פריה ורביה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־01:15, 20 באוקטובר 2023

מצוות פריה ורביה היא המצווה הראשונה הכתובה בתורה, והיא מוטלת גם על אינם יהודים. המצווה היא להוליד לכל הפחות בן ובת, אך גם לאחר מכן להמשיך וללדת עוד ריבוי ילדים כפי ברכת ה'. הרבי מעורר על חשיבות קיום מצוה זו, במיוחד בדורנו, כדרך להבאת המשיח, ושולל בתוקף את צמצום המצווה בדרך של תכנון המשפחה.

מקורה

מקור המצווה היא מצווי הקב"ה לאדם הראשון:

וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ

— ספר בראשית פרק א פסוק כח

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

גדר המצווה

חיוב המצווה הוא להוליד לכל הפחות בן אחד ובת אחת^[1]. אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה, כפסק הרמב"ם:

אף על פי שקיים אדם מצות פריה ורביה, הרי הוא מצווה מדברי סופרים שלא יבטל מלפרות ולרבות כל זמן שיש בו כח, שכל המוסיף נפש אחת בישראל כאילו בנה עולם.

— הלכות אישות פרק ט"ו הלכה ט"ז

חיוב זה נלמד מהפסוק בקהלת:

בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךָ כִּי אֵינְךָ יוֹדֵע אֵי זֶה יִכְשָׁר הֲזֶה אוֹ זֶה וְאִם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים

— קהלת יא, ו

כמה אפשרויות ישנן בהגדרת החיוב מהפסוק בקהלת. לפי שיטת הרמב"ם, מבאר הרבי שהפסוק מלמדנו שאותו החיוב שמן התורה במצות "פרו ורבו", להוליד בן ובת, נמשך מדברי קבלה גם לאחר מכן, כל עוד יש לו כח להוליד ילדים נוספים. הולדת הילדים הנוספים, אף שחיובה מדברי קבלה, יש בה קיום מצוות עשה מן התורה של פריה ורביה^[2].

הגמרא מתבטאת בחריפות כנגד מי שמבטל מצווה זו במזיד, בן הביטויים אנו מוצאים גם את ביטויו של התנא בן עזאי "כאילו שופך דמים".

חשיבות המצווה

מצוות פריה ורביה היא המצווה הראשונה הכתובה בתורה.

ספר החינוך כותב שמצווה זו חשובה מכל המצוות כי "בסיבתה מתקיימות כל המצוות"^[3].

בעלי התוספות כתבו^[4], שמצווה זו גדולה משאר המצוות, כפי שניתן לראות בעובדה שלמרות שאין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך, מותר לעבור על איסור שחרור עבד כנעני^[5] כדי שיקיים פרו ורבו.

היבט נוסף המופיע בספרים, הוא העובדה שזוהי המצווה היחידה באמצעותה זוכה האדם להיות שותף עם הקב"ה ביצירה^[6].

הרבי הצביע על כך שאדם הראשון נברא יחידי כדי ללמד שכל יהודי הוא עולם מלא, וממילא כל עוד ויש אפשרות, על האדם להשתדל להעמיד 'עולם' נוסף^[7], והוסיף, שזו אחת מחמש השאלות ששואלים את הנשמה בבית דין של מעלה לאחר הפטירה. הרבי הוסיף ודייק ששואלים האם עסקת בכך, כלומר שלא רק שעל האדם לעשות זאת, אלא הוא צריך לעשות זאת באופן של 'עסק', שיהיה אכפת לו מכך ולהשקיע בזה^[8], ועוד, שמכיון שבקיום מצווה זו תלוי זירוז ביאת משיח, שהוא תכלית בריאת העולם, יש להשתדל במיוחד במצווה זו^[9].

בתלמוד ירושלמי מוכיחים מהפסוקים שהקדוש ברוך הוא מחבב מצווה זו אפילו יותר מבניין בית המקדש^[10].

קירוב הגאולה

הרבי הצביע על כך שכבר בגאולת מצרים, נפעלה הגאולה בזכות ההשתדלות של נשות ישראל להתעקש וללדת ילדים למרות הקושי והגזירות^[11], ובדומה לכך גם בנוגע לגאולה העתידה, למצווה זו יש גם חלק בקירוב הגאולה, כאימרת הגמרא: אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף". רש"י מפרש כי יש אוצר נשמות הקרוי "גוף"^[12].

זוהי הסיבה שהשמחה בלידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתתו והקרובים אליו, אלא של כלל ישראל^[13].

מסיבה זו יש דעה בגמרא האומרת כי גם אם מתו בניו, קיים את מצוות פרו ורבו, כיון שהביא שני נשמות לעולם וקירב את הגאולה. להלכה אנו פוסקים כדעה השנייה, מפני שלמעשה עדיין חסר חלקים אחרים של המצווה, שהם "לשבת יצרה"^[13].

עידוד הילודה

ערך מורחב – תכנון המשפחה

הרבי הרעיש אודות החיוב של מצוות פריה ורביה, ונגד "תכנון המשפחה". במיוחד, יצא הרבי בתעמולה רחבה בנושא בקיץ של שנת תש"מ^[14].

הרבי התבטא שאנשי התנועות המודרניות הקוראות לתכנן את המשפחה, מהפכים את היוצרות ושמים חושך לאור וטוענים שהברכה בבית תלויה במשפחה מצומצמת, בעוד ההיפך הוא הנכון: הברכה הגדולה ביותר היא בריבוי ילדים. ניתן לראות בכל הדורות, כאשר חיו חיים נורמליים - שאז ידע והבין כל אחד שילד נוסף הוא ברכה. ואילו מאז שהחלה להתפשט הגישה של "תכנון המשפחה" - הדבר הביא נזק עצום וערעור היחסים שבין איש לאשתו, ובגללה נזקקים רבים כל כך לטיפולים פסיכולוגיים וכדומה. אם כן, מופרך לדחות בידיים את אחת הברכות הגדולות ביותר שהקב"ה נותן לאדם^[15]. ואף אם יש לאדם תירוצים הלכתיים מדוע הדבר מותר, אם האדם יעשה חשבון נפש אמיתי מהו רצון השם ומהיכן נובע הרצון של תכנון המשפחה - יגיע ללא ספק למסקנה שעליו להשתדל להרבות ככל האפשר בהרחבת המשפחה^[16], ומכיון שמדובר במעשה המשותף להורים ולקדוש ברוך הוא, יש להתחשב בדעתו של השותף השלישי, הקב"ה^[17].

הרבי הדגיש את חשיבות ריבוי הילודה דווקא בדורנו, לאחר השואה שמחתה בגשמיות, ה' ישמרנו, חלק חשוב מעם ישראל, וכדרך להבאת המשיח^[18]:

הרבי קרא לעורר בכל הזדמנות על עידוד הילודה ושלילת תכנון המשפחה, ותמה כיצד לא עוסקים בכינוסים שונים בנושא עיקרי זה^[19]. יש לעורר בנושא זה גם אינם יהודים, שאף הם מצווים על "לשבת יצרה", ואדרבה: כאשר מעורר את האינו-יהודי יפעל הדבר גם על היהודי עצמו^[20].

הרבי אף הקים רשת סיוע עולמית בשם 'שפרה ופועה', במטרה לסייע ליולדות ולהעניק להן את התמיכה הנצרכת בשביל להקל את תקופת הלידה והכרוך בכך.

עצות והדרכות

במשך השנים העניק הרבי עצות והוראות שונות לזכות בפרי בטן^[21]:

להפיץ את החשיבות בשמירה על טהרת המשפחה
להקפיד להבדיל על יין
לשמש כסנדק בברית מילה
לצאת לפעול בשליחות הרבי
לשלם על השידוך מבלי לעכב אותו
להקפיד על כיסוי השיער בהידור
להוסיף באחדות החסידים
להוסיף בהכנסת אורחים^[22] כסגולה ללידת בן

ראו גם

לקריאה נוספת

הרב מענדל דובוב, Shall We Have Another? (יהיה לנו עוד), עידוד הילודה במשנת הרבי - תש"פ
להתברך בבנים - עצות וסגולות לזכות בפרי בטן, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1859 עמוד 20
הסוגייא שמתווכת בין הגמרא והזוהר, מתי מקיימים את מצוות פרו ורבו?, שבועון התקשרות פרשת וארא תשפ"א עמוד 14

קישורים חיצונים

מוסף אושר ועושר, ליקוט שיחות בנושא עידוד הילודה של מגזין "דרך המלך", מבית התאחדות החסידים לקבלת פני משיח, טבת ה'תשע"ה
הרב שמואל אליהו: "אם אנחנו רוצים משיח צריך עוד ילד בעולם"

הערות שוליים

↑ יבמות סא, ב.
↑ ראה לקוטי שיחות חלק ל, שיחת נח ב.
↑ שהרי בלא שנולדים יהודים, אין מי שמקיים את המצוות. מצווה א'. וכן כתב השל"ה (בראשית, תורה אור ב).
↑ מסכת שבת ד, א, דיבור המתחיל 'וכי'.
↑ במקרה שהוא היה שייך לשני שותפים ואחד מהם שחרר אותו.
↑ רבינו בחיי (בראשית א, כח) על פי דרשת רז"ל בקידושין ל, ב. חזקוני (בראשית א, כח). ועוד.
↑ שיחת ערב ראש השנה תשמ"ג.
↑ משיחת ט"ו שבט תשמ"א.
↑ שיחת י' שבט תש"ל.
↑ ירושלמי כתובות ה, ז.
↑ תיעוד משיחת הרבי בנושא
↑ יבמות סב, א. וראה דרך מצותיך דף ב' עמ' ב'.
↑ ^13.0 ^13.1 שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשי"ז.
↑ סקירה מקיפה, How To Plan A Family, בתוך מגזין 'דערהער' כסלו תש"פ (באנגלית).
↑ שיחות שבת פרשת נשא תש"מ. י"ז סיון תש"מ. ש"פ קרח תש"מ.
↑ שיחת י"ג תשרי תשד"מ.
↑ שיחת אור לכ"ד טבת תשי"א. שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.
↑ לקוטי שיחות חלק כה, שיחת נח ג.
↑ שיחת ש"פ נשא תש"מ.
↑ שיחות ש"פ שלח תש"מ. ש"פ קרח תש"מ.
↑ ראו בהרחבה מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1859 עמוד 20.
↑ חוסן ישועות עמ' קל"א

מצוות
תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה
מצוות עשה נבחרות
אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים
מצוות לא תעשה נבחרות
עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול

[1] יבמות סא, ב.

[2] ראה לקוטי שיחות חלק ל, שיחת נח ב.

[3] שהרי בלא שנולדים יהודים, אין מי שמקיים את המצוות. מצווה א'. וכן כתב השל"ה (בראשית, תורה אור ב).

[4] מסכת שבת ד, א, דיבור המתחיל 'וכי'.

[5] במקרה שהוא היה שייך לשני שותפים ואחד מהם שחרר אותו.

[6] רבינו בחיי (בראשית א, כח) על פי דרשת רז"ל בקידושין ל, ב. חזקוני (בראשית א, כח). ועוד.

[7] שיחת ערב ראש השנה תשמ"ג.

[8] משיחת ט"ו שבט תשמ"א.

[9] שיחת י' שבט תש"ל.

[10] ירושלמי כתובות ה, ז.

[11] תיעוד משיחת הרבי בנושא

[12] יבמות סב, א. וראה דרך מצותיך דף ב' עמ' ב'.

[במדבר-13] 13.0 ^13.1 שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשי"ז.

[14] סקירה מקיפה, How To Plan A Family, בתוך מגזין 'דערהער' כסלו תש"פ (באנגלית).

[15] שיחות שבת פרשת נשא תש"מ. י"ז סיון תש"מ. ש"פ קרח תש"מ.

[16] שיחת י"ג תשרי תשד"מ.

[17] שיחת אור לכ"ד טבת תשי"א. שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.

[18] לקוטי שיחות חלק כה, שיחת נח ג.

[נשא-19] שיחת ש"פ נשא תש"מ.

[20] שיחות ש"פ שלח תש"מ. ש"פ קרח תש"מ.

[21] ראו בהרחבה מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1859 עמוד 20.

[22] חוסן ישועות עמ' קל"א

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]] "ויאמר להם אלקים פרו ורבו ומלאו את הארץ".
+מצוות [[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]], והיא מוטלת גם על [[גוי|אינם יהודים]]. המצווה היא להוליד לכל הפחות בן ובת, אך גם לאחר מכן להמשיך וללדת עוד ריבוי ילדים כפי ברכת ה'. [[הרבי]] מעורר על חשיבות קיום מצוה זו, במיוחד בדורנו, כדרך ל[[הבאת המשיח]], ושולל בתוקף את צמצום המצווה בדרך של [[תכנון המשפחה]].
+==מקורה==
+מקור המצווה היא מצווי הקב"ה לאדם הראשון:
+{{ציטוט|תוכן=וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ|מקור=ספר בראשית פרק א פסוק כח}}
+{{להשלים}}
 == גדר המצווה ==
+חיוב המצווה הוא [[לידה|להוליד]] לכל הפחות בן אחד ובת אחת{{הערה|1=יבמות סא, ב.}}. אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה, כפסק [[הרמב"ם]]: {{ציטוט|תוכן=אף על פי שקיים אדם מצות פריה ורביה, הרי הוא מצווה מדברי סופרים שלא יבטל מלפרות ולרבות כל זמן שיש בו כח, שכל המוסיף נפש אחת בישראל כאילו בנה עולם.|מקור=הלכות אישות פרק ט"ו הלכה ט"ז}}
+חיוב זה נלמד מהפסוק ב[[קהלת]]: {{ציטוט|תוכן=בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךָ כִּי אֵינְךָ יוֹדֵע אֵי זֶה יִכְשָׁר הֲזֶה אוֹ זֶה וְאִם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים|מקור=קהלת יא, ו}}
+כמה אפשרויות ישנן בהגדרת החיוב מהפסוק בקהלת. לפי שיטת הרמב"ם, מבאר הרבי שהפסוק מלמדנו שאותו החיוב שמן התורה במצות "פרו ורבו", להוליד בן ובת, נמשך מ[[דברי קבלה]] גם לאחר מכן, כל עוד יש לו כח להוליד ילדים נוספים. הולדת הילדים הנוספים, אף שחיובה מדברי קבלה, יש בה קיום מצוות עשה מן התורה של פריה ורביה{{הערה|ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/30/2/2/index.htm לקוטי שיחות חלק ל, שיחת נח ב].}}.
+הגמרא מתבטאת בחריפות כנגד מי שמבטל מצווה זו במזיד, בן הביטויים אנו מוצאים גם את ביטויו של ה[[תנא]] [[בן עזאי]] "כאילו שופך דמים".
+==חשיבות המצווה==
+מצוות [[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]].
+[[ספר החינוך]] כותב שמצווה זו חשובה מכל המצוות כי "בסיבתה מתקיימות כל המצוות"{{הערה|שהרי בלא שנולדים יהודים, אין מי שמקיים את המצוות. מצווה א'. וכן כתב השל"ה (בראשית, תורה אור ב).}}.
+[[בעלי התוספות]] כתבו{{הערה|מסכת שבת ד, א, דיבור המתחיל 'וכי'.}}, שמצווה זו גדולה משאר המצוות, כפי שניתן לראות בעובדה שלמרות שאין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך, מותר לעבור על איסור שחרור עבד כנעני{{הערה|במקרה שהוא היה שייך לשני שותפים ואחד מהם שחרר אותו.}} כדי שיקיים פרו ורבו.
+היבט נוסף המופיע בספרים, הוא העובדה שזוהי המצווה היחידה באמצעותה זוכה האדם להיות שותף עם הקב"ה ביצירה{{הערה|רבינו בחיי (בראשית א, כח) על פי דרשת רז"ל בקידושין ל, ב. חזקוני (בראשית א, כח). ועוד.}}.
+הרבי הצביע על כך ש[[אדם הראשון]] נברא יחידי כדי ללמד שכל יהודי הוא עולם מלא, וממילא כל עוד ויש אפשרות, על האדם להשתדל להעמיד 'עולם' נוסף{{הערה|שיחת ערב ראש השנה תשמ"ג.}}, והוסיף, שזו אחת מחמש השאלות ששואלים את הנשמה בבית דין של מעלה לאחר הפטירה. הרבי הוסיף ודייק ששואלים האם '''עסקת''' בכך, כלומר שלא רק שעל האדם לעשות זאת, אלא הוא צריך לעשות זאת באופן של 'עסק', שיהיה אכפת לו מכך ולהשקיע בזה{{הערה|משיחת ט"ו שבט תשמ"א.}}, ועוד, שמכיון שבקיום מצווה זו תלוי זירוז ביאת משיח, שהוא [[תכלית בריאת העולם]], יש להשתדל במיוחד במצווה זו{{הערה|שיחת י' שבט תש"ל.}}.
+ב[[תלמוד ירושלמי]] מוכיחים מהפסוקים שהקדוש ברוך הוא מחבב מצווה זו אפילו יותר מבניין [[בית המקדש]]{{הערה|ירושלמי כתובות ה, ז.}}.
+=== קירוב [[הגאולה]] ===
+הרבי הצביע על כך שכבר ב[[גאולת מצרים]], נפעלה הגאולה בזכות ההשתדלות של נשות ישראל להתעקש וללדת ילדים למרות הקושי והגזירות{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/658458/ תיעוד משיחת הרבי בנושא] {{וידאו}}}}, ובדומה לכך גם בנוגע לגאולה העתידה, למצווה זו יש גם חלק בקירוב הגאולה, כאימרת הגמרא: אין [[משיח|בן דוד]] בא עד שיכלו כל ה[[נשמה|נשמות]] שבגוף". [[רש"י]] מפרש כי יש אוצר נשמות הקרוי "גוף"{{הערה|יבמות סב, א. וראה [[דרך מצותיך]] דף ב' עמ' ב'.}}.
-ישנה במצווה זו שני חלקים; א. מצוות "לשבת יצרה" המוטלת על כל אדם, בתור [[בן נח]], גם הוא אינו יהודי. ב. מצווה "פרו ורבו" המוטלת על כל יהודי.
+זוהי הסיבה שהשמחה בלידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתתו והקרובים אליו, אלא של כלל ישראל{{הערה|שם=במדבר|שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשי"ז.}}.
-חיוב המצווה הוא [[לידה|להוליד]] לכל הפחות בן אחד ובת אחת,<REF>יבמות סא, ב.</REF> אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה, משום שיש חשש אולי ימותו הבן או הבת ח"ו, ואז לא קיים את מצוות פריה ורביה.<REF>יבמות סב, ב.</REF>
+מסיבה זו יש דעה בגמרא האומרת כי גם אם [[מיתה|מתו]] בניו, קיים את מצוות פרו ורבו, כיון שהביא שני [[נשמה|נשמות]] לעולם וקירב את הגאולה. להלכה אנו פוסקים כדעה השנייה, מפני שלמעשה עדיין חסר חלקים אחרים של המצווה, שהם "לשבת יצרה"{{הערה|שם=במדבר}}.
-הגמרא מתבטאת בחריפות כנגד מי שמבטל מצווה זו במזיד, בן הביטויים אנו מוצאים גם את ביטויו של ה[[תנא]] [[בן עזאי]] "כאילו שופך דמים". למרות זאת בן עזאי עצמו לא נשא אשה מעולם מפני ש"נפשו חשקה בתורה". אדמו"ר הזקן מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה אהבה על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{הערת שוליים|שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.}} [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות פריה ורביה נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד זו"נ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואבא, ובכלל מאתים מנה.
+==עידוד הילודה==
+{{ערך מורחב|ערך=[[תכנון המשפחה]]}}
+הרבי הרעיש אודות החיוב של מצוות פריה ורביה, ונגד "תכנון המשפחה". במיוחד, יצא הרבי בתעמולה רחבה בנושא בקיץ של שנת [[תש"מ]]{{הערה|1=סקירה מקיפה, '''[https://derher.org/wp-content/uploads/Kislev-5780-Preview.pdf How To Plan A Family]''', בתוך מגזין 'דערהער' כסלו תש"פ (באנגלית).}}.
-בשנת [[תש"מ]] הרעיש הרבי אודות החיוב של מצוות פריה ורביה, ונגד "תכנון המשפחה".
+הרבי התבטא שאנשי התנועות המודרניות הקוראות לתכנן את המשפחה, מהפכים את היוצרות ושמים חושך לאור וטוענים שהברכה בבית תלויה במשפחה מצומצמת, בעוד ההיפך הוא הנכון: הברכה הגדולה ביותר היא בריבוי ילדים. ניתן לראות בכל הדורות, כאשר חיו חיים נורמליים - שאז ידע והבין כל אחד שילד נוסף הוא ברכה. ואילו מאז שהחלה להתפשט הגישה של "תכנון המשפחה" - הדבר הביא נזק עצום וערעור היחסים שבין איש לאשתו, ובגללה נזקקים רבים כל כך לטיפולים פסיכולוגיים וכדומה. אם כן, מופרך לדחות בידיים את אחת הברכות הגדולות ביותר שהקב"ה נותן לאדם{{הערה|שיחות שבת פרשת נשא תש"מ. י"ז סיון תש"מ. ש"פ קרח תש"מ.}}. ואף אם יש לאדם תירוצים הלכתיים מדוע הדבר מותר, אם האדם יעשה [[חשבון נפש]] אמיתי מהו רצון השם ומהיכן נובע הרצון של תכנון המשפחה - יגיע ללא ספק למסקנה שעליו להשתדל להרבות ככל האפשר בהרחבת המשפחה{{הערה|שיחת י"ג תשרי תשד"מ.}}, ומכיון שמדובר במעשה המשותף להורים ולקדוש ברוך הוא, יש להתחשב בדעתו של השותף השלישי, הקב"ה{{הערה|שיחת אור לכ"ד טבת תשי"א. שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.}}.
-== קירוב ה[[גאולה]] ==
+הרבי הדגיש את חשיבות ריבוי הילודה דווקא בדורנו, לאחר [[השואה]] שמחתה בגשמיות, ה' ישמרנו, חלק חשוב מעם ישראל, וכדרך ל[[הבאת המשיח]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1l9L2zB_Pu1nrBkeIXyfMYXnZj_yv0sc_/view לקוטי שיחות חלק כה, שיחת נח ג].}}:
-במצווה זו יש גם חלק בקירוב הגאולה, כאימרת הגמרא: אין [[משיח|בן דוד]] בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף". רש"י מפרש כי יש אוצר נשמות הקרוי "גוף".<REF>יבמות סב, א.</REF>
+הרבי קרא לעורר בכל הזדמנות על עידוד הילודה ושלילת תכנון המשפחה, ותמה כיצד לא עוסקים בכינוסים שונים בנושא עיקרי זה{{הערה|שם=נשא|שיחת ש"פ נשא תש"מ.}}. יש לעורר בנושא זה גם [[גוי|אינם יהודים]], שאף הם מצווים על "לשבת יצרה", ואדרבה: כאשר מעורר את האינו-יהודי יפעל הדבר גם על היהודי עצמו{{הערה|שיחות ש"פ שלח תש"מ. ש"פ קרח תש"מ.}}.
-מסיבה זו יש דעה בגמרא האומרת כי גם אם [[מיתה|מתו]] בניו ר"ל, קיים את מצוות פרו ורבו, כיון שהביא שני [[נשמה|נשמות]] לעולם וקירב את הגאולה. להלכה אנו פוסקים כדיעה השניה, מפני שלמעשה עדיין חסר חלקים אחרים של המצווה, שהם "לשבת יצרה".<REF>שם.</REF>
+הרבי אף הקים רשת סיוע עולמית בשם '[[שפרה ופועה]]', במטרה לסייע ליולדות ולהעניק להן את התמיכה הנצרכת בשביל להקל את תקופת הלידה והכרוך בכך.
+==עצות והדרכות==
+במשך השנים העניק הרבי עצות והוראות שונות לזכות בפרי בטן{{הערה|ראו בהרחבה מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1859 עמוד 20.}}:
+*להפיץ את החשיבות בשמירה על טהרת המשפחה
+*להקפיד להבדיל על יין
+*לשמש כסנדק ב[[ברית מילה]]
+*לצאת לפעול ב[[שליחות|שליחות הרבי]]
+*לשלם על ה[[שידוך]] מבלי לעכב אותו
+*להקפיד על כיסוי השיער בהידור
+*להוסיף ב[[אחדות החסידים]]
+*להוסיף ב[[הכנסת אורחים]]{{הערה|חוסן ישועות עמ' קל"א}} כסגולה ללידת בן
+==ראו גם==
+*[[לידה]]
+*[[תכנון המשפחה]]
+==לקריאה נוספת==
+*הרב מענדל דובוב, '''Shall We Have Another?''' (יהיה לנו עוד), עידוד הילודה במשנת הרבי - תש"פ
+*'''להתברך בבנים''' - עצות וסגולות לזכות בפרי בטן, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1859 עמוד 20
+*'''הסוגייא שמתווכת בין הגמרא והזוהר''', מתי מקיימים את מצוות פרו ורבו?, שבועון התקשרות פרשת וארא תשפ"א עמוד 14
 == קישורים חיצונים ==
+* מוסף [http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf אושר ועושר], ליקוט שיחות בנושא עידוד הילודה של מגזין "דרך המלך", מבית [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]], טבת ה'תשע"ה
+*הרב שמואל אליהו: '''[https://col.org.il/news/132567 "אם אנחנו רוצים משיח צריך עוד ילד בעולם"]''' {{COL}}{{וידאו}}
-*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4599&hilite=1b1107f9-00f5-4fbe-a25a-e5f8a8331694&st=%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94+%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%94&pgnum=346 שיחות קודש תשכ"ט ח"א (346)]
+{{לידה}}
 {{הערות שוליים}}
 {{מצוות}}
 [[קטגוריה:מצוות]]
+[[קטגוריה:חתונה]]
+[[קטגוריה:הבית היהודי]]