דניאל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קבר המיוחס לדניאל בשושן שבאיראן

דניאל (נקרא גם דניאל איש חמדות או בשמו הבבלי בֵּלְטְשַׁאצַּר) היה חוזה חיזיונות, ושר חשוב בממלכת בבל ולאחר מכן בממלכת פרס, סיפורו מופיע בספר דניאל.

תולדות חיים[עריכה]

לקיחתו לבית נבוכדנצר[עריכה]

דניאל נולד בארץ ישראל תחת מלכותו של יהויקים מלך יהודה, באותו העת מתבקש אשפנז רב הסריסים של נבוכדנצר מלך בבל, להביא לו ארבעה ילדים ממלכות יהודה שהם:"יְלָדִ֣ים אֲשֶׁ֣ר אֵֽין־בָּהֶ֣ם כָּל־מאום [מוּם֩] וְטוֹבֵ֨י מַרְאֶ֜ה וּמַשְׂכִּילִ֣ים בְּכָל־חָכְמָ֗ה וְיֹ֤דְעֵי דַ֙עַת֙ וּמְבִינֵ֣י מַדָּ֔ע וַאֲשֶׁר֙ כֹּ֣חַ בָּהֶ֔ם לַעֲמֹ֖ד בְּהֵיכַ֣ל הַמֶּ֑לֶךְ וּֽלֲלַמְּדָ֥ם סֵ֖פֶר וּלְשׁ֥וֹן כַּשְׂדִּֽים"[1].

דניאל שהיה אז בן עשר נבחר לאחד מארבעת אותם ילדים, יחד עם חנניה מישאל ועזריה והם נלקחים לבית המלך, בבית המלוכה מקפידים ארבעת הילדים על שמירת התורה והמצוות, ואוכלים רק זירעונים ופירות וירקות, כמו כן שמו הוסב לבלטשאצר.

ע"פ המובא:"אַרְבַּעְתָּ֔ם נָתַ֨ן לָהֶ֧ם הָֽאֱלֹהִ֛ים מַדָּ֥ע וְהַשְׂכֵּ֖ל בְּכָל־סֵ֣פֶר וְחָכְמָ֑ה" אולם דניאל עצמו:"הֵבִ֔ין בְּכָל־חָז֖וֹן וַחֲלֹמֽוֹת"[2].

כפותר חלומות[עריכה]

באחת הפעמים חולם נבוכדנצר חולם אולם שוכח אותו, נבוכדנצר מבקש מחכמיו שיגידו לו מה היה החלום ויפתרו לו אותו, אולם כאשר הם נכשלים הוא הורג אותם, ולבסוף פותר לו דניאל את החלום ואומר לו שהוא חלם שהוא רואה פסל המורכב מארבעה חלקים שלבסוף מגיעה אבן ומנפצת אותו, ופתר לו שראש האבן מסמל את מלכות בבל ולשאר החלקים מסמנים את המלכויות שיבואו אחריו שהם:מלכות פרס ומדי, יוון ורומי, נבוכדנצר מתפעל מהפתרון וממונה להיות רב החרטומים שלו.

בהמשך פותר דניאל פתרונות רבים, ומשמש את נכדו של נבוכדנצר בלשאצר ופותר לו בעת המשתה שלו את כתב החידה שהופיע על הקיר שה' מנה את מלכותו והחליט לחלק אותו בין מלכות פרס ומדי, בעקבות פתרון החלום הוא ממונה לשליט השלישי בדרגתו בממלכת בבל, באמצע המשתה כובשים כורש ודרוויש את המקום, ודניאל ממונה לראש השרים בממלכתם.

בגוב האריות[עריכה]

בעקבות מעמדו הרב בממלכת פרס, מקנאים בו השרים ומייעצים למלך דרויש שיאסור להתפלל במשך 30 יום לשום אדם חוץ ממנו, והם מצליחים לתפוס את דניאל מתפלל להקב"ה, ובעקבות כך הוא נזרק לגוב האריות, הקב"ה שולח אז מלאך שסוגר את פי האריות, המלך שרואה זאת נדהם, השרים מנסים להסביר בזאת בכך שהאריות לא רעבים, אולם כאשר הם נזרקים לבור הם נטרפים מיד, בעקבות כך מכיר המלך דרויש בהקב"ה כאלוקים, ומצווה לכל תושבי המדינה להכיר גם הם בהקב"ה כאלוקים היחיד.

במדרש תהילים מובא שדניאל שמח על כך שהשליכו אותם לבור[3], הרבי אמר שיש ללמוד על כך שיש לשמוח בעת שנפרעים מרשעים[4].

בתניא מוסבר שהסיבה שהחיות לא פגעו בדניאל, זאת משום שחיות לא פוגעות במי שיש לו צלם אלוקים[5], והוא שומר עם המצוות בשלומתם[6], פירוש נוסף הוא שהחיות לא פגעו בגלל שהיה להם ביטול לאלוקות[7].

במדרשים מובא ש"התך" ו"ממוכן" הנזכרים במגילת אסתר, הינם דניאל עצמו.

אישיותו[עריכה]

בתלמוד[8] מובא שאם מלך המשיח יכל להיות[9] מן המתים אזי הוא היה דניאל, ואם מן החיים אז זה יהיה רבי יהודה הנשיא[10].

בתורת החסידות מובא שדניאל היה צדיק יחידי בדורו כנוח בזמנו[11].

בספר דניאל מובא חזיונות רבים של דניאל, המפרשים דנו האם דניאל היה נביא או חוזה, הרמב"ם כתב שישנם סוגי רמות נביאים, ודניאל היה שייך לדרגה השנייה[12].

במסכת מגילה[13] מובא אחד מחזיונותיו של דניאל שבהם: "וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדלה נפלה עליהם ויברחו בהחבא"[14], ומוסבר ששאר האנשים שהיו איתו אמנם לא ראו דבר אולם נשמתם ראתה, בניגוד לדניאל שהיה גדול מהם והוא עצמו הבין את המראה, בתורת החסידות מבואר שיש קשר בין חיצוניות האדם לבין פנימיותו, שפנימיותו משפיע על חיציונותו וגורם לו להיבהל למרות שלא רואה דבר, אולם הם לא הבינו משום שהדבר לא היה מלובש בפנימיותם[15], אולם אצל דניאל היה הדבר מלובש בפנימיותו[16], כמו כן מובא שאצלו היה המוח שליט על הלב[17].

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. דניאל, א, ד
  2. דניאל א, י"ז
  3. הובא גם בפרש"י תהלים סד, ב. וראה גם יל"ש תהלים רמז תשפז.
  4. תורת מנחם, תשכ"ה, ח"ג, עמ' 148
  5. תניא - פרק כ"ד
  6. תורת שמואל, תרכ"ט, ש"ס
  7. תורת חיים, בראשית ח"ב, קפ"א, ג
  8. מסכת סנהדרין צח, ב.
  9. רש"י על המקום.
  10. ליקוטי שיחות חלק לה, עמוד 206 הערה 6.
  11. תורת חיים, בראשית ח"א, קכ"א, ב
  12. מורה הנבוכים ב, מה
  13. ג', א
  14. דניאל, י', י"ז
  15. מאמרים מלוקטים, ח"ג, עמ' 422
  16. תורת מנחם, תשכ"א, ח"א, עמ' 238
  17. תורת שמואל, תרכ"ז, עמ' רס