הבדלים בין גרסאות בדף "יעקב אלישביץ"
(←משפחתו) |
|||
| (42 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אלשביץ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|]] | [[קובץ:אלשביץ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|]] | ||
| − | ר' '''יעקב אלישביץ''' [[כ"ג תשרי]] [[תרע"ג]] - [[כ' שבט]] [[תשנ"ג]] | + | ר' '''יעקב אלישביץ''' ([[כ"ג תשרי]] [[תרע"ג]] - [[כ' שבט]] [[תשנ"ג]]) היה [[שוחט]] ו[[מוהל]] ב[[ברית המועצות]] ובאחרית ימיו ב[[ירושלים]]. |
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| + | [[קובץ:אלחנן סגל.png|ממוזער|הרב אלישביץ משמש כ[[בעל קורא]] ב[[עליה לתורה]] של [[שז"ר]] ב[[בית הכנסת צמח צדק]] בירושלים העתיקה לרגל יום הולדתו ה-80]] | ||
| + | נולד ב[[שמחת תורה]] [[תרע"ג]] בעיר [[יקטרינוסלב]], [[אוקראינה]] לאביו ר' שלום אלישביץ ולאמו מרת חוה. בילדותו המוקדמת זכה ללמוד בחדר חסידי רגיל עוד לפני סגירת ה[[חיידר|חדרים]] ברוסיה. | ||
| − | + | בגיל שמונה נפטרה אמו ממגפת הטיפוס ואביו נשבר מהאסון, הוא ואחיו עברו לגור בבית דודו. | |
| + | |||
| + | כשהגיע לגיל [[בר מצווה]] שלח אותו דודו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]. | ||
| + | |||
| + | לאחר שהדנייפר עלה על גדותיו וכמעט נחרבה העיר [[קרמנצ'וג]], התפזרו התלמידים ור' יעקב עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים וויטבסק|וויטעבסק]]. משם ברחו התלמידים מחמת עיני הבולשת ל[[תומכי תמימים אודסה|אודסה]]. לאחר זמן קצר נעצרו, וכששוחררו ברחו לחרקוב. | ||
| − | + | תחנתו האחרונה הייתה ב[[יקטרינוסלב]] שם זכה להכיר את רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)]] וזכה להשתתף ב[[התוועדות]] שנערכה בבית רבי לוי בליל חתונת [[הרבי]] | |
| − | + | בתקופה זו למד את מלאכת ה[[שחיטה]]. כשרצה לקבל 'קבלה' מר' לוי'ק, סירב לתת לו כי באותו זמן היה ר' יעקב מגלח זקנו מאימת השלטונות, וה[[צמח צדק]] כותב בספרו שראוי לשוחט להיות בעל [[זקן]]. | |
| + | לבסוף הלך לקבל 'קבלה' מרב אחר. ובפועל אישר ר' לוי'ק לחלק ממקורביו לאכול את שחיטתו, ביודעו שהוא [[ירא שמים]] בתכלית. | ||
| − | + | ב[[מלחמת העולם השנייה]] גוייס ונשלח לחזית סטלינגרד, שם התנהל אחד הקרבות המפורסמים בזמן המלחמה. סטאלין השקיע מאמצים שהעיר הקרויה על שמו לא תיפול בידי הנאצים. מתוך שני מיליון חיילים נשארו רק כמאתיים, וביניהם ר' יעקב. | |
| − | + | כשחזר וגילה שמשפחתו נהרגה על ידי הנאצים, החליט לנקום בנאצים וללמוד את אומנות ה[[מילה]] ולהכניס את ילדי ישראל בבריתו של [[אברהם אבינו]]. | |
| − | + | בפרוטותיו האחרונות נסע למוסקבה, שם נשארו מספר מוהלים שמהם קיווה ללמוד המלאכה. | |
| − | + | התחתן עם רעייתו מרת פעשא חווה. | |
| − | |||
| − | |||
| − | + | במשך 20 שנה שימש כ[[שוחט ובודק]] ו[[מוהל]] בערי רוסיה. 7 שנים ב[[דנייפרופטרובסק]] (יקטרינוסלב), ו13 שנים נוספות ([[תשי"ד]] - [[תשכ"ח]]) ב[[מוסקבה]]. השקיע רבות ממרצו להכשיר אחרים כ"[[כלי קודש]]", והצליח להעמיד עשרות [[אברך|אברכים]] [[שחיטה|שוחטים]] ו[[מילה|מוהלים]]. בעקבות התעמולה שעשה בין הצעירים להיות שוחטים ומוהלים נעצר והעלילו עליו שריפת [[בית כנסת]] ב[[מוסקבה]] בזדון במטרה להבאיש את [[ריח]] [[ברית המועצות]]. | |
| − | |||
| − | |||
| − | + | כשעלה ל[[ארץ הקודש]] התגורר ב[[ירושלים]] בשכונת [[שמואל הנביא]] והתמסר רבות ל[[מבצע תפילין]] ב{{ה|כותל המערבי}}, ושימש כ[[בעל קורא]] קבוע ב[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] שבעיר העתיקה. | |
| − | |||
| − | + | נפטר ב[[כ' שבט]] [[תשנ"ג]] ונטמן ב[[הר הזיתים]] בחלקת הרבנים שבחלקת חב"ד{{הערה|בנוסח המצבה נרשם: "פ"נ הרה"ח הרה"ת ר' יעקב ב"ר שלום ז"ל אלשביץ למד בישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש ברוסיה הסובייטית שנים רבות היה שו"ב ומוהל ברוסיה הסובייטית ולימד שם במסירות נפש שחיטה ומילה לתלמידים רבים באה"ק התמסר למבצע תפילין של כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש ליד הכותל המערבי נלב"ע כ' שבט התשנ"ג ת נ צ ב"ה".}} | |
| − | |||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
| − | + | *בנו, ר' יוסף לייב אלישביץ - [[ארצות הברית]]. | |
| − | * ר' יוסף לייב | + | *בנו, ר' שלום מיכל אלישביץ - סופר סת"ם [[ארצות הברית]]. |
| − | * ר' שלום | + | *בנו, ר' חיים אלישביץ - [[קריית ארבע]], חבר במועצה המקומית. |
| − | * ר' חיים | + | *בנו, ר' ישראל אלישביץ - [[ירושלים]], פעיל בעניני [[שלימות הארץ]]. |
| − | * ר' ישראל | + | *בנו, הרב יצחק אלישביץ - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים קריית גת#ישיבה קטנה|ישיבה קטנה קריית גת]] ומנהל [[בית חב"ד]] לעולי חבר העמים בעיר. |
| − | * | + | |
| + | ==לקריאה נוספת== | ||
| + | *זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 261-269. | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *'''[soundcloud.com/mevaser_tov/9wtkcdafcak1 הקלטה נדירה של ניגון חסידי מפיו]''' | ||
| + | *'''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/01_182.jpg הכרטיס של הרב אלישביץ בספר החסידים]''' | ||
| − | {{מיון רגיל: | + | {{מיון רגיל:אלישביץ, יעקב}} |
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
| − | [[קטגוריה:חסידים | + | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] |
| + | [[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים במוסקבה]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ג]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ג]] | ||
| + | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אודסה]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:31, 6 במרץ 2024
ר' יעקב אלישביץ (כ"ג תשרי תרע"ג - כ' שבט תשנ"ג) היה שוחט ומוהל בברית המועצות ובאחרית ימיו בירושלים.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד בשמחת תורה תרע"ג בעיר יקטרינוסלב, אוקראינה לאביו ר' שלום אלישביץ ולאמו מרת חוה. בילדותו המוקדמת זכה ללמוד בחדר חסידי רגיל עוד לפני סגירת החדרים ברוסיה.
בגיל שמונה נפטרה אמו ממגפת הטיפוס ואביו נשבר מהאסון, הוא ואחיו עברו לגור בבית דודו.
כשהגיע לגיל בר מצווה שלח אותו דודו ללמוד בישיבת תומכי תמימים קרמנצ'וג.
לאחר שהדנייפר עלה על גדותיו וכמעט נחרבה העיר קרמנצ'וג, התפזרו התלמידים ור' יעקב עבר ללמוד בוויטעבסק. משם ברחו התלמידים מחמת עיני הבולשת לאודסה. לאחר זמן קצר נעצרו, וכששוחררו ברחו לחרקוב.
תחנתו האחרונה הייתה ביקטרינוסלב שם זכה להכיר את רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א) וזכה להשתתף בהתוועדות שנערכה בבית רבי לוי בליל חתונת הרבי
בתקופה זו למד את מלאכת השחיטה. כשרצה לקבל 'קבלה' מר' לוי'ק, סירב לתת לו כי באותו זמן היה ר' יעקב מגלח זקנו מאימת השלטונות, והצמח צדק כותב בספרו שראוי לשוחט להיות בעל זקן. לבסוף הלך לקבל 'קבלה' מרב אחר. ובפועל אישר ר' לוי'ק לחלק ממקורביו לאכול את שחיטתו, ביודעו שהוא ירא שמים בתכלית.
במלחמת העולם השנייה גוייס ונשלח לחזית סטלינגרד, שם התנהל אחד הקרבות המפורסמים בזמן המלחמה. סטאלין השקיע מאמצים שהעיר הקרויה על שמו לא תיפול בידי הנאצים. מתוך שני מיליון חיילים נשארו רק כמאתיים, וביניהם ר' יעקב.
כשחזר וגילה שמשפחתו נהרגה על ידי הנאצים, החליט לנקום בנאצים וללמוד את אומנות המילה ולהכניס את ילדי ישראל בבריתו של אברהם אבינו.
בפרוטותיו האחרונות נסע למוסקבה, שם נשארו מספר מוהלים שמהם קיווה ללמוד המלאכה.
התחתן עם רעייתו מרת פעשא חווה.
במשך 20 שנה שימש כשוחט ובודק ומוהל בערי רוסיה. 7 שנים בדנייפרופטרובסק (יקטרינוסלב), ו13 שנים נוספות (תשי"ד - תשכ"ח) במוסקבה. השקיע רבות ממרצו להכשיר אחרים כ"כלי קודש", והצליח להעמיד עשרות אברכים שוחטים ומוהלים. בעקבות התעמולה שעשה בין הצעירים להיות שוחטים ומוהלים נעצר והעלילו עליו שריפת בית כנסת במוסקבה בזדון במטרה להבאיש את ריח ברית המועצות.
כשעלה לארץ הקודש התגורר בירושלים בשכונת שמואל הנביא והתמסר רבות למבצע תפילין בכותל המערבי, ושימש כבעל קורא קבוע בבית הכנסת צמח צדק שבעיר העתיקה.
נפטר בכ' שבט תשנ"ג ונטמן בהר הזיתים בחלקת הרבנים שבחלקת חב"ד[1]
משפחתו[עריכה]
- בנו, ר' יוסף לייב אלישביץ - ארצות הברית.
- בנו, ר' שלום מיכל אלישביץ - סופר סת"ם ארצות הברית.
- בנו, ר' חיים אלישביץ - קריית ארבע, חבר במועצה המקומית.
- בנו, ר' ישראל אלישביץ - ירושלים, פעיל בעניני שלימות הארץ.
- בנו, הרב יצחק אלישביץ - משפיע בישיבה קטנה קריית גת ומנהל בית חב"ד לעולי חבר העמים בעיר.
לקריאה נוספת[עריכה]
- זלמן רודרמן, ספר חסידים אנשי מעשה, ע' 261-269.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- [soundcloud.com/mevaser_tov/9wtkcdafcak1 הקלטה נדירה של ניגון חסידי מפיו]
- הכרטיס של הרב אלישביץ בספר החסידים
