הבדלים בין גרסאות בדף "ישראל זאב גוסטמן"
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
לאחר המלחמה הגיע הרב גוסטמן לוילנא; ובעקבות התראה של קומיסר קומוניסטי ברח הרב גוסטמן ל[[צרפת]]. אולם הרב גוסטמן לא הצליח להשיג אישור כניסה ל[[ארץ ישראל]], ולכן היגר ל[[ארצות הברית]]. | לאחר המלחמה הגיע הרב גוסטמן לוילנא; ובעקבות התראה של קומיסר קומוניסטי ברח הרב גוסטמן ל[[צרפת]]. אולם הרב גוסטמן לא הצליח להשיג אישור כניסה ל[[ארץ ישראל]], ולכן היגר ל[[ארצות הברית]]. | ||
| − | + | בהשתדלות הגאון הרב [[משה פיינשטיין]] התמנה הרב גוסטמן לראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ניו יורק]] בשנת [[תש"ו]] ולימד בה למשך כארבע שנים עד שבשנת [[תש"י]] הקים את ישיבת 'נצח ישראל - [[וילנא]] רמיילס'{{הערה|לזכר ישיבת "רמיילס" שהייתה לחותנו ב[[וילנא]] (השם 'רמיילס' הוא שיבוש של שמו של מייסד הישיבה "ר' מיילס")}} ועבר לעמוד בראשה. לימים השתבח בפני תלמידיו שבתקופה זו בה לימד ב[[770]] נזדמן שהרבי היה עובר ליד בית המדרש בעת אמירת השיעור ובדרך מעברו קולט את חידושיו ואחר כך בעת ששוחחו היה מגלה שהרבי יודע את מה שאמר בשיעור{{הערה|מפי תלמידו הרב שלום חסקינד ואחרים - [[שמן ששון מחבריך]] ח"א ע' 176}}. בתקופה זו{{הערה|בשנת תש"ט לערך}} לאחר שסיים את שיעורו{{הערה|במסכת [[בבא מציעא]]}} נכנס הרבי ושאל באיזה ענין דיברו בשיעור ולאחר שהבחורים השיבו{{הערה|שהשיעור היה על הסוגיא בתחילת הפרק: "אם בעליו עמו לא ישלם"}} ביאר הרבי את הסוגיא בפנימיות העניינים על פי דרך החסידות והשיב לשאלת אחד הבחורים{{הערה|הרב חיים צימענד}} שתמה כיצד מפרט מסויים בסוגיא על פי פשט מתאים עם הביאור הפנימי{{הערה|ממכתב הרב חיים צימענד מהתלמידים עימם אירע המעשה - נדפס ב[[שמן ששון מחבריך]] ח"א ע' 175}}. | |
| − | בשנת [[תשכ"ה]] נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי | + | בשנת [[תשכ"ה]] נכנס ל[[יחידות]] ממושכת אצל הרבי ולאחריה התבטא{{הערה|באזוני תלמידו הרב שלום חסקינד}} שהרבי הוא "יחיד בדורו"{{הערה|[[שמן ששון מחבריך]] ח"א ע' 176}}. |
| + | |||
| + | לאחרי ה[[התוועדות של הרבי]] בחג ה[[פורים]] [[תשכ"ו]] בה השתתף הרב שמריהו יוסף קרליץ{{הערה|שבאותה תקופה היה גר בשכונות קראון הייטס}} ,שהתפלל בבית הכנסת שלו והיה מקורב עימו, שוחח הרב קרליץ עם הרב גוסטמן על התרשמותו מגדלותו התורנית של הרבי שהתבטאה בהתוועדות והרב גוסטמן התבטא שהרבי הוא יותר גדול מהגאון רבי [[שמעון שקופ]]{{הערה|ספר המזכיר}}. | ||
בשנת [[תשל"א]] עלה ל[[ארץ ישראל]], ובעצת הרב מטשעבין הקים את ישיבת "נצח ישראל" בשכונת רחביה בירושלים. בישיבה בימי שלישי, היה מוסר שיעור בעיון, במשך כארבע שעות; השיעור היה מיוחד לבני הישיבה, ואורחים היו צריכים לקבל רשות מפורשת כדי להשתתף בשיעור. מלבד זאת היה מוסר ביום חמישי שיעור לבעלי בתים בשפת ה[[אידיש]]. | בשנת [[תשל"א]] עלה ל[[ארץ ישראל]], ובעצת הרב מטשעבין הקים את ישיבת "נצח ישראל" בשכונת רחביה בירושלים. בישיבה בימי שלישי, היה מוסר שיעור בעיון, במשך כארבע שעות; השיעור היה מיוחד לבני הישיבה, ואורחים היו צריכים לקבל רשות מפורשת כדי להשתתף בשיעור. מלבד זאת היה מוסר ביום חמישי שיעור לבעלי בתים בשפת ה[[אידיש]]. | ||
גרסה מ־00:41, 6 במרץ 2022
הרב ישראל זאב גוסטמן (תרס"ז-תנש"א) היה מדייני וילנא, לאחר השואה שימש בארצות הברית כראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, ובהמשך הקים ועמד בראש ישיבת 'נצח ישראל' הליטאית בירושלים. היה מקורב לאדמו"ר הריי"צ.
תוכן עניינים
תולדות חיים
הרב גוסטמן נולד בשנת תרס"ז בוילנא לאביו הרב אברהם צבי. בצעירותו למד בישיבת מיר, בחברותא עם הרב חיים שמואלביץ. למד מפי רבי שמעון יהודה שקופ, ובגיל 21 התחתן עם בתו של הרב מאיר באסן (רבה של שניפישוק, מפרברי וילנא וחבר בבית דין של הרב חיים עוזר גרודזינסקי). לאחר פטירת הרב באסן (בין האירוסין לנישואין) מונה הרב גוסטמן לשמש כרבה של שניפישוק, וכחבר בבית הדין. שימש כראש ישיבה ליטאית ברמייעלס וחבר בית הדין של בעל ה"מרחשת".
בעת מלחמת העולם השנייה הורה הרב גוטסמן לכל מי ששאלו שיש לברוח מהגטו[1]; הוא אשתו ובתו הצליחו לברוח, אולם בנו, מאיר, נרצח.
לאחר המלחמה הגיע הרב גוסטמן לוילנא; ובעקבות התראה של קומיסר קומוניסטי ברח הרב גוסטמן לצרפת. אולם הרב גוסטמן לא הצליח להשיג אישור כניסה לארץ ישראל, ולכן היגר לארצות הברית.
בהשתדלות הגאון הרב משה פיינשטיין התמנה הרב גוסטמן לראש ישיבת תומכי תמימים בניו יורק בשנת תש"ו ולימד בה למשך כארבע שנים עד שבשנת תש"י הקים את ישיבת 'נצח ישראל - וילנא רמיילס'[2] ועבר לעמוד בראשה. לימים השתבח בפני תלמידיו שבתקופה זו בה לימד ב770 נזדמן שהרבי היה עובר ליד בית המדרש בעת אמירת השיעור ובדרך מעברו קולט את חידושיו ואחר כך בעת ששוחחו היה מגלה שהרבי יודע את מה שאמר בשיעור[3]. בתקופה זו[4] לאחר שסיים את שיעורו[5] נכנס הרבי ושאל באיזה ענין דיברו בשיעור ולאחר שהבחורים השיבו[6] ביאר הרבי את הסוגיא בפנימיות העניינים על פי דרך החסידות והשיב לשאלת אחד הבחורים[7] שתמה כיצד מפרט מסויים בסוגיא על פי פשט מתאים עם הביאור הפנימי[8].
בשנת תשכ"ה נכנס ליחידות ממושכת אצל הרבי ולאחריה התבטא[9] שהרבי הוא "יחיד בדורו"[10].
לאחרי ההתוועדות של הרבי בחג הפורים תשכ"ו בה השתתף הרב שמריהו יוסף קרליץ[11] ,שהתפלל בבית הכנסת שלו והיה מקורב עימו, שוחח הרב קרליץ עם הרב גוסטמן על התרשמותו מגדלותו התורנית של הרבי שהתבטאה בהתוועדות והרב גוסטמן התבטא שהרבי הוא יותר גדול מהגאון רבי שמעון שקופ[12].
בשנת תשל"א עלה לארץ ישראל, ובעצת הרב מטשעבין הקים את ישיבת "נצח ישראל" בשכונת רחביה בירושלים. בישיבה בימי שלישי, היה מוסר שיעור בעיון, במשך כארבע שעות; השיעור היה מיוחד לבני הישיבה, ואורחים היו צריכים לקבל רשות מפורשת כדי להשתתף בשיעור. מלבד זאת היה מוסר ביום חמישי שיעור לבעלי בתים בשפת האידיש.
בתשמ"ב ערך שיעור ומסרו לדפוס בספר "כבוד חכמים" שיצא לאור לכבוד יום הולדת השמונים של הרבי כשפתיחתו כותב"הנני מוסר בזה בידידות וכיקר, את השיעור שאמרתי בפני תלמידים מקשיבים בהיכל הישיכה המרכזית של ליובאוויטש בניו יורק, לכבודו של ידיד ה' ועמו, גאון ישראל, מקים עולה של תורה ותשובה ככל קצוי תבל, כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בהגיעו בעזרת ה' לגבורות, ובברכה שיאריך השם יתברך ימיו ושנותיו עד יבא שילה במהרה בימינו אמן".
יצירתו ההלכתית
יצירתו העיקרית בדפוס היא סדרי ספרי "קונטרסי שיעורים" על מסכתות התלמוד: גיטין, קידושין, נדרים, כתובות, יבמות, בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא.
בספריו אלו באה לידי ביטוי גישת לימוד ייחודית, המשלבת ניתוח טקסטואלי צמוד המקדים את הנחת הסברות בביאור הסוגיה, בדומה לדרך הלימוד הבריסקאית בניתוח הטקסט של הרמב"ם, אלא שהוא מרחיב את השיטה גם לספרי ראשונים אחרים.
כיון שהספר כולל את שיעוריו שנמסרו במשך שעות ארוכות, השיעורים מופיעים כמערכות ארוכות, לעיתים בנות עשרות עמודים כל אחת, המקיפות נושאים עמוקים ממכלול זויותיהן.
חלק גדול של כתביו וקלטות שיעוריו נגנב, ובספרים שנדפסו הופיע פסק דין האוסר לרכשם שלא מהיורשים על פי דין.
נפטר בכ"ח סיוון תנש"א, ונטמן בהר הזיתים.
קישורים חיצוניים
- שיחות קודש תשכ"ה ח"א, (546), בניחום אבלים אצל הרבי
הערות שוליים
- ↑ לברוח מהגטו
- ↑ לזכר ישיבת "רמיילס" שהייתה לחותנו בוילנא (השם 'רמיילס' הוא שיבוש של שמו של מייסד הישיבה "ר' מיילס")
- ↑ מפי תלמידו הרב שלום חסקינד ואחרים - שמן ששון מחבריך ח"א ע' 176
- ↑ בשנת תש"ט לערך
- ↑ במסכת בבא מציעא
- ↑ שהשיעור היה על הסוגיא בתחילת הפרק: "אם בעליו עמו לא ישלם"
- ↑ הרב חיים צימענד
- ↑ ממכתב הרב חיים צימענד מהתלמידים עימם אירע המעשה - נדפס בשמן ששון מחבריך ח"א ע' 175
- ↑ באזוני תלמידו הרב שלום חסקינד
- ↑ שמן ששון מחבריך ח"א ע' 176
- ↑ שבאותה תקופה היה גר בשכונות קראון הייטס
- ↑ ספר המזכיר
