הבדלים בין גרסאות בדף "לוי יצחק סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)"
(←משפחתו) |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | הרב ה[[חסיד]] '''לוי יצחק סלונים''' | + | הרב ה[[חסיד]] '''לוי יצחק (לוי איצ'ה) סלונים''' ([[תקצ"ג]]-[[ג' ניסן]] [[תרנ"ה]]) היה מנהל [[כולל חב"ד בארץ הקודש]] וראש הקהל בעיר חברון במשך שלושים שנה. |
| − | עלה יחד עם משפחתו ל[[חברון]] בהיותו בן י"ב. | + | ==תולדות חיים== |
| + | נולד ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|באנציקלופדיה לחלוצי היישוב (תדהר) נכתב שנולד בשקלוב.}} בשנת [[תקצ"ג]] לאביו הרב [[יעקב כולי סלונים (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב כולי סלונים]] ולאמו הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל]]. | ||
| + | |||
| + | בשנת [[תר"ה]] עלה יחד עם משפחתו ל[[חברון]] בהיותו בן י"ב, ושלוש שנים מאוחר יותר, בשנת [[תר"ח]] התחתן עם רעייתו מרת טריינא נעכא בת ר' [[משה שמרלינג]], שעלה אף הוא ארצה עם משפחתו בהוראת [[אדמו"ר האמצעי]]. | ||
| + | |||
| + | לאחר חתונתו שלח ידו במסחר, אך הקפיד להקדיש את רוב זמנו ללימוד תורה. | ||
| + | |||
| + | היה מקובל על כל מכיריו, התפרסם כתלמיד-חכם ואיש-מעשה, בעל צורה, בעל תפילה וקורא בתורה בנעימות. | ||
| + | |||
| + | בתרכ"ה התמנה למנהל [[כולל חב"ד בארץ הקודש]] ולראש הקהל בעיר, וענייני הקהילה נקבעו על פיו, ושימש בתפקידים אלו עד יומו האחרון. | ||
| + | |||
| + | שימש כבורר ומיישב סכסוכים עסקיים ועניני שלום בית הן בין היהודים והן בין הערבים, וכולם קיבלו ברצון את הכרעותיו המבוססות על שכל ישר וחוש יושר. | ||
נסע כמה פעמים ל[[רוסיה]] ל[[רבותינו נשיאנו]]. בתחילה ל[[אדמו"ר המהר"ש]] ואחר כך ל[[אדמו"ר הרש"ב]]. | נסע כמה פעמים ל[[רוסיה]] ל[[רבותינו נשיאנו]]. בתחילה ל[[אדמו"ר המהר"ש]] ואחר כך ל[[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
| − | ב[[ג' ניסן]] [[תרנ"ה]] | + | ב[[תרל"ב]] השתתף כנציג חסידי חב"ד בחתימת ההסכם לאיחוד כוללות האשכנזים פרושים וחסידים שבכל "ארבע הארצות" (ירושלים, חברון, צפת וטבריה) במרכז אחד, שאליו יבואו הכספים בשביל כולם, ונבחר לאחד מארבעת חברי המרכז, בעלי זכות החתימה, ולשם כך היה נוסע מידי תקופה לירושלים לצורך עניני הכולל, להשתתף בעבודת ההנהלה. |
| + | |||
| + | עסק בגאולת קרקעות ובנין הארץ, וכך קבע בעצמו את דירתו מחוץ לתחום היישוב בחברון, רכש שטחים רבים בתוך העיר ומחוץ לה, והיה שותף בהקמת שכונת 'אבן ישראל' בירושלים ואף רכש בתים בשכונת נוה-שלום ביפו. | ||
| + | |||
| + | נפטר בחברון ב[[ג' ניסן]] [[תרנ"ה]], ונקבר במערת הקבר של המשפחה ב[[חברון]], על יד אמו הרבנית [[מנוחה רחל סלונים|מנוחה רחל]]. | ||
| + | |||
| + | ==משפחתו== | ||
| + | *בנו, ר' שניאור שלמה זלמן סלונים | ||
| + | *בנו, ר' יעקב חיים יוסף סלונים | ||
| + | *בתו מרת מושקא, אשת הרב [[שניאור זלמן סלונים]] - שימש למעלה מ-18 שנה כרב עדת החסידים ביפו | ||
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}} | {{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}} | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | {{מיון רגיל:סלונים, לוי}} | ||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]] | ||
| − | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק | + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] |
| − | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש | + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] |
| − | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב | + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] |
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:אישים בחברון]] |
| + | [[קטגוריה:משפחת סלונים]] | ||
| + | [[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:18, 16 באפריל 2023
הרב החסיד לוי יצחק (לוי איצ'ה) סלונים (תקצ"ג-ג' ניסן תרנ"ה) היה מנהל כולל חב"ד בארץ הקודש וראש הקהל בעיר חברון במשך שלושים שנה.
תולדות חיים[עריכה]
נולד בליובאוויטש[1] בשנת תקצ"ג לאביו הרב יעקב כולי סלונים ולאמו הרבנית מנוחה רחל.
בשנת תר"ה עלה יחד עם משפחתו לחברון בהיותו בן י"ב, ושלוש שנים מאוחר יותר, בשנת תר"ח התחתן עם רעייתו מרת טריינא נעכא בת ר' משה שמרלינג, שעלה אף הוא ארצה עם משפחתו בהוראת אדמו"ר האמצעי.
לאחר חתונתו שלח ידו במסחר, אך הקפיד להקדיש את רוב זמנו ללימוד תורה.
היה מקובל על כל מכיריו, התפרסם כתלמיד-חכם ואיש-מעשה, בעל צורה, בעל תפילה וקורא בתורה בנעימות.
בתרכ"ה התמנה למנהל כולל חב"ד בארץ הקודש ולראש הקהל בעיר, וענייני הקהילה נקבעו על פיו, ושימש בתפקידים אלו עד יומו האחרון.
שימש כבורר ומיישב סכסוכים עסקיים ועניני שלום בית הן בין היהודים והן בין הערבים, וכולם קיבלו ברצון את הכרעותיו המבוססות על שכל ישר וחוש יושר.
נסע כמה פעמים לרוסיה לרבותינו נשיאנו. בתחילה לאדמו"ר המהר"ש ואחר כך לאדמו"ר הרש"ב.
בתרל"ב השתתף כנציג חסידי חב"ד בחתימת ההסכם לאיחוד כוללות האשכנזים פרושים וחסידים שבכל "ארבע הארצות" (ירושלים, חברון, צפת וטבריה) במרכז אחד, שאליו יבואו הכספים בשביל כולם, ונבחר לאחד מארבעת חברי המרכז, בעלי זכות החתימה, ולשם כך היה נוסע מידי תקופה לירושלים לצורך עניני הכולל, להשתתף בעבודת ההנהלה.
עסק בגאולת קרקעות ובנין הארץ, וכך קבע בעצמו את דירתו מחוץ לתחום היישוב בחברון, רכש שטחים רבים בתוך העיר ומחוץ לה, והיה שותף בהקמת שכונת 'אבן ישראל' בירושלים ואף רכש בתים בשכונת נוה-שלום ביפו.
נפטר בחברון בג' ניסן תרנ"ה, ונקבר במערת הקבר של המשפחה בחברון, על יד אמו הרבנית מנוחה רחל.
משפחתו[עריכה]
- בנו, ר' שניאור שלמה זלמן סלונים
- בנו, ר' יעקב חיים יוסף סלונים
- בתו מרת מושקא, אשת הרב שניאור זלמן סלונים - שימש למעלה מ-18 שנה כרב עדת החסידים ביפו
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |
הערות שוליים
- ↑ באנציקלופדיה לחלוצי היישוב (תדהר) נכתב שנולד בשקלוב.
