אהרן אליעזר צייטלין

ערך זה עוסק בחסיד שנפטר ברוסיה. אם התכוונתם ליו"ר רשת גני חב"ד בצפת, ראו אהרן אליעזר צייטלין (צפת).

הרב אהרן לייזר צייטלין (כ"ד אב תרנ"ו – א' במנחם אב תרח"צ) היה חסיד בעל מסירות נפש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לאביו הרב יהודה ליב צייטלין בכ"ד אב תרנ"ו בעיירה ז'וראוויץ שברוסיה הלבנה.

למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בין השנים תרס"ח - תרע"ה.

נשא את רעייתו מרת אלטא (רבקה) בת ר' יהושע העשיל לוין - נפטרה י"ז אלול תשכ"ג -, לאחרי נישואיו בשנת תרע"ז (לערך) עבר להתגורר בעיר הומיל.

באמצע שנת תרפ"ו עזב ר' אהרן לייזר את הומיל - מקום מגוריו עד אז והגיע אל המושבה קאמינקא שבפולין שם התמנה לשוחט, מוהל ומשפיע. התעסק גם בהגדת שיעורים ברבים ובלימוד עם הילדים.

בשנת תרצ"ה עבר ר' אהרן אליעזר לעיר מאזייסק שבפרברי מוסקבה שם שימש כשו"ב המקומי. גם בעיר זו פעל למען היהדות במקום.

בשנת תרצ"ח עקב הלשנה, הוא נאלץ לרדת למחתרת ולהתחבא מהנ.ק.וו.ד. שהגיעו לביתו לעיתים תכופות כדי לתופסו. בלילות ישן במקומות סתר שונים, אולם כששב לביתו בליל ראשון של חג הסוכות תרח"צ, פרצו אנשי הנק.וו.ד. לביתו ואסרוהו.

ובאותו זמן אסרו עוד כ10 חסידים בהם ר' נתן קוק שהוצא להורג ביריה בטענה 'שהמניינים היו אצלו בבית'.

הידיעה הראשונה ממנו הגיעה רק כעבור חמישה חודשים, בחודש אדר ראשון תרח"צ. אל אשתו הגיע מכתב מבעלה בו הוא מספר כי נמצא הוא יחד עם קבוצת אסירים והם נשלחים למקום כלשהו. הוא עצמו אינו יודע לאן הם נשלחים ולכמה זמן. ההשערה שלהם הייתה שהם נשלחים למחנה בעיר כאבראווסק, שם ישובץ במחנה לעבודת פרך. בסופו של דבר הגיע ר' אהרן צייטלין לוולדיווסטוק.

במכתב נוסף שהצליח הרב אהרן לייזר לשלוח לאשתו ממחנה מאסרו, נודע כי מצב בריאותו הולך ומידרדר והוא נחלה במחלת "גרודנל זעקע" (מחלה בה היו נחלים אסירים רבים). התברר כי הרעב מציק לו וכי הוא נפוח רעב. בנוסף לזאת גם סבל ייסורים מרים ברגלו.

כשנודע הדבר לגיסו הרב יחזקאל פייגין הזדרז הלה לשלוח לו חבילה ובה מעט אוכל. בעקבות זאת הוטב מעט מצבו, אך מכיוון שהיה ידוע שכוחותיו לא יעמדו בעבודת הפרך נעשו מאמצים לשחרורו, במיוחד ע"י גיסו הרב ישראל ג'ייקובסון (שהתגורר אז בארצה"ב), וגיסו הרב יחזקאל פייגין.

בראש חודש מנחם אב תרח"צ נפטר בגלות.

הרב בצלאל שיף הצליח לקבל לידיו את תיק החקירה בו הוא נאשם כי היה "חבר בקבוצה המחתרתית וניהל בין הפועלים היהודיים תעמולה אנטי-מהפכנית בגנות השלטון הסובייטי והעומדים בראשו, וכן נגד פריחת הסוציאליזם בברית-המועצות, ובעד פריחת הקפיטליזם. כן שכנע יהודים לעלות לפלסטינה".

ולכן - "על פי החלטת בית המשפט של הנ.ק.וו.ד. באזור מוסקבה, מיום 20 בדצמבר 1937 [=ט"ז טבת תרח"צ, שלושה חודשים לאחר מאסרו] נשלח צייטלין לשמונה שנות עבודה שיקומית בסיביר".