י"ט כסלו - חג הגאולה
|
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: בנוי מציטוטים וסיפורים - צריך לערוך מחדש בצורה אחידה ואנציקלופדית. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
חג הגאולה (מכונה גם: ראש השנה לחסידות וחג החגים[1]) הוא מועד חסידי מרכזי המצוין מדי שנה בתאריכים י"ט בכסלו ו-כ' בכסלו. היום מציין את שחרורו של מייסד חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי (אדמו"ר הזקן), מהכלא הרוסי בשנת ה'תקנ"ט (1798). יום זה מסמל שלב חשוב בתנועת החסידות ובגילוי תורת החסידות, ובו חל גם יום ההילולא של המגיד ממזריטש (בשנת תקל"ג).
רקע עריכה
מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן עריכה
| ערך מורחב – מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן |
על רקע ההתנגדות לחסידות, הלשינו מספר מתנגדים לשלטון הצאר כי אדמו"ר הזקן הוא מורד במלוכה, ומסייע לאימפריה העוֹתְ'מָאנִית על ידי שליחת כספים לארץ ישראל שהייתה אז תחת שלטון העות'מנים. ההלשנה התבססה בעיקר על העובדה שאדמו"ר הזקן יזם איסוף כספי צדקה ושליחתם ליהודים בארץ ישראל ולחסידים שעלו אליה.
אדמו"ר הזקן נעצר בחול המועד סוכות תקנ"ט והובל במרכבה שחורה המיועדת למורדים במלכות למאסר בפטרבורג. לאחר 53 ימים (כנגד נ"ג פרקי ספר התניא) שבהם נחקר והשיב לחוקריו בחכמה, שוחרר האדמו"ר בי"ט בכסלו תקנ"ט. בעת שהתבשר על שחרורו, קרא בתהילים את הפסוק "פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי".
אדמו"ר הזקן נאסר שוב לאחר כשנתיים (בשנת תקס"א), בעקבות תלונה שהגיע מקהילת פינסק ובה דווח לשלטונות כי תורת החסידות מהווה דת חדשה, וכוללת בתוכה יסודות חתרניים כנגד שלטון הצאר. ממעצר זה שוחרר באותה שנה בחג החנוכה. בחג הגאולה י"ט בכסלו (הסמוך לחנוכה בכ"ה בכסלו), מציינים גם שחרור זה.
כינויים ומעלות עריכה
ראש השנה לחסידות עריכה
|
| ערך מורחב – ראש השנה לחסידות |
הביטוי "ראש השנה לחסידות" נטבע על ידי אדמו"ר הרש"ב באיגרת מפורסמת ששיגר לקראת י"ט בכסלו שנת תרס"ב[2]. באיגרת זו נכתב: "היום הזה הוא ראש השנה לדא"ח [=כינוי לתורת החסידות], אשר הנחילנו אבותינו הקדושים... והיא-היא תורת הבעש"ט"[3]. הרבי ביאר שמכיוון שעניינו של היום הוא גילוי תורת החסידות, שהוא גילוי למעלה מהגבלות זמן ומקום, ניתן לחגוג אותו מדי שנה בבחינת "מעלין בקודש" כאילו היה זה עתה[4].
בחסידות מבואר כי כשם שבראש השנה הכללי ניתנת החיות לכל השנה, כך בי"ט בכסלו נפתחים במרום אוצרות השפע והברכה של פנימיות התורה[דרוש מקור: הדברים התפרסמו באתר צא"ח ועוד, ונכתב בשם אגרת אדמו"ר הרש"ב. יש למצוא מקור מדוייק].
במשנה מצויינים ארבעה ראשי שנים, המוכרים מביניהם הם "ראש השנה לשנים וליובלות", בא' בתשרי, ו"ראש השנה לאילנות" בט"ו בשבט. ראש השנה לחסידות הינו ראש השנה נוסף, בו גם חוגגים כל בית ישראל את גילוי תורת החסידות, בהתוועדויות ובהוספה בלימוד תורת החסידות ובלימוד תורת הנגלה, כפי שאכן נהוג לקיים 'חלוקת הש"ס' ביום זה, חלוקה המתבצעת על ידי ארגון "מחנה ישראל".
מתן תורה של פנימיות התורה עריכה
כסלו, החודש השלישי מחודשי החורף, הוא כנגד וקשור עם חודש סיון, החודש השלישי של חודשי הקיץ. שלישי הרי הוא קשור עם מתן-תורה: חודש סיון[5] הוא הזמן של מתן תורה, גילוי תורת הנגלה, וחודש כסלו (השלישי בחורף) הוא הזמן של גילוי פנימיות התורה[6]. יום זה נקרא גם 'מתן תורה' של פנימיות התורה[7].
אדמו"ר הרש"ב כתב על יום זה את הדברים הבאים:
בניי שיחי´ תתאספו בי"ט כסלו הבע"ל.. ותשמחו בשמחת החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו. היום הזה הוא ראש השנה לדא"ח אשר הנחילנו אבותינו הקדושים זצוקללה"ה זי"ע והיא תורת הבעש"ט. זה היום תחילת מעשיך, שלימות הכוונה האמיתית בבריאת האדם עלי ארץ, להמשיך גילוי אור פנימיות תורתנו הקדושה אשר נמשך ביום הזה בבחינת המשכה כללית על כללות השנה, ועלינו להעיר לבבנו ביום הזה בבחינת חפץ ורצון פנימי ועצמי באמיתת נקודת לבבנו שיאיר נפשנו באור פנימיות תורתו יתברך...
— לקוטי דיבורים חלק ד, עמ' 1518
מנהגי היום עריכה
התוועדויות עריכה
נהוג להתוועד בי"ט כסלו. על פי הוראת הרבי יש להתוועד ביום זה ג' התוועדויות[8].
בכפר חב"ד מתקיימת מדי שנה חגיגה גדולה בי"ט כסלו אליה מגיעים רבבות אורחים ואישי ציבור[9], הרבי היה שולח מברק מיוחד עבור החגיגה.
אי אמירת תחנון עריכה
ביום זה אין אומרים תחנון.
הרבי מסביר באגרות קודש[10] מדוע אין לומר ביום זה תחנון: מכיון שנהוג אצל מאות אלפי יהודים יראי שמים במשך שבעה דורות להחזיק יום זה כיום טוב, וכל ענין הוא הרי בהשגחה פרטית, אם כן וודאי יש לזה הסכמה מלמעלה, וזאת אומרת שלמעלה יש ביום זה הארת פנים נוספת של "באור פני מלך חיים" ואז הקטרוגים והדינים נחלשים. אמנם אין זה כשבת קודש שעליה כתוב "וכל דינין מתעברין מינה", אבל בכל אופן חלישות גדולה גורמת יום זה למידת הדין, ולכן יום זה גם מסוגל לקבל על עצמו החלטות טובות בנוגע לתורה ומצוות ומידות טובות.
אמירת תחנון - המשיך הרבי - הוא ענין שמעורר דינים[11], וממילא מי שרוצה לעורר דינים ביום זה שמאות אלפי יהודים אינם עשים זאת, אין מזיק הוא רק לעצמו, אלא גם למי שמתפלל עמו.
איחול 'לשנה טובה' עריכה
ביטוי חסידי השגור בפי חסידים ליום זה, כדוגמת הביטוי שבליל ראש השנה: "לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתב ותחתם" בלשון יחיד דווקא. בביטוי זה משתמש גם הרבי במכתביו לקראת יום זה.
חלוקת הש"ס עריכה
|
| ערך מורחב – חלוקת הש"ס |
מנהג החסידים לחלק בי"ט כסלו את הש"ס. בשנים עברו העבירו את חלוקת הש"ס ליום כ"ד טבת על מנת לסיימו עד י"ט כסלו מפני חוזר הזמן ביום י"ט כסלו. הרבי החזיר את חלוקת הש"ס ליום י"ט כסלו והיה משתתף בחלוקה בעצמו במהלך ההתוועדות.
הרבי אמר כי: "מובן, שגם מי שביכלתו לסיים כל הש"ס בפני עצמו בעיון – תבוא עליו ברכה ובודאי יעשה כן. אבל נוסף לזה יש לו גם להשתתף בחלוקת הש"ס של כמה וכמה מישראל, בגלל כל המעלות הנ"ל"[12]".
"שווארצע קאשע" עריכה
ביום זה נהוג בכמה קהילות חב"דיות לאכול "שווארצע קאשע" - דייסת כוסמת, יש אומרים שאדמו"ר הזקן אכל מאכל זה בהיותו במאסר, וכזֵכר לכך אוכלים קאשע בי"ט כסלו[13].
ועל הניסים עריכה
ר' פולע כהן בספרו שמועות וסיפורים כותב: שבסעודת י"ט כסלו במחיצת הרבי הרש"ב, זימן הרבי הריי"צ, ואמר בקול "ועל הניסים ועל הפורקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה".
חגיגות י"ט כסלו עריכה
על פי הוראת הרבי, עורכים אלפי חסידי חב"ד שבכל אתר ואתר, התוועדויות וכינוסים לרגל חג גאולת רבינו הזקן. ישנם עשרות מכתבים והתבטאויות של הרבי בנושא זה, והרבי עודד מאוד את עריכת התוועדויות. אדמו"ר הזקן התבטא שמי "שישמח בשמחתי - אוציאנו מן המצר אל המרחב", נוסח שני: "מן הגשם אל הרוח", נוסח שלישי: "מן הגיהינום"[14].
הרבי ביאר בי"ט כסלו בשנת תשד"מ[15] אודות חגיגות י"ט כסלו:
כאשר מדובר אודות חגיגת הגאולה די"ט כסלו, יכולים לשאול: כיצד ייתכן לתבוע מיהודי שיחגוג מאורע שאירע לפני למעלה ממאה וחמישים שנה - באותו אופן כפי שהיה בפעם הראשונה, ויתירה מזו: באופן ד"מעלין בקודש"?! והמענה לזה - בפשטות: י"ט כסלו עניינו - גילוי תורת החסידות, מעין ובדוגמת הגילוי דלעתיד לבא - "מלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים", "ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר גו'". ומכיוון שגילוי זה הוא למעלה מההגבלה דזמן ומקום, הרי אין כל פלא בכך שבעניין זה אינם חלים השינויים הקשורים עם ההגבלה דזמן ומקום, ולכן, יכולים לחגוג את החגיגה די"ט כסלו רבוי שנים לאחרי המאורע - באותו אופן כפי שהיה בפעם הראשונה. ואדרבה: ההגבלות דזמן ומקום (שינויי הזמן והמקום מהמאורע של הגאולה בפעם הראשונה), תכליתם - שיהיה יתרון האור מן החושך... החגיגה די"ט כסלו באופן ד"מעלין בקודש", היינו, שמשנה לשנה נוסף עילוי גדול יותר לגבי הגאולה בפעם הראשונה.
בהזדמנות אחרת[16] ביאר הרבי שכל ההתוועדויות שבי"ט כסלו במשך כל השנים החל מהפעם הראשונה, כל העניינים מתעוררים לתקופת השנה, ומתאחדים ונמשכים בההתוועדות י"ט כסלו של עכשיו. כאשר היה ד"ר אחד (ד"ר דוד כשדן מאוניברסיטת הרווארד) שהרבי לא מצא אותו בהתוועדות י"ט כסלו, כתב לו הרבי (בשנת תשל"ט):
שמחתי לשמוע שהיית נוכח בהתוועדות של י"ט כסלו, אף-על-פי שחיפשתי אותך במקום שבו נכחת בהזדמנות קודמת [=בבית-מדרשו של הרבי], אבל לא ראיתי אותך, ייתן השם שההשראה של י"ט כסלו תעורר כל אחד ואחד להגביר את המאמצים להפצת התורה והמצוות, כשהם חדורים בחמימות ובשמחה" -
— 'מורה לדור נבוך' כרך ב' עמ' 128
.
השתתפות גדולי ישראל בחגיגות עריכה
גדולי ישראל רבים השתתפו במסיבות י"ט בכסלו והשמיעו בהן מדברותיהם[17]. הרבי עודד מאוד את השתתפותם של רבים בהתוועדויות י"ט כסלו, וכך כתב לפלוני בג' בטבת תשי"ח[18]:
שלום וברכה! בעונג רב קבלתי את מכתבו, בו כותב אודות ההתוועדות דיום הבהיר י"ט כסלו, יום גאולת רבנו הזקן, וכפי שנשיאינו רבותינו קוראים ליום זה ראש-השנה ללימוד החסידות, והרי בראש-השנה אומרים לשנה טובה תיכתב ותיחתם, וכך גם בי"ט כסלו, בנוגע לעניינים האמורים, אשר מדרכי החסידות הרי היא גם עבודת השם יתברך בשמחה וטוב לבב, וכפתגם הנעלה של הבעל-שם-טוב ששמענו מכ"ק מו"ח אדמו"ר, לעבוד את השם יתברך יחד עם הגוף, ולא לדחותו על-ידי תעניות וסיגופים.
ויהי-רצון שתמיד יבשר בשורות טובות מתוך בריאות הנכונה ועבודת ה' בשמחה וטוב לבב.
מברק שהרבי שלח למר זלמן שזר[19]:
בערב היום אשר בלשון כ"ק אדמו"ר (הרש"ב) נ"ע הוא החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו וכו'. הנני בזה להביע איחוליי הלבביים בנוסח המסורתי גוט יום טוב לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות תכתבו ותחתמו בכבוד ובהוקרה
נ"ב
הודות לחילוק הזמנים, הנה ז"ע [=זה עתה] התקשרו מכאן עם כפר חב"ד טלפונית ונתבשרנו אשר כבודו - נוסף על השתתפותו בהתוועדות כאן על-ידי (=משקה?) שהובא על-ידי הרב רלב"ג שי' - ביקר בכפר-חב"ד ביום בשורה זה, ואדרבה הזדרז לבוא בהקדם והשתתף גם בלימוד הנגלה נוסף על המאמר חסידות, ואף שהעמדתיו על חזקתו שבוודאי לא ישנה ממנהגו - מנהג ישראל תורה, ובמיוחד שהשנה ניתווספו שם כמה עולים חדשים עם משפחותיהם שיחיו, הרי אינה דומה חזקה לבירור בהחלט.
מבצע י"ט כסלו עריכה
בהתוועדות שבת-קודש פרשת וישב תשמ"א[20] חזר הרבי מספר פעמים על הביטוי "מבצע י"ט כסלו", ועורר על לימוד פנימיות התורה, על הפצת תורת החסידות, ועל נתינת צדקה (כולל 'מגבית י"ט כסלו-חנוכה').
ראו גם עריכה
- ימי חב"ד בתאריך י"ט בכסלו:
- ראש השנה לחסידות
- מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן
לקריאה נוספת עריכה
- הרב אשר פרקש, יוקבע למועד תמידי, חגיגת חג הגאולה י"ט כסלו במחיצת רבותינו נשיאינו לאורך הדורות, קובץ 'בני היכלא' גליון ב' כסלו-טבת תשפ"ה, עמוד 30
קישורים חיצוניים עריכה
- ליקוטי שיחות - י"ט כסלו
- לקוטי שיחות מועדים - חג הגאולה י"ט כסלו
- י"ט בכסלו, מנהגים, מאמרים וסיפורים -
- הרב שלמה כץ, סיפור המאסר והגאולה, באתר חב"ד בישראל, באדיבות התאחדות החסידים לקבלת פני משיח
- ועד חיילי בית דוד, ראש השנה לחסידות - קובץ י"ט כסלו תשע"ב
- הרב פרופסור יצחק קראוס, עיתון בשבע, ארבעה ראשי שנים - ועוד אחד? -
- מגילת י"ט כסלו עם הגהות בכתי"ק ● מיוחד
- הרב זלמן גופין, פרשת י"ט כסלו, באתר תורת חב"ד לבני הישיבות
- הרב מיכאל זליגסון, מאמרי י"ט כסלו, קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ"ד עמוד 24
- כשצלם העיתונות הגיע להתוועדות בכפר והנציח הרגעים
- מיוחד: 'ליקוט מפתח ותוכן' לכל תורת רבינו בענייני י"ט כסלו | להורדה
- י"ט כסלו • "התוועדות הקודש" בי"ט כסלו תשנ"ג באתר
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) חלק ז' עמוד ל. הקדמת 'היום יום'. נתבאר בלקו"ש ח"ה עמ' 436, חכ"ה עמ' 385.
- ↑ צילום האיגרת וסיפורה התפרסם במבוא לקונטרס ומעין מבית ה', בעמוד 17, והיא נדפסה גם בתחילת לוח היום יום.
- ↑ לקוטי דיבורים חלק ד, עמ' 1518.
- ↑ תורת מנחם - התוועדויות תשד"מ, כרך ב, עמ' 608-607.
- ↑ המכונה בגמרא (שבת כא ע"א) בארמית ירחא תליתאי - החודש השלישי
- ↑ משיחות ש"פ ויצא, ט' כסלו, תשנ"ב
- ↑ שיחת י"ט כסלו (ליל ב') תרפ"ט. לקוטי לוי"צ אג"ק ע' רה. ע'ספר השיחות תשנ"ב חלק ב' עמ' 483.
- ↑ שיחת ש"פ וישלח תשנ"ב (סעיף י"ד)
- ↑ כשצלם העיתונות הגיע להתוועדות בכפר והנציח הרגעים
- ↑ כרך ז'
- ↑ וכמו שאיתא בלבוש אורח חיים סימן קל"א, ובעטרת זקנים שם ס"ק ג', ומובא במ"ב שם ס"ק כ',
- ↑ קונטרס ע"ד חלוקת הש"ס בי"ט כסלו, סוף אות יב.
- ↑ מנהג אכילת הקאשע מוזכר בספר השיחות תרח"צ עמ' 250, ובתורת מנחם - התוועדויות תשי"ח, חלק כא, עמ' 240:" כהמנהג משנים קדמוניות שבי"ט כסלו היו אוכלים "גריקענע קאַשע"". אך במקורות הללו לא נזכר טעם המנהג (ע"פ "הלכות ומנהגי חב"ד", י"ט כסלו.). וראה בספר "זכרונותיי" להרב ששונקין, עמ' 276, הסיפור על אדה"ז ומאכל הקאשע בבית חותנו, ואולי גם זו סיבה לאכילת הקאשע בי"ט כסלו.
- ↑ ספר השיחות תרצ"ו, עמ' 315.
- ↑ תורת-מנחם - התוועדויות תשד"מ, כרך ב, עמ' 608-607
- ↑ י"ט כסלו תשי"ט ס"ט - קונטרס חג החגים י"ט כסלו, קה"ת תשנ"ט, עמ' 84
- ↑ ראה בספר 'שמן ששון מחבריך', כרך ב עמ' 43, על ראב"ד העדה החרדית, הגאון רבי יצחק-יעקב ווייס זצ"ל; וכן רבי יוסף-דוב הלוי סולובייצ'יק
- ↑ 'כפר חב"ד', גיליון 834, עמ' 70
- ↑ התפרסם בשבועון כפר חב"ד, גיליון 917, עמ' 88
- ↑ שיחות-קודש תשמ"א, כרך א, עמ' 601-599