הבדלים בין גרסאות בדף "הצלת אדמו"ר הריי"צ"
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "אדמורי"ם" ב־"אדמו"רים") |
||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
גם את [[הצלת הרבי והרבנית|חתנו הרבי הציל]], אך חתנו השני [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו"ר הריי"צ)|מנחם מענדל הורנשטיין]] למרבה הצער לא ניצל והוא נספה בשואה. | גם את [[הצלת הרבי והרבנית|חתנו הרבי הציל]], אך חתנו השני [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו"ר הריי"צ)|מנחם מענדל הורנשטיין]] למרבה הצער לא ניצל והוא נספה בשואה. | ||
| − | אדמו"ר הריי"צ גם ניסה להציל כמה | + | אדמו"ר הריי"צ גם ניסה להציל כמה אדמו"רים, את האדמו"ר מ[[גור]], וכן את האדמו"ר מבובוב אולם הוא בסוף נרצח. |
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מסעות רבותינו נשיאינו}} | {{מסעות רבותינו נשיאינו}} | ||
[[קטגוריה:מסעות רבותינו נשיאינו]] | [[קטגוריה:מסעות רבותינו נשיאינו]] | ||
גרסה מ־17:54, 13 באוגוסט 2020
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: רווי שגיאות. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
הצלת אדמו"ר הריי"צ הוא כינוי למבצע הצלה אותו ניהלו חסידי חב"ד במטרה לחלץ את אדמו"ר הריי"צ מאירופה הכבושה במלחמת העולם השניה.
מבצע זה בא לסיומו ביום ט' אדר ב' ת"ש, אז הגיע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית.
תוכן עניינים
הרקע להצלה
בשנת תרצ"ג עבר אדמו"ר הריי"צ מריגה לוורשה ובשנת תרצ"ה, בעקבות מצבו הבריאותו ועצת הרופאים, עבר לעיירה אטווצק.
בשנת תרצ"ט, מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה, הוא עזב את אטווצק וחזר לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את וורשה, שהה בביתו של הרב יחיאל צבי גוראריה. באותה תקופה התפרסמו ידיעות, שהתבססו על שמועות, שהנאצים תפסו את אדמו"ר הריי"צ והוציאוהו להורג. כמובן שהיה זה טעות ומיד הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד-קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם"[1]
כל אותו העת היה אדמו"ר הריי"צ במצב של בין חיים ומוות, בראש השנה עבר אדמו"ר הריי"צ לבניין של מרפאה, ומראש השנה עד יום כיפור עבר מבית לבית. את י"ב תשרי ת"ש מגדיר אדמו"ר הריי"צ כיום הדמים שבו היה צריך לעבור בין בניין לבניין מחשש שיופגז[2].
גם בזמנים מסוכנים אלו דאג אדמו"ר הריי"צ להרב סולובייצי'ק לאתרוג בחג הסוכות.
ההכנות למבצע
באגודת חסידי חב"ד העולמית ובלטביה, פעלו מיד למען שחרור אדמו"ר הריי"צ על ידי הפעלת לחץ על הממשל האמריקאי, בממשל האמריקאי היה אפשרות להצלת מספר מועט של אנשים ולהביא להם ויזה לפיכך ניתנה עדיפות עליונה לויזה בשביל אדמו"ר הריי"צ.
למשימה נרתם קצין המודיעין הגרמני וילהלם קנריס שהיה מוכן לקחת אחריות על המבצע[3].
הקצין ארנסט בלוך הסכים לבוא ולהיות זה שיבוא בפועל להציל את אדמו"ר הריי"צ.
הבריחה
ארנסט בלוך שלקח על עצמו להציל בפועל את אדמו"ר הריי"צ בא לביתו של הרב נתן גוראריה שם שהה אדמו"ר הריי"צ מלווה בחיילים נאצים בשביל להציל אותו, בפועל הוא התקשה למצוא את אדמו"ר הריי"צ מפאת שהחסידים חששו שמדובר בקצין נאצי שבא לרצוח ר"ל את האדמו"ר הריי"צ[4], בסופו של דבר הוא מצא את אדמו"ר הריי"צ ובא לקחת אותו, אולם אדמו"ר הריי"צ התנה את היציאה ביציאתם של עוד עשרות חסידים.
לאחר טלטולים שונים הם הגיעו לברלין. כשהגיע לברלין נמסר אדמו"ר הריי"צ לאנשי השגרירות הלטבית שהם העבירו אותו לריגה שבלטביה בה' טבת.
לאחר מכן הוא הועבר במטוס לשטוקהלם שבשוודיה.
ביום שעזב אדמו"ר הריי"צ את ריגה, הוא כתב מכתב כללי עבור חסידי חב"ד שבכל אירופה:
אל ידידינו אנ"ש אשר בארץ הקודש ת"ו ובמדינות אירופא ד' עליהם יחיו.. על פי גזירת ההשגחה העליונה יתברך כאמור מד' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ הנני נוסע בעזרת-השם-יתברך צלחה עם בני-ביתי שליט"א לארצות הברית יגן-עליה-אלוקים. האהבה וההתקשרות אין להם הפסק מחיצות וגבולי מדינות ונסיעתי זו תהי בעיני צמודי לבבי ואהבי נפשי ידידנו אנ"ש שי' ותלמידי התמימים, ומחבבי תורה ושומרי מצוה, ה' עליהם יחיו, כאלו הנני רק מעתיק מגורי מעיר לעיר במדינה גופא, כי גם בנסעי הנני - בעזרת ה' יתברך ובזכות הוד כבוד קדושת אבותי רבותי הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ - אתכם עמכם כאשר עד כה באהבה עצמית שאין לה הפסק ובאה ברגש כמים הפנים לפנים.
ביום כ"ה אדר ת"ש נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית "דרטינגהלם" לארצות הברית.
ביום שני, ח' באדר ב' שנת ת"ש, לאחר שנים עשר ימי הפלגה, הגיע אדמו"ר הריי"צ באוניה "דרטינגהלם", יחד עם רעייתו מרת נחמה דינה שניאורסון ואימו מרת שטערנא שרה שניאורסון, לנמל בארצות הברית (ברחוב וועסט 57 בניו יורק, רציף 97). כיוון שהחוק בארצות הברית באותה תקופה לא הרשתה לנוסעים שבאו אחרי השעה 4 אחר הצהריים לרדת מהסיפון, נאלצו הנוסעים להמתין עד למחר בבוקר כדי לרדת מהאוניה.
ביום שלישי הגיעו אלפי חסידים לקבל את פניו של אדמו"ר הריי"צ. כשהוא יצא מהאוניה הכריז הקהל "שלום עליכם" בקול גדול, וחלק מהקהל אף בירך "ברכת שהחיינו". בין מקבלי פניו היו משלחות מהארגונים היהודים בארצות הברית, ואף ראש העיר שלח נציג לקבל את פני אדמו"ר הריי"צ. לאחר קבלת פנים קצרה באולם הנמל, יצא אדמו"ר הריי"צ אל מלון 'גרייסטון' במנהטן, שם השתכן בתקופה הראשונה לשהותו בארצות הברית.
בבואו למלון נערכה קבלת פנים נוספת, הפעם במתכונת מצומצמת יותר, באמצעה הכריז לפתע אדמו"ר הריי"צ: "יש לי העונג לפרסם ההחלטה שנתקבלה באסיפה המיוחדת של יחידי סגולה אנ"ש יחיו, שהתקיימה לפני כמה שעות, שבבית הכנסת "עונג שבת" תיפתח מחר בעזרת-השם-יתברך "ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש" באמריקה!". הוא לא הסתפק בהכרזה וביקש את עזרתם של הנוכחים: "אני מקווה להשם-יתברך שהרבנים הגאונים, מוסדות התורה ותומכי תורה ביראת שמים יחד עם ידידיי אהוביי אנ"ש ה' עליהם יחיו בראש, יבואו לעזרתי בהמשכת עבודתי בהרבצת התורה ויראת שמים ובעבודת הכלל".
עם בואו לארצות הברית, הכריז אדמו"ר הריי"צ על כך ש"אמריקה אינה שונה" , והחל לפעול למען הפצת המעיינות בחצי כדור התחתון.
הצלת אחרים
מיד אחרי שאדמו"ר הריי"צ ניצל, הוא החל בפעולה להציל עוד רבים.
גם את חתנו הרבי הציל, אך חתנו השני מנחם מענדל הורנשטיין למרבה הצער לא ניצל והוא נספה בשואה.
אדמו"ר הריי"צ גם ניסה להציל כמה אדמו"רים, את האדמו"ר מגור, וכן את האדמו"ר מבובוב אולם הוא בסוף נרצח.
