הבדלים בין גרסאות בדף "י"ד בניסן"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " ורשא" ב־" וורשה")
מ (החלפת טקסט – "וורשה" ב־"ורשה")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 10: שורה 10:
 
*ג'ת"ד - החל צום שלשת ימים, בהמלצת [[אסתר המלכה]], לביטול את גזירת [[המן האגגי|המן]].
 
*ג'ת"ד - החל צום שלשת ימים, בהמלצת [[אסתר המלכה]], לביטול את גזירת [[המן האגגי|המן]].
 
*ד'תתצ"ח - רבי [[משה בן מימון]] (הרמב"ם), נולד.
 
*ד'תתצ"ח - רבי [[משה בן מימון]] (הרמב"ם), נולד.
*[[תש"ג]] - שרידי הגטו וורשה בהנהגת הגאון רבי מנחם זמבא, עומדים על נפשם ופותחים במאבק מזויין נגד הכובש הנאצי.
+
*[[תש"ג]] - שרידי הגטו ורשה בהנהגת הגאון רבי מנחם זמבא, עומדים על נפשם ופותחים במאבק מזויין נגד הכובש הנאצי.
  
 
===נפטרו===
 
===נפטרו===

גרסה מ־16:03, 31 באוגוסט 2020

<< >> חודש ניסן

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

י"ד בניסן הוא היום הארבעה עשר בחודש ניסן וערב חג הפסח. ביום זה שורפים את החמץ שנשאר בבית ונמצא בבדיקת חמץ מאמש. הבכורים מתענים ביום זה, כהודאה על הצלתם במצרים כאשר בכורי המצרים נהרגו במכת בכורות. כיום נוהגים הבכורים להשתתף בסעודת מצווה (ברית, סיום מסכת וכדומה) ולסיים בכך את תעניתם.

בזמן שבית המקדש היה קיים, הוא מקריבים ביום זה אחר הצהריים את קרבן פסח.

אירועים ביהדות

  • ב'תמ"ח - עם ישראל הקריב את קרבן הפסח לראשונה, במצרים.
  • ב'תמ"ט - עם ישראל הקריב את קרבן הפסח לראשונה, במדבר.
  • ב'תפ"ח עם ישראל הקריב את קרבן הפסח לראשונה בארץ ישראל, בגלגל.
  • ג'ת"ד - החל צום שלשת ימים, בהמלצת אסתר המלכה, לביטול את גזירת המן.
  • ד'תתצ"ח - רבי משה בן מימון (הרמב"ם), נולד.
  • תש"ג - שרידי הגטו ורשה בהנהגת הגאון רבי מנחם זמבא, עומדים על נפשם ופותחים במאבק מזויין נגד הכובש הנאצי.

נפטרו

ימי חב"ד

  • תשמ"א - הרבי ערך התוועדות מיוחדת כשעל השולחן היו רק בננות ומים, כיון ששבת חלה בערב פסח.


הפתגם היומי - י"ד בניסן - מלוח היום יום
בבית רבינו נוהגים שלא לעשות את הרב למורשה, אלא למכור לו את החמץ ובערב קבלן.

באפית השמורה ערב פסח אחר חצות, היה אבי אדמו"ר נוכח, ואומר גם כן הלל, והיה מפסיק - גם באמצע פרק - להורות בהנוגע להלישה, אפיה וכהאי גוונא.