עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)

הרב עדין אבן ישראל (כפר חב"ד, אדר תשע"ב)

הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) (נולד בג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937) הוא רב חסיד חב"ד ומחבר פורה של ספרי הגות יהודית וביאורים, התפסם אודות לביאורו על התלמוד.

תולדות חיים

נולד בירושלים בשנת תרצ"ז למשפחה שאינה שומרת מצוות.

בשנות העשרה שלו חזר בתשובה, את דרכו ליהדות ולחסידות, עשה בעזרתו של הרב שמואל אלעזר היילפרין, אליו היה קרוב מאד, ותלמידו המובהק, הוא אף מכנה אותו במכתבו אליו, רבי אלופי ומיודעי. היה גם מקורבם של הרב שלמה יוסף זווין והרב נחום שמריהו ששונקין. בשנת תש"כ מונה על ידי זלמן שז"ר לעמוד בראש חוגי חן למשנת חב"ד על שם הרב אברהם יהודה חן. בשנת תשכ"ג היה שותף בעריכת ספר הקן. בשנת תשכ"ה נשא את רעייתו, בתו של הרב חיים הלל אזימוב המיוחסת מצד אימא להרה"ק רבי מרדכי פויזנר (אחיו של רבנו הזקן).

אביו מר אברהם שטיינזלץ, היה נצר למשפחה חסידית ידועה, ובשנות הזעם הקשות ברוסיה עזב שמירת תורה ומצות בתחילה היה מקורב למפלגה הקומוניסטית אך בהשפעת ר' הלל צייטלין התקרב לציונות, ונהפך להיות ציוני קומונסטי. אימו מרת לאה, נולדה בז'ליחוב שבפולין בבית חסידי ולאחר עלייתה לארץ עסקה בתפירה.

המשפחה התגוררה בשכונת קטמון (גונן) בירושלים וחיה בתנאים כלכליים קשים. את עדין שלחו ללמוד בבתי ספר דתיים ובהדרגה בשנות נעוריו התקרב חזרה ליהדות ולחסידות חב"ד, בין השאר בהשפעתו של רב השכונה, הרב דב בער אליעזרוב, ובד בבד רכש השכלה אקדמית, למד בישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש' בלוד אצל המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן,

כמו כן למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית, עסק בחינוך ואף מונה למנהל בית ספר במושב בית הגדי שבנגב.

בכסליו תשע"ז לקה הרב בהתקף לב חמור.

בתשע"ח נערך אירוע הוקרה לרב, בהשתתפות אישי ציבור ומפורסמים. ראש הממשלה בנימין נתניהו שלח איחולים, והביע הערכה למפעל התלמוד המבואר בבפרט ולכל פעילות הרב.

עם הרבי

אצל הרבי

בי' בשבט שנת תש"ל, במעמד סיום כתיבת ספר תורה של משיח, כובד הרב שטיינזלץ בהוראת הרבי בהקראת פסוק מפסוקי 'אתה הראת'. הרב אליהו סימפסון הציגו כ"הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז"ר".

בערך בתקופה זאת החל לשמש כרב של בית הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה בירושלים.

במכתב מתשכ"ט הרבי תובע ממנו שבית הכנסת "צמח צדק" צריך להתנהל על ידי הועד באופן שיהיה ראוי לשמו של בית הכנסת שנקרא על שם הרבי הצמח צדק, באותו מכתב מודה לו הרבי על ששלח לו החלק הראשון של מסכת שבת עם פירושו. והרבי כותב "צערי ותמהוני רב אשר עד עתה לא יצא לאור הקובץ המוקדש לרבינו הזקן" היינו ספר הקן.

במכתב מתשל"ו כותב לו הרבי מכתב מיוחד בו מסתייג מפירושו שנשען על המדררש ש"הנשר הגדול" זה רק משל, ובסופו של המכתב כותב לו הרבי מילים מעוררות במיוחד: "להפריע שתיקתו וגם מנוחתו - בקול רעש גדול (אף שבערך הענין - הוא קול דממה דקה) - היתכן שבחוגים בהם מתהלך נופלים יום יום חללים, ר"ל, בנוגע לחיי עולם הבא שזה משפיע גם בנוגע לחייהם בעולם הזה,

ואין קולו נשמה כלל! בטח כשמזמנים ושאולים אותו - עונה, אבל האומנם בזה לדעתו יצה ידי חובה ? .. ובפרט שסכנת אלה שאין מרגישים צורך לשאול - גדולה פי כמה. והרי הוא נמצא בד' אמות שלו ומהם כמה שרק לקולו ישמעו".

הוראת הרבי עליו באופן הדפסת הביאור על הגמרא, וספר הקן

פעילות ציבורית

בשנת תשמ"ד הקים בירושלים תלמוד תורה (כיתות א-ח) לבנים בשם "מקור חיים". בהמשך גם פתח אלף לבנות (כיתות א-ו) וישיבה קטנה. כיום ממוקמים המוסדות בירושלים ובכפר עציון. לרב שטיינזלץ היה גם ישיבה גדולה בשיתוף הרב מנחם פרומן והרב שמעון גרשון רוזנברג. ישיבה זו נסגרה לכמה שנים ונפתחה שוב כעבור מספר שנים כישיבת הסדר תקוע המשלבת לימודים ושירות צבאי עם גוון חסידי.

בשנת תשמ"ח הוענק לו פרס ישראל ליהדות. בשנת תשמ"ט הקים את ישיבת שמי"ר במוסקבה שהייתה הישיבה הראשונה שהוקמה בברית המועצות, לאחר תקופת הגלוסנוסט. הישיבה נוהלה על ידי ארגוני שמי"ר ועזרת אחים. בשנת תנש"א שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בעקבות המלצת הרבי. כל אותו הזמן זכה הרב לקירובים גדולים מהרבי ושוחח עם הרבי שיחות ארוכות יחסית במהלך חלוקות דולרים.

בשנת תש"ס הוגדר על-ידי הטיים מגזין כאחד האנשים המשכילים ביותר במאה האחרונה. בשנת תשס"ו הרב פתח את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי בירושלים ובו הוא מעביר את שיעוריו בחסידות. בשנת תשס"ד יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי תקליטור. בשנת תשע"ו נבחר ל'איש השנה' של העיתון הציוני-דתי 'מקור ראשון'.

בתחילת חודש כסלו תשע"ז ניפגש עם האפיפיור.

יום יומיים לאחר מכן עבר אירוע מוחי (שבץ) שהחליש את פעולתיו הציבוריות.

ביאור על הגמרא

בשנת תשכ"ה,בהיותו בן 27 ,החל במפעלו המרכזי: תרגום וביאור התלמוד הבבלי לעברית, עבודה שארכה כ־50 שנה. הרב הסביר את הרעיון המארגן שמאחורי המפעל השאפתני: מה שאני ניסיתי לעשות הוא להסיר את המחיצה. אני קורא למה שעשיתי 'מורה מיטלטל'. אתה יכול לקחת אותו, לפתוח לבד ולקרוא. אם אני מדבר כל הזמן ואין מי שיקשיב לי, זה לא דיאלוג. לרוב הקהל בישראל התלמוד הוא עולם סגור, נעול. בשביל שיהיה דיאלוג הוא צריך להיות יותר ברור להם.

מלאכת הכתיבה נמשכה שנים רבות מעל למצופה, נקודה שעליה עמד הרב:

אם הייתי יודע כמה קשה הדבר ובכמה עמל הוא כרוך, ייתכן ולא הייתי מעז להתחיל במפעל הזה, אם הייתי חושד שזה ייקח לי למעלה מארבעים שנה ייתכן ולא הייתי מעז. אבל הייתי צעיר, וכשאתה צעיר אתה קצת טיפש ולא לוקח בחשבון את הקשיים והבעיות הכלכליות ווהלוגיסטיות בהוצאה של ספר כזה.

תש"ע סיים את כתבית הביאור לכבוד זה היה אירוע מרכזי ששודר בשידור חי ליותר מ־300 מוקדים ברחבי העולם.

הוויכוח על החיבור

הפרוייקט של הביאור על הגמרא שהקל על לימוד התורה גרם נחת רוח גדול לרבי, שחיזק ועודד אותו. ותבע ממנו בכל הזדמנות להמשיך בלי הפוגה, וכן לתרגמו לשפות שונות.

אך רבנים שונים בעיקר מהזרם החרדי־הליטאי, יצאו נגדו בתוקף, הדבר הגיע בעיקר מפני היותו חב"דניק, וגם מפני שלדעתם לימוד הגמרא שייכת רק לתלמידי חכמים בני הישיבות ולא לכלל העם.

טענות רבות העלו: יש בה אי דיוקים, ההצמדה של לשון הגמרא אל פירוש בלשון מודרנית יפריע ללומד בעתיד ללמוד גמרא בעצמו, הלומד מקבל את פירוש המפרש ללא התמודדות עם הקשיים שבגמרא - התמודדות המאפשרת להבין את הפרשנויות השונות וכיוצא בזה. ]...[ התחושה היא, שנוסף לטענות המוגדרות יש גם טענות פחות מוגדרות. אך אלה לא פחות משמעותיות ביצירת התנגדות למהדורה זו: העובדה שהלימוד במהדורה זו מקל מאוד על התלמיד המתחיל גורמת לתחושה שהלימוד במהדורה זו הוא פחות רציני מאשר לימוד מהגמרות הרגילות, אלה שאינן מפוסקות ואינן מבוארות. לכך מתלווה התחושה שלימוד הגמרא בגמרות הרגילות הוא אתגר, מה שאין כן במהדורה זו. ומכאן לטיעונים בסגנון: שזה טוב ל'בעלי בתים' ולא לתלמידי חכמים, וכן הלאה.

אך עם השנים זחלו בעקבותיו ובעיקבות הדרך החב"דית גם מרכזי הלטאים והקימו כמה מפעלים מתחרים, שהמפורסם בהם הוא ביאור שוטנשטיין, מתיבתא של עוז והדר", שכולם חיקוי בסגנונות שונים את הרב אבן ישראל, אך הם התקבלו בברכה בעולם הלטאי ונמחקו כל הטענות הישנות על הפרוייקט של הרב עדין.

כתיבה והוצאה לאור

בשנת תשכ"ה הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" השוכן כיום בשכונת 'נחלאות' בירושלים והתחיל עם פרוייקט חייו - ביאור ופירוש של התלמודים, במטרה להנגישם לדובר שפת העברית המודרנית. ביאורו של "שטיינזלץ" על הלמוד כולל; ניקוד, פיסוק, חלוקה לפסקאות, תרגום המילים הארמיות של התלמוד, ביאור, הוספת מבואות, הסברים, סיכומים, ביוגרפיות חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות. כל אלה בנוסף לפירושים המקובלים (רש"י ותוספות). ביום א' בכסלו שנת תשע"א סיים את פרושו לתלמוד בבלי.

בעבר, התנגדו לרב שטיינזלץ רבנים ופוסקים מפורסמים (ביניהם הרב שמואל וואזנר, הרב חיים קריזווירט, הרב מאיר ברנדסדורפר, הרב אליעזר יהודה וולדנברג ועוד) ויצאו נגד ספריו, ביניהם הספרים "אישים במקרא" ונגד ספרי הפירושים שלו לגמרא.

בשנת תשע"ג סיים את סדרת הביאורים שלו על ספר התניא, אותה החל להוציא לאור בשנת תשמ"ט. הסדרה כוללת תשעה כרכים, ונחשבת לאחת מהביאורים הפשטניים המנגישים בצורה הטובה ביותר את ספר התניא לציבור הכללי.

בשנת תשע"ה החל להוציא לאור את פירושו על הרמב"ם בשיתוף עם חברת ההוצאה לאור 'קורן' וביוזמת ארגון 'הרמב"ם היומי'. קצב ההוצאה לאור נקבע בהתאם למסלול הלימוד של פרק אחד ליום, ולפי התכנון תוך 3 שנים יושלם הפירוש על כל ספר הרמב"ם.

בשנת ה'תשע"ז יצאה לאור על ידו סדרת התנ"ך המבואר.

סיכומי התוועדויותיו בישיבת תקוע מובאים באופן קבע בעלון "קרוב אליך" במדור התועדות.

משפחתו

• רעייתו, מרת חיה שרה
• בתו,
• בנו, הרב מנחם יעקב צבי אבן ישראל - ירושלים
• בנו, הרב אמחי"ה (אברהם משה חיים הלל) אבן ישראל - ירושלים

מספריו

• תלמוד מבואר, הידוע כ"תלמוד שטיינזלץ" - ניקוד וביאור התלמוד בבלי ומסכת פאה בתלמוד הירושלמי.
• ביאור על ספר התניא - ביאור על הספר הבסיסי של חסידות חב"ד בתשעה כרכים.
• אישים בתלמוד, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
• הסוציולוגיה של הבערות, עם עמוס פונקנשטיין, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
• דמויות מן המקרא, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
• נשים במקרא, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
• אשת חיל - אלבום, הוצאה לאור: מילתא
• הגדה של פסח, עם הוראות, הסברים ומנהגים. הוצאה לאור: כרטא.
• הסידור והתפילה, מדריך למתפלל ולמעיין. הוצאה לאור: משכל (חמד+ידיעות אחרונות)
• התלמוד לכל, הוצאה לאור: משכל (חמד+ידיעות אחרונות)
• מדריך לתלמוד, הוצאה לאור: כתר
• ששה מספורי המעשיות של ר' נחמן עם פירוש
• שלושה עשר עלי השושנה - סיכום של נושאים חשובים בתורת הסוד, בשפה מובנת.
• הבן יקיר לי - לקט שיחות ומאמרים על העם היהודי.
• חיי שנה - אסופת שיחות ומאמרים על מועדי השנה, בהוצאת ידיעות אחרונות.
• אור פני מלך - אסופת מאמרים לימים נוראים, בהוצאת תלמידי ישיבת תקוע.
• ביכורים - אסופת מאמרים לחג השבועות, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים.
• יצא סוד שיחות ומאמרים על חג הפורים, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים
• תהילים עם הערות - כשבראש כל מזמור כותרת קצרה המסבירה את תוכנו.
• my rebee - ספר אוטוביוגרפיה באנגלית על הרבי.

כמו כן חיבר הרב ספרים רבים בשפות אחרות (חלקם תרגומים של ספריו בעברית אך רבים נכתבו במקור לשפות אלו), ביניהן אנגלית, רוסית, צרפתית, פורטוגזית, סינית ועוד.

קישורים חיצוניים

• "שפע" - אתר הבית של מוסדות הרב שטיינזלץ
• הבלוג של הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
• Aleph society
• שיעורי הרב עדין אבן ישראל מאתר ישיבת בית אל
• מכתב מהרבי, אל הרב אבן ישראל אגרות קודש
• נושא מתומצת - הרב אבן ישראל מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת jem
• צור ארליך, הדרן עלך: הרב שהגיע לקו הגמרא - בתוך עיתון מקור ראשון ט' סיוון תש"ע
• מנחם ברונפמן, על ביאורו החדש של הרב שטיינזלץ לתהילים, באתר עלי ספר