הבדלים בין גרסאות בדף "מודה אני"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תפילה}} | {{תפילה}} | ||
| − | אמירת מודה אני היא הודאה לה' על החזרת הנשמה אחרי שהופקדה בלילה בידי הקב"ה. | + | אמירת '''מודה אני''' היא [[הודאה]] לה' על החזרת הנשמה אחרי שהופקדה בלילה בידי הקב"ה. |
יש לאומרה מיד כשמתעורר, כדי על ידי זה יזכור את ה' הנצב עליו ויקום בזריזות.<REF>פסקי הסידור.</REF> | יש לאומרה מיד כשמתעורר, כדי על ידי זה יזכור את ה' הנצב עליו ויקום בזריזות.<REF>פסקי הסידור.</REF> | ||
| − | מכיון שבנוסח זה של מודה אני אין בו שם מז' שמות שאינן נמחקין אין איסור לאמרו קודם נטילת ידים בעוד שאין ידיו נקיות.<REF>פסקי הסידור.</REF> | + | מכיון שבנוסח זה של מודה אני אין בו שם מז' שמות שאינן נמחקין, אין איסור לאמרו קודם נטילת ידים בעוד שאין ידיו נקיות.<REF>פסקי הסידור.</REF> |
== ענינו של מודה אני על פי הפשט == | == ענינו של מודה אני על פי הפשט == | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
ענינו של "מודה אני כו'" ע"פ חלק הפשט שבתורה הוא – הודאה לה' על "שהחזרת בי נשמתי". ואף שמברכים על החזרת הנשמה ברכת אלקי נשמה, מ"מ צריך לומר גם "מודה אני כו'", כי החיוב להודות על החזרת הנשמה הוא מיד כשניעור משינתו. | ענינו של "מודה אני כו'" ע"פ חלק הפשט שבתורה הוא – הודאה לה' על "שהחזרת בי נשמתי". ואף שמברכים על החזרת הנשמה ברכת אלקי נשמה, מ"מ צריך לומר גם "מודה אני כו'", כי החיוב להודות על החזרת הנשמה הוא מיד כשניעור משינתו. | ||
| − | – כי כמו שהחיוב דברכת הנהנין הוא מיד כשנהנה (ועוד טרם שנהנה), כן גם החיוב דברכת הודאה על החזרת הנשמה | + | – כי כמו שהחיוב דברכת הנהנין הוא מיד כשנהנה (ועוד טרם שנהנה), כן גם החיוב דברכת הודאה על החזרת הנשמה - שהיא הנאה היותר גדולה, וכוללת את כל ההנאות הפרטיות שבעולם - הוא מיד כשניעור משינתו. |
| − | ובהיות ש[[ברכת אלקי נשמה]], להיותה בהזכרת השם, | + | ובהיות ש[[ברכת אלקי נשמה]], להיותה בהזכרת השם, אי אפשר לאומרה (עכשיו) קודם נטילת ידים, צריך להודות על החזרת הנשמה מיד כשניעור משינתו באמירת מודה אני עכ"פ. |
== ענינו של מודה אני על פי הרמז == | == ענינו של מודה אני על פי הרמז == | ||
גרסה מ־03:21, 16 במרץ 2010
אמירת מודה אני היא הודאה לה' על החזרת הנשמה אחרי שהופקדה בלילה בידי הקב"ה.
יש לאומרה מיד כשמתעורר, כדי על ידי זה יזכור את ה' הנצב עליו ויקום בזריזות.[1]
מכיון שבנוסח זה של מודה אני אין בו שם מז' שמות שאינן נמחקין, אין איסור לאמרו קודם נטילת ידים בעוד שאין ידיו נקיות.[2]
ענינו של מודה אני על פי הפשט
ענינו של "מודה אני כו'" ע"פ חלק הפשט שבתורה הוא – הודאה לה' על "שהחזרת בי נשמתי". ואף שמברכים על החזרת הנשמה ברכת אלקי נשמה, מ"מ צריך לומר גם "מודה אני כו'", כי החיוב להודות על החזרת הנשמה הוא מיד כשניעור משינתו.
– כי כמו שהחיוב דברכת הנהנין הוא מיד כשנהנה (ועוד טרם שנהנה), כן גם החיוב דברכת הודאה על החזרת הנשמה - שהיא הנאה היותר גדולה, וכוללת את כל ההנאות הפרטיות שבעולם - הוא מיד כשניעור משינתו.
ובהיות שברכת אלקי נשמה, להיותה בהזכרת השם, אי אפשר לאומרה (עכשיו) קודם נטילת ידים, צריך להודות על החזרת הנשמה מיד כשניעור משינתו באמירת מודה אני עכ"פ.
ענינו של מודה אני על פי הרמז
ענינו של מודה אני כו' ע"פ חלק הרמז שבתורה: החזרת הנשמה בכל בוקר רומזת לתחיית המתים. כי שינה היא אחד מששים במיתה, ובמילא, החזרת הנשמה היא מעין תחה"מ. וזהו "שהחזרת בי נשמתי כו' רבה אמונתך": מזה ש"החזרת בי נשמתי", אנו יודעים ש"רבה אמונתך" לתחיית המתים.[3]
הערות שוליים
- ↑ פסקי הסידור.
- ↑ פסקי הסידור.
- ↑ ענינה של תורת החסידות
