הבדלים בין גרסאות בדף "תפילת ערבית"
מ (החלפת טקסט – "מעריב " ב־"מעריב ") |
|||
| (9 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''תפילת ערבית''' היא ה[[תפילה]] הראשונה שביום, לפי הסדר של [[יום]] הולך אחר ה[[לילה]]. | + | '''תפילת ערבית''' היא ה[[תפילה]] הראשונה שביום, לפי הסדר של [[יום]] הולך אחר ה[[לילה]]. בשונה משאר התפילות, אין בה חזרת הש"ץ. |
תפילה זו תיקן [[יעקב אבינו]], ובסדר ה[[קרבנות]] היא מכוונת כנגד הקרבת איברים ופדרים שלא נתעכלו, שקריבים כל הלילה. | תפילה זו תיקן [[יעקב אבינו]], ובסדר ה[[קרבנות]] היא מכוונת כנגד הקרבת איברים ופדרים שלא נתעכלו, שקריבים כל הלילה. | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
[[נשים]] אינן מחויבות להתפלל תפילה זו. | [[נשים]] אינן מחויבות להתפלל תפילה זו. | ||
| − | == | + | == תפילת ערבית היא סיום ושלימות ה[[עבודה]] == |
| − | בעבודת | + | בעבודת התפילה ישנם: היגיעה לגלות אור [[נשמה|נשמתו]], על ידי התעוררות [[אהבה|אהבת ה']] [[יראה|ויראתו]] [[לב|בלבו]] (וזוהי ה"עבודה שבלב" שבתפילה); ואחר כך ישנו הדיבור דתפילה, שאין כוונת הלב מספיקה, אלא צריך לבטא את תיבות התפילה בשפתים הגשמיים, וכמבואר בארוכה ב[[ספר התניא]], שזהו לפי שתכלית התפילה היא לזכך את ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]] שבאדם, שלזה צריכים (גם) ה[[דיבור]] דתפילה. |
| − | והם שני הסדרים שבג' | + | והם שני הסדרים שבג' התפילות: |
| − | בענין דביקות | + | בענין [[דביקות]] ה[[נשמה]] ב[[אלקות]], הרי התחלת עבודת היום היא ב[[תפילת שחרית]], יום ו[[אור]]; והסיום ושלימות ד[[דביקות]] זו הם בתפילת ערבית, שאז מגיע האדם לאור הסתום שלמעלה מגדר הנבראים, הפועל בו מצב של [[ביטול]] מוחלט להקב"ה. |
ונמצא, שמצד גדר זה שבתפילה, [[תפילת ערבית]] היא למעלה מ[[תפילת שחרית]] ומנחה; וזה מתאים עם הא דדוקא יעקב אבינו תיקן תפילת ערבית, כי יעקב הוא בחיר שבאבות. | ונמצא, שמצד גדר זה שבתפילה, [[תפילת ערבית]] היא למעלה מ[[תפילת שחרית]] ומנחה; וזה מתאים עם הא דדוקא יעקב אבינו תיקן תפילת ערבית, כי יעקב הוא בחיר שבאבות. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
== סדר התפילות להלכה == | == סדר התפילות להלכה == | ||
| − | אף על פי כן, בהלכה נפסק, שסדר ג' | + | אף על פי כן, בהלכה נפסק, שסדר ג' התפילות הוא [[ערבית]] [[שחרית]] ומנחה. |
| − | הסיבה לכך היא, מכיון שתכלית הכוונה של [[בריאת העולם]] וירידת | + | הסיבה לכך היא, מכיון שתכלית הכוונה של [[בריאת העולם]] וירידת ה[[נשמה]] למטה היא לעשות לו יתברך [[דירה בתחתונים]] דוקא, כמבואר בארוכה ב[[ספר התניא]], דהיינו ב[[עולם הזה]] [[גשמיות|הגשמי]] שהוא "תחתון.. שאין תחתון למטה ממנו, בענין [[צמצום|הסתר אורו ית']] וחושך כפול ומכופל"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/35/maftechot/2/4/1&search=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%AA+%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AAלקוטי שיחות פרשת ויצא]}} |
== מנהגים == | == מנהגים == | ||
| − | העובר לפני התיבה ב[[מעריב]] ומנחה - אינו מתעטף בטלית | + | העובר לפני התיבה ב[[מעריב]] ומנחה - אינו מתעטף בטלית{{הערה|ספר המנהגים.}} |
{{תפילה}} | {{תפילה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תפילה]] | [[קטגוריה:תפילה]] | ||
גרסה מ־08:23, 18 באוגוסט 2023
תפילת ערבית היא התפילה הראשונה שביום, לפי הסדר של יום הולך אחר הלילה. בשונה משאר התפילות, אין בה חזרת הש"ץ.
תפילה זו תיקן יעקב אבינו, ובסדר הקרבנות היא מכוונת כנגד הקרבת איברים ופדרים שלא נתעכלו, שקריבים כל הלילה.
נשים אינן מחויבות להתפלל תפילה זו.
תפילת ערבית היא סיום ושלימות העבודה
בעבודת התפילה ישנם: היגיעה לגלות אור נשמתו, על ידי התעוררות אהבת ה' ויראתו בלבו (וזוהי ה"עבודה שבלב" שבתפילה); ואחר כך ישנו הדיבור דתפילה, שאין כוונת הלב מספיקה, אלא צריך לבטא את תיבות התפילה בשפתים הגשמיים, וכמבואר בארוכה בספר התניא, שזהו לפי שתכלית התפילה היא לזכך את הגוף והנפש הבהמית שבאדם, שלזה צריכים (גם) הדיבור דתפילה.
והם שני הסדרים שבג' התפילות:
בענין דביקות הנשמה באלקות, הרי התחלת עבודת היום היא בתפילת שחרית, יום ואור; והסיום ושלימות דדביקות זו הם בתפילת ערבית, שאז מגיע האדם לאור הסתום שלמעלה מגדר הנבראים, הפועל בו מצב של ביטול מוחלט להקב"ה.
ונמצא, שמצד גדר זה שבתפילה, תפילת ערבית היא למעלה מתפילת שחרית ומנחה; וזה מתאים עם הא דדוקא יעקב אבינו תיקן תפילת ערבית, כי יעקב הוא בחיר שבאבות.
סדר התפילות להלכה
אף על פי כן, בהלכה נפסק, שסדר ג' התפילות הוא ערבית שחרית ומנחה.
הסיבה לכך היא, מכיון שתכלית הכוונה של בריאת העולם וירידת הנשמה למטה היא לעשות לו יתברך דירה בתחתונים דוקא, כמבואר בארוכה בספר התניא, דהיינו בעולם הזה הגשמי שהוא "תחתון.. שאין תחתון למטה ממנו, בענין הסתר אורו ית' וחושך כפול ומכופל"[1]
מנהגים
העובר לפני התיבה במעריב ומנחה - אינו מתעטף בטלית[2]
הערות שוליים
- ↑ שיחות פרשת ויצא
- ↑ ספר המנהגים.
