הבדלים בין גרסאות בדף "ישראל ברוך מליאזנא"
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) (תיקון כתיב) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | רבי '''ישראל ברוך פוזנר'''{{הערה|על פי | + | רבי '''ישראל ברוך פוזנר'''{{הערה|על פי מצבתו, מבוא ל[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], עדן ציון (לרב [[ישעיהו הורביץ]]) ו[[המלך במסיבו]] וקובץ ימות עולם. יש האומרים (כך נכתב בספר עדן ציון) כי נמנע מלהיקרא ישראל משום קריאה בשם רבו - [[הבעש"ט]] - ששמו היה ישראל.}}(? - [[ח' חשוון]] [[תקנ"ב]]) אביו של [[אדמו"ר הזקן]], היה צדיק נסתר. |
ר' ברוך, הוא הדמות המרכזית בסיפורי הרבי הריי"צ שב"ספר הזכרונות". שם מספר הרבי על שנות ילדותו של ר' ברוך, נדודיו כבחור בעיירות שונות, ועד נישואיו. "ספר הזכרונות" לא מתאר את ההתרחשויות בסדר כרונולוגי, אלא כסיפור שמתמקד בחיפושיו של ר' ברוך אודות הדרך הנכונה בעבודת ה', וכן בסיפורים שונים שארעו לו, או ששמע, שהשפיעו עליו בדרכו ובעיצוב אישיותו (ולפעמים התרחשויות שארעו עימו בגיל צעיר, מובאות לאחרי סיפורים עליו בגיל מבוגר יותר). | ר' ברוך, הוא הדמות המרכזית בסיפורי הרבי הריי"צ שב"ספר הזכרונות". שם מספר הרבי על שנות ילדותו של ר' ברוך, נדודיו כבחור בעיירות שונות, ועד נישואיו. "ספר הזכרונות" לא מתאר את ההתרחשויות בסדר כרונולוגי, אלא כסיפור שמתמקד בחיפושיו של ר' ברוך אודות הדרך הנכונה בעבודת ה', וכן בסיפורים שונים שארעו לו, או ששמע, שהשפיעו עליו בדרכו ובעיצוב אישיותו (ולפעמים התרחשויות שארעו עימו בגיל צעיר, מובאות לאחרי סיפורים עליו בגיל מבוגר יותר). | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==ילדותו== | ==ילדותו== | ||
כפי המסופר בספר הזכורנות, ברוך נולד בעיר [[ויטבסק]] ב[[בלארוס]]{{הערה|ברשימה המיוחסת לנכד הרבי המהר"ש (נדפסה ב"כרם חב"ד" 4, עמ 7), נכתב: "השתלשלות יחוסו: אין אתנו יודע עד מה מפרטיות משפחת הוריו ואבותיו. כמה פעמים חקרתי ודרשתי בזה, ולא מצאתי מענה מפורט לדעת סדר מסודר. רק ידענו אשר אבי רבינו הגדול הרב ר' ברוך זצ"ל גר בעיר פראג, ובד"כ היה איש פלאי, והיה נכבא מן הבריות ואין איש שידע מה מעשהו. ומשנולד רבינו הגדול שהוא היה הבן זקונים, בהיותו בן שלש הביא אותו למדינתנו...". אולם העיר שם ר"י מונדשיין (הערה 4) שבעדותו של רבינו הזקן במאסרו הראשון כתב (סעיף י"ד) "נולדתי בלאזנע", וכן בריבוי סיפורים שסיפר הרבי הריי"צ על הולדתו של רבינו הזקן (והקשר בין זה לבעש"ט), שברור שהיה זה בליאזנא. וא"כ אין הדברים שברשימה זו מדוייקים, וכפי הנראה נפלה בידו טעות, ואולי מפני שהיה ידוע שמקור המשפחה בפראג, והכוונה באמת לאבי סבו של רבינו הזקן, ר' משה מפוזנא, שהיה גר בתחילה בפראג, כמסופר בארוכה בספר הזכרונות. | כפי המסופר בספר הזכורנות, ברוך נולד בעיר [[ויטבסק]] ב[[בלארוס]]{{הערה|ברשימה המיוחסת לנכד הרבי המהר"ש (נדפסה ב"כרם חב"ד" 4, עמ 7), נכתב: "השתלשלות יחוסו: אין אתנו יודע עד מה מפרטיות משפחת הוריו ואבותיו. כמה פעמים חקרתי ודרשתי בזה, ולא מצאתי מענה מפורט לדעת סדר מסודר. רק ידענו אשר אבי רבינו הגדול הרב ר' ברוך זצ"ל גר בעיר פראג, ובד"כ היה איש פלאי, והיה נכבא מן הבריות ואין איש שידע מה מעשהו. ומשנולד רבינו הגדול שהוא היה הבן זקונים, בהיותו בן שלש הביא אותו למדינתנו...". אולם העיר שם ר"י מונדשיין (הערה 4) שבעדותו של רבינו הזקן במאסרו הראשון כתב (סעיף י"ד) "נולדתי בלאזנע", וכן בריבוי סיפורים שסיפר הרבי הריי"צ על הולדתו של רבינו הזקן (והקשר בין זה לבעש"ט), שברור שהיה זה בליאזנא. וא"כ אין הדברים שברשימה זו מדוייקים, וכפי הנראה נפלה בידו טעות, ואולי מפני שהיה ידוע שמקור המשפחה בפראג, והכוונה באמת לאבי סבו של רבינו הזקן, ר' משה מפוזנא, שהיה גר בתחילה בפראג, כמסופר בארוכה בספר הזכרונות. | ||
| − | אך יש להעיר מרשימות חו' קסב (נדפס גם בספר השיחות תרצ"ב, תרצ"ה. שיחת סעודת הצהרים י"ט כסלו תרצ"ג, בתוספת הערות ומ"מ) ששם כותב הרבי "ר' ברוך, אביו של אדה"ז גר אצל הריין. נולד במדינות ההם. נגזרה שם גזירה ללמוד ע"ד צוואנגשולע (לימודי חובה). וברח למדינת פויזען. הגיעה הגזירה גם לשם. וברח לכפר עטליכע וויארסט ("ויארסט": יחידת מידה לאורך) מליאזנע". ולא כמו בספר הזכרונות שנולד בויטבסק. ואולי מדובר בגרסאות שונות שקיבל הרבי הריי"צ בנוגע לתולדות חייו של ר' ברוך. וצ"ע.}} לאביו רבי [[שניאור זלמן פוזנר|שניאור זלמן]] שהיה [[מלמד תינוקות|מלמד דרדקי]] ומרת [[רחל (זקנת אדמו"ר הזקן)|רחל]] פוזנר{{הערה|לפי [[ספר הזכרונות]] משמע שנולד בשנת | + | אך יש להעיר מרשימות חו' קסב (נדפס גם בספר השיחות תרצ"ב, תרצ"ה. שיחת סעודת הצהרים י"ט כסלו תרצ"ג, בתוספת הערות ומ"מ) ששם כותב הרבי "ר' ברוך, אביו של אדה"ז גר אצל הריין. נולד במדינות ההם. נגזרה שם גזירה ללמוד ע"ד צוואנגשולע (לימודי חובה). וברח למדינת פויזען. הגיעה הגזירה גם לשם. וברח לכפר עטליכע וויארסט ("ויארסט": יחידת מידה לאורך) מליאזנע". ולא כמו בספר הזכרונות שנולד בויטבסק. ואולי מדובר בגרסאות שונות שקיבל הרבי הריי"צ בנוגע לתולדות חייו של ר' ברוך. וצ"ע.}} לאביו רבי [[שניאור זלמן פוזנר|שניאור זלמן]] שהיה [[מלמד תינוקות|מלמד דרדקי]] ומרת [[רחל (זקנת אדמו"ר הזקן)|רחל]] פוזנר{{הערה|לפי [[ספר הזכרונות]] משמע שנולד בשנת תפ"ג לערך אבל לפי מקורות בקובץ אור ישראל-33 לאו דווקא משמע כן}}. ברוך נולד לאחר אחותו הגדולה דבורה לאה, כשלוש שנים לאחר שעזבו הוריו את פוזנא ועברו להתגורר בויטבסק. |
בזכות כשרונותיו הברוכים, כבר בגיל צעיר נכנס ללמוד אצל אביו, עם בחורים בני גיל מבוגר ממנו, ועלה עליהם ברמת הבנתו וידיעותיו. שלוש שנים למד ברוך בכתת אביו, שבנוסף ללימודים אלו בילה אתו ר' שניאור זלמן זמן רב, בשיחות מאלפות. הוא לקחו לטיולים על גדות הנהר, וכל משך זמן הטיולים על פני השדות המוריקים שוחח עם בנו בדברי תורה ובנפלאות הבורא. הטיולים תחת כפת השמים כשנגד העינים משתרע עולמו הנאה של הבורא, הגבירו את אהבתו של ברוך לטבע, ואת תשוקתו להתבודד עם עצמו הרחק מחברת בני אדם, כשהוא שקוע ברעיונותיו. | בזכות כשרונותיו הברוכים, כבר בגיל צעיר נכנס ללמוד אצל אביו, עם בחורים בני גיל מבוגר ממנו, ועלה עליהם ברמת הבנתו וידיעותיו. שלוש שנים למד ברוך בכתת אביו, שבנוסף ללימודים אלו בילה אתו ר' שניאור זלמן זמן רב, בשיחות מאלפות. הוא לקחו לטיולים על גדות הנהר, וכל משך זמן הטיולים על פני השדות המוריקים שוחח עם בנו בדברי תורה ובנפלאות הבורא. הטיולים תחת כפת השמים כשנגד העינים משתרע עולמו הנאה של הבורא, הגבירו את אהבתו של ברוך לטבע, ואת תשוקתו להתבודד עם עצמו הרחק מחברת בני אדם, כשהוא שקוע ברעיונותיו. | ||
גרסה מ־13:33, 13 בדצמבר 2022
רבי ישראל ברוך פוזנר[1](? - ח' חשוון תקנ"ב) אביו של אדמו"ר הזקן, היה צדיק נסתר.
ר' ברוך, הוא הדמות המרכזית בסיפורי הרבי הריי"צ שב"ספר הזכרונות". שם מספר הרבי על שנות ילדותו של ר' ברוך, נדודיו כבחור בעיירות שונות, ועד נישואיו. "ספר הזכרונות" לא מתאר את ההתרחשויות בסדר כרונולוגי, אלא כסיפור שמתמקד בחיפושיו של ר' ברוך אודות הדרך הנכונה בעבודת ה', וכן בסיפורים שונים שארעו לו, או ששמע, שהשפיעו עליו בדרכו ובעיצוב אישיותו (ולפעמים התרחשויות שארעו עימו בגיל צעיר, מובאות לאחרי סיפורים עליו בגיל מבוגר יותר).
תוכן עניינים
ילדותו
כפי המסופר בספר הזכורנות, ברוך נולד בעיר ויטבסק בבלארוס[2] לאביו רבי שניאור זלמן שהיה מלמד דרדקי ומרת רחל פוזנר[3]. ברוך נולד לאחר אחותו הגדולה דבורה לאה, כשלוש שנים לאחר שעזבו הוריו את פוזנא ועברו להתגורר בויטבסק.
בזכות כשרונותיו הברוכים, כבר בגיל צעיר נכנס ללמוד אצל אביו, עם בחורים בני גיל מבוגר ממנו, ועלה עליהם ברמת הבנתו וידיעותיו. שלוש שנים למד ברוך בכתת אביו, שבנוסף ללימודים אלו בילה אתו ר' שניאור זלמן זמן רב, בשיחות מאלפות. הוא לקחו לטיולים על גדות הנהר, וכל משך זמן הטיולים על פני השדות המוריקים שוחח עם בנו בדברי תורה ובנפלאות הבורא. הטיולים תחת כפת השמים כשנגד העינים משתרע עולמו הנאה של הבורא, הגבירו את אהבתו של ברוך לטבע, ואת תשוקתו להתבודד עם עצמו הרחק מחברת בני אדם, כשהוא שקוע ברעיונותיו.
בהגיעו לגיל בר מצווה היה כבר בקי במספר סדרי משנה, וידע בעל פה מספר מסכתות מן התלמוד. בשלב זה היה כבר מסוגל ללמוד ולהבין בעצמו ולהתעמק בסוגיית גמרא, ללא עזרה של מלמד. לכן היה אביו ר' שניאור זלמן מאפשר לו ללמוד לבד, והסתפק רק בהנחיות כלליות וקביעת סדרי הלימוד. וברוך, שכבר משחר ילדותו גילה ברוך נטיה להתבודדות עם הבריאה, היה נוהג לקחת את ספריו וללכת לשפת הנהר, שם להתיישב על סלע או משתטח על העשב הרך, ולתעמק בלמודו. מעשים שאירעו באותה תקופה, נחקקו בזכרונו של ברוך והשפיע עליו.
נדודיו
ברוך התייתם גם מאביו וגם מאימו[4], בערך כשנה וחצי לאחר כניסתו לגיל המצוות. בויטבסק היתה לו דודה, בשם פריידא. שהיא ובעלה, ששמו היה קדיש, הכניסו את ברוך ואת אחותו דבורה לאה לביתם כדי לגדלם. כפי המסופר שם, מות הוריו השפיע על ברוך עמוקות, ובעקבות כך תוך זמן קצר החליט לעזוב את ויטבסק (למרות התנגדות דודיו). אחותו דבורה לאה נשארה לגור בבית דודיה עד נישואיה.
במשך שלש שנים נדד בערים ועיירות שבסביבת ויטבסק. לכל אשר הגיע נכנס תחלה לבית המדרש וישב ללמוד. ובשום מקום לא נשאר זמן רב. בכל מקום ניסה ברוך להתפרנס מיגיע כפיו, וסירב בתוקף לקבל צדקה וסיוע בחינם. ברוך היה נוהג ללמוד ימים ולילות בבית המדרש, ולהתפרנס בצמצום מיגיע כפיו מכל עבודה שתזדמן, ותמורת כל תשלום שהוא. ברוך שמר על אורח חייו בתקיפות ובהחלטיות רבה, מבלי להתחשב בדעות הסובבבים אותו. מיד עם התקלו במקום כלשהו בהפרעה קלה ביותר לאורח חייו המקורי, היה עוזב את המקום ונודד לישוב אחר, שם היה ממשיך בדרכו.
ב"ספר הזכרונות" מסופרים התרחשיות שונות שארעו עם ברוך בתקופת נדודיו, וסיפורים אשר שמע או ראה בתקופה זו. הרבי כותב שמאורעתיו וחוויותיו של ברוך הצעיר, השפיעו רבות על עיצוב דמותו, אשר כאביו של מייסדה לעתיד של שיטת חב"ד, תרם לא מעט בצדקתו ובאורח חייו, לעיצובה של שיטה זו.
כפי המסופר שם, ביקר ברוך בערים: דוברומיסל, ינובישט וליאזנא. בעיר ליאזנא התיידד עם ר' אברהם הגנן, חותנו לעתיד. בסוף נדודיו, חזר ברוך לויטבסק. אחותו היתה אז כבר נשואה לבן ישיבה מסמארגון, בשם יוסף יצחק, שנעשה אחר כך לאחד הרמי"ם בישיבת ויטבסק. ודירתה הייתה בקצה העיר. גם אחותו וגם דודיו רצו שברוך יתארח בביתם, אך ברוך העדיף להתפרנס מיגיע כפיו ולא להזדקק לאיש. ברוך החליט להשאר וללמוד בישיבת דודו בויטבסק.
השתדכותו עם הרבנית רבקה
זמן קצר לאחר בואו לויטבסק, בא ברוך בקשרי שידוכין עם רבקה, בת רבי אברהם הגנן מליאזנא. כפי המסופר, הציג ברוך לחתנו מספר תנאים: א. שלא יהיה סמוך על שולחן חותנו (כנהוג באותם ימים), אלא ר' אברהם יבנה עבורו מיד לאחר הנשואין בית מיוחד. מטרתו של ברוך הייתה ליצור בית אירוח לצדיקים הנסתרים הנודדים מעיר לעיר, שאותם יצא לו לפגוש מספר פעמים במהלך נדודיו. ב. שלא יקבל מר' אברהם נדוניה כלשהי ודורונות נשואין. ג. שמיד לאחר שבעת ימי המשתה, ירדו הוא ורעייתו מעל שולחן חותנו, ויתפרנסו מיגיע כפיו בלבד. על רעייתו להסכים מראש להסתפק במועט, במדה שיזמן לו ה' את פרנסתו, ולא להיזקק לעזרת בשר ודם.
לאחר הסכמת חותנו ר' אברהם, נסגר השידוך. דודתו ואחותו של ברוך רצו שר' אברהם יתחייב גם להקצות לברוך אדמה מתאימה על מנת לקיים עליה גינה, וזאת מחמת שברוך סיפר להם שאחת הסיבות העיקריות לרצונו להשתדך עם בתו של ר' אברהם, היתה העובדה שר' אברהם מתפרנס מגננות, וגם הוא רצה כחותנו להתפרנס כגנן, ולעסוק במקצוע שלמד ממנו עצמו. גם לזה הסכים ר' אברהם, והקצה לו שטח אדמה במרחק של מספר ויורסטים מליאזנא.
אמנם ברוך התנה עם חותנו, שיידחה את נישואיו לזמן מאוחר יותר, ככל הניתן. זאת משום שהיה מעוניין בפסק זמן של שנה אחת לפחות כדי להמשיך בנידודיון ולהשלים את חיפושיו אחר הדרך הנכונה בעבודת הבורא. מסיבה זו זירז את קיום מסיבת השידוכין. לאחר מכן נשאר ללמוד בישיבה בויטבסק למשך שנה שלמה. במשך שנה זו המשיך ברוך להתנהג בדרכו שמכבר, להקדיש שעות מסויימות ביום למלאכה על מנת להתפרנס, ואת שאר הזמן להקדיש ללימוד תורה. במשך כל החורף, למד ברוך על פי סדר שגיסו ראש הישיבה רבי יוסף יצחק קבע עבורו, התכנית כללה הרבה גמרא, הרבה תנ"ך, משניות, רמב"ם, ופירושים שונים, יחד עם ספרי המוסר, עליהם המשיך לשקוד ברוב חשק. כאשר חלף החורף וחג הפסח עמד להופיע, עזב ברוך את וויטבסק ויצא שוב לדרך. אמנם קרוביו הזמינוהו לחוג את הפסח אתם, אך הוא השיב שיש לו תכנית משלו ובכוונתו לחוג את הפסח במקום אחר. וזאת מתוך ידיעה שבקרוב עליו להתחתן ולהתחיל בחיים חדשים, רצה ברוך לבקר שוב את ידידיו הישנים, שאתם עמד במגעים קרובים ושהטביעו עליו רישומם במשך ימי נדודיו בשנים עברו. וכך לקראת פסח יצא ברוך שוב פעם לדרכו, וביקר בעיירות ינוביטש ודוברומיסל. לאחר חג הפסח ההוא, החליט ברוך להשאר לתקופה קצרה בדוברומיסל.
(בנקודה זו מסתיימים הסיפורים שב"ספר הזכרונות" אודות ר' ברוך).
נישואיו
בתחילה קבע ר' ברוך (כחלק מתנאיו עם חותנו ר' אברהם) את זמן הנישואין ליום ח"י אלול תק"ג. קביעות ח"י אלול באותה שנה היתה בשבת, ור' ברוך קבע את זמן החופה למוצאי שבת קודש. אך כמה שבועות לפני החתונה הודיע ר' ברוך למחותנו ר' אברהם על הסכמתו שיום החופה יהיה ביום ששי, שבעה עשר באלול. וכן היה, נישואי ר' ברוך עם הרבנית רבקה התקיימו ביום י"ז אלול תק"ג, ערב שבת קודש "כי תבא"[5].
לאחר נישואיו התגורר ר' ברוך חוות הנידוניה שלו בקרבת מקום לליאזנא, שנקראה בשם "מעין לבן" (באידיש "וייסקוואליק". כיום: Veleshkovichi)[6]. הרבה פליטים מפראג ופוזנא הסתדרו משפחות רבות בעבודת האדמה באחוזתו הגדולה של ר' ברוך.
התקרבותו לבעש"ט
בשנות נידודיו נפגש ר' ברוך עם הצדיקים הנסתרים, למד מהם רבות והעריץ אותם מאד. הנהגות הצדיקים הנסתרים הן לגבי עצמם והן בנוגע לזולת יצרו בגאון הצדיק ר' ברוך חשק גדול להימנות על חברותם. במשך שמונת השנים תצ"ד-תק"ב מאז התגלות הבעל שם טוב, עד לשנה בה נפגש הגאון הצדיק ר' ברוך עם תלמידי הבעל שם טוב, נתפרסמה כבר שיטת הבעל שם טוב פחות או יותר.
באותו קיץ של שנת תק"ג, שבו שהה ר' ברוך משך זמן בדוברומיסלא, למד בחברותא עם האברך החסיד ר' יצחק שאול, בן הגאון החסיד ר' ניסן מלמד, וכן למד במשך זמן בחברותא עם הגאון הצדיק ר' יששכר דוב מקאבילניק, וכמה פעמים למדו הכתבים של תורת הבעל שם טוב, שהגאון הצדיק ר' יוסף חותנו של ר' ישכר דוב המגיד מליובאוויטש רשם, ואז נעשה ר' ברוך למקושר של הבעל שם טוב[7].
ר' ברוך נהיה אחד מהצדיקים הנסתרים. היתה תקופה אצל הצדיקים הנסתרים שאחד לא הכיר את השני, ולאחר שהכירו זה את זה, הזהירם מורנו הבעל שם טוב באזהרה גדולה שלא להתגלות. תלמידי הבעל שם טוב ידעו שהגאון ר' יוסף יצחק הוא מחסידי הבעש"ט, אבל מר' ברוך לא ידע אף אחד, רק אשתו הרבנית רבקה ידעה[8].
ר' ברוך וגיסו ר' יוסף יצחק היו שניהם תלמידים מובהקים של מורנו הבעל שם טוב[9]. בשלב מאוחר יותר התפרסם ר' ברוך בין תלמידי הבעש"ט, והיה מאד מכובד בקרב שאר תלמידי הבעש"ט ותלמידי המגיד ממעזריטש. מזמן לזמן היו באים רבנים וחסידים לליאזנא, כדי להתוועד עם ר' ברוך בדברי תורה וחסידות.
לידת רבינו הזקן וגידולו
המשך תולדות חייו עד פטירתו
אודות המשך תולדות חייו עד פטירתו, לא ידועים פרטים רבים. אדמו"ר הריי"צ כותב ברשימותיו: "הרב ר' ברוך אביו של אאזמו"ר הזקן היה צדיק נסתר, והי' למדן מופלא ועסקן בעניני צדקה והתנהג בפשטות כאחד מבעלי היישוב".
בספר בית רבי[10] מסופר כי רבי ברוך היה גר בעיר ליאזנא. הוא לא יכל לסבול שבנו אדמו"ר הזקן חולק לו כבוד, עזב את העיר והחל לערוך גלות לנדוד מעיר לעיר, עד שהגיע לעיר סוליש, שם ביקשו אחד העשירים להתארח בביתו. באותו יום הצליח העשיר בעסקיו - עשיית יי"ש - והבין שההצלחה באה לו בעקבות האורח, לכן ביקש מרבי ברוך שישאר אצלו באופן קבע. רבי ברוך הסכים והעשיר לקח על עצמו את הדאגה לכל ענייניו של רבי ברוך.
בעיר זו נפטר בתאריך ח תשרי תקנ"ב. לאחר פטירתו קברו אותו בכבוד גדול וטמנו אותו במקום חשוב, והחברה קדישא הקימה מצבה על קברו.
בשנים האחרונות שופץ הציון והוקם עליו אוהל[11].
מצבת רבי ברוך
על המצבה[12]
- פ"נ
- איש תם וישר הרבני
- המ' והמופלג מ' ישראל ברוך ב"מ
- אברהם ז"ל,
- נפ' ח' לחדש תשרי שנ'תקנ"ב לפ"ק
- תנצב"ה
הרבי קיבל את המצבה הזאת, אף ששם אביו של רבי ישראל ברוך כתוב בה, מ' אברהם, אדמו"ר הריי"צ מספר[13] ששם אביו היה שניאור זלמן, ושם חותנו היה אברהם[14][15]. רבים עמדו על-כך במהלך השנים וניסו לפתור את הסתירה, ובראשם הרבי[דרוש מקור].
משפחתו
ילדיו:
לקריאה נוספת
- ספר הזכרונות - זכרונותיו של אדמו"ר הריי"צ המגוללות את סיפור חייו של ר' ברוך.
- ימי חב"ד ח' תשרי.
- כך גיליתי את המצבה, הרב מנחם מענדל וילהלם מספר על גילוי המצבה הסמוכה של 'בן המזוג' המאששת את המסורת אודות שיוך המצבה הסמוכה לאביו של אדמו"ר הזקן, בתוך שבועון כפר חב"ד 1938 עמוד 30
- גם ברוך יהיה, רפאל בכר, ספר דמותו של חסיד ע' 209–214
| עץ משפחת פוזנר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|}
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |
הערות שוליים
- ↑ על פי מצבתו, מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן, עדן ציון (לרב ישעיהו הורביץ) והמלך במסיבו וקובץ ימות עולם. יש האומרים (כך נכתב בספר עדן ציון) כי נמנע מלהיקרא ישראל משום קריאה בשם רבו - הבעש"ט - ששמו היה ישראל.
- ↑ ברשימה המיוחסת לנכד הרבי המהר"ש (נדפסה ב"כרם חב"ד" 4, עמ 7), נכתב: "השתלשלות יחוסו: אין אתנו יודע עד מה מפרטיות משפחת הוריו ואבותיו. כמה פעמים חקרתי ודרשתי בזה, ולא מצאתי מענה מפורט לדעת סדר מסודר. רק ידענו אשר אבי רבינו הגדול הרב ר' ברוך זצ"ל גר בעיר פראג, ובד"כ היה איש פלאי, והיה נכבא מן הבריות ואין איש שידע מה מעשהו. ומשנולד רבינו הגדול שהוא היה הבן זקונים, בהיותו בן שלש הביא אותו למדינתנו...". אולם העיר שם ר"י מונדשיין (הערה 4) שבעדותו של רבינו הזקן במאסרו הראשון כתב (סעיף י"ד) "נולדתי בלאזנע", וכן בריבוי סיפורים שסיפר הרבי הריי"צ על הולדתו של רבינו הזקן (והקשר בין זה לבעש"ט), שברור שהיה זה בליאזנא. וא"כ אין הדברים שברשימה זו מדוייקים, וכפי הנראה נפלה בידו טעות, ואולי מפני שהיה ידוע שמקור המשפחה בפראג, והכוונה באמת לאבי סבו של רבינו הזקן, ר' משה מפוזנא, שהיה גר בתחילה בפראג, כמסופר בארוכה בספר הזכרונות. אך יש להעיר מרשימות חו' קסב (נדפס גם בספר השיחות תרצ"ב, תרצ"ה. שיחת סעודת הצהרים י"ט כסלו תרצ"ג, בתוספת הערות ומ"מ) ששם כותב הרבי "ר' ברוך, אביו של אדה"ז גר אצל הריין. נולד במדינות ההם. נגזרה שם גזירה ללמוד ע"ד צוואנגשולע (לימודי חובה). וברח למדינת פויזען. הגיעה הגזירה גם לשם. וברח לכפר עטליכע וויארסט ("ויארסט": יחידת מידה לאורך) מליאזנע". ולא כמו בספר הזכרונות שנולד בויטבסק. ואולי מדובר בגרסאות שונות שקיבל הרבי הריי"צ בנוגע לתולדות חייו של ר' ברוך. וצ"ע.
- ↑ לפי ספר הזכרונות משמע שנולד בשנת תפ"ג לערך אבל לפי מקורות בקובץ אור ישראל-33 לאו דווקא משמע כן
- ↑ ברשימת היומן, עמוד שי"א משמע שאימו נפטרה כשאדמו"ר הזקן היה בן 5. ומה שכתוב בפנים על פי ספר הזכרונות.
- ↑ סה"ש תש"ג עמ' קנג
- ↑ שה"ש תש"ב עמ' קמ. שיחת חג השבועות תש"ב
- ↑ שיחת ח"י אלול תש"ג
- ↑ תורת שלום-ספר השיחות עמ' 151
- ↑ תורת שלום-ספר השיחות עמ' 26
- ↑ פכ"ד.
- ↑ יש לציין שיש [מיעוט] חוקרים המסתפקים בכך שזה אכן ציונו ותאריך פטירתו, וראה מה שכתב על כך הרב שלום דובער לוין, בספר תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, עמוד ד-ה.
- ↑ בעת כתיבת המבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן, מהדורה ראשונה , הורה כ"ק אדמו"ר שליט"א, להתאמץ להשיג את תצלום, ולהדפיסה בספר, יחד עם פיענוח נוסח המצבה, וכן נדפס, כמסופר ב"עבודת הקודש" ע' לה. הדבר נסקר גם ב"תולדות חב"ד ברוסיא הצארית" פרק ב.
- ↑ ספר הזכרונות.
- ↑ שם ושארית עמ' 45.
- ↑ ראה אגרות קודש אדמו"ר הזקן במבוא.
- ↑ ראה הקדמה לאגרות קודש אדמו"ר הזקן
- ↑ אשת ר' שלמה חיים פלדמן.
- ↑ אשת ר' יהושע זליג ריבקין. בספר החסידים, כתב בנה ר' זלמן ריבקין ששמה היתה "שינא דוושא" ועל דרך זה כתב חותנה ר' שניאור זלמן פלדמן שם ששמה "שיינע דוושע", ובנה ר' אברהם כתב שם "שיינה \בתי'"!
- ↑ אשת ר' ישראל לוין.
- ↑ אשת ר' חיים הלל אזימוב.
- ↑ אשת ר' יששכר דב גורביץ'.
- ↑ אשת הרב אהרן יצחק ליברמן.
- ↑ אשת הרב טוביה ליצמן.
- ↑ אשת ר' מנחם מענדל גרייזמן.
- ↑ אשת ר' יצחק צאפ.
- ↑ אשת ר' דובער ברקוביץ'.
- ↑ אשת ר' לוי יצחק הלוי לובנשטיין.
- ↑ אשת ר' יוסף יצחק קרץ.
- ↑ אשת ר' פרץ גולדשמיד.
