הבדלים בין גרסאות בדף "פייביש זיסמן"
מ |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (הסרת קישורים עודפים) |
||
| (24 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:פייביש זיסמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב פייביש זיסמן]] | [[קובץ:פייביש זיסמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב פייביש זיסמן]] | ||
| − | ר' '''פייביש זיסמן''', סוחר [[חסיד]]י, מחסידי [[אדמו"ר הריי"צ | + | ר' '''פייביש זיסמן''' (בערך [[תרנ"ח]] – [[ניסן]] [[תש"ד]]), סוחר [[חסיד]]י, מחסידי [[אדמו"ר הריי"צ]]. |
| − | == | + | == תולדות חיים == |
| − | + | נולד בערך בשנת [[תרנ"ח]] בעיירה החסידית הקטנה פונדל (פנדליס) ליד גבול לטביה. אביו היה ר' דוב בער שנפטר בצעירותו ולימים לאחר נישואיו עבר לגור בעיר קובנה והיה מחשובי קהילת חב"ד ב[[קובנה]]. | |
| − | + | ר' פייביש נישא בשנת [[תרפ"ד]] לבת הצעירה של ר' מנחם מענדל רסקין מחשובי החסידים בעיר קובנה ועסק במסחר סיטונאי בעיר ובעקבות כך נכנס לעבוד בעסקי חמיו, משום שלחמיו היו רק בנות ולא בנים שיכלו לו לעזור לו בעסקיו, ועם הזמן ר' פייביש הרחיב את העסק ובעקבות כך העסק גדל והיה בית העסק הכי גדול בכל ליטא אחרי חנויות הסיטונאות הממשלתיות, והיה ממקורבי [[הרבי הריי"צ]]. לקראת [[שמחת תורה]] [[תרצ"ז]] נסע ל[[אוטווצק]] לשהות ב[[חג]] במחיצת [[אדמו"ר הריי"צ]] ולמרות שלא היה [[משפיע]] או בעל מעמד דומה, זכה להיות מוזמן לסעודות החג במחיצת הרבי. בסעודת [[שמיני עצרת]] איחל ר' פייביש לרבי "[[לחיים]]" וביקש ברכה שיהיו לו "[[אורות]]" ושהוא יהיה [[כלי]] לקבל אותם, והרבי בירכו. את הכוסית לקח איתו לקובנה למשמר. | |
| − | |||
| − | לאחר | + | === ב[[מלחמת העולם השנייה]] === |
| + | זמן קצר לאחר שפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ב[[אלול]] [[תרצ"ט]] הצליח [[הרבי הריי"צ]] לצאת מ[[וורשה]] הכבושה ולהגיע ל[[ריגא]]. ר' פייביש התאמץ להגיע לריגא לפגוש את הרבי ולקבל ברכה, ולצורך כך לקח איתו את בנו ר' [[לייבל זיסמן|לייבל]]. כשנכנסו ל'[[יחידות]]' ביקש ר' פייביש ברכה לבנו, אך הרבי שתק. כשהבין שהשתיקה מבשרת רע החל לבכות ולהתחנן לקבלת ברכה עבור בנו, ורק לאחר דקות ארוכות נאות הרבי ובירכו. ר' לייבל ניצל 7 פעמים מ[[מחנה השמדה|מחנות השמדה]]. | ||
| − | ==== | + | לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] הצליח להגיע ל[[ארצות הברית]] החל בהשתדלויות להשגת אשרות כניסה ל[[חסידים]] שנמצאים במקום סכנה. בין אלו שקיבלו ויזה בזכות השתדלותו של הרבי היו משפחתו של ר' פייביש, אך זו לא מומשה. לאחר מכן הצליח להשיג ויזת מעבר ל[[שנחאי]] ([[סין]]), אך גם זו לא מומשה. |
| − | {{ציטוט צף|עם הקמת | + | |
| + | ==== ב[[גטו קובנה]] ==== | ||
| + | {{ציטוט צף|עם הקמת ה[[גטו קובנה|גטו]] נפתחו [[מניין|מניינים]].. מניין שני היה אצל ה[[חסיד]] הרב פייביש זיסמאן, שם היה מניין של [[חסידי חב"ד|אנשי חב"ד]] בגטו. ביום שישי לפני [[קבלת שבת]], היו לומדים שם [[תניא]]. ב[[שבת]] היו עורכים [[שבת#סעודת שבת|שלוש סעודות]] ואומרים [[חסידות]]|אלחנן פרסון, '''יהדות ליטא'''}} | ||
בקיץ [[תש"א]] פרצו ה[[נאצים]] לקובנה והקימו [[גטו]] ב[[עיירה]] [[סלבודקה]], ומשפחת זיסמן יחד עם שאר [[יהודי]] קובנה נכלאו בגטו. למרות התנאים הקשים לא וויתר על קיום [[קוצו של יו"ד]] ובביתם התקיים מניין חסידי. ב[[סוכות]] היה ביתם מהבודדים בגטו שהקימו [[סוכה]]. בסוכות [[תש"ד]] נעשה ר' לייבל ל[[בר מצווה]], ואת [[סעודת מצווה|סעודת המצווה]] חגגו בסוכה הביתית עם מספר מועט של משתתפים. | בקיץ [[תש"א]] פרצו ה[[נאצים]] לקובנה והקימו [[גטו]] ב[[עיירה]] [[סלבודקה]], ומשפחת זיסמן יחד עם שאר [[יהודי]] קובנה נכלאו בגטו. למרות התנאים הקשים לא וויתר על קיום [[קוצו של יו"ד]] ובביתם התקיים מניין חסידי. ב[[סוכות]] היה ביתם מהבודדים בגטו שהקימו [[סוכה]]. בסוכות [[תש"ד]] נעשה ר' לייבל ל[[בר מצווה]], ואת [[סעודת מצווה|סעודת המצווה]] חגגו בסוכה הביתית עם מספר מועט של משתתפים. | ||
| שורה 18: | שורה 20: | ||
==== פטירתו ==== | ==== פטירתו ==== | ||
| − | בחודש [[ניסן]] [[תש"ד]] החלו הנאצים לעשות "אקציה" נגד הילדים בגטו, ובמהלך החיפושים מצאו את ר' פייביש ושלחוהו אל "הפורט | + | בחודש [[ניסן]] [[תש"ד]] החלו הנאצים לעשות "אקציה" נגד הילדים בגטו, ובמהלך החיפושים מצאו את ר' פייביש ושלחוהו אל "הפורט השביעי" (אחת מהמצודות בה רצחו הנצאים יהודים) יחד עם בנו חיים ישראל שם [[מוות על קידוש השם|נרצחו על קידוש השם]]. |
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
| − | מספר שבועות לאחר שנלקח ר' פייביש יחד עם בנו חיים ישראל, החלו הנאצים בחיסול יושבי הגטו, ובני המשפחה נשלחו למחנה "שטוטהוף". במחנה נערכה סלקציה, והבן הגדול, [[דובער זיסמן|דובער]], נשלח ל[[מחנה עבודה]] ואת [[לייבל זיסמן|לייבל]] יחד עם האם, מרת ליבא בלומה, שלחו לתאי הגזים. ברגע האחרון הצליחה האם לשכנע את לייבל, בציווי של מצוות כיבוד הורים, לרוץ ולהצטרף לגברים הנשלחים | + | מספר שבועות לאחר שנלקח ר' פייביש יחד עם בנו חיים ישראל, החלו הנאצים בחיסול יושבי הגטו, ובני המשפחה נשלחו למחנה "שטוטהוף". במחנה נערכה סלקציה, והבן הגדול, [[דובער זיסמן|דובער]], נשלח ל[[מחנה עבודה]] ואת [[לייבל זיסמן|לייבל]] יחד עם האם, מרת ליבא בלומה, שלחו לתאי הגזים. ברגע האחרון הצליחה האם לשכנע את לייבל, בציווי של מצוות כיבוד הורים, לרוץ ולהצטרף לגברים הנשלחים למחנה עבודה, ובכך הצילה את בנה. |
היחידים מבני המשפחה נותרו האחים דובער ולייבל. | היחידים מבני המשפחה נותרו האחים דובער ולייבל. | ||
| שורה 27: | שורה 29: | ||
;בניו | ;בניו | ||
*[[דובער זיסמן]] - בקיץ שנת [[תש"ד]] נשלח ל[[מחנה עבודה]], הצליח לשרוד וב[[חנוכה]] [[תש"ו]] הגיע ל[[ארצות הברית]]. | *[[דובער זיסמן]] - בקיץ שנת [[תש"ד]] נשלח ל[[מחנה עבודה]], הצליח לשרוד וב[[חנוכה]] [[תש"ו]] הגיע ל[[ארצות הברית]]. | ||
| − | *[[לייבל זיסמן]] - עבר 7 מחנות, ו-3 פעמים כמעט ונכנס לתאי הגזים. ניצל בזכות הנחת תפילין, | + | *[[לייבל זיסמן]] - עבר 7 מחנות, ו-3 פעמים כמעט ונכנס לתאי הגזים. ניצל בזכות הנחת תפילין, ובחנוכה [[תש"ו]] הגיע יחד עם אחיו דובער ל[[ארצות הברית]]. |
*חיים ישראל - בחודש [[ניסן]] [[תש"ד]] נשלח יחד עם אביו אל "הפורט השביעי", שם נרצח. | *חיים ישראל - בחודש [[ניסן]] [[תש"ד]] נשלח יחד עם אביו אל "הפורט השביעי", שם נרצח. | ||
| + | *בתו הגדולה צביה שנולדה בשנת תרפ"ז ונרצחה בשואה. | ||
| − | {{מיון רגיל: זיסמן פייביש}} | + | {{מיון רגיל:זיסמן, פייביש}} |
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
| − | [[קטגוריה | + | [[קטגוריה:אישים בליטא]] |
| − | [[קטגוריה: חסידים שנספו בשואה]] | + | [[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]] |
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ד]] | ||
גרסה אחרונה מ־01:52, 30 בנובמבר 2023
ר' פייביש זיסמן (בערך תרנ"ח – ניסן תש"ד), סוחר חסידי, מחסידי אדמו"ר הריי"צ.
תולדות חיים[עריכה]
נולד בערך בשנת תרנ"ח בעיירה החסידית הקטנה פונדל (פנדליס) ליד גבול לטביה. אביו היה ר' דוב בער שנפטר בצעירותו ולימים לאחר נישואיו עבר לגור בעיר קובנה והיה מחשובי קהילת חב"ד בקובנה.
ר' פייביש נישא בשנת תרפ"ד לבת הצעירה של ר' מנחם מענדל רסקין מחשובי החסידים בעיר קובנה ועסק במסחר סיטונאי בעיר ובעקבות כך נכנס לעבוד בעסקי חמיו, משום שלחמיו היו רק בנות ולא בנים שיכלו לו לעזור לו בעסקיו, ועם הזמן ר' פייביש הרחיב את העסק ובעקבות כך העסק גדל והיה בית העסק הכי גדול בכל ליטא אחרי חנויות הסיטונאות הממשלתיות, והיה ממקורבי הרבי הריי"צ. לקראת שמחת תורה תרצ"ז נסע לאוטווצק לשהות בחג במחיצת אדמו"ר הריי"צ ולמרות שלא היה משפיע או בעל מעמד דומה, זכה להיות מוזמן לסעודות החג במחיצת הרבי. בסעודת שמיני עצרת איחל ר' פייביש לרבי "לחיים" וביקש ברכה שיהיו לו "אורות" ושהוא יהיה כלי לקבל אותם, והרבי בירכו. את הכוסית לקח איתו לקובנה למשמר.
במלחמת העולם השנייה[עריכה]
זמן קצר לאחר שפרצה מלחמת העולם השנייה באלול תרצ"ט הצליח הרבי הריי"צ לצאת מוורשה הכבושה ולהגיע לריגא. ר' פייביש התאמץ להגיע לריגא לפגוש את הרבי ולקבל ברכה, ולצורך כך לקח איתו את בנו ר' לייבל. כשנכנסו ל'יחידות' ביקש ר' פייביש ברכה לבנו, אך הרבי שתק. כשהבין שהשתיקה מבשרת רע החל לבכות ולהתחנן לקבלת ברכה עבור בנו, ורק לאחר דקות ארוכות נאות הרבי ובירכו. ר' לייבל ניצל 7 פעמים ממחנות השמדה.
לאחר שאדמו"ר הריי"צ הצליח להגיע לארצות הברית החל בהשתדלויות להשגת אשרות כניסה לחסידים שנמצאים במקום סכנה. בין אלו שקיבלו ויזה בזכות השתדלותו של הרבי היו משפחתו של ר' פייביש, אך זו לא מומשה. לאחר מכן הצליח להשיג ויזת מעבר לשנחאי (סין), אך גם זו לא מומשה.
בגטו קובנה[עריכה]
| " | עם הקמת הגטו נפתחו מניינים.. מניין שני היה אצל החסיד הרב פייביש זיסמאן, שם היה מניין של אנשי חב"ד בגטו. ביום שישי לפני קבלת שבת, היו לומדים שם תניא. בשבת היו עורכים שלוש סעודות ואומרים חסידות | " |
– אלחנן פרסון, יהדות ליטא | ||
בקיץ תש"א פרצו הנאצים לקובנה והקימו גטו בעיירה סלבודקה, ומשפחת זיסמן יחד עם שאר יהודי קובנה נכלאו בגטו. למרות התנאים הקשים לא וויתר על קיום קוצו של יו"ד ובביתם התקיים מניין חסידי. בסוכות היה ביתם מהבודדים בגטו שהקימו סוכה. בסוכות תש"ד נעשה ר' לייבל לבר מצווה, ואת סעודת המצווה חגגו בסוכה הביתית עם מספר מועט של משתתפים.
בגטו התעללו הנאצים במיוחד ביהודים בעלי זקן והדרת פנים מיוחדת, מה שגרם לכמעט כל יהודי הגטו להוריד את זקנם. היחידים שנותרו עם זקן מלא היו ר' פייביש והרב אברהם דובער שפירא, רבה של קובנה, שהיה מרותק למיטת חוליו. באחד הימים נפגש בנאצים שהחלו להתעלל בו ולמשוך בזקן, מאז התחיל ללכת עם צעיף.
פטירתו[עריכה]
בחודש ניסן תש"ד החלו הנאצים לעשות "אקציה" נגד הילדים בגטו, ובמהלך החיפושים מצאו את ר' פייביש ושלחוהו אל "הפורט השביעי" (אחת מהמצודות בה רצחו הנצאים יהודים) יחד עם בנו חיים ישראל שם נרצחו על קידוש השם.
משפחתו[עריכה]
מספר שבועות לאחר שנלקח ר' פייביש יחד עם בנו חיים ישראל, החלו הנאצים בחיסול יושבי הגטו, ובני המשפחה נשלחו למחנה "שטוטהוף". במחנה נערכה סלקציה, והבן הגדול, דובער, נשלח למחנה עבודה ואת לייבל יחד עם האם, מרת ליבא בלומה, שלחו לתאי הגזים. ברגע האחרון הצליחה האם לשכנע את לייבל, בציווי של מצוות כיבוד הורים, לרוץ ולהצטרף לגברים הנשלחים למחנה עבודה, ובכך הצילה את בנה.
היחידים מבני המשפחה נותרו האחים דובער ולייבל.
- בניו
- דובער זיסמן - בקיץ שנת תש"ד נשלח למחנה עבודה, הצליח לשרוד ובחנוכה תש"ו הגיע לארצות הברית.
- לייבל זיסמן - עבר 7 מחנות, ו-3 פעמים כמעט ונכנס לתאי הגזים. ניצל בזכות הנחת תפילין, ובחנוכה תש"ו הגיע יחד עם אחיו דובער לארצות הברית.
- חיים ישראל - בחודש ניסן תש"ד נשלח יחד עם אביו אל "הפורט השביעי", שם נרצח.
- בתו הגדולה צביה שנולדה בשנת תרפ"ז ונרצחה בשואה.
