משתמש:ישראל בטח בהשם/האולם הגדול (770): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־22:20, 5 בפברואר 2022

בית הכנסת ובית המדרש המרכזי של חסידות חב"ד ליובאוויטש (הזאל הגדול^[1]) הוא בית הכנסת בו הרבי מתפלל מידי יום ביומו ואף בזמנים מיוחדים מקיים התוועדויות. הזאל שוכן בקומה התחתונה (המרתף) של 770 - מרכז חב"ד העולמי.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בסביבות שנת תשי"ד, בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה"זאל הקטן" שבקומה הראשונה להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב"שאלאש", שהיה גדול מה"זאל הקטן", להתוועדויות ולתפילות הימים הנוראים. ההתוועדויות הגדולות של י"ט בכסלו, י' בשבט וחג הפורים, נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור קראון הייטס.

עם השנים, ככל שקהילת חסידי חב"ד גדלה, גבר הצורך במקום נוסף והשימוש בשאלאש הלך ונעשה בתכיפות יותר. השאלאש שלא תוחזק כהוגן, גרם שלפעמים השהות במקום הייתה בלתי נסבלת^[2]. בסוף שנת תשי"ט החלו לתחזק את השאלאש; אטמו אותו לגשם, לרוח ולקור, גדרו אותו מצידו הצפוני והדרומי (כלומר, צידו הפונה לרחוב איסטערן פארקוויי ולרחוב יוניון) ופרשו ברזנט כתקרה (בסוכות שמו סכך). לקראת ראש השנה תשכ"א סיימו את השיפוץ. מקום תפילתו של הרבי נקבע, בפינה הדרומית מזרחית. בנוסף, נבנתה בימה מיוחדת עבור הרבי, להתוועדויות. בימה זו הייתה מתקפלת ואיפשרה לנצל את המקום שלא בשעת התוועדות.

בחורף שנת תשכ"ה נקנו המבנים שמימין ומשמאל בניין 770 - בניינים מספר 784 ו-‏788 שברחוב איסטערן פארקוויי. הקניה התבצעה על ידי ר' אהרון קליין שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.

בחודש אלול שנת תשכ"ז החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת, אך הפועלים לא הצליחו להתקדם בקצב מספק והיה נדמה שלא יוכלו בחודש תשרי של אותה שנה להשתמש במרתף המורחב, אך ביוזמתם של מספר בחורים הסתיימה העבודה בערב חג הסוכות של שנת תשכ"ח^[3], וברגעים האחרונים שקודם החג הספיקו לפנות את השיריים של עבודות ההרחבה ולהעביר את ארון הקודש ובימת הרבי לקדמת המרתף, וכאשר הרבי נכנס לתפילה ראו שמחה גדולה על פניו.

בהרחבה השניה שהתקיימה בסוף שנת תשל"ג בה עבדו הגבאים עצמם^[4], במהלכה הוסרה ריצפת הקומה הראשונה של הבניין בחלק שמעל המרתף, על מנת ליצור חלל גבוה שיאפשר הקמת פירמידות בשעת ההתוועדויות, ויעניק שדה ראיה רחב יותר.

בשאר הקומה, נבנו מחיצות עם חלונות שקופים-אטומים, והיא הוסבה לעזרת נשים.

לאחר החג בנה ר' יעקב ליפסקר ארבעים ספסלי עץ חדשים אותם תרם ל-‏770. לאחר סיום הבניה החליט לתרום גם ארון קודש חדש. הוא הבין שהרבי רוצה שארון הקודש לא ייבנה בתוך הקיר, אלא מחוצה לו. ר' יעקב הביא פועל שבנה את מסגרת העץ של הארון, ושאר החלקים עשה ר' יעקב בעבודת יד בסיוע בנו.

כמה שנים לאחר מכן, עשו בקצה המזרחי חדר למעילים ולתאי אכסון, שהפך אחר כך לכמעין 'חדר שני' עד לשלב בו שיפצו את השירותים למטה ופינו את חדר החשמל שהיה במקום ופתחו את כל השטח מתחת לעזרת נשים, שמתחתיו בנו חדר שנקרא "לשכת עושי חביתין", בו מכינים את כל הדרוש למזון להתוועדויות ב-770, "מזונות" לפני התפילה ועוד.

הנחת אבן הפינה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך השנים הלכה קהילת חב"ד והתפתחה לממדים גדולים. בימי החגים, בעיקר בחודשי תשרי, הפך 770 למקום הומה ולמוקד עליה מכל העולם לאלפי אנשים. המקום נעשה צר מלהכיל את הציבור שהמשיך לגדול. זמן רב נמשכו הדיבורים על תוכניות להרחבת ה'זאל הגדול' ותוכנן מעמד "הנחת אבן פינה" צנוע לקראת ההרחבה.

ביום י"ז באלול תשמ"ח התפלל הרבי כרגיל בביתו שברחוב פרזידנט. לאחר תפילת מנחה התקיימה חלוקת דולרים במהלכה ניגש יו"ר 'קרן ידידי מחנה ישראל' - הנדיב מר דוד צ'ייס וסיפר לרבי כי בתוכניתו להרחיב ולהגדיל את בנין 770 לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש–הזמין את הרבי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה שברצונו לערוך באותו יום בחצר 770. באופן מפתיע נענה הרבי להזמנה.

הסכמתו הפתאומית של הרבי להשתתף בטקס גרמה למארגנים להאיץ בהכנות. תוך דקות הכשירו הקרקע שבחזית 770 והוקמה בימה מיוחדת עבור הרבי, עליה הוצב סטנדר ומיקרופון. קהל רב החל לנהור אל מקום האירוע כשהוא מתמקם על פירמידות מאולתרות שהוצבו על הכביש. על חזית הבניין נתלה שלט "גדול יהיה כבוד הבית, לשנה טובה ומתוקה".

הטקס נערך כפי שהרבי ביקש ובסיום דבריהם של הנואמים ובראשם הרבי, ניגשו להנחת אבן הפינה אותה הניח הרבי.

המרפסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – המרפסת

בשנת תשנ"ג, בעקבות מצבו הבריאותי של הרבי, נעשו מספר שינויים ב-‏770. לפני ראש השנה בנו חדר תפילה מיוחד לרבי, מעל הפירמידות במערב 770, עם חיבור ישיר לחדרו של הרבי. לקראת שמחת תורה בנו גם מרפסת, שתאפשר את השתתפותו של הרבי בהקפות באופן שיוכלו לראותו היטב. לאחר חג הסוכות בנו גרם מדרגות מהמרפסת לבימה ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת - הורדו חמשת הנברשות שתלו בתקרת 770, כדי לאפשר לקהל לראות את הרבי.

בשנת תשנ"ד שינו קצת את מבנה המרפסת, באופן שיקל על הרבי להסתכל למטה ולראות את החסידים.

שיפוצים והרחבות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – הרחבות 770

בשנת תשנ"ב החלה תכנית לשיפוץ משמעותי של הכניסה לזאל הגדול. התוכנית הייתה בסיוע הנגיד ר' יוסף יצחק גוטניק יחד עם מגבית עולמית בה השתתפו כלל חסידי חב"ד בעולם כולו. העבודה עצמה לקחה מספר שנים, והסתיימה בשנת תשנ"ה כאשר כל רחבת הכניסה של 770 שופצה. בנוסף לכך נבנו בקומת המרתף שמתחת הזאל הגדול (בייסמנט) חדרי שירותים מרווחים, שהחליפו את השירותים שהיו בתוך הזאל הגדול. המקום בו עמדו חדרי השירות הקודמים, הותאם וצורף ל'זאל הגדול'.

לאחר ג' בתמוז תשנ"ד הוחלפה התקרה הישנה - ממנה בלטו צינורות המיזוג והחשמל - בתקרה אקוסטית. כמו כן הוחלף הפארקט של הרצפה בזאל כולו. בחודש אלול תשס"א נבנתה עזרת נשים חדשה הפונה מכיוון רחוב יוניון ובה כ-‏50 מקומות ישיבה נוספים לנשים. בחורף תשס"ב נצבעו חלקים מארון הקודש מחדש. בתחילת שנת תשס"ה הותקנו מאווררים חדשים, לאחר שהישנים הוסרו עם שיפוץ התקרה בתשנ"ה. בחודש חשוון תשס"ו הוחלפה רצפת 770 ברצפה חדשה (לאחר למעלה מ-11 שנים). בשנת תשס"ח הותקנה נברשת מעל בימת הקריאה, בדומה לנברשות שהיו באולם עד שנת תשנ"ג. בשנת תשס"ט שופץ הזאל הקטן, במהלכו נקבע מסך אוטומטי היורד מהתקרה באמצעות שלט - המשמש להקרנת וידאו מידי יום ביומו על ידי ועד לצייר פני הרב. בחורף תשע"ג נוספה נברשת נוספת במערב 770 במקביל לנברשת שלפניה. בתשרי תשע"ד נוספו עוד שלושה נברשות חדשות בחזית הארון קודש, אחת גדולה ושתיים נוספות קטנות יותר משני צדיה, נברשות אלו משווים לארון קודש הדר מלכותי. בשנת תשע"ו הוחלפו המדרגות בכניסה לבנין 770. בחודש תמוז תשע"ח תוקנה ושופצה הבימה של התפילה ולקראת חודש תשרי שופצו בימת ההתוועדויות ובימת קריאת התורה וכן נצבעו עמודי וספסלי 770. ובחודש מנחם אב תשע"ט הוחלפה רצפת 770 ע"פ הוראת הגבאים.

משפטים ומחלוקות בנוגע להנהלת המקום[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשס"ה, בעקבות ניסיון להחליף את לוח השיש של 'אבן הפינה' המוצבת בפתח 770, הוגשה תביעה על ידי הנציגים של אגודת חסידי חב"ד והמרכז לעניני חינוך ר' יהודה קרינסקי ור' אברהם שמטוב לבית משפט^[5] (לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני^[^{דרוש מקור]}), בתביעה שניהול בית הכנסת יעבור לידיהם. הדיונים נמשכו מספר שנים והכרעת בית המשפט המחוזי, בראשות השופט איירה הארקווי, הייתה לטובת העותרים^[6]. הגבאים פנו לערעור לבית המשפט העליון של ניו יורק שפסק, ביום י"א בשבט תשס"ט, שבית הכנסת הוא מקום ציבורי והאחריות לניהולו היא בידי נבחרי הציבור (הגבאים)^[7].

בחודש טבת תש"ע, פנו התובעים שוב לבית המשפט, בבקשה שיעניק פרשנות שונה לפסק העליון, באופן שיאפשר להם לנהל את המקום^[8]. כעבור שלושה חודשים, בחודש סיון, הגישו התובעים בקשה נוספת, לבית משפט מחוזי, להפקיע את סמכות עמותת בית הכנסת מהגבאים וצו לפינוי ציבור המתפללים^[9]. ביום ו' בתמוז התקיים הדיון בנושא^[10], ובית המשפט פסק כי אופיה של התביעה היא סכסוך-דיירים וכי לבעלים החוקיים זכות מלאה כולל אפשרות לפינוי בית הכנסת ממקומו. הגבאים הגישו ערעור לבית המשפט העליון^[11] שעצר את ביצוע פסק בית המשפט המחוזי וניתנו למשיבים שישה חודשים להכין ניירות לקראת הדיון בבית המשפט לערעורים של מדינת ניו יורק^[12].

ביום ל' בתשרי שנת תשע"א הגישו הגבאים תצהיר ובו טענתם לפיו פסק הדין של השופטת בערכאה הנמוכה הינו מוטעה מיסודו וכי הפסיקה הקודמת של בית המשפט הגבוה בניו יורק, היא הצודקת^[13]. לתובעים ניתנה שלושים יום כדי להשיב על כך^[14], וביום כ"ד באייר תשע"א פסק בית המשפט לערעורים כי את בית הכנסת ינהלו הגבאים^[15]^[16].

בחודש חשוון תשע"ח הגיעה השופטת שדנה בנושא ל-770, נערך בשבילה סיור^[17], והיא מאוד התרשמה מהביקור וביום ד' אייר תש"פ היא פסקה^[18] שלאגודת חסידי חב"ד יש את הזכות לנהל את המקום, וכבר אינו בניהול הגבאים^[19].

אך לאחר ערעור שהוגש ע"י הגבאים השופט קיבל את טענות הגבאים וקבע כי ניהול בית הכנסת יישאר עד לערעור בידי הגבאים^[20].

משהחל ההליך המקדים לקראת הערעור על הפסק ש-770 לא בניהול הגבאים, התברר למרבה התדהמה, כי התובעים הוסיפו בקשת תביעה ממונית, ולפיה על המתפללים לשלם לבעלי הנכס שכירות על התפילה בבית הכנסת! לצורך כך הזמינו הערכת שמאי על הנכס, ולפיה דרשו סכום של מליון וארבע מאות חמישים אלף דולר.^[21] לטענתם, הם מצאו בית ספר המוכן לשכור את המקום, ומכיון שכעת המקום תפוס על ידי המתפללים, הרי שהדבר גורם להם היזק כספי עצום, והם ביקשו מבית המשפט לחייב את הגבאים בסכום זה. בנוסף ביקשו התובעים, שהגבאים יפקידו סכום של חמש מליון דולר(!) כערבות, וזאת כדי שיובטח שהמתפללים בבית הכנסת לא יגרמו נזק לבנין…

עורכי הדין מטעם בית הכנסת ענו בפירוט על הטענות המופרכות, והסבירו כי בית הכנסת איננו נכס להשכרה אלא מקום קדוש, בית כנסת ובית מדרש ובית מעשים טובים, השייך לכלל חסידי חב"ד בכל העולם, ולא יעלה על הדעת להשכיר אותו לבית ספר..

ביום כ"ח תשרי תשפ"א קבע השופט בפסק זמני שאין שחר לטענה ולבקשה לקביעת סכום שכירות לבנין - מכיוון ש-770 "מעולם לא היה נכס להשכרה, ולעולם לא יהיה נכס להשכרה". וגם לא קיבל את הטענה כאילו יש סיכון שהמתפללים יזיקו לבית הכנסת, ולכן קבע סכום ערבות נמוך ביותר, עד לסיום הערעור^[22].

ביום הבהיר י"ד כסלו תשפ"ב פקיד בית המשפט הודיע לצדדים כי אין מקום לדון בערעור, מכיון שלפי הבנת בית המשפט לערעורים, אין בפסיקה הקודמת משום הוראה לפינוי בית הכנסת והגבאים, ומשכך – אין צורך בערעור כדי להשאיר את המצב על כנו. כמו כן הודיע בית המשפט כי הוא דוחה את התביעה לתשלום שכר דירה בסכום של מליון דולר לשנה^[23].

אך בשלהי חודש שבט תשפ"ב התברר שגבאי 770 ניסו להגיש ערעור אך הוא לא התקבל כי טרם ניתן צו מבית משפט לפינוי הבנין, דבר שהסתדר לאחר שבית המשפט פסקו שצרכים לפנות את בית הכנסת בתוך שישים יום^[24].

המקום כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

בית הכנסת כיום שוקק חיים, ובנוסף למניינים הקבועים מידי יום ביומו בשעה קבועה עם הרבי מתקיימים עוד עשרות מניינים ביום ומשתתפים בהם מגוון רחב של אנשים גם כאלו שאינם נמנים על חסידי חב"ד, המקום משמש גם כזאל המרכזי של ישיבת תומכי תמימים המרכזית והתמימים הלומדים בה, מתייגעים בשקידה והתמדה כפי הוראות הרבי.

בנוסף, בזמנים מיוחדים מתקיימים התוועדויות בהם משתתפים ונואמים רבנים רבים בעיקר מארצות הברית, ובזמנים מיוחדים החסידים מבקישים לשיחות שהרבי שליט"א מוסר, מידי יום ראשון מתקיימת ליד הבימה^[25] חלוקת הדולרים המסורתית ומידי שבוע מתקיים שיעור גאולה ומשיח המרכזי לכלל אנ"ש והתמימים המעוניינים לשמוע לדא"ח בנושאי גאולה ומשיח.

במקום מתקיימות גם התוועדויות פרטיות, כגון: התוועדויות לפני בר מצווה, התוועדויות לפני חתונה ועוד התוועדויות שחסידים מארגנים כמחווה על נס שקרה להם בחייהם הפרטיים.

בנוסף לכך, בקומה הראשונה של הבניין ממוקם חדר המשמש את כולל תפארת זקנים בקראון הייטס כשהכניסה אליו היא מרחוב קינגסטון.

ניהול בית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – גבאי בית הכנסת 770

בית הכנסת מנוהל על ידי גבאים נבחרים על ידי הציבור, הגבאים אחראים על החזקת המקום ועל ניהול התפילות, הגבאים כפופים לרבני השכונה.

הרבי נתן כבוד מיוחד לגבאים, והזכיר פעמים רבות את תפקידם בניהול בית הכנסת בשינוי סדר בקשת רשותם, ומקשיב להכרזותיהם, אומר להם 'גוט שבת' בליל שבת, לשלם על העליות שנצרך ועוד ריבוי התייחסויות שהביע בהזדמנויות רבות את אחריותם לניהול בית הכנסת.

התפילה ב-770[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – התפילה ב-770

מעניניו העיקרים של 770 כמרכז חסידות חב"ד, היא התפילה ועבודת התפילה. מסופר, שכאשר נכנס הרבי הריי"צ לבנין 770, ראשית נכנס למקום שיועד לבית הכנסת ואמר שהוא מייחד את המקום למקום "תפילה מתוך פנימיות".

קופת בדק הבית[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – בדק הבית (770)

קופת בדק בית, היא קופה שמיועדת לכך שגם החסידית יוכלו להשתתף בהוצאות ובתיחזוק 770 אחת הקופות המיועדות עבור צדקה זו, היא הקופה הגדולה בלובי הכניסה, בה תרם הרבי צדקה באופן תדיר, וכן הורה לילדים שקיבלו ממנו מטבעות צדקה בצאתו לתפילות לתרום את המטבעות בקופה זו, ומספר פעמים אף הרים בידיו את אחד הילדים, לאחר שלא הצליח להגיע לחריץ הקופה, פעמים רבות נהגו הממונים על הקופה לרוקן אותה לפני שהרבי עבר על יד הקופה, ומכרו לאחר מכן את המטבעות שהרבי שלשל לתוכה.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

'והבט פני משיחך', בית רבינו ובית משיח, שבועון בית משיח גליון כ"ב אלול תש"פ עמוד 48
קובץ צורת הבית, על שיפוץ 770, יצא לאור על ידי ארגון אש"ל הכנסת אורחים בתשרי תש"פ

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

המתווה להרחבת 770 שהוגש לרבי אחרי הדוחק הרב בתשרי תשמ"ח
הרבי הציע לעשות 'דיל', ולהפתעת כולם הגיע ברכבו לאירוע
מענות בנוגע להרחבת 770, בתוך תשורה מנישואי פישער-פאלטער חשון תשפ"ב

הערות שוליים

↑ בעגת יוצאי רוסיה
↑ ידועה שיחה של הרבי משנת תשי"ח אודות השאלאש שהגבאי ר' יוחנן גורדון אמר: "אז ס'איז קאלט און שמוציק".
↑ הבחורים הסירו את עמודי התמיכה של הבניין, מה שהפועלים לא העזו לעשות בעצמם מבלי אישור של מהנדס. בעקבות כך, עד היום הבניין ממשיך לעמוד עד היום מבלי עמודי התמיכה שלו.
↑ ולא פועלים שכורים כמו השיפוצים הקודמים
↑ קרינסקי ושם-טוב דורשים לפנות את 770, קרינסקי ושם טוב: דברי הרבי לא רלוונטיים!.
↑ חב"ד אינפו.
↑ בית המשפט: הרבי ו- 770 שייכים לחסידים, עורכי הדין בהודעה רשמית: ניצחון ברור.
↑ תביעה חדשה: לסלק את בית הכנסת מ-770, בית המשפט לערעורים קיבל את טענות הגבאים.
↑ לא נגמר: תביעה לפינוי הגבאים והמתפללים מ- 770.
↑ דיון במשפט על פינוי 770 ● כל הפרטים.
↑ פס"ד במשפט 770; הגבאים יגישו ערעור.
↑ הוטל עיקול על הפסיקה במשפט ניהול 770.
↑ תצהיר הגבאים על פני שבעים ושתיים עמודים, הוגש באמצעות עורך הדין מר רודובסקי.
↑ משפט 770: הוגש התצהיר מטעם ההגנה.
↑ בית המשפט פסק: 770 שייך לרבי ולחסידים - דיווח באתר חב"ד אינפו על פי פסק הדין של בית המשפט בארצות הברית לערעורים (אנגלית).
↑ משפט 770: ההחלטה סופית - לא ניתן להגיש ערעור.
↑ תמונות.
↑ הפסק-דין המלא.
↑ פס"ד בנוגע לניהול 770; הערעור בדרך?.
↑ החלטת השופט.
↑ הערכת השמאי.
↑ בית המשפט קבע: 770 איננו נכס להשכרה!.
↑ דרמה: בית המשפט טוען שאין מקום לפנות את 770
↑ שערוריה: צו פינוי לבית הכנסת ולמתפללים ב-770.
↑ הד"כ החלוקה מתקיימת ליד הבימה

[1] בעגת יוצאי רוסיה

[2] ידועה שיחה של הרבי משנת תשי"ח אודות השאלאש שהגבאי ר' יוחנן גורדון אמר: "אז ס'איז קאלט און שמוציק".

[3] הבחורים הסירו את עמודי התמיכה של הבניין, מה שהפועלים לא העזו לעשות בעצמם מבלי אישור של מהנדס. בעקבות כך, עד היום הבניין ממשיך לעמוד עד היום מבלי עמודי התמיכה שלו.

[4] ולא פועלים שכורים כמו השיפוצים הקודמים

[5] קרינסקי ושם-טוב דורשים לפנות את 770, קרינסקי ושם טוב: דברי הרבי לא רלוונטיים!.

[6] חב"ד אינפו.

[7] בית המשפט: הרבי ו- 770 שייכים לחסידים, עורכי הדין בהודעה רשמית: ניצחון ברור.

[8] תביעה חדשה: לסלק את בית הכנסת מ-770, בית המשפט לערעורים קיבל את טענות הגבאים.

[9] לא נגמר: תביעה לפינוי הגבאים והמתפללים מ- 770.

[10] דיון במשפט על פינוי 770 ● כל הפרטים.

[11] פס"ד במשפט 770; הגבאים יגישו ערעור.

[12] הוטל עיקול על הפסיקה במשפט ניהול 770.

[13] תצהיר הגבאים על פני שבעים ושתיים עמודים, הוגש באמצעות עורך הדין מר רודובסקי.

[14] משפט 770: הוגש התצהיר מטעם ההגנה.

[15] בית המשפט פסק: 770 שייך לרבי ולחסידים - דיווח באתר חב"ד אינפו על פי פסק הדין של בית המשפט בארצות הברית לערעורים (אנגלית).

[16] משפט 770: ההחלטה סופית - לא ניתן להגיש ערעור.

[17] תמונות.

[18] הפסק-דין המלא.

[19] פס"ד בנוגע לניהול 770; הערעור בדרך?.

[20] החלטת השופט.

[21] הערכת השמאי.

[22] בית המשפט קבע: 770 איננו נכס להשכרה!.

[23] דרמה: בית המשפט טוען שאין מקום לפנות את 770

[24] שערוריה: צו פינוי לבית הכנסת ולמתפללים ב-770.

[25] הד"כ החלוקה מתקיימת ליד הבימה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:הזאל_הגדול מתפללים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול' כשהוא מלא במתפללים]]
+[[קובץ:הזאל_הגדול מתפללים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'אולם הגדול' כשהוא מלא במתפללים]]
-'''בית הכנסת ובית המדרש המרכזי''' של חסידות חב"ד ליובאוויטש (הזאל הגדול) הוא בית הכנסת בו [[הרבי]] מתפלל מידי יום ביומו ואף בזמנים מיוחדים מקיים התוועדויות. הזאל שוכן בקומה התחתונה (המרתף) של [[770 - מרכז חב"ד העולמי]].
+'''בית הכנסת ובית המדרש המרכזי של חסידות חב"ד ליובאוויטש''' (הזאל הגדול{{הערה|בעגת יוצאי רוסיה}}) הוא בית הכנסת בו [[הרבי]] מתפלל מידי יום ביומו ואף בזמנים מיוחדים מקיים התוועדויות. הזאל שוכן בקומה התחתונה (המרתף) של [[770 - מרכז חב"ד העולמי]].
 ==היסטוריה==
-[[קובץ:הרבי בתפילה בזאל בקטן.jpeg|ממוזער|[[הרבי מלך המשיח]] ב[[תפילה]] במקומו הקבוע בפינת הזאל הקטן]]
+[[קובץ:הרבי בתפילה בזאל בקטן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי מלך המשיח]] ב[[תפילה]] במקומו הקבוע בפינת [[הזאל הקטן]]]]
 [[קובץ:שלאש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בתפילה ב'שלאש']]
+[[קובץ:כסא בהתוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים ב[[התוועדות עם הרבי]] בזאל הגדול, מעבירים מעל ראשיהם כיסא (ככל הנראה עבור אחד מזקני החסידים)]]
 בסביבות שנת [[תשי"ד]], בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה"[[זאל הקטן]]" שבקומה הראשונה להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב"[[שאלאש]]", שהיה גדול מה"זאל הקטן", ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ולתפילות ה[[ימים הנוראים]]. ההתוועדויות הגדולות של [[י"ט בכסלו]], [[י' בשבט]] ו[[חג הפורים]], נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]].
-עם השנים התרבו המשתתפים וגבר הצורך להרחיב את המקום. בית הכנסת הורחב לכיוון הבנין הסמוך שבכתובת 784–788 [[איסטרן פארקווי]], וכן לכיוון יוניון סט.
+עם השנים, ככל שקהילת חסידי חב"ד גדלה, גבר הצורך במקום נוסף והשימוש בשאלאש הלך ונעשה בתכיפות יותר. השאלאש שלא תוחזק כהוגן, גרם שלפעמים השהות במקום הייתה בלתי נסבלת{{הערה|ידועה [[שיחה]] של [[הרבי]] משנת [[תשי"ח]] אודות השאלאש שהגבאי ר' [[יוחנן גורדון]] אמר: "אז ס'איז קאלט און שמוציק".}}. בסוף שנת [[תשי"ט]] החלו לתחזק את השאלאש; אטמו אותו לגשם, לרוח ולקור, גדרו אותו מצידו הצפוני והדרומי (כלומר, צידו הפונה לרחוב איסטערן פארקוויי ולרחוב יוניון) ופרשו ברזנט כתקרה (בסוכות שמו סכך). לקראת [[ראש השנה]] [[תשכ"א]] סיימו את השיפוץ. מקום תפילתו של הרבי נקבע, בפינה הדרומית מזרחית. בנוסף, נבנתה בימה מיוחדת עבור הרבי, להתוועדויות. בימה זו הייתה מתקפלת ואיפשרה לנצל את המקום שלא בשעת התוועדות.
-אך ככל שקהילת חסידי חב"ד גדלה, גבר הצורך במקום נוסף והשימוש בשאלאש הלך ונעשה בתכיפות יותר. השאלאש שלא תוחזק כהוגן, גרם שלפעמים השהות במקום הייתה בלתי נסבלת{{הערה|ידועה [[שיחה]] של [[הרבי]] משנת [[תשי"ח]] אודות השאלאש שהגבאי ר' [[יוחנן גורדון]] אמר: "אז ס'איז קאלט און שמוציק".}}. בסוף שנת [[תשי"ט]] החלו לתחזק את השאלאש; אטמו אותו לגשם, לרוח ולקור, גדרו אותו מצידו הצפוני והדרומי (כלומר, צידו הפונה לרחוב איסטערן פארקוויי ולרחוב יוניון) ופרשו ברזנט כתקרה (בסוכות שמו סכך). לקראת [[ראש השנה]] [[תשכ"א]] סיימו את השיפוץ. מקום תפילתו של הרבי נקבע, בפינה הדרומית מזרחית. ר' [[זלמן בלסופסקי]] בנה בימה מיוחדת עבור הרבי, להתוועדויות. בימה זו הייתה מתקפלת ואיפשרה לנצל את המקום שלא בשעת התוועדות. מאחורי הבמה היה חלון פתוח לרחוב יוניון, שם התמקמו בחורי הישיבה כדי לראות את הרבי. לאחר זמן קצר הורה הרבי לסגור את החלון.
 בחורף שנת [[תשכ"ה]] נקנו המבנים שמימין ומשמאל בניין 770 - בניינים מספר 784 ו-‏[[788 איסטרן פארקווי|788 שברחוב איסטערן פארקוויי]]. הקניה התבצעה על ידי ר' [[אהרון קליין]] שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.
-יוזמת הרכישה הגיעה על ידי מר אהרן קליין שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: "אתה בטוח שנצטרך כזה [[בית הכנסת]] גדול?!" ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: "יצטרכו עוד גדול מזה" והרבי הסכים.
-הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם [[ועד הבניין]] שעסק בפועל בהרחבת 770. ניתנו לכך השערות שונות, ביניהם: אי הסכמת הבנק להלוות סכום כה גדול לבית כנסת שאין לו את הערבויות המתאימות. ר' אהרן שניהל ארגונים גדולים נוספים (למשל, [[כולל חב"ד]]) באמריקה, היה כנראה מוכר יותר לבנקים. השערה נוספת אומרת שהיה זה בהוראה מהרבי, כיוון שהרבי לא רצה שעבירות על החוק - הנעשות כמעט בכל בניה - תרשמנה על שם חב"ד. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות ל[[מרכז לעניני חינוך]]. יש אומרים שהטעם לכתיבת הבנין על שם ר' אהרן, מחמת שהבעל הבית הקודם של הבנין ביקש מילדיו שלא ימכרו הבנין לליובאוויטש, על כן קנה אותו ר' אהרן שלא היה חסיד ליובאוויטש{{הערה|כן סיפר ר' [[דוד קרץ]], שהיה ב770 בשנים אלו.}}.
+ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ"ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת, אך הפועלים לא הצליחו להתקדם בקצב מספק והיה נדמה שלא יוכלו ב[[חודש תשרי]] של אותה שנה להשתמש במרתף המורחב, אך ביוזמתם של מספר בחורים הסתיימה העבודה בערב חג הסוכות של שנת [[תשכ"ח]]{{הערה|הבחורים הסירו את עמודי התמיכה של הבניין, מה שהפועלים לא העזו לעשות בעצמם מבלי אישור של מהנדס. בעקבות כך, עד היום הבניין ממשיך לעמוד עד היום מבלי עמודי התמיכה שלו.}}, וברגעים האחרונים שקודם החג הספיקו לפנות את השיריים של עבודות ההרחבה ולהעביר את ארון הקודש ובימת הרבי לקדמת המרתף, וכאשר הרבי נכנס לתפילה ראו שמחה גדולה על פניו.
-ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ"ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת. התכנון היה שתוך חודש תושלם ההרחבה וכבר בראש השנה [[תשכ"ח]] יוכלו לערוך שם את תפילות החג, מה שלא היה נראה הגיוני. ההרחבה כללה; שלב א' - חפירה מהקומה הראשונה עד לתחתית המרתף, בכדי ליצור חלל עם תקרה גבוהה. שלב ב' - שבירת הקירות המפרידים בין בניין 770 לבניין 784 ובשלב ג' - הכשרת המרתף המאוחד לאולם תפילה גדול. השלב הראשון התקדם במהירות והיה נראה שאכן לקראת ראש השנה תסתיים הבניה. לקראת שלב ב' גילו הפועלים שהקיר שהפריד בית הבניינים היה עשוי מביטון מזוין ומ[[ברזל]] ועוביו שלש רגל. אורכו היה עשרים מטר והיה בלתי אפשרי לסיים זאת עד לראש השנה.
+בהרחבה השניה שהתקיימה בסוף שנת [[תשל"ג]] בה עבדו הגבאים עצמם{{הערה|ולא פועלים שכורים כמו השיפוצים הקודמים}}, במהלכה הוסרה ריצפת הקומה הראשונה של הבניין בחלק שמעל המרתף, על מנת ליצור חלל גבוה שיאפשר הקמת פירמידות בשעת ה[[התוועדות|התוועדויות]], ויעניק שדה ראיה רחב יותר.
-בליל ערב [[חג הסוכות]] [[תשכ"ח]], לאחר שיתברר כי יוכלו להיכנס רק לאחר חג הסוכות עקב עיכובי בנייה החלו אנ"ש והתמימים בעצמם לפעול בשטח ולעבוד ואכן, למחרת הפועלים נדהמו ולאחר זמן קצר המקום היה מוכן לגמרי וחסידי חב"ד המתינו לכניסת הרבי ל"בית הכנסת החדש". לקראת [[תפילת מנחה]] של ערב חג הסוכות ירד הרבי מחדרו הק' ונכנס לזאל הגדול. הרבי התקדם במהירות לעבר מקומו החדש, המרוחק יותר, כשהוא מביט כל העת לצדדים ועל פניו נראית שמחה גדולה.
+בשאר הקומה, נבנו מחיצות עם חלונות שקופים-אטומים, והיא הוסבה ל[[עזרת נשים]].
 לאחר החג בנה ר' יעקב ליפסקר ארבעים ספסלי עץ חדשים אותם תרם ל-‏770. לאחר סיום הבניה החליט לתרום גם ארון קודש חדש. הוא הבין שהרבי רוצה שארון הקודש לא ייבנה בתוך הקיר, אלא מחוצה לו. ר' יעקב הביא פועל שבנה את מסגרת העץ של הארון, ושאר החלקים עשה ר' יעקב בעבודת יד בסיוע בנו.
-===הזאל הגדול כפי שאנו מכירים===
+כמה שנים לאחר מכן, עשו בקצה המזרחי חדר למעילים ולתאי אכסון, שהפך אחר כך לכמעין 'חדר שני' עד לשלב בו שיפצו את השירותים למטה ופינו את חדר ה[[נורה חשמלית|חשמל]] שהיה במקום ופתחו את כל השטח מתחת לעזרת נשים, שמתחתיו בנו חדר שנקרא "לשכת עושי חביתין", בו מכינים את כל הדרוש ל[[מזון]] להתוועדויות ב-770, "מזונות" לפני התפילה ועוד.
-[[קובץ:770 התוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול' ב[[התוועדות עם הרבי]] לאחר ההרחבה השלישית צילום מתוך חלון [[חדר השידורים]]]]
-[[קובץ:כסא בהתוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים ב[[התוועדות עם הרבי]] בזאל הגדול, מעבירים מעל ראשיהם כיסא (ככל הנראה עבור אחד מזקני החסידים)]]
-[[קובץ:הזאל_הגדול_360_מעלות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול', בשעת אחר צהריים של יום שישי, כשהוא כמעט ריק ממתפללים]]
-במשך השנים התרחבה קהילת חב"ד וכבר בשנת [[תשכ"ח]] לא הספיק המקום לאכלס את כולם. הפעם תוכנן להרחיב את [[בית הכנסת]] תחת מרתף בניין מספר 788. גם הפעם התעסק עם הבניה ר' אהרן שאף קיבל עידוד על כך מהרבי{{הערה|במכתב שכתב ר' אהרן לרבי ביום [[כ"ב באייר]] [[תשכ"ח]], בו הוא מדווח על פעילות ה'תפילין טראק' ([[טנק המבצעים]] בגרסתו הראשונה) שלו, ענה הרבי: "תשואות חן על הבשורות טובות, כן יבשר טוב סוף סוף גם בעניני הרחבת [[בית הכנסת]] ובנינו".}}. בפועל התעכבה עבודת ההרחבה חמש שנים וייתכן שהיה זה בעקבות חוסר אמצעים כספיים.
-בסוף שנת [[תשל"ג]] החלו להרחיב את ה"זאל הגדול" וגם הפעם תכננו שלראש השנה יהיה [[בית הכנסת]] מוכן. הפעם, לא נשכר קבלן מקצועי שינהל את העבודה, אלא הגבאים עצמם ניהלו את העבודה. ר' [[זלמן ליפסקר]] היה ממונה מטעם ועד הבניין לפקח באופן אישי על עבודת הבנייה. מנהל העבודה בשטח היה אדם חזק שיכל לתפקד רק ביד אחת, עם זאת העבודה התקדמה בקצב מהיר. תרומה משמעותית לזירוז העבודה נתנו הגבאים, כאשר כמה מבניהם נהגו להשלים מדי לילה את עבודת הפועלים מאותו יום. הבולטים מביניהם ר' [[זלמן בלסופסקי]] יחד עם בנו ר' יהודה בלסופסקי, ר' זלמן ליפסקר ואחיו ר' יוסף יצחק ליפסקר. בבנייה זו התערב ר' אהרן פחות מהבניה הקודמת.
-בליל ערב [[ראש השנה]] [[תשל"ד]] היה כמעט כל הבניין מוכן, מלבד הלבנים של הקיר המזרחי שהיו זקוקות לציפוי וגימור. באותו לילה עבדו כמה גבאים לסיים את הבניה עד אור הבוקר, אז היה ה"זאל הגדול" מורחב עד ליכולתו המקסימלית. הרצפה הייתה עקומה וכל 770 עמד במדרון (במשך כמה שנים, עד שיישרו זאת), גם הפאנלים עדיין לא הודבקו, ועזרת הנשים בצד רח' איסטערן פארקוויי הייתה רק משטח בטון - אך הבניה בכללותה הושלמה. לאחר החגים חודשו העבודות והפועלים עסקו בגימור הבית. ר' זלמן ליפסקר הדביק טפטים חדשים על גבי הקירות כדי להשוות את צבעם בכל הבניין. כמה חסידים סיימו את שיפוץ עזרת הנשים, וגם בנו מדרגות לקומה השניה מעזרת הנשים.
+===הנחת אבן הפינה===
-הרחבה זו לא כללה את השטח שמתחת לעזרת הנשים שבצד רח' איסטערן פארקוויי. כמה שנים לאחר מכן, עשו בקצה המזרחי חדר למעילים ולתאי אכסון, שהפך אחר כך לכמעין 'חדר שני' עד לשלב בו שיפצו את השירותים למטה ופינו את חדר ה[[נורה חשמלית|חשמל]] שהיה במקום ופתחו את כל השטח מתחת לעזרת נשים, שמתחתיו בנו חדר שנקרא "לשכת עושי חביתין", בו מכינים את כל הדרוש ל[[מזון]] להתוועדויות ב-770, "מזונות" לפני התפילה ועוד.
-==הנחת אבן הפינה==
 [[קובץ:אבן_הפינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מניח את אבן הפינה להרחבת האחרונה של 770. ([[אלול]] [[תשמ"ח]])]]
 במשך השנים הלכה קהילת חב"ד והתפתחה לממדים גדולים. בימי החגים, בעיקר בחודשי תשרי, הפך 770 למקום הומה ולמוקד עליה מכל העולם לאלפי אנשים. המקום נעשה צר מלהכיל את הציבור שהמשיך לגדול. זמן רב נמשכו הדיבורים על תוכניות להרחבת ה'זאל הגדול' ותוכנן מעמד "הנחת אבן פינה" צנוע לקראת ההרחבה.
-ביום [[י"ז באלול]] [[תשמ"ח]] התפלל הרבי כרגיל בביתו שברחוב פרזידנט. לאחר תפילת [[מנחה]] התקיימה חלוקת דולרים במהלכה ניגש יו"ר 'קרן ידידי מחנה ישראל' - הנדיב מר דוד צ'ייס וסיפר לרבי כי בתוכניתו להרחיב ולהגדיל את בנין 770 לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש–הזמין את הרבי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה שברצונו לערוך באותו יום בחצר 770. באופן מפתיע נענה הרבי להזמנה והתנה את השתתפותו שמר צ'ייס ינאם במהלך הטקס בשפת האידיש, שהייתה שפת אמו. מר צ'ייס הסכים לתנאי ואמר לרבי באידיש: "להתראות ב-‏5:00".
-הסכמתו הפתאומית של הרבי להשתתף בטקס גרמה למארגנים להאיץ בהכנות. תוך דקות הכשירו הקרקע שבחזית 770 והוקמה בימה מיוחדת עבור הרבי, עליה הוצב סטנדר ומיקרופון. קהל רב החל לנהור אל מקום האירוע כשהוא מתמקם על פירמידות מאולתרות שהוצבו על הכביש. על חזית הבניין נתלה שלט "גדול יהיה כבוד הבית, לשנה טובה ומתוקה". בשעה 5:00 בדיוק הגיע הרבי ברכבו. הרבי יצא מן הרכב ופנה לעבר הבימה המאולתרת ואמר שיחה במשך כעשר דקות. בשיחה דיבר הרבי על משמעות השם המוענק לאירועים מסוג זה ב'שפת המדינה' - 'גראונד ברייקינג' - שבירת הקרקע וכן למשמעות הרוחנית של הנחת אבן הפינה בהשוותו זאת ל[[אבן השתיה]] ממנה הושתת כל העולם כולו ומקום משכנה היה דווקא ב[[קודש הקדשים]]. בסיום השיחה כיבדו את מר צ'ייס לנאום באידיש כפי שסוכם.
+ביום [[י"ז באלול]] [[תשמ"ח]] התפלל הרבי כרגיל בביתו שברחוב פרזידנט. לאחר תפילת [[מנחה]] התקיימה חלוקת דולרים במהלכה ניגש יו"ר 'קרן ידידי מחנה ישראל' - הנדיב מר דוד צ'ייס וסיפר לרבי כי בתוכניתו להרחיב ולהגדיל את בנין 770 לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש–הזמין את הרבי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה שברצונו לערוך באותו יום בחצר 770. באופן מפתיע נענה הרבי להזמנה.
-מר צ'ייס פתח את דבריו על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו לבנות כאן את בית מדרשו ומרכזו העולמי של הרבי. הוא סיפר בהתרגשות כיצד ראה בשואה את הגרמנים מכלים את כל בתי הכנסת שבעירו ולא האמין כי בא יבא היום והוא עצמו יבנה בית כנסת. מר צ'ייס הוסיף ואמר: "רבי, אמנם התחייבתי לך לדבר באידיש, אך מה אעשה ושכחתי שפה זו כמעט לגמרי והדבר קשה עלי. "רבי איך האב דיר ליב זייער זייער אסאך (רבי אני אוהב אותך הרבה מאוד)". למשמע סיום נאומו של צ'ייס באידיש, חייך הרבי חיוך גדול בפנים מאירות.
+הסכמתו הפתאומית של הרבי להשתתף בטקס גרמה למארגנים להאיץ בהכנות. תוך דקות הכשירו הקרקע שבחזית 770 והוקמה בימה מיוחדת עבור הרבי, עליה הוצב סטנדר ומיקרופון. קהל רב החל לנהור אל מקום האירוע כשהוא מתמקם על פירמידות מאולתרות שהוצבו על הכביש. על חזית הבניין נתלה שלט "גדול יהיה כבוד הבית, לשנה טובה ומתוקה".
-[[קובץ:החיוך המפורסם.jpg|ממוזער|ימין|250px|הרבי מחייך למר צ'ייס]]
-בהמשך ביקש הרבי שגם ה[[רש"ג]] יאמר דברי ברכה. [[הרש"ג]] הזכיר כי בימים אלו שמלאו 91 שנה להתייסדות [[תומכי תמימים]] זכות מיוחדת באותה עת להרחיב את בית רבותינו נשיאנו המשמש גם כבנין ישיבת תומכי תמימים המרכזית. לבסוף ברך את הרבי בהצלחה מופלגה ובנחת מכל החסידים.
+הטקס נערך כפי שהרבי ביקש ובסיום דבריהם של הנואמים ובראשם הרבי, ניגשו להנחת אבן הפינה אותה הניח הרבי.
-אחרי נאומו של הרש"ג ירד הרבי מן הבימה וניגש סמוך לבור שנכרה עבור אבן הפינה. הרבי לקח בידו את חפירה והסיט את החול לצדדים, התכופף והרים בידיו את האבן שהונחה בסמוך והניחה בתוך הבור. שוב נטל לידיו את החפירה וכיסה את האבן במעט חול. אחר כך התכבדו הנדיב מר צ'ייס, חברי המזכירות והרבנים החשובים במילוי הבור באת החפירה. לאחר הנחת אבן הפינה צעד הרבי לעבר פתח הגדר שתחם את השטח, נעצר ואמר שברצונו לחלק דולרים. מיד הורד הסטנדר מהבימה והרבי החל בחלוקה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56688 מעמד חלוקת הדולרים]{{תמונה}} - [[חב"ד אינפו]]}}. בתחילה נוצרה המולה רבה שכן מעולם לא חשבו כיצד ליצור מסלול לקבלת דולר על השטח שמול הבניין, אך עד מהרה התארגן הסדר והקהל החל לנגן ברקע בליווי התזמורת. החלוקה נמשכה כשעה ורבע ואחר כך, לקול שירת 'שמח תשמח' והנפת ידו של הרבי - נסע הרבי חזרה לביתו.
+===המרפסת===
-==המרפסת==
 [[קובץ:עידוד יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעודד את שירת [[יחי אדוננו]]]]
-[[קובץ:המרפסת ב770 בבניה.jpg|ימין|ממוזער|150px|בניית המרפסת בצידו המערבי של ה"זאל הגדול" ([[תשנ"ג]])]]
 {{ערך מורחב|המרפסת}}
 בשנת [[תשנ"ג]], בעקבות מצבו הבריאותי של הרבי, נעשו מספר שינויים ב-‏770. לפני ראש השנה בנו חדר תפילה מיוחד לרבי, מעל הפירמידות במערב 770, עם חיבור ישיר לחדרו של הרבי. לקראת [[שמחת תורה]] בנו גם מרפסת, שתאפשר את השתתפותו של הרבי בהקפות באופן שיוכלו לראותו היטב. לאחר חג הסוכות בנו גרם מדרגות מהמרפסת לבימה ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת - הורדו חמשת הנברשות שתלו בתקרת 770, כדי לאפשר לקהל לראות את הרבי.
@@ שורה 59: / שורה 41: @@
 בשנת [[תשנ"ד]] שינו קצת את מבנה המרפסת, באופן שיקל על הרבי להסתכל למטה ולראות את ה[[חסיד|חסידים]].
-==שיפוצים והרחבות ==
+===שיפוצים והרחבות===
 {{ערך מורחב|הרחבות 770}}
@@ שורה 66: / שורה 48: @@
 לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] הוחלפה התקרה הישנה - ממנה בלטו צינורות המיזוג וה[[נורה חשמלית|חשמל]] - בתקרה אקוסטית. כמו כן הוחלף הפארקט של הרצפה בזאל כולו. ב[[חודש אלול]] [[תשס"א]] נבנתה עזרת נשים חדשה הפונה מכיוון רחוב יוניון ובה כ-‏50 מקומות ישיבה נוספים לנשים. בחורף [[תשס"ב]] נצבעו חלקים מארון הקודש מחדש. בתחילת שנת [[תשס"ה]] הותקנו מאווררים חדשים, לאחר שהישנים הוסרו עם שיפוץ התקרה בתשנ"ה. בחודש חשוון [[תשס"ו]] הוחלפה רצפת 770 ברצפה חדשה (לאחר למעלה מ-11 שנים). בשנת [[תשס"ח]] הותקנה נברשת מעל בימת הקריאה, בדומה לנברשות שהיו באולם עד שנת תשנ"ג. בשנת [[תשס"ט]] שופץ הזאל הקטן, במהלכו נקבע מסך אוטומטי היורד מהתקרה באמצעות שלט - המשמש להקרנת וידאו מידי יום ביומו על ידי ועד [[לצייר פני הרב]]. בחורף [[תשע"ג]] נוספה נברשת נוספת במערב 770 במקביל לנברשת שלפניה. בתשרי [[תשע"ד]] נוספו עוד שלושה נברשות חדשות בחזית הארון קודש, אחת גדולה ושתיים נוספות קטנות יותר משני צדיה, נברשות אלו משווים לארון קודש הדר מלכותי. בשנת [[תשע"ו]] הוחלפו המדרגות בכניסה לבנין 770. בחודש תמוז [[תשע"ח]] תוקנה ושופצה הבימה של התפילה ולקראת חודש תשרי שופצו בימת ההתוועדויות ובימת קריאת התורה וכן נצבעו עמודי וספסלי 770. ובחודש [[מנחם אב]] [[תשע"ט]] הוחלפה רצפת 770 ע"פ הוראת הגבאים.
-==משפטים==
+==משפטים ומחלוקות בנוגע להנהלת המקום==
 [[קובץ:אבן הפינה - 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'אבן הפינה' שהניח [[הרבי]] ב[[י"ז באלול]] שנת [[תשמ"ח]]. כיום מוצב בכניסה לבית הכנסת הגדול ("הזאל הגדול") ב-770 כשמסביבו לוח שיש.]]
 בשנת תשס"ה, בעקבות ניסיון להחליף את לוח השיש של 'אבן הפינה' המוצבת בפתח 770, הוגשה תביעה על ידי הנציגים של [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] וה[[מרכז לעניני חינוך]] ר' [[יהודה קרינסקי]] ור' [[אברהם שמטוב]] לבית משפט{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=22128 קרינסקי ושם-טוב דורשים לפנות את 770], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30947 קרינסקי ושם טוב: דברי הרבי לא רלוונטיים!]. {{אינפו}}}} (לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני{{מקור}}), בתביעה שניהול [[בית הכנסת]] יעבור לידיהם. הדיונים נמשכו מספר שנים והכרעת בית המשפט המחוזי, בראשות השופט איירה הארקווי, הייתה לטובת העותרים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34544 חב"ד אינפו].}}. הגבאים פנו לערעור לבית המשפט העליון של ניו יורק שפסק, ביום [[י"א בשבט]] [[תשס"ט]], שבית הכנסת הוא מקום ציבורי והאחריות לניהולו היא בידי נבחרי הציבור (הגבאים){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44331 בית המשפט: הרבי ו- 770 שייכים לחסידים], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44341 עורכי הדין בהודעה רשמית: ניצחון ברור]. {{אינפו}}}}.
@@ שורה 74: / שורה 57: @@
 ביום [[ל' בתשרי]] שנת [[תשע"א]] הגישו הגבאים תצהיר ובו טענתם לפיו פסק הדין של השופטת בערכאה הנמוכה הינו מוטעה מיסודו וכי הפסיקה הקודמת של בית המשפט הגבוה בניו יורק, היא הצודקת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57490_he_1.PDF תצהיר הגבאים על פני שבעים ושתיים עמודים, הוגש באמצעות עורך הדין מר רודובסקי]. {{אינפו}}}}. לתובעים ניתנה שלושים יום כדי להשיב על כך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57490 משפט 770: הוגש התצהיר מטעם ההגנה]. {{אינפו}}}}, וביום [[כ"ד באייר]] [[תשע"א]] פסק בית המשפט לערעורים כי את [[בית הכנסת]] ינהלו הגבאים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61824 בית המשפט פסק: 770 שייך לרבי ולחסידים] - דיווח באתר [[חב"ד אינפו]] על פי [http://www.courts.state.ny.us/reporter/3dseries/2011/2011_04432.htm פסק הדין של בית המשפט בארצות הברית לערעורים (אנגלית)].}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62550 משפט 770: ההחלטה סופית - לא ניתן להגיש ערעור]. {{אינפו}}}}.
-ביום [[כ"ב באלול]] [[תשע"א]] דרשו הרב אברהם שם טוב והרב יהודה קרינסקי שמתחם בית המדרש יפונה תוך עשרה ימים ובאם לא - ייתבעו הגבאים בבית משפט אזרחי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php/includes/images/includes/newvideo/player/images/he/sidemadorim/small/includes/images/he/sidemadorim/small/113.jpg?url=article_he&id=64114 דיווח בחב"ד אינפו ומסמכים].}}.
+בחודש [[חשוון]] [[תשע"ח]] הגיעה השופטת שדנה בנושא ל-770, נערך בשבילה סיור{{הערה|1= [https://chabad.info/seven-seventy/316471/ תמונות]. {{אינפו}}}}, והיא מאוד התרשמה מהביקור וביום [[ד' אייר]] [[תש"פ]] היא פסקה{{הערה|1=[https://collive.com/wp-content/uploads/2020/04/AGUDAS-FINAL-1.pdf הפסק-דין המלא].}} של[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אגודת חסידי חב"ד]] יש את הזכות לנהל את המקום, וכבר אינו בניהול הגבאים{{הערה|1= [https://chabad.info/seven-seventy/595139/ פס"ד בנוגע לניהול 770; הערעור בדרך?]. {{אינפו}}}}.
-בחודש [[חשוון]] [[תשע"ח]] הגיעה השופטת שדנה בנושא ל-770, נערך בשבילה סיור{{הערה|1= [https://chabad.info/seven-seventy/316471/ תמונות]. {{אינפו}}}}, והיא מאוד התרשמה מהביקור.
-ביום [[ד' אייר]] [[תש"פ]] היא פסקה{{הערה|1=[https://collive.com/wp-content/uploads/2020/04/AGUDAS-FINAL-1.pdf הפסק-דין המלא].}} של[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אגודת חסידי חב"ד]] יש את הזכות לנהל את המקום, וכבר אינו בניהול הגבאים{{הערה|1= [https://chabad.info/seven-seventy/595139/ פס"ד בנוגע לניהול 770; הערעור בדרך?]. {{אינפו}}}}.
-מיד לאחר-מכן, הודיעו הגבאים כי יערערו על הפסיקה לערכאה גבוהה יותר.
-בתחילה עורכי הדין של התביעה טענו בבית המשפט כי אין מקום לערעור ולכן ביקשו צו לפיו גם אם יוחלט על הגשת ערעור, השליטה במקום תועבר לידיהם במיידי,
-הגבאים הגישו ערעור על-כך{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/610982/ הערעור בדרך: 770 ימשיך להתנהל כפי רצון הרבי]. {{אינפו}}}},
-והשופט קיבל את טענות הגבאים וקבע כי ניהול בית הכנסת יישאר עד לערעור בידי הגבאים{{הערה|1= [https://chabad.info/seven-seventy/610982/ החלטת השופט]. {{אינפו}}}}.
+אך לאחר ערעור שהוגש ע"י הגבאים השופט קיבל את טענות הגבאים וקבע כי ניהול בית הכנסת יישאר עד לערעור בידי הגבאים{{הערה|1= [https://chabad.info/seven-seventy/610982/ החלטת השופט]. {{אינפו}}}}.
 משהחל ההליך המקדים לקראת הערעור על הפסק ש-770 לא בניהול הגבאים, התברר למרבה התדהמה, כי התובעים הוסיפו בקשת תביעה ממונית, ולפיה על המתפללים לשלם לבעלי הנכס שכירות על התפילה בבית הכנסת! לצורך כך הזמינו הערכת שמאי על הנכס, ולפיה דרשו סכום של מליון וארבע מאות חמישים אלף דולר.{{הערה|1= [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/08/06-08-2020-12-39-22-Ex-B-to-DSA-Aff.pdf הערכת השמאי]. {{אינפו}}}} לטענתם, הם מצאו בית ספר המוכן לשכור את המקום, ומכיון שכעת המקום תפוס על ידי המתפללים, הרי שהדבר גורם להם היזק כספי עצום, והם ביקשו מבית המשפט לחייב את הגבאים בסכום זה. בנוסף ביקשו התובעים, שהגבאים יפקידו סכום של חמש מליון דולר(!) כערבות, וזאת כדי שיובטח שהמתפללים בבית הכנסת לא יגרמו נזק לבנין…
@@ שורה 98: / שורה 71: @@
 אך בשלהי חודש שבט [[תשפ"ב]] התברר שגבאי 770 ניסו להגיש ערעור אך הוא לא התקבל כי טרם ניתן צו מבית משפט לפינוי הבנין, דבר שהסתדר לאחר שבית המשפט פסקו שצרכים לפנות את בית הכנסת בתוך שישים יום{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/758771/ שערוריה: צו פינוי לבית הכנסת ולמתפללים ב-770].}}.
-==קופת בדק הבית==
+==המקום כיום==
-{{ערך מורחב|בדק הבית (770)}}
+[[קובץ:הזאל_הגדול_360_מעלות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול', בשעת אחר צהריים של יום שישי, כשהוא כמעט ריק ממתפללים]]
+בית הכנסת כיום שוקק חיים, ובנוסף למניינים הקבועים מידי יום ביומו בשעה קבועה עם הרבי מתקיימים עוד עשרות מניינים ביום ומשתתפים בהם מגוון רחב של אנשים גם כאלו שאינם נמנים על חסידי חב"ד, המקום משמש גם כזאל המרכזי של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] והתמימים הלומדים בה, מתייגעים בשקידה והתמדה כפי הוראות הרבי.
-'''[[בדק הבית]]''' הוא כינוי של ארגון שהוקם על פי בקשת [[הרבנית חיה מושקא]] בשנת [[תשל"ט]], ותפקידו לדאוג לתחזוקת בנין 770 היינו הבנין המקורי שנקנה בשנת [[ת"ש]].
+בנוסף, בזמנים מיוחדים מתקיימים התוועדויות בהם משתתפים ונואמים רבנים רבים בעיקר מארצות הברית, ובזמנים מיוחדים החסידים מבקישים לשיחות שהרבי שליט"א מוסר, מידי יום ראשון מתקיימת ליד הבימה{{הערה|הד"כ החלוקה מתקיימת ליד הבימה}} [[חלוקת הדולרים]] המסורתית ומידי שבוע מתקיים שיעור גאולה ומשיח המרכזי לכלל אנ"ש והתמימים המעוניינים לשמוע לדא"ח בנושאי גאולה ומשיח.
-באותה תקופה היה תחת הקופה גם ספרייתו של [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], על הנהלת הקופה ופעילותה ממונה ר' [[חיים ברוך הלברשטם]]. בעבר ניהלו את הקופה הרב [[אברהם ליפסקר]] והרב [[יצחק שפרינגר]]. ועוזר להם: הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]].
+במקום מתקיימות גם התוועדויות פרטיות, כגון: התוועדויות לפני בר מצווה, התוועדויות לפני חתונה ועוד התוועדויות שחסידים מארגנים כמחווה על נס שקרה להם בחייהם הפרטיים.
-אחת הקופות המיועדות עבור צדקה זו, היא הקופה הגדולה בלובי הכניסה, בה תרם הרבי צדקה באופן תדיר, וכן הורה לילדים שקיבלו ממנו מטבעות צדקה בצאתו לתפילות לתרום את המטבעות בקופה זו, ומספר פעמים אף הרים בידיו את אחד הילדים, לאחר שלא הצליח להגיע לחריץ הקופה.
+בנוסף לכך, בקומה הראשונה של הבניין ממוקם חדר המשמש את [[כולל תפארת זקנים]] ב[[קראון הייטס]] כשהכניסה אליו היא מרחוב [[קינגסטון]].
-הקופה נקבעה בשנת [[תשכ"ב]] עבור [[קרן שניאור]], ולאחר סיום פעילות הקרן, הוסב שימושה ל'בדק הבית'.
-פעמים רבות נהגו הממונים על הקופה לרוקן אותה לפני שהרבי עבר על יד הקופה, ומכרו לאחר מכן את המטבעות שהרבי שלשל לתוכה.
-מאז שנת [[תשס"ג]] משתתף הרב [[ברוך שלמה אליהו קונין]] בתשלום של הקומה שבה נמצא החדר של הרבי, ומממן את חלק מחשבונות המים והחשמל ודואג לשפץ את בית חיינו.
 ===ניהול בית הכנסת===
@@ שורה 123: / שורה 91: @@
 {{ערך מורחב|התפילה ב-770}}
 מעניניו העיקרים של 770 כמרכז חסידות חב"ד, היא התפילה ו[[עבודת התפילה]]. מסופר, שכאשר נכנס הרבי הריי"צ לבנין 770, ראשית נכנס למקום שיועד לבית הכנסת ואמר שהוא מייחד את המקום למקום "תפילה מתוך פנימיות".
+===קופת בדק הבית===
+{{ערך מורחב|בדק הבית (770)}}
+קופת בדק בית, היא קופה שמיועדת לכך שגם החסידית יוכלו להשתתף בהוצאות ובתיחזוק 770 אחת הקופות המיועדות עבור צדקה זו, היא הקופה הגדולה בלובי הכניסה, בה תרם הרבי צדקה באופן תדיר, וכן הורה לילדים שקיבלו ממנו מטבעות צדקה בצאתו לתפילות לתרום את המטבעות בקופה זו, ומספר פעמים אף הרים בידיו את אחד הילדים, לאחר שלא הצליח להגיע לחריץ הקופה, פעמים רבות נהגו הממונים על הקופה לרוקן אותה לפני שהרבי עבר על יד הקופה, ומכרו לאחר מכן את המטבעות שהרבי שלשל לתוכה.
 ==לקריאה נוספת==