ברכת התורה שבקריאת התורה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (18 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הגבהת התורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מברך על התורה]] | |||
[[קובץ: | [[קובץ:ברכת התורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בימה עתיקה בבית המדרש של [[חסידות דעש]] בהונגריה, עליה קבוע שלט עם ברכות התורה]] | ||
כאשר קוראים בתורה, מברך העולה '''שני ברכות''', אחת לפניה ואחת לאחריה. | כאשר קוראים בתורה, מברך העולה '''שני ברכות''', אחת לפניה ואחת לאחריה. | ||
למרות שמברכים על לימוד התורה בבוקר לפני ה[[תפילה]], שלושה ברכות, "לעסוק בדברי תורה", "והערב נא", ו"אשר בחר בנו", חוזרים ומברכים על התורה לפני הקריאה בספר התורה. | למרות שמברכים על [[לימוד התורה]] בבוקר לפני ה[[תפילה]], שלושה ברכות, "לעסוק בדברי תורה", "והערב נא", ו"אשר בחר בנו", חוזרים ומברכים על התורה לפני הקריאה בספר התורה.{{הערה|הסיבה לכך היא מפני שבחינת [[לימוד התורה]] שבקריאת התורה בנגינות וטעמים, היא בחינה אחרת מהבחינה שבלימוד הרגיל המכונה בבחינת "מזון". ראה בערך [[קריאת התורה]].}} | ||
בראש אומר העולה "ברכו את ה' המבורך", ולאחר שהקהל עונה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", הוא מברך את הברכה שלפני קריאת התורה. | |||
הברכה הראשונה היא "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את התורה", והברכה שלאחרי הקריאה היא "אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכינו". | |||
מי שלא בירך על התורה בבוקר, ובירך על התורה בקריאת התורה, | == הלכות שונות == | ||
מי שלא בירך על התורה בבוקר, ובירך על התורה בקריאת התורה, אין לו לברך את ברכת "אשר בחר בנו" שוב{{הערה|שו"ע [[או"ח]] סימן קלט סעיף ט.}}. | |||
הברכה הראשונה | מי שברכת על התורה, ברכה אחרונה במקום ראשונה, יברך בסיום הקריאה את הברכה הראשונה, | ||
מי שהראה לו הבעל קורא את מקום הקריאה, ואינו באותו עמוד שצריך לקרא, צריך לברך שוב, אך אין אומר שום "ברכו". | |||
== עניית אמן על ידי הקהל == | |||
ישנה חשיבות מיוחדת לברכות אלו, מכיון שהם נכללים בגדר של "דבר שבקדושה" שאין אומרים אותם בפחות מעשרה, ולכן מותר להפסיק כדי לענות על ה"ברכו" של העולה באמירת "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", גם אם העונה הינו באמצע תפילתו, במקומות שאסור להפסיק בעניית אמן, כמו בקריאת שמע וברכותיה שאין מפסיקים אפילו בין הפרקים. | |||
כך גם מותר להפסיק לצורך עניית אמן על ברכות התורה עצמם של הקורא.{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] סימן ס"ו סעיף ה', [[פסקי הסידור]].}}. | |||
== הברכות בתורת החסידות == | == הברכות בתורת החסידות == | ||
| שורה 13: | שורה 25: | ||
שני ברכות אלו רומזים על שני מדרגות שונות. | שני ברכות אלו רומזים על שני מדרגות שונות. | ||
קודם קריאת התורה אומר '''אשר בחר בנו מכל העמים ונתן''' כו'. ברכה זו מברכים על הענין של [[קבלת התורה]] שהוא מצד המשפיע, שבחר ב[[כנסת ישראל]], ורצה ליתן להם [[תורה|התורה]] הקדומה | קודם קריאת התורה אומר '''אשר בחר בנו מכל העמים ונתן''' כו'. ברכה זו מברכים על הענין של [[קבלת התורה]] שהוא מצד המשפיע, שבחר ב[[כנסת ישראל]], ורצה ליתן להם [[תורה|התורה]] הקדומה שב[[עצמותו]] ממש, ואז דוקא יכולה כל [[נשמה]] פרטית לקרוא ב [[אותיות]] [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה|שבעל פה]], לידבק [[נפש אלקית|נפשו]] באות המיוחד, לשרש נשמתו למעלה בעצמות. | ||
ואחר קריאתו, שקבל שפע [[חיות]] נשמתו מאותיות התורה, מברך '''אשר נתן לנו''' כו', שכבר נתן לנו ונתקבל בתוכנו, והוא מה שאומרים '''וחיי עולם כבר נטע בתוכנו''', שזהו ענין קבלת התורה שנתקבל בהם להיות בחינת [[כלי]], בית קיבול ממש לתורה, שזהו מצד שרש בחינת המקבל - שיכול להיות כלי קבול. | ואחר קריאתו, שקבל שפע [[חיות]] נשמתו מאותיות התורה, מברך '''אשר נתן לנו''' כו', שכבר נתן לנו ונתקבל בתוכנו, והוא מה שאומרים '''וחיי עולם כבר נטע בתוכנו''', שזהו ענין קבלת התורה שנתקבל בהם להיות בחינת [[כלי]], בית קיבול ממש לתורה, שזהו מצד שרש בחינת המקבל - שיכול להיות כלי קבול. | ||
ועל אף שגם זה שנעשה בחינת כלי בית קבול הוא בא מכח | ועל אף שגם זה שנעשה בחינת כלי בית קבול הוא בא מכח ה[[משפיע]] שנטע בתוכנו כו', ועל כן מברך שנית נותן התורה - שהוא זה שעושה זאת שיוכל לבא במקבלים, מכל מקום שונה נתינה זו שהיא במקבל, מאשר נתינה ראשונה הוא עצם השפע ד[[תורה]].{{הערה|1=[[אדמו"ר האמצעי]], [[שערי אורה]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/orah/1/2b&search=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA+%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94 הקדמה]}} | ||
{{תפילה}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:קריאת התורה]] | |||
[[קטגוריה: | |||
גרסה אחרונה מ־10:25, 22 בפברואר 2021
כאשר קוראים בתורה, מברך העולה שני ברכות, אחת לפניה ואחת לאחריה.
למרות שמברכים על לימוד התורה בבוקר לפני התפילה, שלושה ברכות, "לעסוק בדברי תורה", "והערב נא", ו"אשר בחר בנו", חוזרים ומברכים על התורה לפני הקריאה בספר התורה.[1]
בראש אומר העולה "ברכו את ה' המבורך", ולאחר שהקהל עונה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", הוא מברך את הברכה שלפני קריאת התורה.
הברכה הראשונה היא "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את התורה", והברכה שלאחרי הקריאה היא "אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכינו".
הלכות שונות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מי שלא בירך על התורה בבוקר, ובירך על התורה בקריאת התורה, אין לו לברך את ברכת "אשר בחר בנו" שוב[2].
מי שברכת על התורה, ברכה אחרונה במקום ראשונה, יברך בסיום הקריאה את הברכה הראשונה,
מי שהראה לו הבעל קורא את מקום הקריאה, ואינו באותו עמוד שצריך לקרא, צריך לברך שוב, אך אין אומר שום "ברכו".
עניית אמן על ידי הקהל[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישנה חשיבות מיוחדת לברכות אלו, מכיון שהם נכללים בגדר של "דבר שבקדושה" שאין אומרים אותם בפחות מעשרה, ולכן מותר להפסיק כדי לענות על ה"ברכו" של העולה באמירת "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", גם אם העונה הינו באמצע תפילתו, במקומות שאסור להפסיק בעניית אמן, כמו בקריאת שמע וברכותיה שאין מפסיקים אפילו בין הפרקים.
כך גם מותר להפסיק לצורך עניית אמן על ברכות התורה עצמם של הקורא.[3].
הברכות בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
שני ברכות אלו רומזים על שני מדרגות שונות.
קודם קריאת התורה אומר אשר בחר בנו מכל העמים ונתן כו'. ברכה זו מברכים על הענין של קבלת התורה שהוא מצד המשפיע, שבחר בכנסת ישראל, ורצה ליתן להם התורה הקדומה שבעצמותו ממש, ואז דוקא יכולה כל נשמה פרטית לקרוא ב אותיות תורה שבכתב ושבעל פה, לידבק נפשו באות המיוחד, לשרש נשמתו למעלה בעצמות.
ואחר קריאתו, שקבל שפע חיות נשמתו מאותיות התורה, מברך אשר נתן לנו כו', שכבר נתן לנו ונתקבל בתוכנו, והוא מה שאומרים וחיי עולם כבר נטע בתוכנו, שזהו ענין קבלת התורה שנתקבל בהם להיות בחינת כלי, בית קיבול ממש לתורה, שזהו מצד שרש בחינת המקבל - שיכול להיות כלי קבול.
ועל אף שגם זה שנעשה בחינת כלי בית קבול הוא בא מכח המשפיע שנטע בתוכנו כו', ועל כן מברך שנית נותן התורה - שהוא זה שעושה זאת שיוכל לבא במקבלים, מכל מקום שונה נתינה זו שהיא במקבל, מאשר נתינה ראשונה הוא עצם השפע דתורה.[4]
הערות שוליים
- ↑ הסיבה לכך היא מפני שבחינת לימוד התורה שבקריאת התורה בנגינות וטעמים, היא בחינה אחרת מהבחינה שבלימוד הרגיל המכונה בבחינת "מזון". ראה בערך קריאת התורה.
- ↑ שו"ע או"ח סימן קלט סעיף ט.
- ↑ שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן ס"ו סעיף ה', פסקי הסידור.
- ↑ אדמו"ר האמצעי, שערי אורה, הקדמה