יצחק ידגר
הרב יצחק ידגר (כ"ב תשרי תרח"צ - א' אב תשפ"ג) היה שליח הרבי משנת תשי"ח ליישובי התענכים בארץ-הקודש, מנהל מוסדות חב"ד ביישוב אביטל, ובעל השפעה רבה על תושבי האזור. במשך עשרות שנים שימש מנהל בית הספר ביישוב, וקירב במסגרת עבודתו מאות אנשים לשמירת תורה ומצוות. בהקפות ליל שמיני עצרת תשל"א התמנה על ידי הרבי ל'בעל הבית'[1] של מדינת עיראק. היה בעל חיות מיחדת בענייני משיח וגאולה. נפטר ביום רביעי, א' מנחם אב תשפ"ג.
תולדות חיים
הרב יצחק ידגר נולד בכ"ב תשרי תרצ"ח. בן למשפחה ירושלמית שמוצאה בעיראק להוריו כדורי ואסתר מלכה לאה ידגר[2]. כבר בצעירותו החל לחפש את אשר אהבה נפשו, תמימות ופנימיות, וכך מצא את דרכו לאורה של חסידות חב"ד. את התקשרותו לרבי מליובאוויטש, החל במפגש מעצים עם מי שלימים היה מורו ורבו המובהק, הרב שמואל אלעזר היילפרין ראש ישיבת תורת אמת ורבה של שכונת בית ישראל בירושלים. כשהחל לבקש מקום ללמוד תורה, הגיע לישיבת תומכי תמימים לוד, ששכנה בפרדס שם למד בין השנים תשי"ג - תשי"ז, בשנת תשט"ז כיתתו עברה זמנית לאחי תמימים תל אביב.
לאחר נישואיו עם מרת שמחה - נפטרה כ"א תשרי תשפ"ג -, עבר להתגורר במושב אביטל, והצטרף יחד עם אשתו לצוות בית הספר שבחבל התענכים (כאשר גב' ידגר הייתה המורה הנשואה היחידה בצוות בית הספר בשנותיו הראשונות).
בשלהי ימיו מצב בריאותו הידרדר ואושפז בשערי צדק בירושלים. נפטר בא' מנחם אב תשפ"ג ונטמן בבית העלמין שביישוב גן נר.
לאחר פטירתו פורסמו קווים לדמותו והספדים בשבועון בית משיח, שבועון כפר חב"ד, עיתונות באיזור מגוריו, באתרים החב"דיים ובקבוצות מדיה ייעודיות.
פעילות עם העדה הכורדית
כשנתיים לאחר חתונתו, החלו לבנות את השיכון החדש בכפר חב"ד - פרוייקט שנועד בעיקר לזוגות הצעירים. הרב ידגר ואשתו חשבו לעבור להתגורר בכפר חב"ד, על-מנת להתגורר בקהילה חב"דית מסודרת, ולתת לילדיהם חינוך חסידי הולם. לפני שניגשו לשלב המעשי, ביקשו את הסכמתו וברכתו של הרבי.
תשובתו של הרבי הייתה "בקשר להרשמה לשיכון בכפר חב"ד, הרי הוא וחבריו עושים פעולות במקום וכו', ולא יעקור דירתו לשום מקום אחר, ובפרט שהוא מבני עדתם מלפנים, ופסקה תורתנו הקדושה 'עניי עירך קודמים'"[3]. כמצווה ועומד, נשאר הרב ידגר להתגורר במושב אביטל שבחבל התענכים (על-יד העיר עפולה), מקום ריכוז גדול של בני העדה הכורדית.
הרב ידגר המשיך ללמד בבית הספר שבניהול 'רשת אהלי יוסף יצחק' (ראה לקמן), ונפשם של התלמידים נקשרה בנפשו. השפעתו בבית-הספר גדלה, השפעתו על התלמידים והוריהם חרגה הרבה מעבר לרגיל, עד שדבק בו הכינוי בפי כל תושבי האזור "המורה יצחק".
דמותו המרשימה ודיבורו הקולח, שבו במבט ראשון את כל מי שנפגש עימו. זקנו הארוך שירד על פי מידותיו ועיניו החודרות, שיוו לו דמות מרשימה בעלת הדרת פנים, ורבים נועצו עמו.
ביתו, הפך לכתובת יהודית לכל תושבי האזור, שהרגישו כלפיו רגשות חיבה והערצה. אל הבית הגיעו אנשים במשך שעות היום, להתייעץ עמו בכל תחומי החיים ולבקש את הדרכתו, כשהוא כותב יחד עמם לרבי שליט"א, ומכוון את דרכת בנתיבות היהדות.
מלבד פעולתו על תושבי האזור, הרב ידגר הנהיג את הקהילה החב"דית. את בית הכנסת החב"די שבמרכז היישוב, הפעיל בעיקר בשבתות ובחגים.
כמו כן, הרב ידגר מסר שיעור מידי יום שלישי בשבוע, אשר היווה אבן שואבת למאות יהודים מכל רחבי עמק יזרעאל, שחיבבו אותו והרגישו כלפיו הערצה רבה, והגיעו בקביעות לשמוע את דרשותיו המעוררות.
במהלך השנים התגבשו סביבו מאות מעריצים הפזורים בכל רחבי עמק יזרעאל, שבירכו אותו בלבביות בכל פעם שהיו נפגשים עמו, כשהוא מצידו מחזיר להם אהבה.
מנהל בית ספר חב"ד תענך
בית הספר החב"די "יד אליהו"[4] שבחבל תענך, הוקם בשנת תשח"י על ידי הרב יצחק גאנזבורג כחלק ממערך בתי הספר של 'רשת אהלי יוסף יצחק'.
מלכתחילה, שהותו של הרב גאנזבורג ומשפחתו ביישוב היו זמניים בלבד, ומטרתו הייתה רק להקים ולבסס את בית הספר, ולאחר מכן להעביר את ניהולו לידי מישהו אחר.
לאחר פטירת אביו של ר' יצחק בשנת תש"כ, והחוסר במנין מסודר לאמירת קדיש, הוצרך הרב גאנזבורג להעביר את ניהול בית הספר בהקדם, ולעבור להתגורר בקהילה חב"דית.
את ניהול בית הספר הוא הותיר בידיו של הרב אברהם דונין, שכעבור מספר שנים העביר את הניהול לידיו של הרב ידגר[5] שניהלו בפועל במשך 27 שנה עד שנת תשס"ד.
מתוקף תפקידו כאחראי על בית הספר, ערך הרב ידגר ביקורי בית רבים, לצורך המשך הקשר החינוכי, ורישום הילדים. בשל כך, השפעתו המרובה חרגה הרבה מעבר לגבולות המושב אביטל, והתפרסה על פני האזור כולו.
בעל הבית של מדינת עיראק
בחג הסוכות תשל"א, התקיימה ועידה של נציגי האו"ם שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג, ועד לשמחת תורה.
במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם יהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.
בשמיני עצרת של אותה שנה בעת ההקפה הרביעית, הקים הרבי "או"ם" משלו, בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על-פי תורה.
הרב ידגר זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ"בעל הבית" על מדינת עיראק.
יהפך להם לצינור ושפע לכל המצטרך
כחסיד המקושר לרבי בכל נימי נפשו, לאורך כל השנים היה הרב ידגר מדווח לרבי על פעולותיו, ומבקש את עצתו וברכתו הק' עבור היהודים שנפגש עמהם.
מטבע הדברים, הואיל ויכולות התקשורת באותם זמנים לקחה זמן ארוך, הגיעו אנשים בתלונות לרב ידגר על כך שלוקח כל-כך הרבה זמן עד שהם מקבלים תשובה לחיוב או לשלילה, ועד שהם מקבלים את ברכתו הק' של הרבי הם צריכים להמתין ריבוי זמן.
הרב ידגר העביר את תלונותיהם לרבי, וזכה לקבל מהרבי תשובה, בשנת תשל"ד לערך, ש-"יענה בשמי לכל אלו שפונים אליו, בנוסף שמעביר שמותיהם אלי, ויאמר להם שיקבלו על עצמם, מצוות וכו' ויהפך להם לצינור ושפע ברכה לכל המצטרך להם"...[דרוש מקור]
מאז אותו מכתב, הרב ידגר דורש ממקורביו להתחזק בקיום תורה ומצוות, ותמורת זאת מברך אותם בכוחו של הרבי ב"שפע ברכה לכל המצטרך להם".
הפצת זהותו של מלך המשיח
עוד בטרם החלו חסידי חב"ד החלו להתייחס בגלוי אל הרבי כאל מלך המשיח, הרב ידגר במכתבים ובדו"חות שכותב לרבי באופן תדיר, היה מוסיף את התואר: "לכבוד כבוד קדושת אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח"[6].
גם לאחרי ג' תמוז, המשיך הרב ידגר בפרסום האמונה בנצחיות חייו של הרבי שליט"א מלך המשיח, השתתף ונאם בכינוסי גאולה ומשיח שאורגנו בשנת תשנ"ה לקבלת פני משיח ואף עודד רבים ממקורביו לכתוב לרבי באמצעות האגרות קודש.
הרב ידגר השתתף בכינוסים שערך הרב זמרוני ציק לקבלת פני הרבי שליט"א משיח צדקנו. ואף נשא בהם דברים[7].
משפחתו
- חתנו, ר' אבשלום קיל - שליח הרבי, ורב היישוב גן נר.
- חתנו, ר' אבי לוי - סופר סת"ם, מגדל העמק.
- בנו, ר' שמעון ידגר - מנהל בית ספר חב"ד בשכונת עיר גנים, ירושלים.
- בנו, ר' מרדכי ידגר - מנהל תלמוד תורה אור מנחם חב"ד בצפת.
- בנו, ר' מנחם מענדל מאיר ידגר - קראון הייטס.
- בנו, ר' שמואל ידגר - באר שבע.
מקורביו
מאות מחסידי חב"ד ברחבי הצפון החלו את דרכם לקיום תורה ומצוות ואת הקשר שלהם עם הרבי דרך הרב ידגר, כשהוא מעורר בהם את הניצוץ היהודי, ולאחר מכן מכוון את דרכם הלאה ומפגיש אותם עם חסידי חב"ד נוספים, כשהוא עומד מהצד וממשיך לפקח ולשמור על קשר.
בין מקורביו נמנים:
לקריאה נוספת
השליח של ה'עמק'. "כפר חב"ד", גליון 2019, עמ' 38 ואילך.
קישורים חיצוניים
- נאומו של הרב ידגר בעצרת גאולה ומשיח תשע"ב
- נסיעתו של הרב יצחק ידגר לרבי, שבועון בית משיח
- תולדות הרב יצחק ידגר, תולדות חייו בשבועון בית משיח לאחר פטירתו, גליון 1370 פרשת דברים תשפ"ג
- צרור תמונות מהווי בית הספר בניהולו
- תהלוכת הטרקטורים המסורתית בתענך לכבוד ל"ג בעומר
- קטעים מניחום אבלים אצל הרב יצחק ידגר -
- התוועדות עם הרב ידגר - (הקישור אינו פעיל, ו' בתשרי ה'תשפ"ה)
- כתבה באתר משרד החינוך על החלפת ניהול בית הספר
- שכפ"ץ רפואי - הרב ידגר מתארח במדור 'הדעה והדיבור' במגזין דרך המלך של ארגון התאחדות החסידים לקבלת פני משיח אייר תשע"ד
- מגיש: הרב משה מרינובסקי, המקום הקדוש תענך ■ יין ישן וטוב - באתר שטורעם
- עמק ניוז, המקובל רב הפעלים מהגלבוע, כתבת פרופיל, טבת תשע"ז
- צפו: נאום מלא ביטחון ואמונה של הרב יצחק ידגר, באתר 'לחלוחית גאולתית'
- המונים ליוו את הרב ידגר למנוחות,
- [shnior.blogspot.com/2023/08/blog-post.htm הרב זלמן לנדא מספר על הרב ידגר] באתר הבלוג של הרב שניאור זלמן פרידמן
| חברי האו"ם החסידי |
|---|
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
הערות שוליים
- ↑ ראו בהרחבה בערך "האו"ם החסידי"
- ↑ נפטרה ט"ז טבת תשמ"ח
- ↑ שבועון 'בית משיח' גליון 655.
- ↑ בית הספר נקרא על שם הרב אליהו ברזני - רב העדה הכורדית בתענכים.
- ↑ בשנת תשס"ה הרב ידגר פרש לגימלאות, והעביר את הניהול השוטף של בית הספר לבתו, מרת רחל-אפרת קיל אשת השליח בגן נר הרב אבשלום קיל, כשאת עיקר זמנו הוא מקדיש למושפעיו ובני קהילתו, ועם זאת מקצה זמן מיוחד להמשיך ולסייע בעניני בית הספר.
- ↑ שבועון בית משיח י חשון תשע"ט
- ↑ בכיונס ביד אליהו ובכינוס בנשר. ראה כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה. ואף בכינוסים בשנים מאוחרות יותר.