שלום מנחם מענדל סימפסון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מצפה לישועה (שיחה | תרומות) מ (←תולדות חיים: הגהה) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
זכה שהרבי סידר קידושין בחתונתו עם מרת רחל בת ר' [[מרדכי דב טלישבסקי]]. | זכה שהרבי סידר קידושין בחתונתו עם מרת רחל בת ר' [[מרדכי דב טלישבסקי]]. | ||
כבר בבחרותו ביקשו הרבי לעבוד ב[[מזכירות הרבי|מזכירות]], זאת בזכות אביו ששימש כמזכיר אדמו"ר הריי"צ ומילא את עבודתו בנאמנות תוך | כבר בבחרותו ביקשו הרבי לעבוד ב[[מזכירות הרבי|מזכירות]], זאת בזכות אביו ששימש כמזכיר אדמו"ר הריי"צ ומילא את עבודתו בנאמנות תוך שמירה מליאה על סודית כשמעולם לא גילה ממה ששמע ביחידויות של אנשים אחרים אצל הרבי הריי"צ. גם התנאי הראשון לעבודתו של ר' שלום מענדל במזכירות היה שעליו להיות איש סודי. | ||
במשך כמה שנים (!) נשמרה בסוד עצם העובדה שהוא עובד במזכירות, עד שהסוד (שכמותו אי אפשר לשמור לעולם) התגלה. במסגרת עבודתו עסק בניהול הכתבת העתקת ושליחת מכתבי הרבי. בתקופה הראשונה ממש היה עליו לעבוד בתוך חדרו הקדוש של הרבי בשעה שהרבי בחדר, כי הרבי רצה שלא להוציא את המכתבים וההעתקות בתוך החדר, והרב סימפסון תיאר שהדבר לא היה קל וההרגשה הייתה לא פשוטה. כעבור זמן מה קיבל הוא ארון קיר ליד ה[[זאל הקטן]] ובתוכו היה עומד שעות רבות לעשות את העבודה המוטלת עליו בהנכת המכתבים, ההעתקות וכו'. במשך הזמן, כאשר העבודה התרחבה עוד יותר התחיל הוא להשתמש בחדר שבו אביו היה כותב את ה[[פ"נ]] עבור אלו שבאו ליחידות לאדמו"ר הריי"צ. לאותו החדר היו נכנסים אנשים נוספים וגם שם נשמר הרב סימפסון שהכל יהיה בסודי סודיות. | במשך כמה שנים (!) נשמרה בסוד עצם העובדה שהוא עובד במזכירות, עד שהסוד (שכמותו אי אפשר לשמור לעולם) התגלה. במסגרת עבודתו עסק בניהול הכתבת העתקת ושליחת מכתבי הרבי. בתקופה הראשונה ממש היה עליו לעבוד בתוך חדרו הקדוש של הרבי בשעה שהרבי בחדר, כי הרבי רצה שלא להוציא את המכתבים וההעתקות בתוך החדר, והרב סימפסון תיאר שהדבר לא היה קל וההרגשה הייתה לא פשוטה. כעבור זמן מה קיבל הוא ארון קיר ליד ה[[זאל הקטן]] ובתוכו היה עומד שעות רבות לעשות את העבודה המוטלת עליו בהנכת המכתבים, ההעתקות וכו'. במשך הזמן, כאשר העבודה התרחבה עוד יותר התחיל הוא להשתמש בחדר שבו אביו היה כותב את ה[[פ"נ]] עבור אלו שבאו ליחידות לאדמו"ר הריי"צ. לאותו החדר היו נכנסים אנשים נוספים וגם שם נשמר הרב סימפסון שהכל יהיה בסודי סודיות. | ||
גרסה מ־20:29, 30 באפריל 2023
הרב שלום מנחם מענדל סימפסון (כ"ט תמוז תרפ"ט - כ"ט תמוז תשע"ט) היה מזכירו של הרבי, מנהל קופת רבינו והמרכז לענייני חינוך, יו"ר ועד כינוס השלוחים העולמי וחבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד העולמית ומחנה ישראל.
תולדות חיים
נולד לאביו הרב אליהו ייאכיל סימפסון, מזכיר אדמו"ר הריי"צ.
זכה שהרבי סידר קידושין בחתונתו עם מרת רחל בת ר' מרדכי דב טלישבסקי.
כבר בבחרותו ביקשו הרבי לעבוד במזכירות, זאת בזכות אביו ששימש כמזכיר אדמו"ר הריי"צ ומילא את עבודתו בנאמנות תוך שמירה מליאה על סודית כשמעולם לא גילה ממה ששמע ביחידויות של אנשים אחרים אצל הרבי הריי"צ. גם התנאי הראשון לעבודתו של ר' שלום מענדל במזכירות היה שעליו להיות איש סודי.
במשך כמה שנים (!) נשמרה בסוד עצם העובדה שהוא עובד במזכירות, עד שהסוד (שכמותו אי אפשר לשמור לעולם) התגלה. במסגרת עבודתו עסק בניהול הכתבת העתקת ושליחת מכתבי הרבי. בתקופה הראשונה ממש היה עליו לעבוד בתוך חדרו הקדוש של הרבי בשעה שהרבי בחדר, כי הרבי רצה שלא להוציא את המכתבים וההעתקות בתוך החדר, והרב סימפסון תיאר שהדבר לא היה קל וההרגשה הייתה לא פשוטה. כעבור זמן מה קיבל הוא ארון קיר ליד הזאל הקטן ובתוכו היה עומד שעות רבות לעשות את העבודה המוטלת עליו בהנכת המכתבים, ההעתקות וכו'. במשך הזמן, כאשר העבודה התרחבה עוד יותר התחיל הוא להשתמש בחדר שבו אביו היה כותב את הפ"נ עבור אלו שבאו ליחידות לאדמו"ר הריי"צ. לאותו החדר היו נכנסים אנשים נוספים וגם שם נשמר הרב סימפסון שהכל יהיה בסודי סודיות.
במקביל לעבודתו במכתבי הרבי עסק הוא גם בניהול התכתובות השונות של מרכז לענייני חינוך, וכן מונה, בהוראת הרבי, לרב קהילה בשכונת בריטן ביטש, ניו יורק.
במשך השנים עסק הרב סימפסון במסגרת תפקידו במזכירות בעניינים ציבוריים שונים בכרם חב"ד. בין היתר, שימש כחבר במרכז לענייני חינוך, עסק בניהול מעות חיטין וחלוקת הש"ס מטעם מחנה ישראל ובהוצאת והפצת ספרי הוצאת ספרים קה"ת. לאור הוראת הרבי, מונה כנציג המל"ח בועד הבנין של הרחבת 770.
הרב סימפסון מונה ע"י הרבי לנהל את ארכיון המזכירות, בו שוכנים אגרות הקודש שכתב הרבי במשך השנים וכן מכתבי השואלים. בשנת תשמ"ז בהוראת הרב החלה סדרת האגרות קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א לצאת לאור כשהרב סימפסון שותף להוצאת הסדרה בתור אחראי לבחור מן הארכיון את האגרות המתאימות וראויות לדפוס, ולבצע השמטות במידת הצורך וכדומה.
בשנת תשמ"ח מונה על ידי הרבי (ב'שטר צוואה') לחבר בהנהלה הראשית של מרכז לענייני חינוך (יחד עם הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב והרב ניסן מינדל). בשנת תש"נ מינה אותו הרבי בנוסף לכך לחבר רשמי בהנהלות אגודת חסידי חב"ד העולמית ובמחנה ישראל. עם ייסודה של קופת רבינו, בחשוון תשנ"ד, מונה הרב סימפסון למנהל הקופה.
עם פטירתו של הרב ניסן מינדל, בשנת תשנ"ח, נותר הרב סימפסון כיחיד שמונה על ידי הרבי להנהלה הראשית של המרכז לענייני חינוך. במסגרת זו, אירגן מדי שנה באנקעט של כינוס השלוחים העולמי ב-770, סייע במימון פעילות לשלוחים רבים וליווה אישית את פעילותם של רבים מהשלוחים. בנוסף, קיבל את אישורם של רבני קהילת קראון הייטס הרב יהודה קלמן מארלו והרב אברהם אזדבא להוציא לאור את ספרי הוצאת הספרים קה"ת ולהחליט בענייני המרכז לענייני חינוך[1].
נפטר ביום הולדתו ה-90 בכ"ט תמוז תשע"ט, ונטמן בצמוד לאוהל הרבי הריי"צ.
משפחתו
- אביו הרב אליהו יאכיל סימפסון, מזכירו של אדמו"ר הריי"צ.
- בנו הרב יוסף יצחק סימפסון - מנהל ליובאוויטשער ישיבה, קראון הייטס.
- בנו ר' אברהם סימפסון - קראון הייטס.
- בנו ר' שמעון אהרן סימפסון - קראון הייטס.
- בנו ר' דוד סימפסון - שיפסד ביי.
- חתנו ר' חיים אליהו וילשנסקי - קראון הייטס.
- חתנו ר' לוי בורנשטיין - קראון הייטס.
- חתנו ר' משה פרייגר - קראון הייטס.
לקריאה נוספת
- בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א, שבועון כפר חב"ד גליון 1819 עמוד 24
קישורים חיצוניים
- ראיון בלעדי עם הרב סימפסון על עבודתו הקדושה כמזכיר הרבי
- הנאום המלא של הרב סימפסון בכינוס
- כשהרבי חתם בשמו של המזכיר • כתבה נוספת
- הוקמה המצבה על קברו של הרב סימפסון ע"ה
- תמונות מחייו
- מאות ליוו למנוחות את המזכיר הרב סימפסון ע"ה
- מה זה באופן המתקבל? נאומו של הרב סימפסון בכינוס השלוחים תשס"ד, מתוך תכנית ואביטה נפלאות (החל מדקה 31:17)
| הקודם: ניסן מינדל |
יושב ראש מל"ח מתשנ"ט |
הבא: |
הערות שוליים
- ↑ שפל חדש בנסיונות להטעיית הציבור, בתמונה האחרונה.