הבדלים בין גרסאות בדף "יגאל אלון"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 73: | שורה 73: | ||
== סוף ימיו == | == סוף ימיו == | ||
| − | לאחר התפטרותה של גולדה מאיר, בשנת [[תשל"ד]] שוב ניסה אלון להיבחר לתפקיד ראש הממשלה, אך ותיקי המערך בחרו ב[[יצחק רבין]] לתפקיד, והוא נעמד לצידו, בממשלתו של רבין הוא מונה לכהן כשר החוץ. | + | לאחר התפטרותה של [[ממשלה|ראש ממשלת ישראל]] [[גולדה מאיר]], בשנת [[תשל"ד]] שוב ניסה אלון להיבחר לתפקיד ראש הממשלה, אך ותיקי המערך בחרו ב[[יצחק רבין]] לתפקיד, והוא נעמד לצידו, בממשלתו של רבין הוא מונה לכהן כשר החוץ. |
לאחר עליית [[מנחם בגין]] לשלטון בשנת [[תשל"ז]], נותר המערך באפוזיציה, ואלון היה לחבר כנסת רגיל. אלון התמודד מול [[שמעון פרס]] על תפקיד מועמד המערך לראשות הממשלה בבחירות הבאות, אך בעת הכנות לועידת המפלגה, בהם היו אמורות להיערך הבחירות, הוא נפטר, ביום [[י"ב באדר]] [[תש"מ]] כתוצאה מדום לב פתאומי, הוא נקבר במקום מגוריו בקיבוץ גינוסר. | לאחר עליית [[מנחם בגין]] לשלטון בשנת [[תשל"ז]], נותר המערך באפוזיציה, ואלון היה לחבר כנסת רגיל. אלון התמודד מול [[שמעון פרס]] על תפקיד מועמד המערך לראשות הממשלה בבחירות הבאות, אך בעת הכנות לועידת המפלגה, בהם היו אמורות להיערך הבחירות, הוא נפטר, ביום [[י"ב באדר]] [[תש"מ]] כתוצאה מדום לב פתאומי, הוא נקבר במקום מגוריו בקיבוץ גינוסר. | ||
| + | ==מותו והנצחתו== | ||
| + | [[קובץ:פסל "יגאל אלון" בכפר תבור.jpg|ממוזער|פסל "יגאל אלון" בכפר תבור (הפסל אסף ליפשיץ)]] | ||
| + | [[קובץ:בית יגאל אלון קיבוץ גינוסר.jpg|250px|ממוזער|שמאל|בית יגאל אלון בקיבוץ גינוסר]] | ||
| + | כאמור יגאל אלון נפטר ב-[[29 בפברואר]] [[1980]], בגיל 61, מ[[דום לב]] פתאומי. יום קודם לכן אירח בגינוסר את שר ההגנה המצרי [[כמאל חסן עלי]], אך במהלך הביקור חש שלא בטוב והוא אושפז ב[[מרכז רפואי העמק|בית החולים העמק]] ב[[עפולה]]. למחרת בבוקר חלה החמרה במצבו, ומספר שעות אחר כך נפטר.{{הערה|מנור, עמ' 42.}} הוא נקבר בהלוויה בקיבוץ גינוסר בנוכחות ראשי המדינה. | ||
| + | |||
| + | בהספד שפרסם [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]], [[יצחק נבון]], הוא הזכיר את הדמות ה[[תנ"ך|תנ"כית]] שאלון העריץ משחר ילדותו: {{ציטוטון|בתחנות השונות בחייו, עלה בחלקו של יגאל אלון מה שנאמר על [[שאול המלך]], שמלכותו לא התקיימה בידו, משום שלא היה בו דופי. חבל על יגאל וצר גם עלינו}}. | ||
| + | |||
| + | ב-26 בנובמבר 1978 נחגג בכפר תבור יום הולדתו ה-60 של אלון. האירוע צולם לטלוויזיה ונערך בסגנון "[[חיים שכאלה]]", אולם שודר רק ביום "השלושים" למותו, אז גם נערכה עצרת לזכרו ב[[היכל התרבות]].{{הערה|מנור, עמ' 427, 431, 433.}} | ||
| + | |||
| + | לזכרו והנצחתו הוקם בגינוסר המוזיאון לתולדות הגליל והמרכז החינוכי [[בית יגאל אלון]]. על שמו נקראו היישובים [[אלון (יישוב)|אלון]] ו[[קלע אלון]], בסיס צה"ל [[מחו"ה אלון]], וכן [[שכונה|שכונות]] (בהן [[רמות אלון]] ב[[ירושלים]], קריית אלון ב[[פתח תקווה]] ו[[רמת אלון]] ב[[חיפה]]), [[רחוב]]ות ו[[בית ספר|בתי ספר]] בערים רבות בישראל. ב-2016 נחנך פסל ברונזה בדמותו בכיכר "יגאל אלון" שבכפר תבור, מעשה ידיו של הפסל [[אסף ליפשיץ]]. נוסף על כך, קרוי על שמו רחוב ארוך ומרכזי המחבר בין העיר [[גבעתיים]] ובין [[תל אביב-יפו|תל אביב]]. כמו כן, המרכז הקהילתי בכפר תבור קרוי על שמו "בית יגאל אלון". מדי שנה מחלקת [[עמותת דור הפלמ"ח]] את [[פרס יגאל אלון]] למעשה מופת חלוצי. | ||
{{ראשי ממשלת ישראל}} | {{ראשי ממשלת ישראל}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־09:51, 25 בינואר 2021
יגאל אלון היה פוליטיקאי ואיש צבא ישראלי ששימש כראש הממשלה במשך תשעה עשר יום. כיהן כשר בממשלות ישראל, סגן ראש הממשלה וכ"אלוף" בצה"ל.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בד' בחשוון תרע"ט לראובן וחיה פייקוביץ' בישוב מסחה (כפר תבור).
בגיל צעיר הצטרף למחתרת ההגנה שפעלה נגד הבריטים, שם שירת כלוחם בפלמ"ח[1], במשך השנים התקדם מאוד במחתרת, עד שמונה למפקד הפלמ"ח.
עם הקמת צה"ל והמדינה, הוא הוכתר לדרגת "אלוף" בצה"ל, ופיקד על מספר מבצעים במלחמת השחרור. כמו כן היה ממפקדי מבצע אלטלנה.
בעת שירותו בצבא, כשניתנה ההוראה לכל אלופי צה"ל לעברת את שמם, שינה את שם משפחתו מפייקוביץ' לאלון.
קריירה פוליטית
אלון נבחר לראשונה לכנסת השלישית מטעם "אחדות העבודה". לאחר תחילת כהונת הכנסת הרביעית פרש מהכנסת, כדי ללמוד באוניברסיטה בארצות הברית.
שנה לאחר מכן, בשנת תשכ"א חזר לכנסת ומונה לכהן כשר העבודה בממשלה. בהמשך איחד את מפלגתו - אחדות העבודה עם מפלגת מפא"י ויצר את "המערך". כשהוא ממשיך לכהן כשר העבודה, תפקיד בו כיהן עד שנת תשכ"ח.
לפני מלחמת ששת הימים הוצע למנות את אלון לתפקיד שר הביטחון, אך לבסוף מונה לתפקיד משה דיין, כשאלון במקביל היה לאחד מחברי הועדה המייעצת לראש הממשלה. אלון היה מאלה שטענו שיש לכבוש את העיר העתיקה במהירות האפשרית. לימים טען אלון, שהייתה אפשרות לקצר את המלחמה ואף על פי כן להגיע להישגים טובים יותר.
לאחר המלחמה, תמך בהתיישבות בירושלים, והעלה מספר הצעות להחלת החוק הישראלי על השטחים ששוחררו מידי הערבים. בנוסף, עבר להתגורר ברובע היהודי בעיר העתיקה.
חיים אישיים
משפחתו
אחיו הבכור, משה פייקוביץ (אלון), כיהן כמנהלה הראשון של רכבת ישראל. בנו של משה, דרור אלון, היה מראשוני רכבת ישראל. דרור היה נשוי לסופרת והמתרגמת חמדה אלון (נכדתה של פועה רקובסקי); בנם, פרופ' נוגה אלון, הוא מתמטיקאי ומדען מחשב.
אחיו של יגאל, צבי אלון (פייקוביץ), היה יו"ר ועד הכפר נתניה הראשון ("מוכתר" הכפר).
אחיו הצעיר של יגאל, מרדכי אלון (פייקוביץ), היה מראשוני המושבה בנימינה ועסקן ציבור שכיהן במשך עשרות שנים כראש המועצה.
אשתו של יגאל, רות אלון (אפיסדורף) (2016-1919), הייתה נערה ייקית ממייסדי גינוסר, שליחה לילדים ניצולי השואה בגרמניה ב-1946, נמנתה עם מייסדי מלון "נוף גינוסר" בקיבוץ.
בתם הבכורה נורית, נולדה ב-1940,[2] ונמצאת על הספקטרום האוטיסטי.
בנובמבר 1948 נולד בנם יפתח,[3] שנקרא על שם המבצע הצבאי והחטיבה שעליה פיקד אביו.[4] יפתח היה צייר, מאייר וכותב ספרי ילדים, שנפטר מדום לב בשנת 1999, בגיל 51.
הבת השלישית גוני, נולדה ביוני 1953.
תכנית אלון
אלון היה לפוליטיקאי הראשון שהציג תכנית לחלוקת ארץ ישראל, מיד לאחר המלחמה. במסגרת התכנית, יישארו ירושלים, גוש עציון ובקעת הירדן בידיים יהודיות, ושאר השטחים יוחזרו לירדן או שתוקם בהם אוטונומיה פלסטינית.
על פי תכנית אלון, גבולה המזרחי של מדינת ישראל יעבור בנהר הירדן, ימשיך דרך מרכזו של ים המלח ולאורך הגבול באזור הערבה. באזור העיר יריחו תיסוג ישראל מרצועה צרה שתקשר בין ממלכת ירדן לבין הרי השומרון. על גב ההר תהיה מערכת כבישים, שתאפשר לישראלים לעבור דרומה ממזרח השומרון לכיוון ירושלים וים המלח.
רובם המוחלט של שטחי יהודה ושומרון, חבל עזה וסיני יינתנו לתושבים הערבים של האזור. לישראל יסופחו בקעת הירדן וחלקם המזרחי של הרי יהודה ושומרון. הגבול יגיע עד חברון. בנוסף, ישראל תשמור ברשותה אזורים נוספים בעלי חשיבות ביטחונית, כגון ההרים שסביב פרוזדור ירושלים (אזור גוש עציון, הרי בנימין ומזרח ירושלים), דרום רצועת עזה וחלקים מסיני.
תכנית אלון הציעה לאפשר לתושבי השטחים המשוחררים לבחור אם לכונן מדינה עצמאית או להצטרף מחדש לירדן.
אמנם התכנית לא התקבלה, אך הייתה לה השפעה על עתיד ההתיישבות. כך לדוגמא, כשהחלה הקמת הישובים היהודיים ("ההתנחלויות") ביהודה ושומרון, מוקמו רובם בשטחים שהיו אמורים להישאר בידיים יהודיות במסגרת תכנית אלון.
קשריו עם חב"ד בתפקיד שר הקליטה
בשנת תשכ"ח מונה אלון לתפקיד שר הקליטה וסגן ראש הממשלה, וסייע להקמת ישובים יהודיים בשטחים שיועדו ליהודים בתכניתו, כך עזר להקמת היישוב היהודי בחברון.
בשנת תשכ"ח פנה אלון אל הרבי, בבקשה להקים יישוב חב"די בחברון.
הרבי השיב לו כי על אף שלחב"ד יש נכסים בחברון, הרי שבסופו של דבר לא יישבו אותם בחברון עצמה, אלא מחוצה לה, ולכן אינו רוצה בכך[5].
בשנת תשכ"ט, הוחלט בממשלה שלא לאפשר יותר לחסידי חב"ד לקלוט עולים חדשים. דבר זה נעשה בעת עליית יהודי גרוזיה לארץ. הרבי הורה לעסקני חב"ד לדרוש שחב"ד תהיה זאת שתקלוט את העולים.
סגנו של אלון במשרד הקליטה, מר אריה (לובה) אליאב התנגד בתוקף לעניין, וזעם על כך שחב"ד כביכול מתערבים בענייני משרדו. הרבי שלח את הרב בנימין גורודצקי לארץ, כדי שישוחח על העניין עם שרים ופקידים. הרב גורודצקי נפגש עם הפרזידנט שז"ר והודיע לו, שבמקרה והעולים לא ישוכנו לצד חסידי חב"ד הרבי ידאג שהעלייה מגרוזיה תופנה לארצות הברית ולאירופה.
המסר הועבר לאלון ולאליאב, שדנו עם חסידי חב"ד, וסיפרו להם על שכונת העולים המוקמת בקרית מלאכי. החסידים הציעו שבמקום ישוכנו לצד העולים גם משפחות חסידיות. אלון התרצה, וכך הוקמה שכונת נחלת הר חב"ד[6].
ראש ממשלה במשך 19 ימים
עם פטירתו של ראש הממשלה לוי אשכול, בשנת תשכ"ט, מונה אלון כממלא מקומו הזמני.
בציבור הייתה ציפייה שאחד משתי היריבים: אלון ומשה דיין יתמנה לראש ממשלה. אך אלון, שלא הצליח לצבור מספיק כוח פוליטי בתוככי מפלגתו, לא נבחר לבסוף לתפקיד, אותו תפסה גולדה מאיר, שמונתה רשמית תשעה עשר יום לאחר מינויו של אלון.
מלחמת יום כיפור והצעת הרבי לכבוש את דמשק
בממשלתה של מאיר מונה אלון לתפקיד שר החינוך ושמר על התואר סגן ראש ממשלה.
אלון היה ממקבלי ההחלטות בעת מלחמת יום הכיפורים.
שלושה ימים לאחר פרוץ המלחמה טען אלון שאין צורך בכיבוש דמשק, כמו שהציע הרבי. ופגיעה במטרות בתוך העיר בלבד כבר תרכך את ההתנגדות הסורית. שבוע לאחר הדיון, בהתוועדות שמחת תורה אמר הרבי שיש לכבוש את דמשק, ולא לפגוע במטרות בלבד[7].
סוף ימיו
לאחר התפטרותה של ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר, בשנת תשל"ד שוב ניסה אלון להיבחר לתפקיד ראש הממשלה, אך ותיקי המערך בחרו ביצחק רבין לתפקיד, והוא נעמד לצידו, בממשלתו של רבין הוא מונה לכהן כשר החוץ.
לאחר עליית מנחם בגין לשלטון בשנת תשל"ז, נותר המערך באפוזיציה, ואלון היה לחבר כנסת רגיל. אלון התמודד מול שמעון פרס על תפקיד מועמד המערך לראשות הממשלה בבחירות הבאות, אך בעת הכנות לועידת המפלגה, בהם היו אמורות להיערך הבחירות, הוא נפטר, ביום י"ב באדר תש"מ כתוצאה מדום לב פתאומי, הוא נקבר במקום מגוריו בקיבוץ גינוסר.
מותו והנצחתו
כאמור יגאל אלון נפטר ב-29 בפברואר 1980, בגיל 61, מדום לב פתאומי. יום קודם לכן אירח בגינוסר את שר ההגנה המצרי כמאל חסן עלי, אך במהלך הביקור חש שלא בטוב והוא אושפז בבית החולים העמק בעפולה. למחרת בבוקר חלה החמרה במצבו, ומספר שעות אחר כך נפטר.[8] הוא נקבר בהלוויה בקיבוץ גינוסר בנוכחות ראשי המדינה.
בהספד שפרסם נשיא המדינה, יצחק נבון, הוא הזכיר את הדמות התנ"כית שאלון העריץ משחר ילדותו: "בתחנות השונות בחייו, עלה בחלקו של יגאל אלון מה שנאמר על שאול המלך, שמלכותו לא התקיימה בידו, משום שלא היה בו דופי. חבל על יגאל וצר גם עלינו".
ב-26 בנובמבר 1978 נחגג בכפר תבור יום הולדתו ה-60 של אלון. האירוע צולם לטלוויזיה ונערך בסגנון "חיים שכאלה", אולם שודר רק ביום "השלושים" למותו, אז גם נערכה עצרת לזכרו בהיכל התרבות.[9]
לזכרו והנצחתו הוקם בגינוסר המוזיאון לתולדות הגליל והמרכז החינוכי בית יגאל אלון. על שמו נקראו היישובים אלון וקלע אלון, בסיס צה"ל מחו"ה אלון, וכן שכונות (בהן רמות אלון בירושלים, קריית אלון בפתח תקווה ורמת אלון בחיפה), רחובות ובתי ספר בערים רבות בישראל. ב-2016 נחנך פסל ברונזה בדמותו בכיכר "יגאל אלון" שבכפר תבור, מעשה ידיו של הפסל אסף ליפשיץ. נוסף על כך, קרוי על שמו רחוב ארוך ומרכזי המחבר בין העיר גבעתיים ובין תל אביב. כמו כן, המרכז הקהילתי בכפר תבור קרוי על שמו "בית יגאל אלון". מדי שנה מחלקת עמותת דור הפלמ"ח את פרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי.
| ראשי ממשלות ישראל | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
הערות שוליים
- ↑ פלוגות המחץ, הזרוע הצבאית של ההגנה
- ↑ שפירא, עמ' 124
- ↑ מנור, עמ' 57.
- ↑ "את השם יפתח נתן יגאל ידין [עם פתיחת מלחמת העצמאות] והוא ראשי התיבות יגאל פייקוביץ תל חי", בתוך: שפירא, עמ' 316
- ↑ כמו שאכן קרה, בהקמת קריית ארבע, מפי קונסול ישראל לעניינים יהודיים בניו יורק צבי כספי, שהעביר את הבקשה לרבי
- ↑ נחלה מהרבי: סקירה מרתקת לרגל יובל להקמתה
• ארבעים ושש שנה לנחל'ה: הסיפורים נחשפים 
- ↑ הפרוטוקולים מאשרים: הקטסטרופה יכולה הייתה להימנע
- ↑ מנור, עמ' 42.
- ↑ מנור, עמ' 427, 431, 433.
