פרק איזהו מקומן: הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) (←קפידות) |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
איזהו מקומן ידוע כקטע תפלה משובח מאוד אשר אדם גדול המתבונן במיליותיו יכול לעשות נפלאות ואף לעשות קפידות על אנשים. | איזהו מקומן ידוע כקטע תפלה משובח מאוד אשר אדם גדול המתבונן במיליותיו יכול לעשות נפלאות ואף לעשות קפידות על אנשים. | ||
בהקשר לכך מובא בבגמרא | בהקשר לכך מובא בבגמרא{{מקור}} סיפור שכאשר הורידו את [[אביי]](?) מהנשיאות והחליפו אותו בתנא אחר, היה פחד מאוד גדול שמא כשיגיע אביי(?) לאיזהו מקומן יעשה קפידה על התנא שהחליפו והתנא יוכל להינזק, ולכן כל פעם כשהגיע לקטע איזהו מקומן אשת אביי הפריעה לו והסיחה את דעתו כדי שלא יוכל להתרכז ולהזיק לתנא שהחליפו. אך פעם אחת אשת אביי פספסה והוא התפלל לפני שהגיעה, וברגע שהוא הגיע לאיזהו מקומן הוא כיוון חזק בתפלה ועורר קפידה על אותו תנא. ואכן יום לאחר מכן התברר שבאותה שעה שאביי אחז באיזהו מקומן התנא ניזק ונפטר. | ||
==סיבת אמירתו== | ==סיבת אמירתו== | ||
את איזהו מקומן תיקנו לומר בתפלה כדי שבכל יום יאמר אדם מקרא, משנה, ותלמוד{{הערה|ראה שו"ע אורח חיים סימן נ'}}. '''מקרא''' - פר' התמיד, '''משנה''' - פר' "איזהו מקומן", '''תלמוד'''{{הערה|ברייתא דרבי ישמעאל נחשבת אמנם כמדרש, אך מקובל שגם מדרש נחשב כתלמוד}} - ברייתא ד[[רבי ישמעאל]]. | את איזהו מקומן תיקנו לומר בתפלה כדי שבכל יום יאמר אדם מקרא, משנה, ותלמוד{{הערה|ראה שו"ע אורח חיים סימן נ'}}. '''מקרא''' - פר' התמיד, '''משנה''' - פר' "איזהו מקומן", '''תלמוד'''{{הערה|ברייתא דרבי ישמעאל נחשבת אמנם כמדרש, אך מקובל שגם מדרש נחשב כתלמוד}} - ברייתא ד[[רבי ישמעאל]]. |
גרסה מ־20:03, 2 ביולי 2020
איזהו מקומן הוא קטע בתפילה שנמצא בין הקורבנות לבין הודו. מקורו של "איזהו מקומן" הוא במשנה[1].
קפידות
איזהו מקומן ידוע כקטע תפלה משובח מאוד אשר אדם גדול המתבונן במיליותיו יכול לעשות נפלאות ואף לעשות קפידות על אנשים.
בהקשר לכך מובא בבגמרא[דרוש מקור] סיפור שכאשר הורידו את אביי(?) מהנשיאות והחליפו אותו בתנא אחר, היה פחד מאוד גדול שמא כשיגיע אביי(?) לאיזהו מקומן יעשה קפידה על התנא שהחליפו והתנא יוכל להינזק, ולכן כל פעם כשהגיע לקטע איזהו מקומן אשת אביי הפריעה לו והסיחה את דעתו כדי שלא יוכל להתרכז ולהזיק לתנא שהחליפו. אך פעם אחת אשת אביי פספסה והוא התפלל לפני שהגיעה, וברגע שהוא הגיע לאיזהו מקומן הוא כיוון חזק בתפלה ועורר קפידה על אותו תנא. ואכן יום לאחר מכן התברר שבאותה שעה שאביי אחז באיזהו מקומן התנא ניזק ונפטר.
סיבת אמירתו
את איזהו מקומן תיקנו לומר בתפלה כדי שבכל יום יאמר אדם מקרא, משנה, ותלמוד[2]. מקרא - פר' התמיד, משנה - פר' "איזהו מקומן", תלמוד[3] - ברייתא דרבי ישמעאל.
אך אדמו"ר הזקן אומר[4]שאין זה הטעם האמתי לאמירת איזהו מקומן, אלא שבאיזהו מקומן יש טעם מיוחד ופנימי אחר ששכל האדם אינו יכול להבינו ולהשיגו, ומקורו בחכמה דאלוקות שלמעלה מהבנה והשגה.
מנהגים
מנהג חב"ד להתחיל להניח את התפילין באיזהו מקומן[5] ולא כשאר העולם שנוהגים להניח תפילין כבר בהריני מקבל.