חסידות אשלג

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף אשלג)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יחזקאל הלוי אשלג בחלוקת דולרים
רבי אברהם שמחה הלוי אשלג בשיחה עם תמימים ניו יורק, תשס"ו

חסידות אשלג היא שושלת של אדמו"רים ומקובלים שהפיצו את דרך הקבלה, ראש השושלת היה רבי יהודה לייב הלוי אשלג מחבר פירוש "הסולם" על ספר הזוהר (ה' בתשרי תרמ"ה, ורשה, - י' בתשרי תשט"ו, ישראל).

בנו ממשיך דרכו היה האדמו"ר רבי ברוך שלום הלוי אשלג, המכונה גם "הרב"ש", (ז' בשבט תרס"ז - ה' בתשרי תשנ"ב). בין חיבוריו: "שלבי הסולם", "דרגות הסולם" ו"אגרות הרב"ש". הוא למד בצעירותו בישיבת תורת אמת שבירושלים. בן נוסף הוא הרב שלמה בנימין אשלג (ה' בטבת תר"ע; - ז' בכסלו תשד"מ) היה מקובל, בנו ומפיץ תורתו של הרב יהודה לייב אשלג בעל ה"סולם".

בנו של הרב שלמה בנימין הוא הרב יחזקאל הלוי אשלג, שהקים בית מדרש ברחוב אבן עזרא בבני ברק. רבי יחזקאל שמאוד מדרבן ללימוד קבלה שוחח עם הרבי בהזדמנויות שונות על הנושא ורצה שהרבי ידבר עם חסידיו על לימוד הקבלה. בשנת תש"נ עבר בחלוקת הדולרים אצל הרבי וביקש ממנו לחתום על קול קורא שכל עם ישראל ילמדו את תורת הקבלה דבר שיקרב את הגאולה השלימה. (מבוסס על הנאמר בספר הזהר שבלימוד ספר הזהר יצאו מהגלות ברחמים).

הרבי השיב לו, כי מקובל בחב"ד שחסידות חב"ד בנויה על פי יסודות הקבלה אך בשיטה של חכמה בינה דעת, וממילא הלומד את תורת חב"ד לומד גם קבלה. כשהאדמו"ר הכפיל את בקשתו השיב הרבי שבתור נכד של אדמו"ר הזקן אינו יכול לחתום על פתק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, ממנו עלול להתפרש שבתורת חב"ד אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו"ר והביא ראיה מלשון אדמו"ר הזקן[1] שכותב "דברי הבעש"ט לפי קבלת האריז"ל" ומשמע מזה שאינו קבלה ממש. אך הרבי השיב כי כויון שהאדמו"ר הזקן כותב בפירוש באגרת הקודש אחרת, לא ייתכן שסתר את דבריו במקום אחר.

אחר כך הביא האדמו"ר לרבי מספרי זקנו בעל הסולם והרבי נתן לו דולר נוסף עבור הדפסת פירוש "הסולם" ואמר (תוכן): אמנם אין זה לפי שיטת חב"ד, אך כיון שזהו רבכם אז שיהיה ברכה והצלחה.

רבי אברהם שמחה אשלג בן נוסף של רבי שלמה בנימין, הוא רבי אברהם שמחה הלוי אשלג האדמו"ר מאשלג (מרחוב שד"ל בבני-ברק), לרבי אברהם שמחה קשרים הדוקים עם חסידות חב"ד.

עוד משנות הלמ"דים ניסה להביא לרבי את כתבי הסולם, משנאל על ידי אחד ממזכיריו של הרבי למטרותיו השיב שחפץ להבין את סיבת ההתנגדות לכתבי בעל הסולם, המזכיר בתגובה הערים קשיים בדרכו של רבי שמחה להיפגש עם הרבי.

באמצעות הרב יונתן בורגן והרב יצחק דב ליברמן אותם שלח להתחנך כחסידי חב"ד ניסה לשלוח את הספרים, הרב בורגן שאל את הרבי אם יאות לקבל את הספרים, הרבי בתגובה השיב "זייער א גלייכע זאך", דרך הרב ליברמן שלח ספרים אך המזכיר השאירם במזכירות ולא הביאם לרבי.

רבי אברהם שמחה סיפר שבעברו אצל הרבי בחלוקת דולרים לאחר שנכנס לחובות גדולים בעקבות מאמציו בהדפסת ספרי בעל הסולם, עת חשב להפסיק להתעסק בזה, פנה אליו הרבי ושאלו האם הוא ממשיך בהדפסת הספרים, פנייתו של הרבי אליו הגיעה אף שלא דיבר עם הרבי בעניין הזה כלל, אף לידיד שליוה את הרב אשלג פנה הרבי ואמר לו שידיד צריך לסייע בכל דבר ועל כן שיסייע גם כן בהדפסת הספרים.

רבי שמחה התפעל מגילוי רוח קדשו של הרבי וראה בזה הוראה מהרבי להתגבר על הקשיים ולהמשיך בהדפסת ספרי בעל הסולם למרות הקשיים.

באב תשפ"ג, בעת עברו בנמל התעופה הבין-לאומי ג'ון פ. קנדי שוחח עם פעילי הבית חב"ד המקומי ורכש באמצעותם אותיות לבני משפחתו בספר התורה של ילדי ישראל, הוא אף קיבל מהם את הספר בסוד שיח[2].

באדר תשפ"ב ביקר בנו הרב יהודה לייב אשלג בבית הכנסת בית מנחם כפר חב"ד וקיבל מהרב משה הורביץ ספר שיחות של הרבי[3].


קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש
חסידות סטרשלה   ●   התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)חב"ד קאפוסטחב"ד ליאדיחב"ד ניעז'ין   ●   חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלבטולנאסלוניםסקוויראפינסק קרליןצ'רנובילקרליןצ'רקסרחמסטריבקארוז'יןצ'ורטקובסקוליא
חצרות גליציה
באבובצאנזמחנובקהפשברסקבעלזנדבורנאביטשינאקרטשניףזוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינובגורזוויהללעלובסטרופקובראדזיןביאלאפשיסחאאוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
פאפאויז'ניץסאטמארערלוי
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים  •  אשלג  •  אבוחצירא