ריח

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בשמים

ריח הוא התפשטות המהות הפנימית של חפץ גשמי המורה על טיבו או להיפך. ברוחניות הריח מכוונת כנגד דרגת הרוח שהיא התפשטות חיצוני של המוחין העליונים באופן של המשכה רוחנית לעולם הזה.

האבות[עריכה]

אמרו חז"ל: "מצוות שקיימו האבות ריחות היו", והיינו שערך המצוות שקיימו האבות היה בבחינת ריח בלבד, שענינו התפשטות מציאות-דבר בלא עצם.

והכונה בזה, שבעבודתם בקיום המצוות המשיכו הארה אלקית בלבד, ולא הגיעו למעלת קיום המצוות כפי שהן לאחר מתן תורה, שיש בהן המשכת וגילוי עצמותו ית'.

ואף על פי שהם עצמם היו בבחינת מרכבה במעלתה הנעלית ביותר, ודבקים באור אין סוף ברוך הוא גם בכל אברי גופם - כנ"ל, מכל מקום המצוות שקיימו בגשמיות לא היו במדריגת המצוות שלאחר מתן- תורה.

ושני פרטים בדבר: 1. עיקר מטרת עבודתם היתה להמשיך אור ולפעול ברוחניות בלבד - בנפש, "והפעולה שעשו בגשמיות היתה כעין כלי בלבד להעבודה הרוחנית", רק אמצעי למטרה, שהיא הפעולה הרוחנית בנפש.

אף על פי שבכללות, היתה מטרת עבודתם - ההכנה לקראת היעוד - "דירה בתחתונים".

2. עבודתם פעלה המשכת הארה בלבד לעולם, ולא עצמות (כדוגמת הריח שהוא התפשטות בלא עצם) - כנ"ל.

שני ענינים אלו בעבודת האבות -הגבלת מטרת העבודה לרוחניות בלבד, והגבלת ההמשכה האלקית להארה בלבד- נובעים משתי סיבות

מוֹרַח וְדָאין[עריכה]

הינו אחד מסימניו של מלך המשיח.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מורח וודאין

פירושו הוא שמלך המשיח בזמן הגאולה ידון וישפוט את משפטיו ודיניו לא על פי עיניו או אוזניו אלא על פי הריח, "מורח ודאין"- מריח ודן. ובהעדר סימן זה אינו יכול להיות משיח.

הערות שוליים