הבדלים בין גרסאות בדף "משתמש:שנוזל/עמוד ראשי"
שורה 32: | שורה 32: | ||
<!-- left side --> | <!-- left side --> | ||
− | |||
|style="border:1px solid transparent"| | |style="border:1px solid transparent"| | ||
| class="MainPageBG" style="width:45%; border:1px solid #cedff2; background:#f5faff; vertical-align:top;"| | | class="MainPageBG" style="width:45%; border:1px solid #cedff2; background:#f5faff; vertical-align:top;"| | ||
− | |||
{{עמוד ראשי/תיבה | {{עמוד ראשי/תיבה | ||
− | |תמונה=[[קובץ: | + | |תמונה=[[קובץ:ערך חדש.PNG|34px|ערך חדש|]] |
|רוחב=34 | |רוחב=34 | ||
|צבע=סגול | |צבע=סגול | ||
שורה 72: | שורה 70: | ||
{| | {| | ||
|} | |} | ||
− | |||
<!-- | <!-- | ||
|- | |- | ||
|style="color:#000;"| <div id="mp-otd">{{Wikipedia:Selected anniversaries/{{CURRENTMONTHNAME}} {{CURRENTDAY}}}}</div> --> | |style="color:#000;"| <div id="mp-otd">{{Wikipedia:Selected anniversaries/{{CURRENTMONTHNAME}} {{CURRENTDAY}}}}</div> --> | ||
− | |||
|} | |} | ||
{| | {| |
גרסה מ־23:10, 26 במאי 2014
{{{שם}}}
|
{{{שם}}}העיר פולטבה היא בירת מחוז במרכז אוקראינה הממוקמות על שפת נהר 'ורסקלה', ויושבת על קו מסילת הרכבת שבין חרקוב לעיר הבירה קייב. בעבר, פעלה במקום קהילה יהודית גדולה, וגדולי הרבנים מחסידי חב"ד כיהנו כרבני העיר. הקהילה היהודית במקום ידעה עליות ומורדות, ובנקודות השיא שלה הגיעה לכדי עשרים וחמישה אחוזים מהאוכלוסיה הכללית בעיר. כבירת המחוז וכמרכז כלכלי חשוב, היוותה פולטבה גם את המרכז הרוחני של יהודי האזור, הן במוסדות החינוך היהודיים שהוקמו בה והן בסמכות לייצג את היהודים תושבי האזור מול השלטונות. העיר הייתה מרכז חסידי נחשב, והתגוררו בה רבים מחסידי חב"ד באותה תקופה. בשנת תרנ"א אף עלתה הצעה שאדמו"ר הרש"ב יעתיק את מקום מגוריו לעיר ושם יקבל על עצמו את עול הנשיאות. מנגד נחשבה העיר גם כמרכז של ה'משכילים', שהקימו במקום בית ספר יהודי בו נלמדו מקצועות חופשיים, מתוכו יצאו הוגי דעות רבים שנמנו על ראשי הציונות ומובילי דרכה. לאחר מלחמת העולם הראשונה הפכה העיר למרכז רוחני של ממש כאשר הסניפים העיקריים של שתי הישיבות החשובות בברית המועצות קבעו את מקומם בעיר, ובראשם הסניף של ישיבת תומכי תמימים פולטובה. ערכים חדשים נוספים: בית העלמין צפת, ויקטור עטיה, יוסף ברוק,ישראל הרשקוביץ, נטע שלמה וילהלם, שמואל ברזין {{{שם}}}בהתוועדות ו' תשרי תשל"א, התקיים במהלך ההתוועדות של הרבי (בנוסף לשידור הרגיל מ-770 לכל העולם) שידור מכפר חב"ד ל-770, במהלכו אמר החסיד ר' רפאל נחמן הכהן 'לחיים' לרבי בשם כל הקהל בכפר חב"ד ובשם כל הקהל בארץ הקודש שהאזינו לשידור.
לפני תחילת השידור היו כמה בעיות טכניות שעיכבו את תחילתו של השידור, ואז הרבי אמר להגיד את הפסוק מספר תהלים (צ, יז) 'ויהי נועם וגו", באומרו, שבאחרונים (ספר מטה משה דיני שופר ותקיעות סימן תת"ח) כתוב, שכאשר לא מצליחים לתקוע בשופר, אזי יאמרו פסוק זה, ויועיל להנ"ל. ואחרי כמה שניות השידור התחיל לעבוד.
{{{שם}}}יד לעומר הקדמת הלקוטי תורה על ג' פרשיות "להבין ענין נפש האלוקית, הנה כתיב לא תאכלו" הוא מאמר שאמרו רבינו הזקן לפני הצמח צדק, וחזרו הצמח צדק לפניו, ויאמר רבינו הזקן: נו, הטעמה? ויכתוב הצמח צדק הנחה עם הגהות במוקף. רבינו הגיה ההנחה, ויצוו להכניס ההגהות בפנים המאמר. על פי הצעת אבי אדמו"ר בחרו במאמר זה בתור הקדמה להליקוטי תורה.{{{שם}}} |
{{{שם}}}
chabad.info חדשות חב"ד |
chabadinfo.com חדשות חב"ד (אנגלית) |
מפתח ספרי הרבי |
hebrewbooks ספריית חב"ד |
chabadlibrary ספרי חב"ד (טקסט) |
770live שידור חי מ-770 |
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד |
|סגול=ddcef2
|ורוד=FFC0CB
|צהוב=F0E68C
|כתום=FFDAB9
|אפור=D3D3D3
|חום=DBCA7E
|שזיף =E6E6FA