הבדלים בין גרסאות בדף "קובנה"
מ (החלפת טקסט – "|left" ב־"|שמאל") |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[ | + | [[קובץ:קובנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית כנסת]] [[חב"ד]] בעיר קובנה]] |
| − | '''קובנה''' היא העיר השניה בגודלה ב[[ליטא]], שוכנת במפגש הנהרות 'נמונאס' ו'נריס'. בין שתי מלחמות העולם | + | '''קובנה''' היא העיר השניה בגודלה ב[[ליטא]], שוכנת במפגש הנהרות 'נמונאס' ו'נריס'. בין שתי מלחמות העולם הייתה עיר הבירה של ליטא. בעיר התגוררו לפני ה[[שואה]] כ-20,000 יהודים, רובם [[ליטאים]]. מעוטי היכולת שבהם התגוררו בעיקר ב[[סלבודקה]], [[שכונה]]{{הערה|מקובל לכנות את השכונה בשם "[[עיירה]]", כיוון שהייתה מנותקת מהעיר, והתושבים כולם היו יהודים חרדים עם צביון חיים כמו בעיירות.}} המנותקת מהעיר, מעבר לנהר. סלבודקה הייתה מיושבת כולה ביהודים, וזאת בעקבות סיפוח שטח העיר ל[[רוסיה הצארית|רוסיה]] וכתוצאה מכך האיסור ליהודים להתיישב במרכזי הערים הגדולות ("[[תחום המושב]]"). |
==חסידי חב"ד בקובנה== | ==חסידי חב"ד בקובנה== | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בראש הקהילה החב"דית בעיר, עמד ה[[משפיע]] הרב [[יהושע אייזיק ברוך]]{{הערה|נרצח ב[[גטו קובנה|גטו]]}}. כאשר הוא לא שהה בעיר, מילא את מקומו הרב [[סנדר בלוי]]. השפעתה של הקהילה החב"דית הייתה פרושה על כל יהודי העיר, למרות שרובם השתייכו לחוגים הליטאיים. | בראש הקהילה החב"דית בעיר, עמד ה[[משפיע]] הרב [[יהושע אייזיק ברוך]]{{הערה|נרצח ב[[גטו קובנה|גטו]]}}. כאשר הוא לא שהה בעיר, מילא את מקומו הרב [[סנדר בלוי]]. השפעתה של הקהילה החב"דית הייתה פרושה על כל יהודי העיר, למרות שרובם השתייכו לחוגים הליטאיים. | ||
| − | ==העיר ב[[מלחמת העולם | + | ==העיר ב[[מלחמת העולם השנייה]]== |
בקיץ [[תש"א]] פלשו ה[[נאצי]]ם לליטא, וב[[כ"ט בסיוון]] נכנסו לקובנה. חודש ימים לאחר מכן, הקימו הגרמנים [[גטו]] ב[[סלבודקה]]. | בקיץ [[תש"א]] פלשו ה[[נאצי]]ם לליטא, וב[[כ"ט בסיוון]] נכנסו לקובנה. חודש ימים לאחר מכן, הקימו הגרמנים [[גטו]] ב[[סלבודקה]]. | ||
=== ב[[גטו קובנה]] === | === ב[[גטו קובנה]] === | ||
[[קובץ:בית כנסת קובנה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת]] | [[קובץ:בית כנסת קובנה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת]] | ||
| + | [[קובץ:גטו קובנה.jpg|ממוזער|[[גטו קובנה]]]] | ||
חסידי חב"ד ששהו בגטו קובנה, המשיכו למסור נפשם על קיום [[מצוות]] למרות התנאים המחפירים. בספר 'יהדות ליטא', מספר הרב אלחנן פרסון, מניצולי גטו קובנה, על אודות [[מניין|מנייני]] [[תפילה]] שהתארגנו בגטו קובנה ובהם מניין חב"די: {{הדגשה|"עם הקמת הגטו נפתחו מניינים. מניין גדול היה ברחוב ויטניו 7, מניין שני היה אצל החסיד הרב [[פייביש זיסמן]], שם היה מניין של אנשי חב"ד בגטו. ביום שישי לפני [[קבלת שבת]], היו לומדים שם [[תניא]]. ב[[שבת]] היו עורכים [[סעודת שבת|שלוש סעודות]] ואומרים [[חסידות]]"}}. חסידי חב"ד היו מאלו שעסקו באפיית ה[[מצות]] בגטו, ומהבודדים שהקימו [[סוכה]] בסוכות. | חסידי חב"ד ששהו בגטו קובנה, המשיכו למסור נפשם על קיום [[מצוות]] למרות התנאים המחפירים. בספר 'יהדות ליטא', מספר הרב אלחנן פרסון, מניצולי גטו קובנה, על אודות [[מניין|מנייני]] [[תפילה]] שהתארגנו בגטו קובנה ובהם מניין חב"די: {{הדגשה|"עם הקמת הגטו נפתחו מניינים. מניין גדול היה ברחוב ויטניו 7, מניין שני היה אצל החסיד הרב [[פייביש זיסמן]], שם היה מניין של אנשי חב"ד בגטו. ביום שישי לפני [[קבלת שבת]], היו לומדים שם [[תניא]]. ב[[שבת]] היו עורכים [[סעודת שבת|שלוש סעודות]] ואומרים [[חסידות]]"}}. חסידי חב"ד היו מאלו שעסקו באפיית ה[[מצות]] בגטו, ומהבודדים שהקימו [[סוכה]] בסוכות. | ||
| שורה 21: | שורה 22: | ||
רק כאלפיים יהודים (כ-8% מכלל יהודי קובנה) שרדו מכל הרבבות שאכלסו את הגטו. מבין הנערים הבודדים שנשארו בחיים, היה ר' [[לייב זיסמן]]. | רק כאלפיים יהודים (כ-8% מכלל יהודי קובנה) שרדו מכל הרבבות שאכלסו את הגטו. מבין הנערים הבודדים שנשארו בחיים, היה ר' [[לייב זיסמן]]. | ||
| − | {{ | + | ==לקריאה נוספת== |
| + | *[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד בשואה (סדרה)]], '''"קינאתי בחסידים על יכולתם להשתחרר מעול הגטו"''' -{{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] [https://chabadpedia.co.il/images/0/06/512.pdf גיליון מספר 512] (י"ז סיון תשס"ה), עמודים 40 - 46 | ||
{{תבנית:עיירות בליטא}} | {{תבנית:עיירות בליטא}} | ||
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו בשואה]] | [[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו בשואה]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:46, 19 בינואר 2024
קובנה היא העיר השניה בגודלה בליטא, שוכנת במפגש הנהרות 'נמונאס' ו'נריס'. בין שתי מלחמות העולם הייתה עיר הבירה של ליטא. בעיר התגוררו לפני השואה כ-20,000 יהודים, רובם ליטאים. מעוטי היכולת שבהם התגוררו בעיקר בסלבודקה, שכונה[1] המנותקת מהעיר, מעבר לנהר. סלבודקה הייתה מיושבת כולה ביהודים, וזאת בעקבות סיפוח שטח העיר לרוסיה וכתוצאה מכך האיסור ליהודים להתיישב במרכזי הערים הגדולות ("תחום המושב").
חסידי חב"ד בקובנה[עריכה]
בקובנה הייתה קהילת חב"ד מפוארת, שנכחדה כמעט כולה בשואה, בגטו קובנה. בעיר התגוררו כמאה משפחות חב"דיות, במרכז העיר עמד מבנה גבוה ומפואר בן שלוש קומות ששימש כבית הכנסת ובית מדרש של חסידי חב"ד, ובו היה גם חדר מיוחד לחסידים שנהגו להתפלל באריכות (חדר שני). בית כנסת חב"ד, שימש גם את כלל החסידים בעיר, והתפללו בו מידי יום קבוצות קטנות של חסידי גור, אלכסנדר קוידנוב ועוד. חסידי חב"ד בקובנה היו מקושרים בלב ונפש לאדמו"ר הריי"צ, והיו מהם שנסעו תדיר כדי להסתופף בצילו.
בראש הקהילה החב"דית בעיר, עמד המשפיע הרב יהושע אייזיק ברוך[2]. כאשר הוא לא שהה בעיר, מילא את מקומו הרב סנדר בלוי. השפעתה של הקהילה החב"דית הייתה פרושה על כל יהודי העיר, למרות שרובם השתייכו לחוגים הליטאיים.
העיר במלחמת העולם השנייה[עריכה]
בקיץ תש"א פלשו הנאצים לליטא, ובכ"ט בסיוון נכנסו לקובנה. חודש ימים לאחר מכן, הקימו הגרמנים גטו בסלבודקה.
בגטו קובנה[עריכה]
חסידי חב"ד ששהו בגטו קובנה, המשיכו למסור נפשם על קיום מצוות למרות התנאים המחפירים. בספר 'יהדות ליטא', מספר הרב אלחנן פרסון, מניצולי גטו קובנה, על אודות מנייני תפילה שהתארגנו בגטו קובנה ובהם מניין חב"די: ""עם הקמת הגטו נפתחו מניינים. מניין גדול היה ברחוב ויטניו 7, מניין שני היה אצל החסיד הרב פייביש זיסמן, שם היה מניין של אנשי חב"ד בגטו. ביום שישי לפני קבלת שבת, היו לומדים שם תניא. בשבת היו עורכים שלוש סעודות ואומרים חסידות"" . חסידי חב"ד היו מאלו שעסקו באפיית המצות בגטו, ומהבודדים שהקימו סוכה בסוכות.
מלאכת ההשמדה בקובנה וסביבותיה, התבצעה ב'פורטים' - מצודות שנבנו סביב קובנה על ידי ממשלת ליטא כהגנה מפני איום מהצד הרוסי. ה'אקציה הגדולה' בקובנה החלה ביום ח' בחשוון תש"ב. בשעה חמש לפנות בוקר החלו הגרמנים להוציא את היהודים מגטו קובנה. כתשעת אלפים יהודים, אנשים נשים וטף, ובהם המשפיע ר' יהושע אייזיק ברוך ועוד מחסידי חב"ד, נלקחו ל'פורט התשיעי', שם נרצחו.
ההשמדה נמשכה על פני יותר משנתיים, כשבמהלך תקופה זו רצחו הגרמנים כשלושים אלף יהודים שאכלסו את הגטו הקובנאי; רבים אחרים נשלחו למחנות עבודה והשמדה. בקיץ תש"ד עם התקרבות הצבא האדום העבירו הגרמנים את אוכלוסיית הגטו למחנות בתוככי גרמניה. אלה שהתחבאו בבונקרים אולצו לצאת באמצעות כלבים, פצצות תבערה ורימוני עשן. קרוב למאה איש הצליחו לשרוד ונשארו עד שהגיעו כוחות הברית.
רק כאלפיים יהודים (כ-8% מכלל יהודי קובנה) שרדו מכל הרבבות שאכלסו את הגטו. מבין הנערים הבודדים שנשארו בחיים, היה ר' לייב זיסמן.
לקריאה נוספת[עריכה]
- שניאור זלמן ברגר, חב"ד בשואה (סדרה), "קינאתי בחסידים על יכולתם להשתחרר מעול הגטו" -
שבועון בית משיח גיליון מספר 512 (י"ז סיון תשס"ה), עמודים 40 - 46
| עיירות בליטא | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות בבלארוס • עיירות באוקראינה • עיירות בלטביה • ערים בפולין |
