נטע שלמה וילהלם

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב נטע שלמה וילהלם (כ"ז תשרי תש"ט-ה' סיון תשס"ב) היה מאנשי קהילת חב"ד בירושלים, משפיע שיכון חב"ד ירושלים מפעילי מבצע מזוזה וחבר בכולל צמח צדק בעיר.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בכ"ז תשרי תש"ט בירושלים לאביו הרב משה אהרן וילהלם, ולאמו שהיתה בת למשפחת וייסברג.

בצעירותו למד בתלמוד תורה הירושלמי הנחשב 'עץ חיים', ומשסיים את שנות לימודיו החליט על דעת עצמו כי ברצונו להמשיך את לימודיו בישיבת תומכי תמימים לוד, ולמרות התנגדות הוריו נסע ללמוד בישיבה כשהוא מושך אחריו קבוצת בחורים נוספת, ולאחר שסיים את לימודיו בישיבה בלוד עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.

כבר בילדותו החל לשנן תניא בעל פה וכן קטעים נוספים מהחומש ומהתנ"ך. כאשר הגיע לישיבה בלוד, העירו לו כמה מחבריו שעל פי מה שכתוב בספרים ישנה בעיה לשנן דברים המופיעים בתורה שבכתב, ובעקבות זאת שאל את הרבי אם אכן ישנה בעיה כזו. ובמענה על כך השיב לו הרבי[1]: "צריך להיות השתדלות ויגיעה שדברי תורה יהיו חקוקים בזכרונו, הן תורה שבכתב הן תורה שבעל פה".

לאחר נישואיו עם בתו של הרב משה ירחמיאל קניג התיישב בשכונת סנהדריה המורחבת, ובב' אלול תשל"ב היה מארבעת האברכים המייסדים של כולל צמח צדק בעיר העתיקה בירושלים, יחד עם האברכים חיים שלום דייטש ור' יוסף יצחק רוזנברג והרב שמואל שניאורסון.

בקיץ של שנת תשל"ו הצטרף לכולל שהקים הרב יהוסף גדליה רלב"ג בשכונת 'קרית היובל' בראשותו של הרב שמואל אלעזר הלפרין. ניצל את שהותו במקום כדי למסור שיעורים שבועיים (לאחר שעות הלימודים בכולל) בבית הכנסת השכונתי 'אהל אבשלום'.

לאורך כל שנות לימודיו בכולל, היה כותב קבוע בבטאון התורני של כולל צמח צדק בירושלים 'יגדיל תורה'.

עם הודעתו של הרבי על פתיחת מבצע מזוזה התמסר לענין בכל כוחותיו, והחל לערוך ביקורי בית יום יום על מנת לדאוג לכשרותם של המזוזות בבתים של תושבי ירושלים. עיקר התעסקותו היה בשכונת קרית היובל (שלימים נמנה על מייסדי בית חב"ד המקומי והתמנה כחבר ההנהלה). בזכות ידיעותיו והכשרתו כמגיה סת"ם מומחה, התאפשר לו לבדוק את המזוזות בו במקום, דבר שהקל בצורה משמעותית על המלאכה.

בשנת תשנ"ג לאחר פטירתו של הרב שלום דובער שור הפצירו בו לקבל על עצמו לשמש כמשפיע בבית הכנסת המרכזי בשיכון חב"ד ירושלים, והוא ניאות לקחת על עצמו את התפקיד.

בשנה האחרונה לחייו סבל ממחלה קשה ממנה לא הצליח להתאושש, ונפטר בגיל חמישים וארבע, בערב חג השבועות ה' סיון תשס"ב.

משפחתו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים

  1. נדפס בלקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 23.