קבלת הנשיאות של הרבי: הבדלים בין גרסאות בדף
(←רקע) |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==קבלת הנשיאות על ידי אגו"ח== | ==קבלת הנשיאות על ידי אגו"ח== | ||
ביום ראשון בערב, י"א בשבט תש"י, בעקבות הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], נערכה אסיפת | ביום ראשון בערב, י"א בשבט [[תש"י]], בעקבות הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], נערכה אסיפת חסידי חב"ד אשר הגיעו מקרוב ומרחוק, ב[[בית כנסת חב"ד נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]] ושם דובר על קבלת הנשיאות על ידי הרבי. עוד לפני אסיפה זו, נערכה פגישה מקדימה לא מתוכננת בבית רב הקהילה הרב [[אליעזר קרסיק]]. בבית נכחו גדולי וחשובי החסידים בתל אביב, אשר כולם זכו לחסות בצל [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[שמערל גוראריה]], ר' [[משה גוראריה]] ור' [[פינייע אלטהויז]]. | ||
הדמעות נשפכו כמים, ובכל אופן החלו דיבורים על השלב הבא, וכולם הגיעו להחלטה פה אחד: חייבים להכתיר את "הרמ"ש" לרבי. בהחלטה חשובה זו יצאו כולם לבית הכנסת נחלת בנימין, שכבר היה מלא וגדוש בחסידי חב"ד כואבים. בתחילה נערך מעמד ה'קריעה' וישבו על הקרקע כמחצית השעה. לאחר תפילת ערבית החלה אסיפת חירום בהשתתפות רבנים, משפיעים, חברי [[אגודת חסידי חב"ד]] ורבים מחסידי חב"ד מתל אביב וסביבותיה. ההלם היה גדול, תחושה קשה מילאה את האוויר. כמה מהחסידים הכירו את הרמ"ש, הלא הוא הרבי, עוד מהתקופה בה גרו | הדמעות נשפכו כמים, ובכל אופן החלו דיבורים על השלב הבא, וכולם הגיעו להחלטה פה אחד: חייבים להכתיר את "הרמ"ש" לרבי. בהחלטה חשובה זו יצאו כולם לבית הכנסת נחלת בנימין, שכבר היה מלא וגדוש בחסידי חב"ד כואבים. בתחילה נערך מעמד ה'קריעה' וישבו על הקרקע כמחצית השעה. לאחר תפילת ערבית החלה אסיפת חירום בהשתתפות רבנים, משפיעים, חברי [[אגודת חסידי חב"ד]] ורבים מחסידי חב"ד מתל אביב וסביבותיה. ההלם היה גדול, תחושה קשה מילאה את האוויר. כמה מהחסידים הכירו את הרמ"ש, הלא הוא הרבי, עוד מהתקופה בה גרו ב[[ברית המועצות]], ואחרים פגשוהו כאשר נסעו בשנים האחרונות ל[[ניו יורק]] אל הרבי הריי"צ. אולם ברגעים אלו היה קשה לדבר. לפתע, קם ר' [[אברהם פריז]] מתוך הקהל והכריז קבל עם ועדה, כי הוא מכיר את הרבי ועל כולם להתקשר אליו: {{ציטוטון|"רבותיי, אני מכיר את הרמ"ש. עבדתי אתו יחד בחדר אחד כעשר שנים, שולחן ליד שולחן. אני כלל לא עבדתי, כל הזמן הסתכלתי עליו, לראות מה הוא עושה. ואני אומר לכם שהוא מסתיר את עצמו, הוא גונב את דעת כולנו, אני אומר לכם – שהוא הרבי!".}} קריאה זו התגלגלה בקרב אנ"ש חסידי חב"ד בכל רחבי הארץ. | ||
אסיפה זו היוותה נקודת התחלה לפעולות רבות ומורכבות שנעשו בחודשים הבאים על ידי ראשי אגודת חסידי חב"ד, על מנת לקשר את כל חסידי חב"ד בארץ הקודש לרבי ובפעולות אלו נטלו חלק בראש, חשובי מתפללי בית כנסת חב"ד בנחלת בנימין{{הערה|עבד אברהם אנכי עמוד 220}} ובראשם הרב אליעזר קרסיק אשר פעל במגוון תחומים כדי לפעול את קבלת הנשיאות על ידי הרבי, ובח"י אלול תש"י אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב קרסיק, אירגנו כנס קבלת הנשיאות | אסיפה זו היוותה נקודת התחלה לפעולות רבות ומורכבות שנעשו בחודשים הבאים על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], על מנת לקשר את כל חסידי חב"ד בארץ הקודש לרבי ובפעולות אלו נטלו חלק בראש, חשובי מתפללי [[בית כנסת חב"ד בנחלת בנימין]]{{הערה|עבד אברהם אנכי עמוד 220}} ובראשם הרב [[אליעזר קרסיק]] אשר פעל במגוון תחומים כדי לפעול את קבלת הנשיאות על ידי הרבי, ובח"י אלול [[תש"י]] אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב קרסיק, אירגנו כנס קבלת הנשיאות ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]]{{הערה|עבד אברהם אנכי 221-224}}. | ||
==הניסיונות להכתרת הרבי וסירובו== | ==הניסיונות להכתרת הרבי וסירובו== | ||
גרסה מ־07:59, 15 בינואר 2024
| סדרת ערכים בנושא תולדות חייו של הרבי |
פעולות הרבי מאז שנת תשי"א
|
תקופת קבלת הנשיאות של הרבי החלה מאז הסתלקותו של חמיו, הרבי הריי"צ, בי' שבט תש"י. מאז יום זה החל הרבי את מנהיגותו, אך במשך שנה סירב הרבי לקבל זאת באופן רשמי. עם הזמן והתרבות פניות ובקשות החסידים מהרבי כי יקבל על עצמו את הנשיאות רשמית, מיתן הרבי את סירובו, עד ששנה לאחר מכן במוצאי יום י' שבט (ליל י"א שבט), בהתוועדות לרגל יום ההילולא של הרבי הריי"צ, אמר הרבי את המאמר "באתי לגני" ובכך קיבל באופן רשמי את נשיאות חב"ד[1].
רקע
| ערך מורחב – הסתלקות הרבי הריי"צ |
הרבי הריי"צ הסתלק בשבת קודש פרשת בא, י' שבט תש"י, והלווייתו התקיימה למחרת, ביום ראשון י"א שבט.
לאחר ההסתלקות, חשובי החסידים היו בטוחים כי הרבי, שכונה אז "הרמ"ש"[2], הוא המיועד להיות ממלא מקומו של הרבי הריי"צ. ביניהם היו הרב אברהם פאריז[3], הרב אליהו סימפסאן, הרב ישראל דזייקאבסאן, הרב שניאור זלמן גוראריה, הרב שמואל זלמנוב, הרב שמואל לויטין, הרב שלמה אהרון קזרנובסקי[4], הרב אליעזר קרסיק, הרב משה גוראריה, הרב שמרל גוראריה, הרב דובער חסקינד, הרב ניסן נמנוב והרב סעדיה ליברוב, שתמכו בצורה נלהבת בנשיאותו של הרבי והשפיעו על חסידי חב"ד בארצות הברית, בארץ הקודש וברחבי העולם לקבל עליהם את נשיאותו של הרבי. ויחד עם זאת החסידים הנזכרים פעלו שמוסדות חב"ד יקבלו את נשיאות הרבי.
קבלת הנשיאות על ידי אגו"ח
ביום ראשון בערב, י"א בשבט תש"י, בעקבות הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, נערכה אסיפת חסידי חב"ד אשר הגיעו מקרוב ומרחוק, בבית כנסת חב"ד נחלת בנימין בתל אביב ושם דובר על קבלת הנשיאות על ידי הרבי. עוד לפני אסיפה זו, נערכה פגישה מקדימה לא מתוכננת בבית רב הקהילה הרב אליעזר קרסיק. בבית נכחו גדולי וחשובי החסידים בתל אביב, אשר כולם זכו לחסות בצל אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ, הרב שאול דובער זיסלין, הרב אלכסנדר סנדר יודאסין, ר' שמערל גוראריה, ר' משה גוראריה ור' פינייע אלטהויז.
הדמעות נשפכו כמים, ובכל אופן החלו דיבורים על השלב הבא, וכולם הגיעו להחלטה פה אחד: חייבים להכתיר את "הרמ"ש" לרבי. בהחלטה חשובה זו יצאו כולם לבית הכנסת נחלת בנימין, שכבר היה מלא וגדוש בחסידי חב"ד כואבים. בתחילה נערך מעמד ה'קריעה' וישבו על הקרקע כמחצית השעה. לאחר תפילת ערבית החלה אסיפת חירום בהשתתפות רבנים, משפיעים, חברי אגודת חסידי חב"ד ורבים מחסידי חב"ד מתל אביב וסביבותיה. ההלם היה גדול, תחושה קשה מילאה את האוויר. כמה מהחסידים הכירו את הרמ"ש, הלא הוא הרבי, עוד מהתקופה בה גרו בברית המועצות, ואחרים פגשוהו כאשר נסעו בשנים האחרונות לניו יורק אל הרבי הריי"צ. אולם ברגעים אלו היה קשה לדבר. לפתע, קם ר' אברהם פריז מתוך הקהל והכריז קבל עם ועדה, כי הוא מכיר את הרבי ועל כולם להתקשר אליו: ""רבותיי, אני מכיר את הרמ"ש. עבדתי אתו יחד בחדר אחד כעשר שנים, שולחן ליד שולחן. אני כלל לא עבדתי, כל הזמן הסתכלתי עליו, לראות מה הוא עושה. ואני אומר לכם שהוא מסתיר את עצמו, הוא גונב את דעת כולנו, אני אומר לכם – שהוא הרבי!"." קריאה זו התגלגלה בקרב אנ"ש חסידי חב"ד בכל רחבי הארץ.
אסיפה זו היוותה נקודת התחלה לפעולות רבות ומורכבות שנעשו בחודשים הבאים על ידי ראשי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, על מנת לקשר את כל חסידי חב"ד בארץ הקודש לרבי ובפעולות אלו נטלו חלק בראש, חשובי מתפללי בית כנסת חב"ד בנחלת בנימין[5] ובראשם הרב אליעזר קרסיק אשר פעל במגוון תחומים כדי לפעול את קבלת הנשיאות על ידי הרבי, ובח"י אלול תש"י אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב קרסיק, אירגנו כנס קבלת הנשיאות בישיבת תומכי תמימים לוד[6].
הניסיונות להכתרת הרבי וסירובו
בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו חסידים רבים מכל העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-770. חלק ממכתבי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.
על אף הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי פ"נים. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על ציון אדמו"ר הריי"צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ליחידות, אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידות. הראשון שהתקבל היה הרב מאיר אשכנזי רבה של שנחאי ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים[7].
ביום טוב שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד הרב אליהו סימפסון, ממזכיריו של אדמו"ר הריי"צ, כי השיחות הן טובות אבל רוצים לשמוע מאמר דא"ח (הנאמר רק על ידי רבי, מה שאין כן שיחות). הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת"[8].
בשנה שלאחר ההסתלקות התוועד הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' בתמוז יצאה לראשונה שיחה מוגהת. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו המניחים עליה "הוגה על ידי כ"ק אדמו"ר שליט"א", הרבי תיקן זאת וכתב "על ידי הרמ"ש שליט"א"[2] ובהגהה השניה מחק גם את זאת.
בראש חודש אדר כתב הרבי מכתב כללי פרטי ראשון לעדת החסידים, ובח"י באלול כתב הרבי מכתב כללי ראשון. המכתב נכתב בלשון הקודש ובאידיש. בערב יום הכיפורים חילק הרבי לעקח לזקני החסידים על פי בקשתם.
ניצני הסכמה
בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב דוד רסקין מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם "יעמוד", ובלחש "אדוננו מורנו ורבנו", ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הקדוש. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה"מרשות לחתן" בראשית קרא הרב אלתר דובער חסקינד. כשהגיע הלה לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי.
בחודשים כסלו וטבת, ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן מאוד בולט.
בכ"ו טבת פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב"ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו"ר הריי"צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ"ש, וכי קבלת הנשיאות הרשמית תהיה בי' בשבט תשי"א. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב חודקוב להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום ג' בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב"ד על קבלת הנשיאות הצפויה.
אירוע קבלת הנשיאות
במוצאי י' שבט תשי"א, בשעה 9:45, נכנס הרבי להתוועדות לרגל יום ההילולא הראשון של חמיו, הרבי הריי"צ[9].
הרבי פתח את ההתוועדות בדברים אודות חיזוק של ההתקשרות לרבי הריי"צ. בשיחה השניה התייחס הרבי ברמז לענין קבלת הנשיאות, כשדיבר על הנוהג בארצות הברית בפתיחת איזה ענין - לומר "הצהרה", ובקשר לכך נתן "הצהרה" בענין אהבת ה', אהבת התורה ואהבת ישראל.
כשעה אחרי תחלת ההתוועדות, קם הרב אברהם סנדר נמצוב, מזקני החסידים, והכריז: "העולם צמא למאמר חסידות מהרבי. שהרבי יאמר מאמר חסידות"![10] מאמר חסידות מסמל הכרה רשמית בקבלת הנשיאות, כיוון שמאמר נאמר רק על ידי רבי.
בשעה עשר וארבעים דקות פתח הרבי את המאמר דיבור המתחיל במילים "באתי לגני", המבוסס על המאמר שהוציא לאור הרבי הריי"צ לקראת יום הסתלקותו שנה קודם לכן. במאמר זה הסביר הרבי לפי המדרש והחסידות את תפקיד הדור, הדור השביעי לאדמו"רי חב"ד, לפעול את הפצת היהדות בכל העולם כולו, שעל ידה תומשך השכינה למטה, לעולם הזה, וכך יהיה הוא הדור שיביא את הגאולה.
המאמר נאמר בשלושה חלקים, ובשתי ההפסקות הורה הרבי לנגן ניגונים מרבותינו נשיאנו לפי הסדר, החל מניגון הבינוני שחיבב הרבי הריי"צ. מיד אחרי החלק הראשון, קפץ הרב נמצוב על השולחן מגודל השמחה, והכריז: "חסידים אמרו אחרי! עלינו לברך ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", שה' יתברך עזר לנו שיש לנו רבי!" הוא בירך ברכת "שהחיינו" בשם ומלכות וכל הקהל ענה אמן. הרבי חייך מאוד, וביקשו לרדת מהשולחן[11].
בשיחה שנאמרה מיד אחרי המאמר, עורר הרבי על חשיבות עבודתו האישית של כל חסיד, ואמר:
כעת הקשיבו יהודים!
בכלל בחב"ד הייתה התביעה שתהיה עבודתו של כל אחד ואחד בעצמו, ולא להסתמך על הרביים.
זהו ההפרש בין שיטת פולין לשיטת חב"ד, ששיטת פולין היא "וצדיק באמונתו יחיה", אל תקרי יִחְיה (החי"ת בשבא) אלא יְחַיֶה (החי"ת בפתח), אבל אנו, חב"ד, צריכים לעבוד כולנו בעצמנו, ברמ"ח איברים ושס"ה גידים של הגוף, וברמ"ח אברים ושס"ה גידים של הנשמה.
"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". אינני מסלק את עצמי חס ושלום מלסייע, לסייע כפי היכולת, אבל, כיון שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, הרי, אם לא תהיה העבודה לבד, מה יועיל זה שנותנים "כתבים", מנגנים ניגונים ואומרים לחיים.
בשיחה נוספת בהמשך ההתוועדות אמר, שהרבי הריי"צ סיפר שכאשר דובר אודות קבלת עניני נשיאות של אביו, אדמו"ר הרש"ב, ביקש שזה יהיה בחסד וברחמים.
ההתוועדות הסתיימה בשעה 12:25. בשירת "כי בשמחה תצאו" יצא הרבי מבית המדרש. כל הקהל וזקני החסידים בראשם רקדו בשמחה עצומה, עם הניגון "כי בשמחה", במשך זמן רב.
כאשר יצא הרבי מהזאל אמר לו הרב קזרנובסקי "א דאנק (תודה באידיש) רבי!", הרבי חייך ושאל "כעת עתה מרוצה?!" (הרב קרזנובקי היה מהפועלים הנמרצים להכתרת הרבי) ונכנס אל חדרו.
לאחר מכן בזאל הייתה שמחה עצומה, כאשר כולם רקדו ושמחו שהנה, יש לנו רבי.
לאחר קבלת הנשיאות
לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו של הרבי, עליהם הרבי כתב את מכתביו. מאז החלו מוסדות שונים לקבל את תואר 'נשיאות' הרבי עליהם.
מאז החל הרבי באמירת מאמרים - הנהגה השמורה בחסידות חב"ד לאדמו"ר בלבד. בשונה מהנהגת נשיאי חב"ד הקודמים, לא כתב הרבי את מאמריו בעצמו, והחל ממאמר "באתי לגני" הראשון אותו אמר ציווה על הרב יואל כהן לכותבו ולהכניסו אצלו להגהה, היו החסידים חוזרים בעצמם על המאמרים ומעלים אותם על הכתב. הרבי הגיה רק את חלקם של המאמרים והשיחות, בסדר שהשתנה לאורך השנים כמה פעמים.
בשנים הראשונות לאחר קבלת הנשיאות, המשיך הרבי להתייחס בקירוב הדעת לתלמידי הישיבה שלמדו בחצר הרבי, והעניק להם הדרכה וליווי אישי, השתתף בשמחותיהם ועוד[12], הנהגה שהשתנתה לאורך השנים כאשר חסידות חב"ד הלכה והתרחבה, והנהגתו של הרבי לבשה יותר ויותר אופי של הנהגה ומלוכה.
בכל שנה[13] מעוצב כמין כתר שתוכו ממולא במספר השנים העדכני לנשיאות הרבי (מחושב החל משנת תש"י - עת הסתלקות הרבי הריי"צ).
ראו גם
לקריאה נוספת
- ימי בראשית, ספר המתעד את תקופת הפצרות החסידים וקבלת הנשיאות
- זריחת השמש, חלופת מכתבים שנכתבו בידי הרב יהודה לייב גרונר בתקופת קבלת הנשיאות, שבועון כפר חב"ד גליון 1843 עמוד 45
- הרבי מורה לפרסם הכחשה שיקבל את הנשיאות, במדור 'רגעים בליובאוויטש', שבועון בית משיח כ"ד טבת תשפ"א עמוד 42
- מעתה יהיה אופן הנהגה אחר לגמרי, שבועון בית משיח מס' 1055 עמוד 30-34.
קישורים חיצוניים
- הקלטה של הרבי אומר את מאמר באתי לגני (בעת קבלת הנשיאות) וברקע תמונות מהשנים הראשונות, וקטעי וידאו קצרים מאמירת המאמרים בשנים ההם.
- ימי בראשית באתר היברו בוקס
- ובקשו את דוד מלכם, בתוך 'הנשיא הוא הכל', ע' 26
- הם המליכוהו תחילה בתוך מגזין פנסאים גיליון 11, י' שבט תשע"ז
- בדרך לכיבוש העולם: קבלת הנשיאות • הרבי שליט"א אודות קבלת הנשיאות: "אין לכם ברירה אחרת וגם לי אין ברירה אחרת" • תחילתו של דור השביעי - תהליך הגאולה לקראת סיומו • "אינני משתמט!" • הנשיאות על המוסדות החב"דיים • מוסדות חב"ד והישיבות תחת נשיאות הרבי - באתר "יומנים"
- השנה הראשונה לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, פרק מתוך ספרו של הרב גרונר
- "העיתונים בישרו לקוראים: אדמו"ר חדש לחסידי חב"ד
- שניאור ברגר, הירושלמים מתקשרים לרבי, שבועון בית משיח גליון 959
הערות שוליים
- ↑ ברשימת שלשלת היחס בהתחלת ספר היום יום שהוגהה על ידי הרבי נכתב: ""תשי"א - יו"ד שבט - מקבל הנשיאות. אומר מאמר הראשון ד"ה באתי לגני". מקובל אצל חסידי חב"ד כי אמירת מאמר לראשונה נחשבת כקבלת הנשיאות. ראו שיחת שבת פרשת וירא, כ' חשוון תשמ"ג. ושיחת שבת פרשת וארא ר"ח שבט תשמ"ג.
- ↑ 2.0 2.1 ראשי התיבות: הרב מנחם (מענדל) שניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"רבי"
- ↑ ראה בספר אחד היה אברהם עמוד 88
- ↑ ראה אודות כך בספר בכל ביתי נאמן הוא בפרק שקיעה וזריחה, עמוד 201
- ↑ עבד אברהם אנכי עמוד 220
- ↑ עבד אברהם אנכי 221-224
- ↑ לדוגמא: ובא השמש וזרח השמש באתר חב"ד אורג.
- ↑ ימי בראשית עמוד 167
- ↑ תיאור מפורט מההתוועדות נמצא ביומן י' שבט תשי"א.
- ↑ ראו ספר ימי בראשית עמוד 381. וכן מופיע הדבר בזכרונם של כמה מהנוכחים במעמד, ראו לדוגמא עדותו של האדמו"ר מנובומינסק, ר' יעקב פרלוב.
- ↑ ראו ספר ימי בראשית עמוד 383 - מזכרון הרב יהודה לייב גרונר.
- ↑ ראו בהרחבה: הרבי טיפל בנו כמו אב הדואג לבנו, שבועון בית משיח גליון ט"ו אלול תש"פ עמוד 18.
- ↑ בשנים הראשונות זה היה רק לקראת ה'פאראד', שהכתר מודבק על גבי הבימה עליה עומד הרבי.