע שלכם. במשך כל השנה צריך ללמוד גמרא, אבל לפחות בשני וחמישי שיֵדעו את הטעמים על-פה", ומאז אכן התאמץ להקנות לנכדיו ידיעות בדקדוק ובקריאת התורה. כאשר עבר לפני הרבי בי"ב חשון תשנ"ב טרם נסיעתו לארץ ישראל אמר לו הרבי בחיוך של חיבה "מן הסתם דאגתם למי שיקרא בתורה".

נפטר ביום שני כ"ב אייר תשנ"ה.

ספריו[עריכה]

  • למען ידעו בנים יוולדו - מז'לובין לניו יורק - זכרונותיו של הרב שוסטרמן כפי שנכתבו על ידו בתשנ"ב. סיפוריו, רשימותיו, פרוטוקלים מכינוסים לזכרו ועוד. יצא לאור על ידי בנו, הרב גרשון שוסטרמן בשנת תשנ"ו.
  • קיצור כללי הדקדוק - כללי הדקדוק והטעמים שבקריאת התורה. נדפס לראשונה כקונטרס בתשנ"ג ובפורמט מורחב בשנת תשנ"ו כהוספה לספר "למען ידעו בנים יוולדו".

וכמוכ מדור סיפורי חסידים שיש אומרים שהם חלק מס' רמח אותיות

ניגון 'שלום עליכם'[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ניגון שלום עליכם

במסורת הנגינה החב"דית נרשם מפיו הניגון 'שלום עליכם' כפי ששמע מסבו.

בניגון זה, 2 הבתים הראשונים בפיוט ('שלום עליכם' ו'בואכם לשלום') חוזרים על עצמם עם אותה מנגינה, ואילו ל-2 הבתים האחרונים בניגון ('ברכוני לשלום' ו'צאתכם לשלום') יש מנגינה אחרת שחוזרת על עצמה בשניהם.

הניגון מתועד בתקליטי היכל הנגינה שהקליט ר' דוד הורביץ[6].

משפחתו[עריכה]

רעייתו, מרת הניה שוסטרמן - נפטרה ח' אייר תשע"א.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת חזק, תשע"ג.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ספרו למען ידעו בנים יולדו עמ' 21.
  2. ספרו למען ידעו בנים יולדו
  3. סופר השנה בשיעור שמסר הרב פעווזנער על באתי לגני https://sinun770.org/%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%90%D7%AA%D7%99-%D7%9C%D7%92%D7%A0%D7%99-%D7%AA%D7%A9%D7%99-%D7%AA%D7%A9%D7%9B%D7%93-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%91%D7%A8/
  4. מלבד בזמנים מיוחדים בהם היה ר' מרדכי מכבד את ר' יוחנן.
  5. הרב שוסטרמאן אף ביטל מנהגים שונים בקריאת התורה שהונהגו עד להגעתו ל-770, זאת על פי עדויות חסידים קדמונים מליובאוויטש, ועל פי הסכמתו של הגבאי ר' יוחנן גורדון.
  6. הניגון מפי ר' דוד הורביץ .