הבדלים בין גרסאות בדף "שלום ברוכשטט"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שלום ברוכשטט.PNG|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוכשטט]] | [[קובץ:שלום ברוכשטט.PNG|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוכשטט]] | ||
ר' '''שלום הלוי ברוכשטט''', [[בעל מנגן]] חסידי, מחבר מידי שנה [[ניגון]] חסידי על הפרק של [[הרבי]] ב[[תהלים]], רבים מהם נבחרו על ידי ה[[חסידים]] ובשנים מאוחרות יותר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]]. חלק מניגוניו התחיל הרבי לנגן בעצמו בעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] ב[[שבת קודש]]. | ר' '''שלום הלוי ברוכשטט''', [[בעל מנגן]] חסידי, מחבר מידי שנה [[ניגון]] חסידי על הפרק של [[הרבי]] ב[[תהלים]], רבים מהם נבחרו על ידי ה[[חסידים]] ובשנים מאוחרות יותר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]]. חלק מניגוניו התחיל הרבי לנגן בעצמו בעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] ב[[שבת קודש]]. | ||
| − | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:ברוכשטט בישיבה בכפר שני מימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעת חפירת שוחה לצורכי ביטחון ב[[מלחמת ששת הימים]] בחצר [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר חב"ד]] (שני מימין)]] | [[קובץ:ברוכשטט בישיבה בכפר שני מימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעת חפירת שוחה לצורכי ביטחון ב[[מלחמת ששת הימים]] בחצר [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר חב"ד]] (שני מימין)]] | ||
נולד למשפחה של [[חסידות בויאן|חסידי בויאן]] ב[[ארץ הקודש]]. בבחרותו למד ב[[ישיבה קטנה]] ב[[תומכי תמימים לוד]] וב[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. | נולד למשפחה של [[חסידות בויאן|חסידי בויאן]] ב[[ארץ הקודש]]. בבחרותו למד ב[[ישיבה קטנה]] ב[[תומכי תמימים לוד]] וב[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. | ||
| − | נסע לרבי בפעם הראשונה לקראת שנת ה'[[קבוצה]]' שלו שהתחילה ב[[חג הפסח]] [[תשכ"ח]]. כשהגיעו ל-[[770]] נעמדו חברי הקבוצה החדשה ב'הול' ליד [[גן עדן התחתון]] וכשהרבי עבר לידם איחל: {{ציטוטון|א'כשרן און א פריילכן הכנות צו פסח}}. | + | נסע לרבי בפעם הראשונה לקראת שנת ה'[[קבוצה]]' שלו שהתחילה ב[[חג הפסח]] [[תשכ"ח]]. כשהגיעו ל-[[770]] נעמדו חברי הקבוצה החדשה ב'הול' ליד [[גן עדן התחתון]] וכשהרבי עבר לידם איחל: {{ציטוטון|א' כשרן און א פריילכן הכנות צו פסח}}. |
בסיום שנת ה'קבוצה', לאחר חג הפסח [[תשכ"ט]] נאלץ לנסוע חזרה ארצה, משום ההסכם שהושג עם [[צה"ל]] בקשר לנסיעתם ל'קבוצה', שיחזרו מיד בסיום השנה. | בסיום שנת ה'קבוצה', לאחר חג הפסח [[תשכ"ט]] נאלץ לנסוע חזרה ארצה, משום ההסכם שהושג עם [[צה"ל]] בקשר לנסיעתם ל'קבוצה', שיחזרו מיד בסיום השנה. | ||
| שורה 13: | שורה 12: | ||
בשנת [[תשל"ה]] נסע לרבי, ונשא לאשה את בתו של הרב [[שלום מענדל קלמנסון]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[צרפת]]. לאחר ה[[שידוך]] נכנס עם כלתו ל'[[יחידות]]' אצל הרבי ושאל האם לאחר נישואיו ללמוד ב'[[כולל]]', והרבי השיב כי זהו דבר נכון מאוד. אחרי החתונה שאל את הרבי האם לנסוע ל[[צרפת]] ל[[שליחות]] תחת חותנו, הרבי השיב בשלילה והורה לו להישאר לגור ב[[קראון הייטס]]. | בשנת [[תשל"ה]] נסע לרבי, ונשא לאשה את בתו של הרב [[שלום מענדל קלמנסון]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[צרפת]]. לאחר ה[[שידוך]] נכנס עם כלתו ל'[[יחידות]]' אצל הרבי ושאל האם לאחר נישואיו ללמוד ב'[[כולל]]', והרבי השיב כי זהו דבר נכון מאוד. אחרי החתונה שאל את הרבי האם לנסוע ל[[צרפת]] ל[[שליחות]] תחת חותנו, הרבי השיב בשלילה והורה לו להישאר לגור ב[[קראון הייטס]]. | ||
| − | |||
==כבעל מנגן== | ==כבעל מנגן== | ||
כילד השתתף רבות במקהלות של ילדים והופיע בין השאר בהיכל התרבות ב[[תל אביב]] ובבנייני האומה ב[[ירושלים]]. | כילד השתתף רבות במקהלות של ילדים והופיע בין השאר בהיכל התרבות ב[[תל אביב]] ובבנייני האומה ב[[ירושלים]]. | ||
| שורה 32: | שורה 30: | ||
בשנת [[תש"נ]] חיבר את הניגון על הפסוק "כרתי ברית לבחירי", כשהניגון מסיים במלים שבסיום הפרק "ברוך ה' לעולם אמן ואמן". ב[[התוועדות]] י"א ניסן הסביר הרבי את הקשר שבין הפסוק הראשון והאחרון, שהם בבחינת "סוף מעשה ב[[מחשבה]] תחילה", ובעקבות זאת הוסיף לסוף הניגון גם את הפסוק הראשון שבפרק "משכיל לאיתן האזרחי". | בשנת [[תש"נ]] חיבר את הניגון על הפסוק "כרתי ברית לבחירי", כשהניגון מסיים במלים שבסיום הפרק "ברוך ה' לעולם אמן ואמן". ב[[התוועדות]] י"א ניסן הסביר הרבי את הקשר שבין הפסוק הראשון והאחרון, שהם בבחינת "סוף מעשה ב[[מחשבה]] תחילה", ובעקבות זאת הוסיף לסוף הניגון גם את הפסוק הראשון שבפרק "משכיל לאיתן האזרחי". | ||
| − | + | ==לקריאה נוספת== | |
| − | == לקריאה נוספת == | ||
* שלמה ברמן, '''פס הקול של י"א ניסן''', ראיון חגיגי עם ר' שולם ברוכשטט לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ד]], ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1554. | * שלמה ברמן, '''פס הקול של י"א ניסן''', ראיון חגיגי עם ר' שולם ברוכשטט לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ד]], ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1554. | ||
| − | == קישורים חיצוניים == | + | ==קישורים חיצוניים== |
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19086 הניגון לפרק ק"ה] י"א ניסן תשס"ו. | * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19086 הניגון לפרק ק"ה] י"א ניסן תשס"ו. | ||
* [http://shturem.net/index.php?section=news&id=14271 הניגון לפרק ק"ו], י"א ניסן תשס"ז. | * [http://shturem.net/index.php?section=news&id=14271 הניגון לפרק ק"ו], י"א ניסן תשס"ז. | ||
| שורה 42: | שורה 39: | ||
* [http://shturem.net/index.php?section=news&id=55854 הניגון לפרק קיא], י"א ניסן תשע"ב. | * [http://shturem.net/index.php?section=news&id=55854 הניגון לפרק קיא], י"א ניסן תשע"ב. | ||
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81069 הניגון לפרק קיג], י"א ניסן תשע"ד. | * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81069 הניגון לפרק קיג], י"א ניסן תשע"ד. | ||
| − | |||
{{מיון רגיל: ברוכשטט שלום}} | {{מיון רגיל: ברוכשטט שלום}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
גרסה מ־09:14, 12 בינואר 2017
ר' שלום הלוי ברוכשטט, בעל מנגן חסידי, מחבר מידי שנה ניגון חסידי על הפרק של הרבי בתהלים, רבים מהם נבחרו על ידי החסידים ובשנים מאוחרות יותר על ידי ועדת הניגונים ליובאוויטש. חלק מניגוניו התחיל הרבי לנגן בעצמו בעת ההתוועדויות בשבת קודש.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד למשפחה של חסידי בויאן בארץ הקודש. בבחרותו למד בישיבה קטנה בתומכי תמימים לוד ובישיבה גדולה בתומכי תמימים כפר חב"ד.
נסע לרבי בפעם הראשונה לקראת שנת ה'קבוצה' שלו שהתחילה בחג הפסח תשכ"ח. כשהגיעו ל-770 נעמדו חברי הקבוצה החדשה ב'הול' ליד גן עדן התחתון וכשהרבי עבר לידם איחל: "א' כשרן און א פריילכן הכנות צו פסח".
בסיום שנת ה'קבוצה', לאחר חג הפסח תשכ"ט נאלץ לנסוע חזרה ארצה, משום ההסכם שהושג עם צה"ל בקשר לנסיעתם ל'קבוצה', שיחזרו מיד בסיום השנה.
בארץ הקודש שימש כרכז הפעולות של צא"ח תחת ר' מאיר פריימן.
בשנת תשל"ה נסע לרבי, ונשא לאשה את בתו של הרב שלום מענדל קלמנסון, שליח הרבי בצרפת. לאחר השידוך נכנס עם כלתו ל'יחידות' אצל הרבי ושאל האם לאחר נישואיו ללמוד ב'כולל', והרבי השיב כי זהו דבר נכון מאוד. אחרי החתונה שאל את הרבי האם לנסוע לצרפת לשליחות תחת חותנו, הרבי השיב בשלילה והורה לו להישאר לגור בקראון הייטס.
כבעל מנגן
כילד השתתף רבות במקהלות של ילדים והופיע בין השאר בהיכל התרבות בתל אביב ובבנייני האומה בירושלים.
מספר ניגוני התוועדות כתב מפי חסידים, בהם ניגון רע"ג, רע"ד ורע"ט שבספר הניגונים.
בשנת תש"ל החלו בעלי מנגנים להתאים ניגון חסידי למלים בפרק השנתי של הרבי בתהלים. בשנת תשמ"ב, שנת השמונים להולדתו של הרבי, הלחין ר' פייטל לוין לראשונה ניגון חדש, שאיתו שרו את הפרק של הרבי.
לאחר שגם בשנת תשמ"ג התקבל ניגון חדש שהולחן באותה השנה, ולא ניגון עתיק, החליט להלחין ניגון גם הוא, ובשנת תשמ"ד הלחין את הניגון הראשון על פרק פ"ג בתהלים, על המלים "וידעו כי אתה שמך השם לבדך עליון על כל הארץ". כשהחלה ההתוועדות בה שרו את הניגון בפעם הראשונה עודד הרבי את השירה מיד עם תחילתה, מה שנתן את האות שהניגון התקבל. באחת ההתוועדויות בשבת אחרת החל הרבי בעצמו לנגן את הניגון, דבר שהיה נדיר לניגון שחובר על הפרקים בתהלים.
לקראת י"א ניסן תשמ"ה הלחין ניגון על פסוק ח' בפרק פ"ד, ולימד את הבחורים את הניגון החדש. באותה עת הגיעו חסידים נוספים שהלחינו ניגון לכבוד יום ההולדת של הרבי, ולימדו אותם גם הם בזאל הקטן, ועד להתחלת התפילה עם הרבי שרר בלגן ורעש גדול.
כשנכנס הרבי לתפילה החל בנו הקטן, זלמן, לשיר את הניגון של אביו וכשהרבי החל לעודד הצטרף כל הקהל, מה שנתן את החותם על בחירת הניגון החדש, והיה הפעם הראשונה בה נבחר הניגון שלו על פני ניגונים אחרים. גם בשנה שלאחריה, תשמ"ו חיבר ניגון שהתקבל.
בשנת תשמ"ז הוקמה לראשונה ועדת הניגונים ליובאוויטש שתפקידה היה לבחור את הניגון מבין שלל הניגונים שהולחנו מידי שנה, אך באותה שנה לא נבחר הניגון שהלחין, ולמרות זאת הושר ניגונו בפני הרבי מספר פעמים.
בשנת תשמ"ח בחרה הוועדה את ניגונו של ר' אהרון בלסופסקי על המלים "אוהב השם שערי ציון". בשיחה שנשא הרבי בהתוועדות של י"א בניסן הסביר את המלים "לבני קורח מזמור שיר יסודתו בהררי קודש" שבפרק פ"ז, והוא הבין שבשנה הבאה עליו להלחין ניגון על המלים הדומות למלים אלה. בשנת תשמ"ט הלחין את הניגון על המלים "שיר מזמור לבני קורח" ושוב בחרה הועדה ניגון אחר. אולם בהתוועדות של הרבי, אחרי שניגנו את הניגון החדש שבחרה הועדה, החל הרבי בשיחה בה הסביר את המלים "שיר מזמור לבני קורח" שבפרק התהלים החדש ומיד בסיום השיחה התחיל ה'חוזר' ר' יואל כהן את הניגון שלו, שעל מילותיו דיבר הרבי בשיחה. הרבי עודד נמרצות את השירה, והניגון התקבל.
בשנת תש"נ חיבר את הניגון על הפסוק "כרתי ברית לבחירי", כשהניגון מסיים במלים שבסיום הפרק "ברוך ה' לעולם אמן ואמן". בהתוועדות י"א ניסן הסביר הרבי את הקשר שבין הפסוק הראשון והאחרון, שהם בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה", ובעקבות זאת הוסיף לסוף הניגון גם את הפסוק הראשון שבפרק "משכיל לאיתן האזרחי".
לקריאה נוספת
- שלמה ברמן, פס הקול של י"א ניסן, ראיון חגיגי עם ר' שולם ברוכשטט לקראת י"א ניסן תשע"ד, בשבועון כפר חב"ד, גיליון 1554.
קישורים חיצוניים
- הניגון לפרק ק"ה י"א ניסן תשס"ו.
- הניגון לפרק ק"ו, י"א ניסן תשס"ז.
- הניגון לפרק ק"ט, י"א ניסן תש"ע.
- הניגון לפרק קי, י"א ניסן תשע"א.
- הניגון לפרק קיא, י"א ניסן תשע"ב.
- הניגון לפרק קיג, י"א ניסן תשע"ד.
