ברכות השחר: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־00:44, 25 באוגוסט 2023

ברכות השחר הם ברכות ההודאה שתיקנו חכמים על סדר העולם והנהגתו מה שהבריות נהנין בכל יום שיברכו להקדוש ברוך הוא על זה בפעם ראשונה שנהנין הנאה זו^[1].

הלכות ומנהגים

בנוגע לאמירת ברכות השחר בציבור כתב הרבי "ידוע מנהגנו לאומרם בבית ובפרט בתקופתנו שכמה זמן בין הקימה לביאה לבית הכנסת ובינתיים אי אפשר שלא יבוא דבר תורה"^[2].

את ברכת "על נטילת ידים" שחרית - מברכים כשהידיים נגובות, מוגבהות עד מקום פיאות הראש, ופרודות.

מברכים את כל הברכות של "ברכות השחר" אפילו אם לא נתחייב בהם, כגון שהיה ניעור כל הלילה ולא פשט את בגדיו ולא לבש אחרים. אלא שבמקרה כזה, שניעור כל הלילה ולא נתחייב בהן - אינו מברך אלא אחר שיעלה עמוד השחר. אבל אם ישן בלילה ונתחייב בהן, יכול לברך מיד כשנתחייב, ובלבד שיהיה מחצות הלילה והלאה^[3].

חגירת אבנט

אדמו"ר הריי"צ סיפר על הנהגת אביו אדמו"ר הרש"ב שלברכות השחר לא נהג לחגור אבנט ונהג להביט בחלון. הרבי ביאר זאת בעבודה, שאמירת ברכות השחר היא מייד בקומו משנתו עוד קודם ההכנה לתפילה שהוא עניין חגירת האבנט. וכן רואים בכך את כוחו של יהודי שלמרות שאין דבר המפסיק בין ליבו לערווה, בכוחו לומר ברכות השחר, לפתוח חלון ולהביט כמבואר בעניין "עיניך יונים"^[4].

באחד ממכתבי רבי לוי יצחק, אביו של הרבי, כתב לו כי יש לומר את ברכות השחר בחגירת אבנט^[5]. למרות זאת, ראו שמנהגו של הרבי היה שלא לחגור אבנט בברכות השחר^[6], אך כידוע חגר תמיד אבנט על גבי הטלית קטן.

קישורים חיצוניים

ברכות השחר - אלוקים נותן לנו מתנות רבות - וזה לא מובן מאליו באתר בית חב"ד
משמעות ברכות השחר באתר בית חב"ד

הערות שוליים

↑ שולחן ערך אדמו"ר הזקן או"ח מו, א-י.
↑ לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 403.
↑ עו"ע אדה"ז או"ח מו, ז. סידור אדמו"ר הזקן.
↑ שיחות קודש תשי"ב (הוצאה חדשה) עמ' 235 ואילך.
↑ לקוטי לוי יצחק אגרות קודש עמ' רז.
↑ מעשה מלך עמ' 2 בשם ריל"ג.

[1] שולחן ערך אדמו"ר הזקן או"ח מו, א-י.

[2] לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 403.

[3] עו"ע אדה"ז או"ח מו, ז. סידור אדמו"ר הזקן.

[4] שיחות קודש תשי"ב (הוצאה חדשה) עמ' 235 ואילך.

[5] לקוטי לוי יצחק אגרות קודש עמ' רז.

[6] מעשה מלך עמ' 2 בשם ריל"ג.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{להשלים|כל הערך=כן}}
 '''ברכות השחר''' הם ברכות ההודאה שתיקנו חכמים על סדר העולם והנהגתו מה שהבריות נהנין בכל יום שיברכו להקדוש ברוך הוא על זה בפעם ראשונה שנהנין הנאה זו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/6/46/index.htm שולחן ערך אדמו"ר הזקן או"ח מו, א-י.]}}.
-== נוסח הברכות ==
+==הלכות ומנהגים==
-{{מקורות|פסקה=כן}}
-מברכים על פי הנוסח אשר ייסד [[אדמו"ר הזקן]], הנודע בשם נוסח [[האר"י]].
-המתפלל בנוסח [[האר"י]] מתפלל בנוסח זה גם כשמתפלל עם ציבור שמתפללים בנוסח אחר, ואין בזה משום "לא תתגודדו", שמשמעו איסור עשיית אגודות-אגודות בעניינים של קדושה.
-==הלכות שונות==
-{{מקורות|פסקה=כן}}
 בנוגע לאמירת ברכות השחר בציבור כתב הרבי "ידוע מנהגנו לאומרם בבית ובפרט בתקופתנו שכמה זמן בין הקימה לביאה לבית הכנסת ובינתיים אי אפשר שלא יבוא דבר תורה"{{הערה|לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 403.}}.
-מותר לשנות בברכות השחר מנוסח אשכנז וספרד לנוסח האר"י, בתנאי שיהיה זה בקביעות.
 את ברכת "על נטילת ידים" שחרית - מברכים כשהידיים נגובות, מוגבהות עד מקום פיאות הראש, ופרודות.
-מברכים את כל הברכות של "ברכות השחר" אפילו אם לא נתחייב בהם, כגון שהיה ניעור כל הלילה ולא פשט את בגדיו ולא לבש אחרים. אלא שבמקרה כזה, שניעור כל הלילה ולא נתחייב בהן - אינו מברך אלא אחר שיעלה עמוד השחר. אבל אם ישן בלילה ונתחייב בהן, יכול לברך מיד כשנתחייב, ובלבד שיהיה מחצות הלילה והלאה.
+מברכים את כל הברכות של "ברכות השחר" אפילו אם לא נתחייב בהם, כגון שהיה ניעור כל הלילה ולא פשט את בגדיו ולא לבש אחרים. אלא שבמקרה כזה, שניעור כל הלילה ולא נתחייב בהן - אינו מברך אלא אחר שיעלה עמוד השחר. אבל אם ישן בלילה ונתחייב בהן, יכול לברך מיד כשנתחייב, ובלבד שיהיה מחצות הלילה והלאה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/6/46/7.htm#_ftn_3400 עו"ע אדה"ז או"ח מו, ז]. סידור אדמו"ר הזקן.}}.
 == חגירת אבנט ==