חיים אשכנזי: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־12:31, 22 באוגוסט 2011

הרב חיים אשכנזי היה רבה של קהילת חב"ד בתל אביב, משגיח ומשפיע בישיבות חב"ד לוד ואור יהודה וחבר באגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. לרב אשכנזי היה טור בשבועון בית משיח.

קורות חייו

הרב אשכנזי בפעילות מטעם אגו"ח במשרדי הממשלה

הרב חיים אשכנזי נולד ביום כ"ג באייר שנת תש"ט לרב משה ומרת דבורה אשכנזי, בתל אביב. בילדותו למד ב'חדר' בני תמימים תל אביב. בשנת תשי"ח, על פי הוראת הרבי, הגרה משפחתו לעיר ריאו-דה-ז'נרו שבברזיל, שם למד ב'חדר' שאביו הקים עבוד היהודים הבודדים שגרו שם. בתחילת שנת תש"כ חזר הרב חיים אשכנזי לבדו לארץ ישראל והתגורר אצל סבו הרב אליעזר קרסיק שהיה רב קהילת חב"ד בתל אביב. באותה תקופה למד ב'חדר' חב"ד בלוד.

בשנת תשכ"ב נכנס הרב אשכנזי ללמוד בישיבת אחי תמימים ראשון לציון אצל המשפיע הרב חיים שאול ברוק שעד סוף ימיו ראה בו מורו ורבו. בשנת תשכ"ה המשיך לישיבה גדולה בתומכי תמימים כפר חב"ד. בשנת תשכ"ח היה אמור לנסוע יחד עם בני כתתו לשנת הקבוצה ב-770, אך על פי בקשת הרבי נשאר שנה נוספת בארץ, על מנת לחזק את ישיבת תורת אמת ירושלים. לקראת חג הפסח שנת תשכ"ט נסע לשנת הקבוצה עד לחג הפסח שנת תש"ל. בסיום שנת ה'קבוצה' חזר שוב, עם קבוצת שלוחים, לישיבת תורת אמת בירושלים.

בשנת תשל"א בא בקשרי שידוכים עם מרת ברוריה (לבית שיינר) וחתונתם נערכה כעבור כשנה. בזמן שבין השידוך לחתונה, היה הרב אשכנזי מהראשונים שנסעו מהארץ לעשות את תקופת הכנה לחתונה אצל הרבי. אביו, הרב משה אשכנזי, שאל את הרבי ביחידות: האם אין בעיה בהמתנה הארוכה (קרוב לשנה) בין סגירת השידוך לחתונה? על כך ענה הרבי: "אצל בחור חסידי, זה לא מזיק"^[1]. בתקופה שהותו ב-770 לפני חתונתו הוסמך לרבנות על ידי ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-‏770, הרב ישראל יצחק פיקרסקי^[2].

לאחר נישואיו למד הרב אשכנזי תקופה קצרה בכולל בעיר לוד לאחר מכן החל ללמוד ולשמש את הרב שניאור זלמן גרליק, רבה הראשון של כפר חב"ד עד לפטירתו. בשנת תשל"ג החל לשמש כמגיד שיעור לגמרא גירסא בישיבת תומכי תמימים לוד. כשפתחה הישיבה בלוד מחלקת 'מתיבתא' עבור בחורים מתקשים עבר לנהל אותה, בברכת הרבי. כעבור תקופה נסגרה ה'מתיבתא' והרב אשכנזי מונה למשגיח ראשי בישיבה^[3], תפקיד בו כיהן כחמש עשרה שנה, במהלכה עברו דרכו אלפי תלמידים. בשנת תשמ"ט, עקב בעיות בריאותיות ולאחר התייעצות עם ידידים^[4], הפסיק עם תפקיד ההשגחה והתמקד בעיקר בהשפעה כשבמקביל היה גם 'משיב' בישיבה. בשנת תשמ"א החל לעבוד כמחנך בבית הספר חב"ד בלוד. תחילה חינך את כיתה ה' ולאחר מכן את כיתה ח'. כמחנך עבד עד לסוף ימיו. בשנותיו האחרונות עבר לשמש כמשפיע בישיבת תומכי תמימים אור יהודה ומשפיע קהילות חב"ד ברעננה וכפר סבא.

בסוף שנות הממי"ם (סוף שנות השמונים) נכנסה ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד לחובות עצומים והיות שישיבת חב"ד בלוד הייתה זרוע שלה, לא שולמו משכורות לעובדים במשך תקופה ממושכת. בתקופה זו הקים אביו הרב משה אשכנזי גמ"ח עבור עובדי הישיבה, אותו ניהל בנו הרב חיים אשכנזי.

הרב אשכנזי היה נמנע מלשבת בבמות נשיאות וכדומה וכן לא דיבר והתוועד מחוץ לישיבה. לאחר ג' בתמוז תשנ"ד כשראה כשנוצר צורך לחזק את האומונה ברבי מלך המשיח ובנצחיותו, החל להתוועד ולחזק בכל מקום שהתבקש, גם כשהדבר היה כרוך בקשיים מצידו. בעקבות כך, החל גם לכתוב התוועדויות חסידיות, שהתפרסמו בשבועון בית משיח, המבוססת על מה שראה ושמע מזקני החסידים שהכיר.

רבנות בתל אביב

בשנות חייה האחרונות של אימו, מרת דבורה אשכנזי, החל להגיע בקביעות לשבתות לתל אביב ולהתוועד במקום. בשנת תשס"ה, לאחר פטירת אימו, עבר לגור בקביעות בתל אביב.

ביום כ"ג בטבת שנת תשס"ז, נפטר אביו הרב משה אשכנזי, שהיה רב קהילת חב"ד בתל אביב, חבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בארץ הקודש - תפקידים אותם קיבל בירושה, על פי הוראת הרבי, מחמיו הרב אליעזר קרסיק. בעקבות פטירתו ועל פי בקשתו, מונה בנו, הרב חיים אשכנזי, לממלא מקומו ברבנות ובשאר תפקידיו.

במעמד ההכתרה שהתקיים בחודש שבט תשס"ז השתתפו; הרב בועז סגל - גבאי בית הכנסת חב"ד בתל אביב; הרב שלום בער בוטמן - משפיע בית הכנסת - אשר הודיע על החלטת מתפללי בית הכנסת למנות את הרב אשכנזי כממלא מקום אביו והגיש לו את כתב ההכתרה כשהוא חתום על ידי מתפללי בית הכנסת; אחיו, הרב מרדכי שמואל אשכנזי - רבה של כפר חב"ד; הרב יוסף שמואל גרליצקי - שליח הרבי בתל אביב; הרב יוסף יצחק וילשנסקי - שליח הרבי וראש ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת והרב יוסף גינזבורג - ראש ישיבת חב"ד ברמת אביב^[5].

במהלך כהונתו כרב בית הכנסת, עשה רבות, יחד עם המשפיע הרב שלום בער בוטמן, להפצת תורת היהדות והחסידות במקום.

לאחר פטירתו של הרב חיים אשכנזי, ממלא את מקומו חתנו, הרב שלמה הלפרין.

פטירתו

הרב אשכנזי נפטר באור ליום י"ג בניסן שנת תש"ע. היה כששהה בביתו לאחר שחזר מ"שבת אחדות" (התשיעית) שהתקיימה ביישוב גבעת ושינגטון לקראת י"א בניסן. במהלך השבת אף התוועד רבות ונאם. מסע ההלוויה יצא מביתו ברחוב שדרות' רוטשילד 82 בתל אביב, עבר דרך בית הכנסת חב"ד "נחלת בנימין" בתל אביב, בו כיהן כרב, המשיך לשיכון חב"ד בלוד והסתיים ב'הר המנוחות' בירושלים, שם מנוחתו כבוד^[6].

לאחר פטירתו מצאו בני משפחתו מחברות עם מאמרים רבים שהכין לפירסום במסגרת שבועון בית משיח והם התפרסמו מידי שבוע במשך כשנה וחצי.

משפחתו

אחיו:

הרב מרדכי שמואל אשכנזי, רבה של כפר חב"ד.
הרב נתן אשכנזי ע"ה, חזן ושו"ב, התגורר בכפר חב"ד.

גיסיו:

הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי, ראש ישיבות חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת וחיפה.
הרב נחמן יוסף טברסקי, ר"מ בישיבת אהלי תורה 770.

בניו:

הרב מנחם מענדל אשכנזי, משגיח כשרות בכפר חב"ד ובצפריה, עורך ספר לקט מביאורי רבותינו נשיאנו על מסכת קידושין.
ר' מאיר אשכנזי, עוסק בהפצת ספרי חב"ד. נחלת הר חב"ד.
ר' ישראל יעקב אשכנזי, מחנך בת"ת אור מנחם צפת.
הרב אליעזר אשכנזי, משפיע בישיבת חנוך לנער חב"ד צפת.
הת' שניאור זלמן - 770.
הת' יוסף יצחק - תמים-שליח בישיבת חנוך לנער דלתון.

חתניו:

הרב שלמה הלפרן - ממלא מקום חמיו כרב קהילת חב"ד בתל אביב ורב אתר חב"ד בישראל.
הרב אריה לייב כהן - מגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים נתניה.
הרב אריה קדם - ר"מ בישיבת תומכי תמימים לוד ועורך עלון הגאולה מענין ועכשווי.
הרב מאיר טרגר - משגיח ומשפיע בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
הרב יצחק נחמן זקס - צפת.

קישורים חיצוניים

הרב חיים אשכנזי בפרקי זיכרונות מרתקים - ראיון שנערך עמו בשבועון בית משיח.
חוברת מאמרים שכתב בנושא 'רבי' - תשורה מחתונת ביתו, כ"ז בשבט תשע"א
שיעורים של הרב אשכנזי בספר התניא
שיעורים של הרב אשכנזי בספר המאמרים
שיעורי תניא עם הרב חיים אשכנזי - חכמת התניא
"צוואתו" למנהלי מוסדות חב"ד
כתבה בעיתון 'המבשר' לאחר פטירתו

הערות שוליים

↑ בלשונו של הרבי באידיש: "ביי חידישע בחורים שאט נישט".
↑ במהלך היחידות של זוגתו, דיבר הרבי אודות תפקיד בעלה בישיבה. באמצע חייך הרבי ואמר: "לבעלך יש הרי סמיכה לרבנות". כששמע על כך הרב אשכנזי, אמר שהוא חושש שיבוא יום שבו יצטרך לשמש ברבנות.
↑ על תפקיד ההשגה קיבל הרב אשכנזי מענה מהרבי: "לשאול ידידים ולהחליט לפי שינויים שיהיו".
↑ בהתאם לתשובת הרבי לפני כניסתו לתפקיד.
↑ מעמד ההכתרה של הרב אשכנזי לרב קהילת חב"ד בתל אביב
↑ הלויית הרב חיים אשכנזי

[1] בלשונו של הרבי באידיש: "ביי חידישע בחורים שאט נישט".

[2] במהלך היחידות של זוגתו, דיבר הרבי אודות תפקיד בעלה בישיבה. באמצע חייך הרבי ואמר: "לבעלך יש הרי סמיכה לרבנות". כששמע על כך הרב אשכנזי, אמר שהוא חושש שיבוא יום שבו יצטרך לשמש ברבנות.

[3] על תפקיד ההשגה קיבל הרב אשכנזי מענה מהרבי: "לשאול ידידים ולהחליט לפי שינויים שיהיו".

[4] בהתאם לתשובת הרבי לפני כניסתו לתפקיד.

[5] מעמד ההכתרה של הרב אשכנזי לרב קהילת חב"ד בתל אביב

[6] הלויית הרב חיים אשכנזי

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 בשנת [[תשל"א]] בא בקשרי שידוכים עם מרת ברוריה (לבית שיינר) וחתונתם נערכה כעבור כשנה. בזמן שבין השידוך לחתונה, היה הרב אשכנזי מהראשונים שנסעו מהארץ לעשות את תקופת הכנה לחתונה אצל הרבי. אביו, הרב [[משה אשכנזי]], שאל את הרבי ב[[יחידות]]: האם אין בעיה בהמתנה הארוכה (קרוב לשנה) בין סגירת השידוך לחתונה? על כך ענה הרבי: "אצל בחור חסידי, זה לא מזיק"{{הערה|בלשונו של [[הרבי]] ב[[אידיש]]: "ביי חידישע בחורים שאט נישט".}}. בתקופה שהותו ב-770 לפני חתונתו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[‏770]], הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]{{הערת שוליים|במהלך ה[[יחידות]] של זוגתו, דיבר [[הרבי]] אודות תפקיד בעלה בישיבה. באמצע חייך הרבי ואמר: "לבעלך יש הרי [[סמיכה לרבנות]]". כששמע על כך הרב אשכנזי, אמר שהוא חושש שיבוא יום שבו יצטרך לשמש ב[[רב|רבנות]].}}.
-לאחר נישואיו למד הרב אשכנזי תקופה קצרה ב[[כולל]] בעיר [[לוד]] לאחר מכן החל ללמוד ולשמש את הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבה הראשון של [[כפר חב"ד]] עד לפטירתו. בשנת [[תשל"ג]] החל לשמש כמגיד שיעור לגמרא [[גירסא]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. כשפתחה הישיבה בלוד מחלקת 'מתיבתא' עבור בחורים מתקשים ולאחר ברכת הרבי עבר לנהל את ה'מתיבתא'. כעבור תקופה נסגרה ה'מתיבתא' והרב אשכנזי מונה למשגיח ראשי בישיבה לאחר תשובה מהרבי ''לשאול ידידים ולהחליט לפי שינויים שיהיו'', תפקיד בו כיהן כחמש עשרה שנה, במהלכה עברו דרכו אלפי תלמידים. בשנת [[תשמ"ט]], עקב בעיות בריאותיות ולאור תשובת הרבי הנ''ל בכניסתו לתפקיד שאל ידידים, והפסיק לעסוק בהשגחה והתמקד בעיקר בהשפעה. במקביל היה גם 'משיב' בישיבה. בשנת [[תשמ"א]] החל לעבוד כמחנך בבית הספר חב"ד בלוד. תחילה חינך את כיתה ה' ולאחר מכן את כיתה ח'. כמחנך עבד עד לסוף ימיו. בשנותיו האחרונות עבר לשמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]] ומשפיע קהילות חב"ד ב[[רעננה]] ו[[כפר סבא]].
+לאחר נישואיו למד הרב אשכנזי תקופה קצרה ב[[כולל]] בעיר [[לוד]] לאחר מכן החל ללמוד ולשמש את הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבה הראשון של [[כפר חב"ד]] עד לפטירתו. בשנת [[תשל"ג]] החל לשמש כמגיד שיעור לגמרא [[גירסא]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. כשפתחה הישיבה בלוד מחלקת 'מתיבתא' עבור בחורים מתקשים עבר לנהל אותה, בברכת הרבי. כעבור תקופה נסגרה ה'מתיבתא' והרב אשכנזי מונה למשגיח ראשי בישיבה{{הערה|על תפקיד ההשגה קיבל הרב אשכנזי מענה מהרבי: "לשאול ידידים ולהחליט לפי שינויים שיהיו".}}, תפקיד בו כיהן כחמש עשרה שנה, במהלכה עברו דרכו אלפי תלמידים. בשנת [[תשמ"ט]], עקב בעיות בריאותיות ולאחר התייעצות עם ידידים{{הערה|בהתאם לתשובת הרבי לפני כניסתו לתפקיד.}}, הפסיק עם תפקיד ההשגחה והתמקד בעיקר בהשפעה כשבמקביל היה גם 'משיב' בישיבה. בשנת [[תשמ"א]] החל לעבוד כמחנך בבית הספר חב"ד בלוד. תחילה חינך את כיתה ה' ולאחר מכן את כיתה ח'. כמחנך עבד עד לסוף ימיו. בשנותיו האחרונות עבר לשמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]] ומשפיע קהילות חב"ד ב[[רעננה]] ו[[כפר סבא]].
 בסוף שנות הממי"ם (סוף שנות השמונים) נכנסה ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] לחובות עצומים והיות שישיבת חב"ד בלוד הייתה זרוע שלה, לא שולמו משכורות לעובדים במשך תקופה ממושכת. בתקופה זו הקים אביו הרב [[משה אשכנזי]] גמ"ח עבור עובדי הישיבה, אותו ניהל בנו הרב חיים אשכנזי.