אין כאלוקינו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 21: שורה 21:


== גאולה ומשיח ==
== גאולה ומשיח ==
קשר גודל (חיד"א) סי' כ
ה[[חיד"א]] אומר{{הערה|קשר גודל ס"כ.}} שבפיוט "אין כאלוקינו", כל ביטוי מכוון לגלות אחרת:
 
* '''אין כאלוקינו''' - כנגד [[גלות בבל]], מפני ש[[נבוכדנצר]] גזר על [[עם ישראל]] להשתחוות ל[[צלם]], ולמרות זאת אנו מאמינים בה'.
* '''אין כאדונינו''' - כנגד [[גלות פרס ומדי]], בה מכר [[אחשוורוש]] את היהודים ל[[המן הרשע]], שהוא יהיה (כביכול) האדון שלנו. ועל זה אנו אומרים "אין כאדונינו", שהקב"ה נשאר האדון שלנו גם בגלות זו.
* '''אין כמלכנו''' - כנגד [[גלות יון]], שאז [[אלכסנדרוס]] מלך על כל העולם, ולמרות זאת נשארנו נאמנים למלכנו - הקב"ה גם בגלות זו.
* '''אין כמושיענו''' - כנגד [[גלות אדום]], צאצאי [[עשו]] הרשע, שהיא הגלות הכי ארוכה וקשה משאר הגלויות. ועל גלות זו אנו אומרים "אין כמושיענו" - שלמרות כל הצרות שעברנו, נשארנו מאמינים שהקב"ה יושיע אותנו ב{{ה|הגאולה האמיתית והשלימה}} תיכף ומיד ממש.
 
== ראו גם ==
== ראו גם ==
* [[סדר פיטום הקטורת]]
* [[סדר פיטום הקטורת]]

גרסה מ־13:51, 6 ביולי 2023

ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

קוה הוא כינוי לקטעים מתפילת שחרית לפני עלינו לשבח, המתחילים בפסוק "קוה אל ה'".

בין הקטעים יש את הפיוט "אין כאלוקינו", סדר הקטורת, בריתא, קטע מהמדרש וקדיש דרבנן.

מקורות בהלכה

אולי שייך לפסקה מנהגים כופלים את המילים קוה אל השם..וקוה אל השם כדי להראות שאם ה' לא קיבל את תפילתינו אנו מתפללים שוב ושוב[1]. ולכן אומרים את הפיוט "אין כאלוקינו" המכוון כנגד שתים עשרה הברכות האמצעיות בשמונה עשרה[2], כדי לחזור על התפילה שוב מהטעם הנ"ל.

לפי המסורת, את הפיוט אין כאלוקינו שמע רבי עקיבא מהמלאכים ששרו אותו לפני כסא הכבוד[3], ולכן מדקדקים לומר אותו מילה במילה[4].

פיוט זה עוד: שער הכולל פיא סל; פג סיב

מנהגים

סדר פיטום הקטורת מעשה מלך: לסמן בידיים קישור לדוד ה אורי וישעי

בתורת החסידות

גאולה ומשיח

החיד"א אומר[5] שבפיוט "אין כאלוקינו", כל ביטוי מכוון לגלות אחרת:

  • אין כאלוקינו - כנגד גלות בבל, מפני שנבוכדנצר גזר על עם ישראל להשתחוות לצלם, ולמרות זאת אנו מאמינים בה'.
  • אין כאדונינו - כנגד גלות פרס ומדי, בה מכר אחשוורוש את היהודים להמן הרשע, שהוא יהיה (כביכול) האדון שלנו. ועל זה אנו אומרים "אין כאדונינו", שהקב"ה נשאר האדון שלנו גם בגלות זו.
  • אין כמלכנו - כנגד גלות יון, שאז אלכסנדרוס מלך על כל העולם, ולמרות זאת נשארנו נאמנים למלכנו - הקב"ה גם בגלות זו.
  • אין כמושיענו - כנגד גלות אדום, צאצאי עשו הרשע, שהיא הגלות הכי ארוכה וקשה משאר הגלויות. ועל גלות זו אנו אומרים "אין כמושיענו" - שלמרות כל הצרות שעברנו, נשארנו מאמינים שהקב"ה יושיע אותנו בהגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ברכות לב, ב.
  2. שו"ע אדה"ז סתרכ"ב ס"א.
  3. סדר היכלות.
  4. סדר היום.
  5. קשר גודל ס"כ.