הבדלים בין גרסאות בדף "מזל"
מ |
|||
| (32 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | '''מזל''' הוא כח עליון (הנקבע על פי מהלך ה[[כוכבים]]) ה[[משפיע]] על חייו והצלחתו של האדם. מזל זה הוא רק בנוגע ל[[אומות העולם]], אך [[בני ישראל]] אינם נמצאים תחת שליטת המזלות. בפנימיות, מזלם של ישראל הוא שורש ה[[נשמה]] שלהם המאוחדת עם הקדוש ברוך הוא, ולכן הם למעלה משאר המזלות. | |
| − | + | ==מזל== | |
| + | ברקיע ישנם שבעה כוכבים שלכל אחד מהם מזל שונה, והם: שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה{{הערה|1=יש להבדיל בין שבעת המזלות הללו, לבין י"ב המזלות שבגלגל המזלות השייכים לחודשים - טלה, שור, תאומים, סרטן, אריה, בתולה, מאזנים, עקרב, קשת, גדי, דלי, דגים. אף שגם להם ישנה השפעה מסויימת. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15806&hilite=a7076747-5f07-4e73-83d9-c38efa2a1daf&st=%D7%9E%D7%96%D7%9C%D7%95+%D7%92%D7%95%D7%91%D7%A8&pgnum=40 שיחת אחרון של פסח תשמ"ח] ובהערות שם.}}. כל אחד מהם משמש בזמן אחר, על פי סדר שעות היממה וימי השבוע. | ||
| − | + | למזלות אלו ישנם השפעה על הנהגת האדם, כמפורט בגמרא{{הערה|שם=שבת|[[מסכת שבת|שבת]] קנו, א.}} שמי שנולד ביום מסויים מימי השבוע, מקבל תכונה בהתאם למזל השולט ביום זה. אמנם, אין הכוונה כי המזל מכריח את האדם לנהוג כך ושולל ממנו את [[בחירה חופשית|הבחירה החופשית]] כיצד לנהוג - רק שהמזל פועל שתהיה לו נטיה מסויימת לכיוון זה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14933&st=&pgnum=23&hilite= לקוטי שיחות חלק ט"ו ע' 10].}}. | |
| − | [[קטגוריה: | + | ==אין מזל לישראל== |
| + | אמרו [[חז"ל]]{{הערה|שם=שבת}}: "אין מזל לישראל", היינו שבני ישראל אינם נתונים תחת שליטת המזלות{{הערה|אמנם, את השפעתם '''לטובה''' של המזלות מקבלים גם בני ישראל, שלכן גם מזלם גובר ביום ההולדת - ראה שיחת אחרון של פסח [[תשמ"ח]] הערה 45 ובשולי הגליון שם.}}. כמו שנאמר בפסוק{{הערה|ירמיה י, ב.}}: "אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה". [[רש"י]] מפרש ש"על ידי תפילה וזכות משתנה מזלו לטובה". | ||
| + | |||
| + | זאת אומרת, שאף שהמזל מטה את האדם לנהוג באופן מסויים - הרי רק ל[[גויים]] אין אפשרות להתגבר על נטיה זו, כיון שאין להם בחירה אמיתית. אך ליהודי שישנה בחירה אמיתית וכח שלמעלה מה[[טבע]], ביכלתו להתגבר על השפעת המזל{{הערה|1=לקוטי שיחות שם. וראה גם למשל [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/17/6192&search=%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%96%D7%9C+%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C אגרות קודש חלק יז, אגרת ו'קצב].}}. | ||
| + | |||
| + | ==בחסידות== | ||
| + | על מאמר חז"ל "אין מזל לישראל" מבואר בחסידות, שהכוונה היא למזלות המשפיעים על [[אומות העולם]]. אך לאמתו של דבר גם לישראל יש מזל, אלא שהוא ענין נעלה יותר למעלה ממזלות אלו. | ||
| + | |||
| + | ===שורש הנשמה=== | ||
| + | בחינת "מזל" שבעם ישראל, הוא שורש ה[[נשמה]] שלמעלה מהתלבשות ב[[גוף]], ונקרא חלק ה"[[ראש]]" שבנשמה. וכיון שהוא למעלה מהתלבשות בגוף, השפעתו על ה[[גוף]] אינה באופן [[פנימי]] אלא באופן [[מקיף]]. מקיף זה הוא המקיף של בחינת [[חיה]] שבנפש{{הערה|1=ראה בכל זה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/3/61/422&search=%D7%9E%D7%96%D7%9C ד"ה ואהיה אצלו אמון תשכ"א, סעיף ג'].}}. | ||
| + | |||
| + | על השפעת המזל אמרו [[חז"ל]]{{הערה|[[מסכת מגילה|מגילה]] ג, ב.}} על הפסוק{{הערה|דניאל י, ז.}} "וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ עִמִּי לֹא רָאוּ אֶת הַמַּרְאָה אֲבָל חֲרָדָה גְדֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם" - "[[איהו לא חזי מזלייהו חזי|אף על גב דאיהו לא חזו מזליהו חזו]]". היינו שהאנשים לא ראו את המראה האלוקי והוא לא חדר בהם בפנימיות, רק מזלם שלמעלה ראה זאת; ולכן הם קיבלו השפעה מהגילוי באופן מקיף, שנפלה עליהם חרדה. | ||
| + | |||
| + | על שם זה נקרא "מזל", מלשון "נוזל" - שהשפעה ממנו נוזלת ונמשכת למטה, לחלק ה[[נשמה]] שבגוף. מהשפעה זו גם באים לאדם הרהורי [[תשובה]], וכן הכח [[מסירות נפש|למסור את הנפש]]{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/36/71d&search=%D7%9E%D7%96%D7%9C לקוטי תורה האזינו עא, ד]. ועוד.}}. | ||
| + | |||
| + | ===אין מזל לישראל=== | ||
| + | על פי ביאור החסידות, מתפרש גם מאמר חז"ל "אין מזל לישראל" באופן פנימי - שמזלם של ישראל הוא בבחינת "[[אין]]", ב[[ביטול]] לה'. וביטול זה עצמו נמשך באופן של "מזל", היינו - נוזל למטה ו[[משפיע]] על היהודי{{הערה|1=ראה [[אור תורה]] להרב [[המגיד ממעזריטש]] מט, ג. סב, ב. [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/40/16d&search=%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%96%D7%9C+%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C לקוטי תורה שיר השירים טז, ד]. ועוד.}}. | ||
| + | |||
| + | ==התגברות המזל== | ||
| + | ===ביום הולדת=== | ||
| + | {{ערך מורחב|יום הולדת}} | ||
| + | על [[יום הולדת|יום הולדתו]] של אדם אמרו חז"ל{{הערה|ירושלמי ראש השנה פ"ג ה"ח ובקרבן העדה שם.}} שאז מזלו גובר, "המזל השולט ביום ההוא עוזר לו". וענין זה נותן לאדם חיות מחודשת למשך כל השנה הבאה{{הערה|1=ראה בארוכה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15806&hilite=2b950285-36ca-43e0-8881-759075e30605&st=%D7%9E%D7%96%D7%9C%D7%95+%D7%92%D7%95%D7%91%D7%A8&pgnum=39 שיחת אחרון של פסח תשמ"ח].}}. | ||
| + | ===בחודש אדר=== | ||
| + | {{ערך מורחב|חודש אדר}} | ||
| + | על [[חודש אדר]] אמרו חז"ל{{הערה|[[מסכת תענית|תענית]] כט, ב.}} ש"בריא מזליה" - בריא מזלו. וזאת בזכות לידת [[משה רבינו]] ב[[ז' באדר]] - שכיון שמשה רבינו הוא [[נשיא]] ישראל, לכן [[משפיע]] יום הולדתו על החודש כולו. | ||
| + | |||
| + | החידוש המיוחד בכך, למרות שבני ישראל הם תמיד מעל שליטת המזלות (כיון שמזלם הוא "אין", כנ"ל) - שבחינת "אין" שבנשמה, שורש ה[[נשמה]] הנעלה, נמשכת בגלוי ללא כל עבודה מיוחדת גם בחלק ה[[נשמה]] שבגוף. ואפילו בעניני העולם הגשמיים, כפירוש בפשטות של "'''בריא''' מזליה" - בריאות בגשמיות. כך שאפילו גוי יכול להבחין בהתגברות מזלו של היהודי{{הערה|כפי שנאמר בגמרא שם, שבגלל התגברות המזל כדאי ליהודי לערוך דין עם גוי דוקא בחודש זה, שבו יהיה לו קל יותר לנצח.}}. | ||
| + | |||
| + | מסיבה זו גם התבטלה גזירת [[המן האגגי|המן]] בחודש זה. כמסופר ב[[מדרש]]{{הערה|אסתר רבה ז, יא.}}, המן רצה לערוך את הגזירה דוקא בחודש זה - כיון שלמזל החודש אין זכות מיוחדת, "אדר אין לו זכות". אך המן לא ידע שמעלתו האמיתית של החודש היא בכך שבו מתגבר מזל ישראל, ואינם צריכים כח ממזל החודש. וזו הכוונה הפנימית בכך ש"אדר '''אין''' לו זכות" - שהזכות של חודש אדר, היא בחינת "'''אין'''" שבנשמה. | ||
| + | |||
| + | כח זה, של התגברות מזל ה"אין" של ישראל, נתן את הכח ליהודים בזמן גזירת המן [[מסירות נפש|למסור את נפשם]] ולא להמיר את דתם. ולאידך, כח זה נמשך גם בתוך הגוף, כך שלא היו זקוקים למסור את נפשם בפועל ולמות חלילה - אלא נשארו בחיים וזכו לאורה ושמחה{{הערה|ראה בכל זה שיחות ה[[דבר מלכות]] - שבת פרשת תרומה ותצוה (שיחה הא') תשנ"ב.}}. | ||
| + | ==איהו לא חזי מזלייהו חזי== | ||
| + | "איהו לא חזי מזלייהו חזי", הוא מאמר המוזכר בתלמוד כהסבר לתאור הנבואה בדברי [[דניאל]]: {{ציטוטון|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדלה נפלה עליהם ויברחו בהחבא}}. | ||
| + | |||
| + | על מאמר זה נאמר בגמרא: "וכי מאחר דלא חזו, מאי טעמא איבעות"? (מאחר שלא ראו - מדוע פחדו?) והתשובה בגמרא: "אף על גב דאינהו לא חזו מדי, מזלייהו חזי" (אף על פי שהם לא ראו אבל מזלם ראה). ופ[[רש"י]]: מזלייהו - שר של כל אדם למעלה. והענין בזה, שכל אדם וכן כל [[נברא]] יש לו שורש רוחני למעלה הנקרא "[[מזל]]" שמשם "נוזל" ויורד כח וחיות אלקית לקיימו ולהחיותו. והמזל הוא גורם משפיע על תיפקודו. | ||
| + | |||
| + | ==לקריאה נוספת== | ||
| + | *[[תניא - פרק כ"ג]] - [[תניא - פרק כ"ד|כ"ד]] | ||
| + | *[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]] עת"ר עמ' קנב | ||
| + | *ספר המאמרים תער"ב עמ' תטו | ||
| + | *[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו עמ' 228. | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | * שיחת [[הרבי]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68458 למזל האדם אין קשר לי"ב המזלות], ב' [[אייר]] [[תשמ"ח]] {{וידאו}} - {{אינפו}} | ||
| + | |||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | |||
| + | [[קטגוריה:נפש]] | ||
| + | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־05:32, 10 בספטמבר 2023
מזל הוא כח עליון (הנקבע על פי מהלך הכוכבים) המשפיע על חייו והצלחתו של האדם. מזל זה הוא רק בנוגע לאומות העולם, אך בני ישראל אינם נמצאים תחת שליטת המזלות. בפנימיות, מזלם של ישראל הוא שורש הנשמה שלהם המאוחדת עם הקדוש ברוך הוא, ולכן הם למעלה משאר המזלות.
תוכן עניינים
מזל[עריכה]
ברקיע ישנם שבעה כוכבים שלכל אחד מהם מזל שונה, והם: שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה[1]. כל אחד מהם משמש בזמן אחר, על פי סדר שעות היממה וימי השבוע.
למזלות אלו ישנם השפעה על הנהגת האדם, כמפורט בגמרא[2] שמי שנולד ביום מסויים מימי השבוע, מקבל תכונה בהתאם למזל השולט ביום זה. אמנם, אין הכוונה כי המזל מכריח את האדם לנהוג כך ושולל ממנו את הבחירה החופשית כיצד לנהוג - רק שהמזל פועל שתהיה לו נטיה מסויימת לכיוון זה[3].
אין מזל לישראל[עריכה]
אמרו חז"ל[2]: "אין מזל לישראל", היינו שבני ישראל אינם נתונים תחת שליטת המזלות[4]. כמו שנאמר בפסוק[5]: "אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה". רש"י מפרש ש"על ידי תפילה וזכות משתנה מזלו לטובה".
זאת אומרת, שאף שהמזל מטה את האדם לנהוג באופן מסויים - הרי רק לגויים אין אפשרות להתגבר על נטיה זו, כיון שאין להם בחירה אמיתית. אך ליהודי שישנה בחירה אמיתית וכח שלמעלה מהטבע, ביכלתו להתגבר על השפעת המזל[6].
בחסידות[עריכה]
על מאמר חז"ל "אין מזל לישראל" מבואר בחסידות, שהכוונה היא למזלות המשפיעים על אומות העולם. אך לאמתו של דבר גם לישראל יש מזל, אלא שהוא ענין נעלה יותר למעלה ממזלות אלו.
שורש הנשמה[עריכה]
בחינת "מזל" שבעם ישראל, הוא שורש הנשמה שלמעלה מהתלבשות בגוף, ונקרא חלק ה"ראש" שבנשמה. וכיון שהוא למעלה מהתלבשות בגוף, השפעתו על הגוף אינה באופן פנימי אלא באופן מקיף. מקיף זה הוא המקיף של בחינת חיה שבנפש[7].
על השפעת המזל אמרו חז"ל[8] על הפסוק[9] "וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ עִמִּי לֹא רָאוּ אֶת הַמַּרְאָה אֲבָל חֲרָדָה גְדֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם" - "אף על גב דאיהו לא חזו מזליהו חזו". היינו שהאנשים לא ראו את המראה האלוקי והוא לא חדר בהם בפנימיות, רק מזלם שלמעלה ראה זאת; ולכן הם קיבלו השפעה מהגילוי באופן מקיף, שנפלה עליהם חרדה.
על שם זה נקרא "מזל", מלשון "נוזל" - שהשפעה ממנו נוזלת ונמשכת למטה, לחלק הנשמה שבגוף. מהשפעה זו גם באים לאדם הרהורי תשובה, וכן הכח למסור את הנפש[10].
אין מזל לישראל[עריכה]
על פי ביאור החסידות, מתפרש גם מאמר חז"ל "אין מזל לישראל" באופן פנימי - שמזלם של ישראל הוא בבחינת "אין", בביטול לה'. וביטול זה עצמו נמשך באופן של "מזל", היינו - נוזל למטה ומשפיע על היהודי[11].
התגברות המזל[עריכה]
ביום הולדת[עריכה]
| ערך מורחב – יום הולדת |
על יום הולדתו של אדם אמרו חז"ל[12] שאז מזלו גובר, "המזל השולט ביום ההוא עוזר לו". וענין זה נותן לאדם חיות מחודשת למשך כל השנה הבאה[13].
בחודש אדר[עריכה]
|
| ערך מורחב – חודש אדר |
על חודש אדר אמרו חז"ל[14] ש"בריא מזליה" - בריא מזלו. וזאת בזכות לידת משה רבינו בז' באדר - שכיון שמשה רבינו הוא נשיא ישראל, לכן משפיע יום הולדתו על החודש כולו.
החידוש המיוחד בכך, למרות שבני ישראל הם תמיד מעל שליטת המזלות (כיון שמזלם הוא "אין", כנ"ל) - שבחינת "אין" שבנשמה, שורש הנשמה הנעלה, נמשכת בגלוי ללא כל עבודה מיוחדת גם בחלק הנשמה שבגוף. ואפילו בעניני העולם הגשמיים, כפירוש בפשטות של "בריא מזליה" - בריאות בגשמיות. כך שאפילו גוי יכול להבחין בהתגברות מזלו של היהודי[15].
מסיבה זו גם התבטלה גזירת המן בחודש זה. כמסופר במדרש[16], המן רצה לערוך את הגזירה דוקא בחודש זה - כיון שלמזל החודש אין זכות מיוחדת, "אדר אין לו זכות". אך המן לא ידע שמעלתו האמיתית של החודש היא בכך שבו מתגבר מזל ישראל, ואינם צריכים כח ממזל החודש. וזו הכוונה הפנימית בכך ש"אדר אין לו זכות" - שהזכות של חודש אדר, היא בחינת "אין" שבנשמה.
כח זה, של התגברות מזל ה"אין" של ישראל, נתן את הכח ליהודים בזמן גזירת המן למסור את נפשם ולא להמיר את דתם. ולאידך, כח זה נמשך גם בתוך הגוף, כך שלא היו זקוקים למסור את נפשם בפועל ולמות חלילה - אלא נשארו בחיים וזכו לאורה ושמחה[17].
איהו לא חזי מזלייהו חזי[עריכה]
"איהו לא חזי מזלייהו חזי", הוא מאמר המוזכר בתלמוד כהסבר לתאור הנבואה בדברי דניאל: "וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדלה נפלה עליהם ויברחו בהחבא".
על מאמר זה נאמר בגמרא: "וכי מאחר דלא חזו, מאי טעמא איבעות"? (מאחר שלא ראו - מדוע פחדו?) והתשובה בגמרא: "אף על גב דאינהו לא חזו מדי, מזלייהו חזי" (אף על פי שהם לא ראו אבל מזלם ראה). ופרש"י: מזלייהו - שר של כל אדם למעלה. והענין בזה, שכל אדם וכן כל נברא יש לו שורש רוחני למעלה הנקרא "מזל" שמשם "נוזל" ויורד כח וחיות אלקית לקיימו ולהחיותו. והמזל הוא גורם משפיע על תיפקודו.
לקריאה נוספת[עריכה]
- תניא - פרק כ"ג - כ"ד
- ספר המאמרים עת"ר עמ' קנב
- ספר המאמרים תער"ב עמ' תטו
- לקוטי שיחות חלק ט"ו עמ' 228.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שיחת הרבי, למזל האדם אין קשר לי"ב המזלות, ב' אייר תשמ"ח
- 
הערות שוליים
- ↑ יש להבדיל בין שבעת המזלות הללו, לבין י"ב המזלות שבגלגל המזלות השייכים לחודשים - טלה, שור, תאומים, סרטן, אריה, בתולה, מאזנים, עקרב, קשת, גדי, דלי, דגים. אף שגם להם ישנה השפעה מסויימת. ראה שיחת אחרון של פסח תשמ"ח ובהערות שם.
- ↑ 2.0 2.1 שבת קנו, א.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ט"ו ע' 10.
- ↑ אמנם, את השפעתם לטובה של המזלות מקבלים גם בני ישראל, שלכן גם מזלם גובר ביום ההולדת - ראה שיחת אחרון של פסח תשמ"ח הערה 45 ובשולי הגליון שם.
- ↑ ירמיה י, ב.
- ↑ לקוטי שיחות שם. וראה גם למשל אגרות קודש חלק יז, אגרת ו'קצב.
- ↑ ראה בכל זה ד"ה ואהיה אצלו אמון תשכ"א, סעיף ג'.
- ↑ מגילה ג, ב.
- ↑ דניאל י, ז.
- ↑ ראה לקוטי תורה האזינו עא, ד. ועוד.
- ↑ ראה אור תורה להרב המגיד ממעזריטש מט, ג. סב, ב. לקוטי תורה שיר השירים טז, ד. ועוד.
- ↑ ירושלמי ראש השנה פ"ג ה"ח ובקרבן העדה שם.
- ↑ ראה בארוכה שיחת אחרון של פסח תשמ"ח.
- ↑ תענית כט, ב.
- ↑ כפי שנאמר בגמרא שם, שבגלל התגברות המזל כדאי ליהודי לערוך דין עם גוי דוקא בחודש זה, שבו יהיה לו קל יותר לנצח.
- ↑ אסתר רבה ז, יא.
- ↑ ראה בכל זה שיחות הדבר מלכות - שבת פרשת תרומה ותצוה (שיחה הא') תשנ"ב.
