הבדלים בין גרסאות בדף "שלום פלדמן"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) מ (עיצוב) |
||
| (35 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:פלדמן-שלום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פלדמן]] | [[קובץ:פלדמן-שלום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פלדמן]] | ||
| − | הרב '''שלום פלדמן''' היה מנהל בית הספר ל[[דפוס יד החמשה]] ב[[כפר חב"ד]], שנודע כ[[משכיל (חסידות)|משכיל]] עצום בתורת החסידות, בעל רגש | + | הרב '''שלום פלדמן''' ([[ט"ו במנחם אב]] [[תרצ"ג]] – [[כ"ז בניסן]] [[תשע"ה]]) היה מנהל בית הספר ל[[דפוס יד החמשה]] ב[[כפר חב"ד]], שנודע כ[[משכיל (חסידות)|משכיל]] עצום בתורת החסידות, בעל רגש, ו[[בעל שמועה]] שאצר בקרבו [[סיפורי חסידים]] רבים. |
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[קלימוביץ']] שב[[רוסיה]] ב[[ט"ו אב]] [[תרצ"ג]] לאביו ר' [[דוד פייסין]] ולאמו מרת שיינא בתיה, בתו של ר' [[ישראל לוין]] מ[[נעוועל]]. | נולד ב[[קלימוביץ']] שב[[רוסיה]] ב[[ט"ו אב]] [[תרצ"ג]] לאביו ר' [[דוד פייסין]] ולאמו מרת שיינא בתיה, בתו של ר' [[ישראל לוין]] מ[[נעוועל]]. | ||
| − | אביו נפטר כארבעה חודשים לאחר לידתו, ואמו נישאה בשנית לחסיד ר' [[שמריהו פלדמן]] | + | נקרא על שם [[הרבי הרש"ב]] ללא השם דובער, מכיוון שכך נקרא סבו ר' [[בערל פייסין]], שהיה אז עדיין בחיים. |
| + | |||
| + | אביו נפטר משחפת כארבעה חודשים לאחר לידתו, ואמו נישאה בשנית לחסיד ר' [[שמריהו פלדמן]] שגידלו וחינכו, ובשל כך הוחלף שם משפחתו לפלדמן. | ||
בילדותו למד אצל ר' [[אליהו חיים רויטבלאט]], ר' [[יונה כהן]], ואצל סביו ר' [[ישראל לוין]]. | בילדותו למד אצל ר' [[אליהו חיים רויטבלאט]], ר' [[יונה כהן]], ואצל סביו ר' [[ישראל לוין]]. | ||
| − | בסיום [[מלחמת העולם | + | בסיום [[מלחמת העולם השנייה]] יצאה משפחתו עם אלפי חסידים נוספים ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], ולאחר תקופת מעבר במחנה העקורים [[פוקינג]]. במחנה חלתה אמו ושכבה במיטה על יד [[הרבנית חנה]] אמו של הרבי. כאשר בא שולם הצעיר לבקרה במרפאה של המחנה, הרבנית שמה לכך לב, באומרה למרת שיינא בתיה: "כיבוד ההורים של בנך מזכיר לי את של בני!" ([[הרבי]]) {{הערה|(תוכן) מפי בנו ר' [[דוד פלדמן (כפר חב"ד)]]}} המשיכו ל[[צרפת]] שם נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], וכעבור שנתיים המשיכה משפחתו ל[[ארץ הקודש]], התגורר תקופה קצרה ב[[פרדס חנה]], ועם הקמתו של [[כפר חב"ד]] הצטרפו למשפחות המייסדות והתיישבו באחד הבתים הערביים הנטושים שהיו במקום. |
בארץ, נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]], ושנתיים לאחר מכן עבר עם תלמידי הישיבה לפרדס בלוד שם שוכנה ישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בעיר]]. | בארץ, נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]], ושנתיים לאחר מכן עבר עם תלמידי הישיבה לפרדס בלוד שם שוכנה ישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בעיר]]. | ||
| שורה 17: | שורה 19: | ||
במשך שבע שנים למד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], זכה קירובים רבים מהרבי, ובאותן שנים אף [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]], וכן קיבל הסמכה כ[[שוחט ובודק]]. | במשך שבע שנים למד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], זכה קירובים רבים מהרבי, ובאותן שנים אף [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]], וכן קיבל הסמכה כ[[שוחט ובודק]]. | ||
| − | + | בשנת [[תשט"ז]] יצא ל[[מרכז שליחות]] מטעם [[המרכז לענייני חינוך]], וקודם נסיעתו קיבל מהרבי סידור תפילה, שליווה אותו לאחר מכן לאורך כל שנותיו. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | בשנת [[תשט"ז]] יצא ל[[מרכז שליחות]] מטעם [[המרכז | ||
| + | ==בארץ הקודש== | ||
בקיץ של שנת [[תש"כ]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת מוסיא בת ר' [[אברהם ישעיה סברדלוב]], ובהוראת הרבי החתונה התקיימה בארץ הקודש, וביום בו נסע לארץ יצא הרבי בצורה יוצאת דופן ללוותו לדרכו והמתין עד שהמכונית עמה נסעה נעלמה מהאופק. | בקיץ של שנת [[תש"כ]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת מוסיא בת ר' [[אברהם ישעיה סברדלוב]], ובהוראת הרבי החתונה התקיימה בארץ הקודש, וביום בו נסע לארץ יצא הרבי בצורה יוצאת דופן ללוותו לדרכו והמתין עד שהמכונית עמה נסעה נעלמה מהאופק. | ||
לאחר החתונה, החל בהוראת הרבי להתעסק בביסוס ופיתוח המוסדות ב[[כפר חב"ד]] וכעבור שנה מונה כמנהל בית הספר לדפוס [[יד החמשה]]. | לאחר החתונה, החל בהוראת הרבי להתעסק בביסוס ופיתוח המוסדות ב[[כפר חב"ד]] וכעבור שנה מונה כמנהל בית הספר לדפוס [[יד החמשה]]. | ||
| − | + | על אף עבודתו האינטנסיבית בניהול בית הדפוס, לאורך כל השנים הקפיד על שיעורים קבועים בלימוד החסידות ומסר שיעורים בכל רחבי הארץ. | |
| + | [[קובץ:פלדמן.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב פלדמן]] | ||
| + | הרב פלדמן התוועד מידי שבת ב[[בית הכנסת 'המרכזי']] בכפר חב"ד, בדרך כלל יחד עם רב הכפר [[מרדכי שמואל אשכנזי|הרב אשכנזי]]. בין השניים שרר קשר קרוב ומיוחד. | ||
| − | + | נודע כבעל שמועה, ור' [[מענדל פוטרפס]] העיד עליו: "הוא בעל שמועה, הוא שמע מר' [[שמואל לויטין]], ששמע מ[[הרשב"ץ]] ששמע מר' [[מיכל אפוצקר]] תלמידו של [[אדמו"ר הזקן]]". | |
| − | + | במשך תקופה שימש חבר הצוות הרוחני בישיבת [[תומכי תמימים חולון]]. | |
| − | כ" | + | נפטר ב[[כ"ז ניסן]] [[תשע"ה]], ונטמן בבית העלמין ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]]. |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, ר' [[דוד פלדמן (כפר חב"ד)]]. | *בנו, ר' [[דוד פלדמן (כפר חב"ד)]]. | ||
| − | *חתנו, ר' | + | *חתנו, ר' [[דוד אבא זלמנוב]] - [[משפיע]], ב[[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|ישיבה באור יהודה]] וב[[כפר חב"ד]]. |
*חתנו, ר' משה זקס. | *חתנו, ר' משה זקס. | ||
| − | *חתנו, ר' [[דוד | + | *חתנו, ר' [[יוסף יצחק אולידורט]]. |
| + | |||
| + | ;בין נכדיו הבולטים | ||
| + | *הרב [[שמואל אהרן וולף]], שליח ב[[יהוד]]. | ||
| + | *הרב [[יואל בייטש]], שליח ב[[ראשון לציון]]. | ||
| + | *הרב דוד אולידורט, שליח ב[[חדרה]]. | ||
| + | *הרב שניאור זלמן (זמי) זקס, שליח ב[[קרית טבעון]]. | ||
| + | *הרב חיים אריה לייב זקס, [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Teitelbaum-Olidort%20-%20Tammuz%2015,%205775.pdf פרקי תולדות, מכתבים שקיבל מהרבי ולקט מסיפוריו]''' בתוך תשורה מנישואי נכדתו, תמוז [[תשע"ה]] {{PDF}} | *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Teitelbaum-Olidort%20-%20Tammuz%2015,%205775.pdf פרקי תולדות, מכתבים שקיבל מהרבי ולקט מסיפוריו]''' בתוך תשורה מנישואי נכדתו, תמוז [[תשע"ה]] {{PDF}} | ||
| + | *[https://col.org.il/news/138120 7 שנים לפטירתו: התוועדות מרוממת עם ר' שלום פלדמן ע"ה] {{col}} | ||
| + | *[https://col.org.il/news/138130 מאה דולרים מזוייפים | סיפורים אותנטיים מר' שלום פלדמן ע"ה] {{col}} | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:פלדמן, שלום}} | {{מיון רגיל:פלדמן, שלום}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
| − | [[קטגוריה:חסידים | + | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] |
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] |
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]] | [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]] | ||
| שורה 57: | שורה 65: | ||
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]] | [[קטגוריה:חברי ארגון הגג]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | ||
| + | [[קטגוריה:משפחת לוין]] | ||
| + | [[קטגוריה:צוות ישיבת חב"ד ליובאוויטש חולון]] | ||
| + | [[קטגוריה:משפחת פלדמן]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]] | ||
גרסה מ־17:06, 24 בינואר 2024
הרב שלום פלדמן (ט"ו במנחם אב תרצ"ג – כ"ז בניסן תשע"ה) היה מנהל בית הספר לדפוס יד החמשה בכפר חב"ד, שנודע כמשכיל עצום בתורת החסידות, בעל רגש, ובעל שמועה שאצר בקרבו סיפורי חסידים רבים.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בקלימוביץ' שברוסיה בט"ו אב תרצ"ג לאביו ר' דוד פייסין ולאמו מרת שיינא בתיה, בתו של ר' ישראל לוין מנעוועל.
נקרא על שם הרבי הרש"ב ללא השם דובער, מכיוון שכך נקרא סבו ר' בערל פייסין, שהיה אז עדיין בחיים.
אביו נפטר משחפת כארבעה חודשים לאחר לידתו, ואמו נישאה בשנית לחסיד ר' שמריהו פלדמן שגידלו וחינכו, ובשל כך הוחלף שם משפחתו לפלדמן.
בילדותו למד אצל ר' אליהו חיים רויטבלאט, ר' יונה כהן, ואצל סביו ר' ישראל לוין.
בסיום מלחמת העולם השנייה יצאה משפחתו עם אלפי חסידים נוספים בבריחה הידועה, ולאחר תקופת מעבר במחנה העקורים פוקינג. במחנה חלתה אמו ושכבה במיטה על יד הרבנית חנה אמו של הרבי. כאשר בא שולם הצעיר לבקרה במרפאה של המחנה, הרבנית שמה לכך לב, באומרה למרת שיינא בתיה: "כיבוד ההורים של בנך מזכיר לי את של בני!" (הרבי) [1] המשיכו לצרפת שם נשלח ללמוד בישיבת תומכי תמימים ברינואה, וכעבור שנתיים המשיכה משפחתו לארץ הקודש, התגורר תקופה קצרה בפרדס חנה, ועם הקמתו של כפר חב"ד הצטרפו למשפחות המייסדות והתיישבו באחד הבתים הערביים הנטושים שהיו במקום.
בארץ, נשלח ללמוד בישיבת תומכי תמימים תל אביב, ושנתיים לאחר מכן עבר עם תלמידי הישיבה לפרדס בלוד שם שוכנה ישיבת תומכי תמימים בעיר.
בשנת תשי"ג בהיותו נער בן 19 נסע לרבי, בהשתדלות הנהלת הישיבה ובראשם ר' מרדכי אליהו שניאור שהעניקו לו סכום כספי עבור הנסיעה, וכן ביקשו עבורו את רשות משרד הבטחון שיבטלו ממנו את צו עיכוב היציאה.
במשך שבע שנים למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770, זכה קירובים רבים מהרבי, ובאותן שנים אף הוסמך לרבנות, וכן קיבל הסמכה כשוחט ובודק.
בשנת תשט"ז יצא למרכז שליחות מטעם המרכז לענייני חינוך, וקודם נסיעתו קיבל מהרבי סידור תפילה, שליווה אותו לאחר מכן לאורך כל שנותיו.
בארץ הקודש
בקיץ של שנת תש"כ נשא את רעייתו מרת מוסיא בת ר' אברהם ישעיה סברדלוב, ובהוראת הרבי החתונה התקיימה בארץ הקודש, וביום בו נסע לארץ יצא הרבי בצורה יוצאת דופן ללוותו לדרכו והמתין עד שהמכונית עמה נסעה נעלמה מהאופק.
לאחר החתונה, החל בהוראת הרבי להתעסק בביסוס ופיתוח המוסדות בכפר חב"ד וכעבור שנה מונה כמנהל בית הספר לדפוס יד החמשה.
על אף עבודתו האינטנסיבית בניהול בית הדפוס, לאורך כל השנים הקפיד על שיעורים קבועים בלימוד החסידות ומסר שיעורים בכל רחבי הארץ.
הרב פלדמן התוועד מידי שבת בבית הכנסת 'המרכזי' בכפר חב"ד, בדרך כלל יחד עם רב הכפר הרב אשכנזי. בין השניים שרר קשר קרוב ומיוחד.
נודע כבעל שמועה, ור' מענדל פוטרפס העיד עליו: "הוא בעל שמועה, הוא שמע מר' שמואל לויטין, ששמע מהרשב"ץ ששמע מר' מיכל אפוצקר תלמידו של אדמו"ר הזקן".
במשך תקופה שימש חבר הצוות הרוחני בישיבת תומכי תמימים חולון.
נפטר בכ"ז ניסן תשע"ה, ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.
משפחתו
- בנו, ר' דוד פלדמן (כפר חב"ד).
- חתנו, ר' דוד אבא זלמנוב - משפיע, בישיבה באור יהודה ובכפר חב"ד.
- חתנו, ר' משה זקס.
- חתנו, ר' יוסף יצחק אולידורט.
- בין נכדיו הבולטים
- הרב שמואל אהרן וולף, שליח ביהוד.
- הרב יואל בייטש, שליח בראשון לציון.
- הרב דוד אולידורט, שליח בחדרה.
- הרב שניאור זלמן (זמי) זקס, שליח בקרית טבעון.
- הרב חיים אריה לייב זקס, משפיע בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
קישורים חיצוניים
- פרקי תולדות, מכתבים שקיבל מהרבי ולקט מסיפוריו בתוך תשורה מנישואי נכדתו, תמוז תשע"ה
- 7 שנים לפטירתו: התוועדות מרוממת עם ר' שלום פלדמן ע"ה
- מאה דולרים מזוייפים | סיפורים אותנטיים מר' שלום פלדמן ע"ה
הערות שוליים
- ↑ (תוכן) מפי בנו ר' דוד פלדמן (כפר חב"ד)
