אדון עולם: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " א"ס" ב־" אין סוף") |
מ (החלפת טקסט – "אין מלך בלא עם" ב־"אין מלך בלא עם") |
||
שורה 11: | שורה 11: | ||
"אדון עולם" - בגימטריא "[[אין סוף]]", שהוא בחינת ה[[רצון העליון]] לפני שנברא העולם, שהוא אין סוף. הוא מופיע ברמז לומר, שבעולם הזה ה'אין סוף' הוא בהעלם. | "אדון עולם" - בגימטריא "[[אין סוף]]", שהוא בחינת ה[[רצון העליון]] לפני שנברא העולם, שהוא אין סוף. הוא מופיע ברמז לומר, שבעולם הזה ה'אין סוף' הוא בהעלם. | ||
אדמו"ר הריי"צ{{הערת שוליים|1=במאמר ד"ה זה דשנת [[תש"ג]] - נדפס בספר המאמרים תש"ג ע' 10 ואילך}} מקשה, כיצד שייך לומר כי הקב"ה מלך בטרם בריאת הנבראים, הרי אין מלך בלא עם {{הערת שוליים|1=[[לקוטי תורה]] במדבר ו, ב. נצבים מד, ד.}}. | אדמו"ר הריי"צ{{הערת שוליים|1=במאמר ד"ה זה דשנת [[תש"ג]] - נדפס בספר המאמרים תש"ג ע' 10 ואילך}} מקשה, כיצד שייך לומר כי הקב"ה מלך בטרם בריאת הנבראים, הרי [[אין מלך בלא עם]] {{הערת שוליים|1=[[לקוטי תורה]] במדבר ו, ב. נצבים מד, ד.}}. | ||
הריי"צ מבאר ומתרץ, על פי מאמרו של [[השל"ה]] בענין גודל השבח דאדון עולם, שאדון עולם בגימטריא אין סוף, דענין אין סוף הוא דרגא הכי נעלית באלקות, ויתירה מזו שהוא למעלה מענין הדרגות, דאמיתית ענין [[אין סוף]] הוא בעצמותו יתברך. על פי זה מבואר ענין אדון עולם אשר מלך בטרם כל יצור נברא. מכיון שאדון עולם הוא הבחינה דאין סוף, מובן דענין אדון עולם אשר מלך כו' הוא בחינת ה[[מלכות]] כמו שמושרשת כביכול ב[[עצמות]]ו ית' - אמיתיות ענין אין סוף, ומכיון שעצמותו ית' הוא כל יכול, שייך שיהיה מלך גם בלא עם, בטרם כל יצור נברא. | הריי"צ מבאר ומתרץ, על פי מאמרו של [[השל"ה]] בענין גודל השבח דאדון עולם, שאדון עולם בגימטריא אין סוף, דענין אין סוף הוא דרגא הכי נעלית באלקות, ויתירה מזו שהוא למעלה מענין הדרגות, דאמיתית ענין [[אין סוף]] הוא בעצמותו יתברך. על פי זה מבואר ענין אדון עולם אשר מלך בטרם כל יצור נברא. מכיון שאדון עולם הוא הבחינה דאין סוף, מובן דענין אדון עולם אשר מלך כו' הוא בחינת ה[[מלכות]] כמו שמושרשת כביכול ב[[עצמות]]ו ית' - אמיתיות ענין אין סוף, ומכיון שעצמותו ית' הוא כל יכול, שייך שיהיה מלך גם בלא עם, בטרם כל יצור נברא. |
גרסה מ־19:17, 5 ביולי 2016
אֲדוֹן עוֹלָם
|
---|
אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ / בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא |
בסוגריים: תוספות לפי נוסח הספרדים |
אדון עולם היא תפילה אותה אומרים בבוקר, והיא כעין גילוי דעת על הכונה שצריכים לכוין בשמות שכל אותו היום.
ביאורים
"אדון עולם" - בגימטריא "אין סוף", שהוא בחינת הרצון העליון לפני שנברא העולם, שהוא אין סוף. הוא מופיע ברמז לומר, שבעולם הזה ה'אין סוף' הוא בהעלם.
אדמו"ר הריי"צ[1] מקשה, כיצד שייך לומר כי הקב"ה מלך בטרם בריאת הנבראים, הרי אין מלך בלא עם [2].
הריי"צ מבאר ומתרץ, על פי מאמרו של השל"ה בענין גודל השבח דאדון עולם, שאדון עולם בגימטריא אין סוף, דענין אין סוף הוא דרגא הכי נעלית באלקות, ויתירה מזו שהוא למעלה מענין הדרגות, דאמיתית ענין אין סוף הוא בעצמותו יתברך. על פי זה מבואר ענין אדון עולם אשר מלך בטרם כל יצור נברא. מכיון שאדון עולם הוא הבחינה דאין סוף, מובן דענין אדון עולם אשר מלך כו' הוא בחינת המלכות כמו שמושרשת כביכול בעצמותו ית' - אמיתיות ענין אין סוף, ומכיון שעצמותו ית' הוא כל יכול, שייך שיהיה מלך גם בלא עם, בטרם כל יצור נברא.
"ואחרי ככלות הכל לבדו ימלוך נורא" - מבאר אדמו"ר הרש"ב: קטע זה נאמר על הגילוים דלעתיד לבוא שיאיר בחינת העצמות דאור אין סוף כמו שהוא מרומם לבדו. והעולמות לא יהיו במציאות דבר בפני עצמם כי אם יהיה הכל אלקות ובפרט בנשמות ישראל שיהיו בבחינת ונחיה לפניו כו'.
הערות שוליים
- ↑ במאמר ד"ה זה דשנת תש"ג - נדפס בספר המאמרים תש"ג ע' 10 ואילך
- ↑ לקוטי תורה במדבר ו, ב. נצבים מד, ד.