התופל כלי חרס: הבדלים בין גרסאות בדף
ינון גלעדי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
ינון גלעדי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
על פי [[תורת החסידות]], ה[[תפילה]] היא מלשון המשנה '''התופל כלי חרס''' (כלים ג,ד - אם כי ברוב הגרסאות מופיע: הטופל באות טית. | על פי [[תורת החסידות]], ה[[תפילה]] היא מלשון המשנה '''התופל כלי חרס''' (כלים ג,ד - אם כי ברוב הגרסאות מופיע: הטופל באות טית). | ||
הרמז במשנה זו, הוא כפול. | הרמז במשנה זו, הוא כפול. | ||
גרסה מ־00:15, 8 ביולי 2016
על פי תורת החסידות, התפילה היא מלשון המשנה התופל כלי חרס (כלים ג,ד - אם כי ברוב הגרסאות מופיע: הטופל באות טית).
הרמז במשנה זו, הוא כפול.
א. לשון התחברות, מלשון הפסוק "נפתול נפתלתי".
ב. מלשון "הטופל" (בטי"ת), לשון טפל ובטל - דהא בהא תליא: על ידי התפלה יוצא האדם מהגבלות מציאותו ונעשה טפל ובטל בעצמו, ועל ידי זה הוא מתחבר עם הקב"ה.[1]
מסיבה זו, ענין עבודת התפלה הוא העבודה שלמעלה מטעם ודעת, שמתבטל ממציאותו לגמרי (ער ווערט אויס מציאות) ומתחבר עם העצמות, שזהו תפלה מלשון התופל כלי חרס, היינו, שנעשה מציאות העצמות שהוא המציאות היחידי והאמיתי.[2]
עבודה ההתחברות - בשמחה
עבודה עצמה צריכה להיות בשמחה, והיינו, לפי שענין העבודה הוא כמאמר חז"ל איזו היא עבודה שבלב זו תפלה, שתפלה ענינה חיבור האדם העובד עם האלקות, דתפלה הוא מלשון התופל כלי חרס, סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, ובכדי שיהיה חיבור האדם עם אלקות הרי זה על ידי האהבה דוקא, קו הקירוב והגילוי, וענין זה הוא בשמחה דוקא.
וכמו שהוא בכללות העבודה, כמו כן הוא גם בכל פרטי העבודה בג' הקוין דתורה עבודה וגמילות חסדים, שצריכים להיות בשמחה. וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה אין עומדין להתפלל לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות כו' אלא מתוך שמחה, שזהו בקו העבודה, דתפלות כנגד תמידין תקנום.[3]