יצחק אייזיק קרסיק
הרב יצחק אייזיק קרסיק (ט"ו אלול תרס"ח-י"ז תשרי תשס"ב) היה הגבאי והמשפיע של בית הכנסת 'המרכזי' בכפר חב"ד, חבר ועד כפר חב"ד, מחברי משלחת חב"ד בג'וינט, וממארגני הצ'רטר הראשון.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיירה קרלביץ בט"ו אלול תרס"ח לרב זלמן מנחם מענדל ומרת מרים קרסיק, ונקרא בשם יצחק אייזיק על שם סב אמו, הרב יצחק אייזיק שפירא.
התחנך על ברכי החסידים בעיירת הולדתו, ובשנת תרפ"ג בהגיעו לגיל חמש עשרה, נכנס ללמוד באחד הסניפים של ישיבת תומכי תמימים. בדרכו לסניף הישיבה בנעוועל, נכנס בפעם הראשונה ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ, ושלוש שנים מאוחר יותר, בשנת תרפ"ו פגש לראשונה את הרבי.
בשנת תרפ"ז זכה לשרת את אדמו"ר הריי"צ בדרכו לעיר גלותו בקאסטרמא, ועמד על ידו בשעת אמירת דברי הפרידה שנשא בפני הנאספים בתחנת הרכבת.
בשנת תרצ"ה נשא את מרת פסיה - נפטרה ה שבט תשס"ו- [1], בתו של הרב אליעזר דבוסקין.
שרד בגבורה את שנות האימה ברוסיה הקומוניסטית, והקפיד על שמירת תורה ומצוות במסירות נפש.
בשנת תש"ו יצא יחד עם משפחתו בבריחה הידועה, ולאחר נדודים וטלטולים, בט"ו שבט תש"ט, זכה להגיע לארץ ישראל, שם כיהן כחבר בועד המייסד של כפר חב"ד והיה מראשוני המתיישבים בכפר.
עם הקמת היישוב בכפר חב"ד עסק בהקמת בית הכנסת 'המרכזי', ושימש בו כגבאי עד יומו האחרון.
על פי הוראת הרבי, הקים קופת גמילות חסידים, והעניק הלוואות גדולות לכל מי שהיה נצרך לכך, כשהוא מקדיש מידי יום שעות רבות לניהול הקופה.
נפטר בגיל תשעים ושלוש בי"ז תשרי תשס"ב, ונטמן בו ביום בבית העלמין בחלקת חב"ד בהר המנוחות בירושלים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בניו:
- דובער קרסיק
- זלמן מנדל קרסיק - נפטר כ"ד סיון תשפ"ב-
- לייבל קרסיק
- בן ציון קרסיק
- אליעזר קרסיק
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- גבורה יהודית במלכות הרשע - סיפור חייו, בעריכת נכדו, הרב יוסף קרסיק.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כך בנו את בית הכנסת 'המרכזי' בכפר חב"ד - שטורעם. נט
- גבורה יהודית במלכות הרשע - פרקי זכרונות מהרב קרסיק. שבועון בית משיח גליון 449, עמוד 26.